קטגוריה: ויקרא

הישיבה נוסעת לירושלים לשבת, ואנחנו נכנסים עכשיו ל"שבוע ירושלים", ששיאו ביום ירושלים בכ"ח באייר. זהו יום מרגש, שצריך לעמוד על משמעותו. החויה האישית שלי בכיבוש ירושלים היא מאוד מיוחדת. במלחמת ששת הימים הייתי בשיעור א'. עד אז, גדלתי במובן מסויים בלי "ירושלים". ילדותי עברה עלי במרכז הארץ, בין תל אביב לבני ברק. אמנם נסענו מידי פעם לירושלים ואף למדתי בירושלים בישיבה תיכונית, אבל לא התרגשנו בירושלים. הכותל לא היה בידינו, וירושלים לא היתה משהו שיושב בלב, לא היו געגועים לירושלים […]

"פרשת השבוע" שאנחנו חיים בה כעת היא הלחימה בדרום. "אחינו שבדרום" נמצאים במצוקה, וגם אנחנו איתם. פעם נוספת בא לידי ביטוי המאבק של עם ישראל על ארץ ישראל. הקב"ה מזכיר לנו מידי פעם שארץ ישראל עדיין לא שלנו בצורה מלאה, ואנחנו צריכים עוד להיאבק עליה. התפקיד הבסיסי והראשוני שלנו הוא להתגייס לעזרת תושבי הדרום במה שזקוקים לעזרה. אך ננסה לעיין בתפקידנו כלומדי בתורה בעת הזאת. האור החיים הקדוש בתחילת הפרשה (ויקרא כ"ה, א'), שואל את השאלה שכבר חז"ל שאלו: בהר […]

מידי שנה בפרשת אמור אנו חוזרים לפסוק בפרשה, שנדרש על ידי חכמים בגמרא ובזוה"ק, ויש בו לימוד גדול לרוצים "לחיות עם פרשת השבוע" (ויקרא כ"ב, כ"ז): שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה לְקָרְבַּן אִשֶּׁה לַה'. דרשו על כך בגמרא (בבא קמא ס"ה ע"ב): אמר רבא: …שור בן יומו קרוי שור, דכתיב: "שור או כשב או עז כי יולד". לכאורה, לשור שנולד קוראים עגל, ורק כשהוא גדול הוא הופך לשור. אך […]