קטגוריה: תזריע

בתחילת הפרשה, בתוך דיני אשה יולדת, מופיע פסוק על ברית מילה (ויקרא י"ב, ג'): וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ. חז"ל דרשו פסוק זה בגזרה שוה (שבת ק"ח ע"א):   מנין למילה שבאותו מקום? נאמר כאן "ערלתו" ונאמר להלן "ערלתו", מה להלן דבר שעושה פרי אף כאן דבר שעושה פרי. כשם ש"ערלה" שנאמרה בעץ, היא במקום שעושה פירות, כך הערלה שבאדם היא במקום שעושה פירות, שממנו באה המשכיות הדורות. מדהים לראות את הקשר שבין המידה ובין הדין הנלמד ממנה בלימוד זה.התרגום מתרגם […]

לחיות עם פרשת השבוע – תזריע – המלחמה הרוחנית פרשת תזריע והפרשה הבאה אחריה עוסקות בענייני נגעים. נעסוק במשמעות הדברים לאור דברי חכמים. אחד הנגעים נקרא נתק, והוא מלמד שעניינם של הנגעים הוא ניתוק מהמציאות העליונה. כאשר האדם מנתק את עצמו מהעולם הרוחני, ואיננו יונק את חייו ממנו – מופיעים הנגעים. כשהגוף חי לבדו כביכול, בלי החלק הרוחני – זה מוביל לנגעים. הנגעים הם מחלה רוחנית, ולכן המצורע הולך לכהן, ולא לרופא. בכמה צורות דרשו חכמים את הענין הרוחני של […]

לחיות עם פרשת השבוע – פרשת תזריע פרשת השבוע דורשת מאיתנו לעסוק בנושא הנגעים. לאחרונה אנו משתדלים לעסוק בנושא י"ג המידות שהתורה נדרשת בהן, והדבר קשור בצורה מיוחדת לענין הנגעים. העיסוק בי"ג מידות נובע מן ההבנה שהמידות שהתורה נדרשת בהן, הן ביטויים לדרכים שונות שבהן מנהיג הקב"ה את העולם. כך מבארים האר"י, הרמ"ע מפאנו והרב קוק. לאור זאת, מתבקש לחפש את הקשר בין המידה ובין הדין הנלמד באותה מידה. אנו מבקשים להבין כיצד ההנהגה האלוקית הבאה לידי ביטוי במידה מסויימת, […]

חיכוכים ויקרא פרק י"ב וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא: וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ: וּשְׁלֹשִׁים יוֹם וּשְׁלֹשֶׁת יָמִים תֵּשֵׁב בִּדְמֵי טָהֳרָה בְּכָל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע וְאֶל הַמִּקְדָּשׁ לֹא תָבֹא עַד מְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ: וְאִם נְקֵבָה תֵלֵד וְטָמְאָה שְׁבֻעַיִם כְּנִדָּתָהּ וְשִׁשִּׁים יוֹם וְשֵׁשֶׁת יָמִים תֵּשֵׁב עַל דְּמֵי טָהֳרָה: וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ לְבֵן אוֹ לְבַת תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה וּבֶן יוֹנָה אוֹ תֹר לְחַטָּאת […]

ארבע על ארבע המדרש האחרון בפרשת השבוע דורש את ארבע המלכויות כנגד ארבעה סוגי צרעת1: שאת זו בבל על שום (ישעיה י"ד) 'ונשאת המשל הזה על מלך בבל ואמרת איך שבת נוגש שבתה מדהבה' רבי אבא בר כהנא אמר 'שבתה מדהבה' מלכות שהיא אומרת מדוד והבא, ר' שמעון בר נחמן אמר מלכות שהיא מדהבת פנים של אדם בשעה שבא אצלה, ורבנן אמרי על שום רישיה דדהב (דניאל ב') 'אנת הוא ראשה די דהבא'.ספחת זו מדי שהעמידה המן הרשע ששף כנחש […]