קטגוריה: גזירה שוה

סוכה כ"א (ע"א) רבי יהודה אומר כל אהל שאינו עשוי בידי אדם אינו אהל מאי טעמא דרבי יהודה יליף אהל אהל ממשכן כתיב הכא זאת התורה אדם כי ימות באהל וכתיב התם ויפרש את האהל על המשכן מה להלן בידי אדם אף כאן בידי אדם. שבת כ"ז (ע"ב): והיוצא מן העץ אינו מטמא טומאת אהלים אלא פשתן: מנלן אמר רבי אלעזר גמר אהל אהל ממשכן כתיב הכא זאת התורה אדם כי ימות באהל וכתיב התם ויפרוש את האהל על המשכן […]

יומא מ"ז (ע"א): איבעיא להו מהו שיעשה מדה לחפינה התם הוא דכתיב בקומצו אבל הכא דלא כתיב בחפניו אלא מלא חפניו קטרת סמים דקה לא או דילמא יליף מלא מלא מקומצו. ובעמוד ב': בעי רב פפא בין הבינים של מלא חפניו מהו מאי קא מבעיא ליה אי גמר מלא מלא מהתם היינו הך רב פפא הכי בעי ליה מלא חפניו והביא בעינן והא איכא או דילמא ולקח והביא בעינן והא ליכא תיקו. ופרש"י: רב פפא הכי בעי – להא בלא […]

יומא ס"ח (ע"א): תניא רבי אליעזר אומר נאמר כאן מחוץ למחנה ונאמר להלן מחוץ למחנה מה כאן חוץ לשלש מחנות אף להלן חוץ לשלש מחנות ומה להלן במזרחה של ירושלים אף כאן במזרחה של ירושלים. ופירש"י: נאמר כאן – בפר יום הכפורים, ונאמר להלן בפרה אדומה והוציא אותה אל מחוץ למחנה (במדבר יט, ב). מה כאן – בפרים הנשרפין חוץ לשלש מחנות אף שחיטת פרה אדומה חוץ לשלש מחנות. פתח ביום הכיפורים והמשיך בפרים הנשרפים. על כל פנים נראה שהג"ש […]

יומא ס"ח (ע"א): תניא רבי אליעזר אומר נאמר כאן מחוץ למחנה ונאמר להלן מחוץ למחנה מה כאן חוץ לשלש מחנות אף להלן חוץ לשלש מחנות ומה להלן במזרחה של ירושלים אף כאן במזרחה של ירושלים. ופירש"י: נאמר כאן – בפר יום הכפורים, ונאמר להלן בפרה אדומה והוציא אותה אל מחוץ למחנה (במדבר יט, ב). מה כאן – בפרים הנשרפין חוץ לשלש מחנות אף שחיטת פרה אדומה חוץ לשלש מחנות. פתח ביום הכיפורים והמשיך בפרים הנשרפים. על כל פנים נראה שהג"ש […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. סוכה י"א (ע"ב): מאי טעמא דרבי יהודה יליף לקיחה לקיחה מאגודת אזוב כתיב התם "ולקחתם אגדת אזוב" וכתיב הכא "ולקחתם לכם ביום הראשון" מה להלן באגודה אף כאן נמי באגודה ורבנן, לקיחה מלקיחה לא ילפינן. וכן הוא בספרא אמור פרשה ט"ז: ולקחתם לכם רבי יהודה אומר נאמרה כאן לקיחה ונאמרה להלן לקיחה. מה לקיחה האמורה להלן אגודה אף כאן אגודה. וחכמים אומרים אע"פ שאינו אגוד כשר. ופרש"י […]

יומא ע"ד (ע"ב): דבי רבי ישמעאל תנא נאמר כאן ענוי ונאמר להלן ענוי מה להלן ענוי רעבון אף כאן ענוי רעבון. וברש"י: ונאמר להלן עינוי – ויענך וירעיבך (דברים ח): הפסוק בשלמותו בדברים פרק ח', ג': ויענך וירעבך ויאכלך את המן אשר לא ידעת ולא ידעון אבתיך למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם. הפסוק בא לבאר כי אכילת האדם, אינה רק האכילה הגופנית, האדם ניזון מהכח שנתן לו הקב"ה […]

פסחים קט"ז (ע"ב): אמר רב אחא בר יעקב סומא פטור מלומר הגדה כתיב הכא בעבור זה וכתיב התם בננו זה מה להלן פרט לסומא אף כאן פרט לסומין. דין סורר ומורה אינו חל כשהאב הוא סומא, שנאמר "בננו זה", שאביו ואמו רואים אותו. מכאן לומדים על דין "והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה" שאף הוא אינו חל באב סומא שכן גם אצלו נאמר "זה". גם כדי להוכיח את הבן הסורר וגם כדי לספר לבן החכם או התם צריך לראותם. […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. ברכות ה' (ע"א-ע"ב): תני תנא קמיה דר' יוחנן כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים וקובר את בניו מוחלין לו על כל עונותיו אמר ליה רבי יוחנן בשלמא תורה וגמילות חסדים דכתיב (משלי טז) "בחסד ואמת יכופר עון"… אלא קובר את בניו מנין תנא ליה ההוא סבא משום ר' שמעון בן יוחאי אתיא "עון" "עון" כתיב הכא "בחסד ואמת יכופר עון" וכתיב התם (ירמיהו לב) "ומשלם עון אבות אל […]

כל מיתות ב"ד נלמדו בגזירה שוה: סקילה – "דמיהם בם" "דמיהם בם" (מ"ג) שריפה – "שריפה" "שריפה" (נ"ג) הרג – "חרב" "חרב". "נקם ינקם" "חרב נוקמת" ( נ"ב) חנק – "מיתה" "מיתה" נאמרה מיתה בידי שמים ונאמרה מיתה בידי אדם. (נ"ב) בודאי לא דבר ריק הוא. נראה שבאה הגזירה השוה שבמהותה היא ממזגת וממתקת (עי' במבוא) למתק את הדין הקשה של מיתת ב"ד. הלימוד בג"ש בא לומר שבעומק, חסד אלוקי הוא שהקב"ה בתורתו הקדושה נותן אפשרות של תיקון ותשובה להביא […]

שלוש פעמים דרשו חכמים בגמרא גזירה שוה "קיחה" "קיחה" ובוודאי דברים בגו. האחת בריש קידושין, למדו חכמים קניין כסף באשה מקנין קרקע ובגזירה שוה "קיחה" "קיחה" משדה עפרון. קידושין ד' (ע"ב): ותנא מייתי לה מהכא דתניא כי יקח איש אשה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה וגו' אין קיחה אלא בכסף וכן הוא אומר נתתי כסף השדה קח ממני. השניה בחולין פ"ב (ע"א): איתמר צפורי מצורע מאימתי נאסרין רבי יוחנן אמר משעת שחיטה ורשב"ל אמר משעת […]

כמה לימודים בגזירה שוה נאמרו בענין הוראת בי"ד וחטאת שאינם אלא בדבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת. עצם דין הוראת ב"ד נלמד בג"ש "עליה" "עליה" (דף ח') מאחות אשתו שהיא בכרת. נאמר שם "לגלות ערוותה עליה בחייה" (ויקרא י"ח) ונאמר "חטאתם אשר חטאו עליה" (ויקרא ד') מה אחות אשה בכרת אף הוראה אינה אלא בדבר שזדונו כרת. נשיא מביא שעיר בדבר שזדונו כרת נלמד בג"ש "מצות" "מצות" שנאמרו בהוראת ב"ד ובנשיא. אף פר וחטאת יחיד ואשם תלוי שאינם אלא בחטאת קבועה […]

הוריות ח' (ע"א): אשכחן צבור משיח מנלן לאשמת העם הרי משיח כצבור נשיא יליף מצות מצות כתיב גבי נשיא "ועשה אחת מכל מצות ה'" וכתיב בצבור "ועשו אחת מכל מצות" מה צבור דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת אף נשיא דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת יחיד. נראה שבנשיא יש דגש מיוחד על מצוה השם להדגיש שאף הוא מקבל צווי מאת התורה על כן למדו דווקא ממילה זו על חיובו בדבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת.

הוריות ח' (ע"א): רבי אומר נאמר כאן עליה ונאמר להלן עליה מה להלן דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת אף כאן דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת. נאמר בפר העלם דבר (ויקרא ד', י"ד): ונודעה החטאת אשר חטאו עליה. ונאמר באיסור אחות אשה (ויקרא י"ח, י"ח): ואשה אל אחתה לא תקח לצרר לגלות ערותה עליה בחייה. בשני המקומות המילה עליה סתומה ומיותרת, ופרשוה בדרכים שונות (ע' כתב וקבלה בפ' ד' וחזקוני בפרק י"ח). נראה שלפי הלימוד בגזירה שוה שביאור המילה שוה בשתי […]

הוריות י"א (ע"א): ואיזהו נשיא זה מלך כו': תנו רבנן "נשיא" יכול נשיא שבט כנחשון בן עמינדב ת"ל "מכל מצות ה' אלהיו" ולהלן הוא אומר "למען ילמד ליראה את ה' אלהיו" מה להלן שאין על גביו אלא ה' אלהיו אף נשיא שאין על גביו אלא ה' אלהיו. עי' תוס' הרא"ש שבדווקא למדו מגזירה שוה ולא אמרו בסתם שמשמעות ה' אלוקיו היא שאין לו על גביו אלא ה' אלוקיו. אלא למדו זאת ממלך בגזירה שוה. נראה שהלימוד בגזירה שוה בא להדגיש […]

הוריות ה' (ע"ב): ורבי שמעון ורבי מאיר דהוראה תלויה בבית דין ומעשה תלוי בקהל מנא להו… רבא אמר מלכל העם בשגגה וצריכא דאי כתב רחמנא והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה הוה אמינא אפילו מיעוטא להכי כתיב לכל העם בשגגה ואי כתב לכל העם בשגגה הוה אמינא עד דעבדי בית דין בהדי רובא להכי כתיב והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה והא כי כתיבי הני קראי בעבודת כוכבים הוא דכתיבי ילפינן "מעיני" "מעיני". עי' בספר שער יוסף לחיד"א שהביא שאלת […]

הוריות דף ה' (ע"א): רבי מאיר אומר ז' שבטים שחטאו ב"ד מביאין על ידיהם פר והן פטורין נאמר קהל למטה ונאמר קהל למעלה מה קהל האמור למעלה ב"ד ולא צבור אף קהל האמור למטה ב"ד ולא צבור וקודם לכן דרש רבי שמעון: ר"ש אומר ז' שבטים שחטאו מביאין ז' פרים ובית דין מביאין על ידיהן פר שנאמר למטה קהל ונאמר למעלה קהל מה קהל האמור למעלה ב"ד עם הקהל אף קהל האמור למטה ב"ד עם הקהל. מחלוקת ר"ג ור"ש היא […]

הוריות ד' (ע"ב): משנה הורו ב"ד וידע אחד מהן שטעו ואמר להן טועין אתם או שלא היה מופלא של ב"ד שם או שהיה אחד מהן גר או ממזר או נתין או זקן שלא ראוי לבנים ה"ז פטור שנאמ' כאן עדה ונאמר להלן עדה מה עדה האמורה להלן כולן ראוין להוראה אף עדה האמורה כאן עד שיהיו כולן ראוין להוראה. ופרש"י: ונאמר להלן עדה – "ושפטו העדה" "והצילו העדה" (במדבר לה) דהיינו סנהדרין כדתנן בפ"ק דסנהדרין (ד' ב): נאמר כאן עדה […]

הוריות ד' (ע"א): "ונעלם דבר" ולא שיעקר המצוה כולה כיצד אמרו אין נדה בתורה אין שבת בתורה אין עבודת כוכבים בתורה יכול יהו חייבין ת"ל ונעלם דבר ולא שתתעלם מצוה כולה… רב אשי אמר יליף דבר דבר מזקן ממרא דכתיב ביה בזקן ממרא כי יפלא ממך דבר לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל מה ממרא מן הדבר ולא כל דבר אף בהוראה דבר ולא כל הגוף. אף בתוספתא (ה"ה) הוריות למדו בגזירה שוה אלא שהמקור שבזקן ממרא […]

עבודה זרה כ"ה (ע"א): תנא כשם שעמדה לו חמה ליהושע כך עמדה לו חמה למשה ולנקדימון בן גוריון יהושע קראי נקדימון בן גוריון גמרא למשה מנלן אתיא אחל אחל כתיב הכא אחל תת פחדך וכתיב התם ביהושע אחל גדלך ורבי יוחנן אמר אתיא תת תת כתיב הכא אחל תת פחדך וכתיב ביהושע ביום תת ה' את האמורי רבי שמואל בר נחמני אמר מגופיה דקרא שמעת ליה אשר ישמעון שמעך ורגזו וחלו מפניך אימתי רגזו וחלו מפניך בשעה שעמדה לו חמה […]

עבודה זרה י"ח (ע"ב): אמר רבי שמעון בן לקיש כל המתלוצץ נופל בגיהנם שנאמר זד יהיר לץ שמו עושה בעברת זדון ואין עברה אלא גיהנם שנאמר יום עברה היום ההוא אמר רבי אושעיא כל המתייהר נופל בגיהנם שנאמר זד יהיר לץ שמו עושה בעברת זדון ואין עברה אלא גיהנם שנאמר יום עברה היום ההוא. העוה"ז נקרא עברה על שם שעולם עובר הוא. (עי' מהרש"א בבא בתרא קט"ז. ד"ה כל מי). המתלוצץ עושה מהכל עוה"ז. הלץ פוגע בערכים נצחיים. הציניות מבטלת […]