קטגוריה: מדרש

המדרש: [א, י] ויקרא אלהים ליבשה ארץ, למה נקרא שמה ארץ, שרצתה לעשות רצון קונה, רבי נתן בשם ר' אחא ור' ברכיה בשם רבי יצחק אמר אני אל שדי אני שאמרתי לשמים וארץ די, שאלמלא כן היו מותחים והולכין עד עכשיו, ולמקוה המים קרא ימים, א"ר יוסי ב"ר חלפתא והלא ים אחד הוא ומה ת"ל ימים אלא אינו דומה טעם דג העולה מעכו לעולה מצידון ולעולה מאספמיא.

המדרש: אמר ר' יוחנן תנאין התנה הקדוש ברוך הוא עם הים שיהא נקרע לפני ישראל הדא הוא דכתיב (שמות יד) וישב הים לאיתנו לתנאו שהתנה עמו, אמר רבי ירמיה בן אלעזר לא עם הים בלבד התנה הקדוש ברוך הוא אלא עם כל מה שנברא בששת ימי בראשית הה"ד (ישעיה מה) אני ידי נטו שמים וכל צבאם צויתי מידי נטו שמים וכל צבאם צויתי, צויתי את הים שיהיה נקרע לפני ישראל, צויתי את השמים ואת הארץ שישתקו לפני משה שנאמר האזינו […]

המדרש: א"ר לוי יש מן הדרשנים שהם דורשין כגון בן עזאי ובן זומא נעשה קולו של הקדוש ברוך הוא מטטרון למשה בשעה שאמר לו (דברים לב) עלה אל הר העברים, נעשה קולו של הקדוש ברוך הוא מטטרון על המים הה"ד (תהלים כט) קול ה' על המים, אמר רבי ברכיה לא פירשו המים התחתונים מן העליונים אלא בבכיה הה"ד (איוב כח) מבכי נהרות חבש, ר' תנחום מייתי לה מן הכא עושה ארץ בכחו וגו', לקול תתו המון מים וגו', ואין לקול […]

המדרש: א"ר לוי המים היו אומרים אלו לאלו נלך ונעשה קילוסין להקב"ה, הה"ד (תהלים צג) נשאו נהרות ה' נשאו נהרות קולם וגו' ר' לוי אמר דרך הים דרך הים, ר' אבא בר כהנא אמר לדוכתא פלונית ולזוית פלוניתא גלגלא פלניתא, רב הונא אמר להדך ימא להדך ימא, ר' יהושע בר חנינא אמר לדוכסאים לדוכסאים, ר"א אמר קלטן הים, היך מד"א (איוב לח) הבאת עד נבכי ים עד קלוטין דימא, רבנן אמרי דוכים קבלונו מדוכנים אנו קבלונו, א"ר יהושע ב"ר נחמיה […]

המדרש: אל מקום אחד, רבי יודן בשם רבי לוי ורבי ברכיה בשם רבי יודן ב"ר שמעון אומר כל העולם כלו מים במים, ואתה אומר אל מקום אחד, אתמהא, משל לעשר נודות נפוחות מונחות בטרקלין נצרך המלך למקומן, מה הוא עושה להן מתירן ומוציא את רוחן ומסלקן בזוית אחד, כך דרך הקדוש ברוך הוא על מי בראשית וסילקן בים אוקיינוס הה"ד (איוב יב) הן יעצור במים ויבשו וגו' (שם /איוב/ ט) ודורך על במתי ים.

המדרש: בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה ה סימן א – ב א [א, ט] ויאמר אלהים יקוו המים, כתיב (תהלים קד) מן גערתך ינוסון מקול וגו', רבי ברכיה בשם רבי אבא בר אמי אמר יעשה מדה למים, והיך מה דאת אמר (זכריה א) וקו ינטה על ירושלים, רבי אבא בר כהנא בשם רבי לוי אמר, אמר הקדוש ברוך הוא יקוו לי המים, מה שאני עתיד לעשות בהם, משל למלך שבנה פלטרין והושיב בתוכה אלמים והיו משכימין ושואלים בשלומו של […]

המדרש: "ויקרא אלהים לרקיע שמים", רב אמר: אש ומים. רבי אבא בר כהנא אמר משום רב: נטל הקב"ה אש ומים ופתכן זה בזה ומהן נעשו שמים. דבר אחר, "שמים" כתיב, שהן שמים מעשיהן של בריות, אם זכו "והגידו שמים צדקו", ואם לאו "יגלו שמים עונו". דבר אחר, "שמים", שהבריות משתוממים עליהן, לאמר של מה הן, של אש הן, של מים הן, אתמהא. ר' פנחס בשם רבי לוי אמר: הוא אתא וקם עליו: "המקרה במים עליותיו", הוי של מים הן. סמים, […]

המדרש: "ויעש אלהים את הרקיע", זה אחד מן המקראות שהרעיש בן זומא את העולם, "ויעש", אתמהא, והלא במאמר הן, הוי: "בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם". למה אין כתיב בשני "כי טוב", רבי יוחנן תני לה בשם רבי יוסי בן ר' חלפתא: שבו נבראת גיהנם, שנאמר: "כי ערוך מאתמול תפתה", יום שיש בו אתמול ואין בו שלשום. רבי חנינא אומר: שבו נבראת מחלוקת, שנאמר: "ויהי מבדיל בין מים למים". אמר ר' טביומי: אם מחלוקת שהיא לתקונו של עולם […]

המדרש: הרקיע דומה לבריכה, ולמעלה מן הבריכה כיפה, ומחמת שהבריכה מזעת טיפים עבות והן יורדין לתוך מים המלוחים ואינן מתערבין. אמר ר' יונה: אל תתמה, הדין ירדנא עבר בימא דטבריא ולא מתערב ביה. מעשה נסים יש בדבר, אדם כובר חטים או תבן בכברה, עד שלא ירדו שתים ושלש אצבעות הן מתערבין, ואלו מהלכין מהלך כמה שנים ואין מתערבין. רבי יודן בר' שמעון אומר: שהוא מורידן במדה, שנאמר: "כי יגרע נטפי מים", היך מה דאת אמר: "ונגרע מערכך". כעוביה של ארץ […]

המדרש: כותי אחד שאל את ר' מאיר, אמר לו: אפשר המים העליונים תלוים במאמר, אמר לו: הן, אמר לו: הבא לי אפרכס, הביא לו אפרכס, נתן עליה טס של זהב, ולא עמדו מים, טס של כסף ולא עמדו מים, כיון שנתן אצבעו עמדו מים. אמר לו: אצבעך את נותן, אמר לו: מה אני, שאני בשר ודם, אצבעי מעמדת מים, אצבעו של הקב"ה על אחת כמה וכמה, הוי מים העליונים תלוים במאמר. אמר לו: אפשר אותו שכתוב בו: "הלא את השמים […]

המדרש: רבי פנחס בשם רבי הושעיא אמר: כחלל שבין הארץ לרקיע כך יש בין הרקיע למים העליונים, "יהי רקיע בתוך המים", ביניים ובנתיים. אמר ר' תנחומא: אנא אמרי טעמא, אלו נאמר: 'ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר על הרקיע', הייתי אומר על גופו של רקיע המים נתונים, וכשהוא אומר "ובין המים אשר מעל לרקיע", הרי המים העליונים תלוים במאמר. אמר רבי אחא: כהדין קנדילא. ופירותיהם אלו מי גשמים.

המדרש: "ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים", רבנן אמרין לה בשם רבי חנינא ור' פנחס ורבי יעקב בר' אבין בשם רבי שמואל בר נחמן: בשעה שאמר הקב"ה: "יהי רקיע בתוך המים", גלדה טיפה האמצעית ונעשו השמים התחתונים, ושמי שמים העליונים. רב אמר: לחים היו מעשיהם ביום הראשון, ובשני קרשו, "יהי רקיע", יחזק הרקיע. ר' יהודה בר' סימון אמר: יעשה מטלית לרקיע, היך מה דאת אמר: "וירקעו את פחי הזהב". אמר רבי חנינא: יצאה האש מלמעלה ולחכה את פני הרקיע. רבי […]

המדרש: "ויאמר אלהים יהי רקיע", כתיב: "המקרה במים עליותיו", בנוהג שבעולם מלך בשר ודם בונה פלטין ומקרה באבנים ובעצים ובעפר, אבל הקב"ה לא קרה את עולמו אלא במים, שנאמר: "המקרה במים עליותיו".

המדרש: אמר ר' שמואל בר אמי: מתחלת ברייתו של עולם נתאוה הקב"ה לעשות שותפות בתחתונים. מה נפשך, אם לענין החשבון, לא היה צריך למימר אלא אחד, שנים, שלשה, או ראשון, שני, ושלישי, שמא אחד, שני, שלישי, אתמהא. אימתי פרע להם הקב"ה, להלן בהקמת המשכן, שנאמר: "ויהי המקריב ביום הראשון את קרבנו", ראשון לברייתו של עולם. אמר הקב"ה: כאילו באותו יום בראתי את עולמי. תני, עשר עטרות נטל אותו היום: ראשון למעשה בראשית, ראשון למלכים, ראשון לנשיאים, ראשון לכהונה, ראשון לשכינה, […]

המדרש: אמר ר' ינאי: מתחלת ברייתו של עולם צפה הקב"ה מעשיהן של צדיקים ומעשיהם של רשעים, "והארץ היתה תהו", אלו מעשיהם של רשעים, "ויאמר אלהים יהי אור", אלו מעשיהן של צדיקים, "ויבדל אלהים בין האור ובין החושך", בין מעשיהן של צדיקים למעשיהן של רשעים, "ויקרא אלהים לאור יום", אלו מעשיהן של צדיקים, "ולחושך קרא לילה", אלו מעשיהן של רשעים, "ויהי ערב", אלו מעשיהן של רשעים, "ויהי בקר", אלו מעשיהן של צדיקים, "יום אחד", שנתן להם הקב"ה יום אחד, ואיזה זה […]

המדרש: אמר ר' יהודה בר סימון: 'יהי ערב' אין כתיב כאן, אלא "ויהי ערב", מכאן שהיה סדר זמנים קודם לכן. אמר ר' אבהו: מלמד שהיה בורא עולמות ומחריבן, עד שברא את אלו, אמר: דין הניין לי, יתהון לא הניין לי. אמר ר' פנחס: טעמיה דר' אבהו, "וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד", דין הניין לי, יתהון לא הניין לי.

המדרש: "ויקרא אלהים לאור יום", לא הוא אור ולא הוא יום, אתמהא, תני, אורה שנבראת בששת ימי בראשית להאיר ביום אינה יכולה, שהיא מכהה גלגל החמה, ובלילה אינה יכולה, שלא נבראת להאיר אלא ביום, והיכן היא, נגנזה והיא מתוקנת לצדיקים לעתיד לבוא, שנאמר: "והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים", אתמהא, "שבעת", ולא שלשה הן, והלא ברביעי נבראו המאורות, אלא כאינש דאמר: כן וכן אנא מפקד לשבעת יומיא דמישתותי. רבי נחמיה אמר: אלו שבעת ימי […]

אמר ר' סימון: ה' פעמים כתיב כאן אורה, כנגד חמשה חומשי תורה. "ויאמר אלהים יהי אור", כנגד ספר 'בראשית', שבו נתעסק הקב"ה וברא את עולמו. "ויהי אור", כנגד ספר 'ואלה שמות', שבו יצאו ישראל מאפילה לאורה. "וירא אלהים את האור כי טוב", כנגד ספר 'ויקרא', שהוא מלא הלכות רבות. "ויבדל אלהים בין האור ובין החשך", כנגד ספר 'במדבר', שהוא מבדיל בין יוצאי מצרים לבאי הארץ. "ויקרא אלהים לאור יום", כנגד ספר משנה תורה, שהוא מלא הלכות רבות. מתיבין חברייא לרבי […]

המדרש: ר' שמעון בן יהוצדק שאל לרבי שמואל בר נחמן, אמר לו: מפני ששמעתי עליך שאתה בעל אגדה, מהיכן נבראת האורה, אמר לו: מלמד שנתעטף בה הקב"ה כשַׂלְמָה והבהיק זיו הדרו מסוף העולם ועד סופו. אמרה ליה בלחישה. אמר לו: מקרא מלא הוא: "עוטה אור כשלמה", ואת אמרת לי בלחישה, אתמהא. אמר לו: כשם ששמעתיה בלחישה כך אמרתיה לך בלחישה. אמר ר' ברכיה: אלולי שדרשה רבי יצחק ברבים לא היה אפשר לאומרה. מקמי כן מה היו אמרין, רבי ברכיה בשם […]

המדרש: ר' שמעון בר יוחאי פתח: "שמחה לאיש במענה פיו ודבר בעתו מה טוב", "שמחה לאיש", זה הקב"ה, שנאמר: "ה' איש מלחמה ה' שמו", "במענה פיו", "ויאמר אלהים יהי אור", "ודבר בעתו מה טוב", "וירא אלהים את האור כי טוב".