פרשת שבוע >> במדבר >> בהעלותך

איך בונים בית חולים?

איך בונים בית חולים? בפרשתנו מצוה ה' את משה לעשות לו חצוצרות כסף, והתורה מפרטת את תפקיד החצוצרות1: וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצרר אתכם והרעתם בחצצרות ונזכרתם לפני ה' אלהיכם ונושעתם מאיביכם. וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצצרת על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם אני ה' אלהיכם. יש לשאול, מדוע איננו נוהגים בימינו לתקוע בחצוצרות בעת המלחמה ובעת הצרות? הרי זוהי מצוה מהתורה, שמבטיחה שבכך ניזכר לפני ה' וניוושע מאויבינו, ומדוע איננו מקיימים […]

פרשת שבוע >> במדבר >> שלח

דור דור ומנהיגיו

דור דור ומנהיגיו אל קהילה יהודית טיפוסית לפני כמאתיים שנה מגיע אדם ובפיו בשורה: בקרוב נעלה כולנו, כל אנשי הקהילה, לארץ הקודש, נשב שם איש תחת גפנו ותחת תאנתו ונעבוד את ה' בשמחה. אלא, מוסיף אותו אדם, דבר זה ידרוש שינוי מהותי בסדרי הקהילה. בארץ ישראל נהיה עובדי אדמה, בארץ ישראל נחיה כעם ולא כקהילה בודדת ולכן יהיה שינוי בסמכויות של ראשי הקהילה. הרב שוב לא יהיה הפוסק האחרון בכל עניין ודבר. נצטרך אנשי מקצוע שיפקחו על חיי העם. במקום […]

פרקי אבות

משנה ה – על אורחים ומארחים

על אורחים ומארחים משנה ה' יוסי בן יוחנן איש ירושלים אומר: יהי ביתך פתוח לרווחהויהיו עניים בני ביתךואל תרבה שיחה עם האישהבאשתו אמרו, קל וחומר באשת חברומכאן אמרו חכמים: כל זמן שאדם מרבה שיחה עם האישה גורם רעה לעצמו ובוטל מדברי תורה וסופו יורש גהנום. מכניס או מקבל? המשנה פותחת בהדרכה הנוגעת לביתו של האדם: "יהי ביתך פתוח לרווחה".מה עניינו של ביטוי זה?במובן הפשוט הכוונה שהבית צריך להיות פתוח ללא סלקטורים בכניסה המבדילים בין הבאים. לעומת זאת, באבות דרבי נתן […]

פרשת שבוע >> במדבר >> במדבר

אייר – חודש הגבורה

אייר – חודש הגבורה ספר במדבר פותח בציון תאריך: וידבר ה' אל משה במדבר סיני באוהל מועד באחד לחודש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמור. ננסה לעיין מעט בעניינו של החודש השני, חודש אייר, המסתיים בשבת זו.כותב ר' צדוק הכהן מלובלין1: וכתב רח"ו (ר' חיים ויטאל, תלמידו של האר"י ז"ל) כי ניסן אייר סיון הם חג"ת (=חסד גבורה תפארת), וניסן חסד שאז היה יציאת מצרים שהיה רק מחסד ה' יתברך ויציאת מצרים היה בזכות אברהם ולו נאמר הגלות והגאולה, […]

מועדים >> לג בעומר

יחס הנגלה והנסתר

יחס הנגלה והנסתר בזוה"ק על הפרשה ישנן כמה דרשות על הפסוק1: וכי ימכור איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים. וכך דורשים בזוה"ק: תרגום הסולם: בוא וראה, יש נשמה שנקראת אמה, ויש נשמה שנקראת שפחה ויש נשמה שנקראת בת מלך, וכאן יש איש, שנאמר בו: "ה' איש מלחמה", ויש איש שנאמר בו: "והאיש גבריאל". ומשום זה, נשמה שנתחייבה בגלגול, אם היא בת הקב"ה, אל תאמר שנמכר בגוף נכרי, ששם שליטת היצר הרע… וגוף ההוא הוא אמה של השכינה, ואע"פ […]

מועדים >> עשרת ימי תשובה צום גדליה ויום כיפור

עבודת כהן גדול ביום הכיפורים

עבודת כהן גדול ביום הכיפורים שתי גישות לעבודת יום הכיפורים שתי פרשיות בתורה נאמרו בענין יום הכיפורים ועבודת הקורבנות בו, האחת באחרי מות והאחת בפנחס.בפרשת פנחס1: (ז) ובעשור לחדש השביעי הזה מקרא קדש יהיה לכם ועניתם את נפשתיכם כל מלאכה לא תעשו. (ח) והקרבתם עלה לה' ריח ניחח פר בן בקר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם… (יא) …מלבד חטאת הכפרים ועלת התמיד ומנחתה ונסכיהם. ובפרשת אחרי מות2: (ב) ויאמר ה' אל משה דבר אל אהרן אחיך ואל […]

מועדים >> שמחת תורה

שמיני עצרת ושמחת תורה

שמיני עצרת ושמחת תורה פרשת "וזאת הברכה" נקראת בשמחת תורה, שהוא גם יום שמיני עצרת.האם ישנו קשר בין עניינים אלה שחברו ליום אחד?בחוץ לארץ בה עושים יום טוב שני של גלויות, מספק, נחוג היום הראשון כ"שמיני עצרת", והשני כ"שמחת תורה". לדבר זה ישנה השלכה על סדרי הקריאה בתורה, כפי שכותב האבודרהם1: (ביום השמיני) מוציא שני ספרים באחד קורין בחמשה בפרשת 'ראה אנכי' מן 'כל בכור' עד סוף הסדר. ואם חל בשבת קורין בו שבעה ומתחילין מן (י"ד, כ"ב) 'עשר תעשר'. […]

מועדים >> סוכות

היבטים חדשים בסוכה ישנה

היבטים חדשים בסוכה ישנה המשנה אומרת1: סוכה ישנה, בית שמאי פוסלין, ובית הלל מכשירין. ואיזו היא סוכה ישנה, כל שעשאה קדם לחג שלשים יום. אבל אם עשאה לשם חג, אפלו מתחלת השנה – כשרה. בתלמוד הירושלמי ישנו דין בקשר לסוכה ישנה, שאיננו מופיע בבבלי2: תני צריך לחדש בה דבר. חברייא אמרו טפח ר' יוסה אומר כל שהוא. מאן דאמר כל שהוא ובלבד על פני כולה. ומבאר ה"פני משה" על הירושלמי: תני – בבריתא, "צריך לחדש בה דבר". לבית הלל דמכשרי […]

מועדים >> ראש השנה

למה תוקעים בראש השנה

למה תוקעים בראש השנה? הגמרא1 דנה בעניין התקיעות: אמר רבי יצחק, למה תוקעין בראש השנה? – למה תוקעין? רחמנא אמר תקעו! – אלא: למה מריעין? – מריעין? – רחמנא אמר זכרון תרועה! אלא: למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין, ותוקעין ומריעין כשהן עומדין? כדי לערבב השטן. יש להבין מדוע שאלה הגמרא בתחילה בצורה לא מובנת, ורק לבסוף הובאה השאלה אותה רצתה הגמרא לשאול.כמו כן, יש להבין את עניין ערבוב השטן – מה גורם לו להתערבב דוקא בצורה זו של תקיעת השופר.תוס' […]

מועדים >> ראש השנה

ראש השנה שחל להיות בשבת (מוסר)

ראש השנה שחל בשבת דין ידוע הוא, שכשראש השנה חל להיות בשבת אין תוקעים בשופר.דין זה מיוחד מאוד. ישנה מצוה בתורה, לתקוע בשופר, מצוה שמעלתה העליונה מפורשת במקומות רבים בחז"ל, כמזכירה את זכותם של ישראל, וחכמים קובעים שעם ישראל כולו לא יתקע בשופר. מדוע? אלא אמר רבא מדאורייתא מישרא שרי ורבנן הוא דגזור ביה כדרבה דאמר רבה הכל חייבין בתקיעת שופר ואין הכל בקיעין בתקיעת שופר גזירה שמא יטלנו בידו וילך אצל הבקי ללמוד ויעבירנו ד' אמות ברשות הרבים והיינו […]

מועדים >> שבועות

כמה תורות יש לכם?

כמה תורות יש לכם? לקראת חג מתן תורה נתבונן בדברי רבותינו המלמדים אותנו על שתי בחינות בקשר שלנו אל התורה. כתב הרמב"ם1: מצות עשה על כל איש ואיש מישראל לכתוב ספר תורה לעצמו שנאמר ועתה כתבו לכם את השירה, כלומר כתבו לכם תורה שיש בה שירה זו לפי שאין כותבין את התורה פרשיות פרשיות, ואע"פ שהניחו לו אבותיו ספר תורה מצוה לכתוב משלו, ואם כתבו בידו הרי הוא כאילו קבלה מהר סיני, ואם אינו יודע לכתוב אחרים כותבין לו, וכל […]

מועדים >> שבועות

שמיטה אצל הר סיני

שמיטה אצל הר סיני "מה עניין שמיטה אצל הר סיני"? שואלים חכמים, ותשובתם שמשמיטה אנו למדים שכל הכללים והפרטים ניתנו מסיני. ועדיין הבן שואל מדוע דווקא השמיטה היא המקור לידיעה שהכללים והפרטים מסיני? דמיון רב בין השמיטה והיובל לבין מעמד הר סיני, ששניהם באים אחר ספירת מ"ט פנים, אם מ"ט יום של ספירת העומר עד לחג השבועות ואםספירת מ"ט שנים עד 'וקראתם דרור בארץ לכל יושביה'. בזוהר הקדוש (בתרגום הסולם) בפרשת בהר אמרו: כך למדנו, כתוב זכרנו את הדגה אשר […]

פרשת שבוע >> ויקרא >> בהר - בחוקותי

האור שבקצה המנהרה

האור שבקצה המנהרה בפרשת השבוע מופיעה פרשת הברכה והתוכחה.עם כל קשיותה של התוכחה, ישנם בה פסוקים הנותנים תקוה לעתיד טוב יותר.הפסוק אומר1: ונתתי את עריכם חרבה והשמותי את מקדשיכם ולא אריח בריח ניחחכם. ולמדו מכך חז"ל במשנה2: ועוד אמר רבי יהודה בית הכנסת שחרב אין מספידין בתוכו ואין מפשילין בתוכו חבלים ואין פורשין לתוכו מצודות ואין שוטחין על גגו פירות ואין עושין אותו קפנדריא שנאמר 'והשימותי את מקדשיכם' קדושתן אף כשהן שוממין. עלו בו עשבים לא יתלוש מפני עגמת נפש. […]

פרקי אבות

משנה ד – ביתו של האדם הוא מבצרו

ביתו של האדם הוא מבצרו! משנה ד: יוסי בן יועזר איש צרידה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים קיבלו מהם1.יוסי בן יועזר אומר: יהי ביתך בית ועד לחכמים, והוי מתאבק בעפר רגליהם והוי שותה בצמא את דבריהם. הבית והכינוס אנו עוברים לזוגות, כאשר הנשיא תפקידו היה מנהיגותי מול הציבור, כלפי חוץ, ואב בית דין היה אחראי על הצד הרוחני בתוך הסנהדרין. כפי שנראה במשנה הבאה, שני החכמים עוסקים בביתו של האדם.יוסי בן יועזר מביא שלושה דברים, וצריך להבין כל הדרכה באופן […]

פרשת שבוע >> ויקרא >> אחרי מות - קדושים

המצוות – זה טוב ליהודים

המצוות – זה טוב ליהודים? בסיומו של ספר 'עבודה' ביד החזקה לרמב"ם, מתייחס הרמב"ם לעיסוק בטעמי המצוות1: ראוי לאדם להתבונן במשפטי התורה הקדושה ולידע סוף ענינם כפי כחו, ודבר שלא ימצא לו טעם ולא ידע לו עילה אל יהי קל בעיניו ולא יהרוס לעלות אל ה' פן יפרוץ בו, ולא תהא מחשבתו בו כמחשבתו בשאר דברי החול. בוא וראה כמה החמירה תורה במעילה, ומה אם עצים ואבנים ועפר ואפר כיון שנקרא שם אדון העולם עליהם בדברים בלבד נתקדשו וכל הנוהג […]

פרשת שבוע >> ויקרא >> אמור

למען השם

למען השם ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני ה' מקדשכם1. מפסוק זה אנו למדים על החיוב לקדש את השם ועל האיסור לחלל את השם. א. "את שם קדשי" המהרש"ל, בביאורו למצות חילול ה' בסמ"ג2 שואל: יש מקשים, למה תלה עיקר עוון החילול במילת השם יותר משאר עבירות, ולמה לא אמר "לא תחללו אותי"? ועונה המהרש"ל: ונראה לי שהוא יתעלה לא קפיד אלא אמעלת (= על מעלת) ישראל שלא יצא עליהם שום דופי וקלון, כי הם תלויים […]

אקטואליה

יש תפקיד לכאב!

יש תפקיד לכאב! הגמרא במסכת שבת אומרת1: אמר רבן שמעון בן גמליאל: מרחמין היינו על בהמה טהורה ביום טוב. היכי עביד? – אמר אביי: מביא בול של מלח ומניח לה בתוך הרחם, כדי שתזכור צערה ותרחם עליו. ומזלפין מי שליא על גבי ולד כדי שתריח ריחו ותרחם עליו. ודוקא טהורה, אבל טמאה – לא. מאי טעמא? – טמאה לא מרחקא ולדא, ואי מרחקא ולדא – לא מקרבא. וברש"י: מרחמין – מאהבין את ולדה עליה.בול של מלח – מלא אגרוף, דכייב […]

פרשת שבוע >> ויקרא >> תזריע - מצורע

רפואה פנימית

רפואה פנימית פרשיות השבוע מפרטות את דין המצורע. ננסה להעמיק מעט בעניין זה. הגמ' במסכת שבת1 אומרת: אמר ריש לקיש: החושד בכשרים לוקה בגופו, דכתיב (שמות ד') 'והן לא יאמינו לי וגו", וגליא קמי קודשא בריך הוא דמהימני ישראל. אמר לו: הן מאמינים בני מאמינים, ואתה אין סופך להאמין. הן מאמינים – דכתיב (שמות ד') 'ויאמן העם', בני מאמינים (בראשית ט"ו) 'והאמין בה". אתה אין סופך להאמין – שנאמר (במדבר כ') 'יען לא האמנתם בי וגו". ממאי דלקה – דכתיב […]


אינדקס השיעורים ואפשרויות החיפוש השונות באתר

חיפוש שיעורים

  • שם הרב

  • מסכתות

  • נושאים

  • תגיות

  • סוג מדיה



חיפוש מתקדם


נושאים

דילוג לתוכן