קטגוריה: פרשת שבוע

הרועה שאינו נראה המנורה ומזבח הקטורתידועה התמיהה על מיקומה של פרשיית מזבח הקטורת המופיעה בסוף הפרשה, בשעה שהיינו מצפים למצוא אותה בפרשת תרומה, בין שאר הציוויים על כלי המשכן. אך יש מקום לתמוה גם על תחילת הפרשה1: וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד. בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדֻת יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר לִפְנֵי יְדֹוָד חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. מה ראתה התורה לצוות בפתחה של […]

ארון וכפורת וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ.וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ וְעָשִׂיתָ עָלָיו זֵר זָהָב סָבִיב.וְיָצַקְתָּ לּוֹ אַרְבַּע טַבְּעֹת זָהָב וְנָתַתָּה עַל אַרְבַּע פַּעֲמֹתָיו וּשְׁתֵּי טַבָּעֹת עַל צַלְעוֹ הָאֶחָת וּשְׁתֵּי טַבָּעֹת עַל צַלְעוֹ הַשֵּׁנִית.וְעָשִׂיתָ בַדֵּי עֲצֵי שִׁטִּים וְצִפִּיתָ אֹתָם זָהָב.וְהֵבֵאתָ אֶת הַבַּדִּים בַּטַּבָּעֹת עַל צַלְעֹת הָאָרֹן לָשֵׂאת אֶת הָאָרֹן בָּהֶם.בְּטַבְּעֹת הָאָרֹן יִהְיוּ הַבַּדִּים לֹא יָסֻרוּ מִמֶּנּוּ.וְנָתַתָּ אֶל הָאָרֹן אֵת הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ.וְעָשִׂיתָ כַפֹּרֶת זָהָב טָהוֹר אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכָּהּ וְאַמָּה […]

מזבח הקטורת בצורה כוללת, אפשר לומר, שחומש שמות בנוי על פסוק אחד והוא "שלח את עמי ויעבדני".חלקו הראשון של הספר עוסק ביציאת מצרים, "שלח את עמי", והשני עוסק במגמה – "ויעבדני", דהיינו מעמד הר סיני, המשכן ושאר המצוות. פרשת תרומה, כידוע, עוסקת בציווי המשכן וכליו. סדר העניינים בפרשה מופיע בצורה הבאה:חומרי המשכן, הארון עם הכפורת והכרובים, השולחן, מנורת הזהב, מבנה המשכן, הפרוכת, המזבח ולבסוף חצר המשכן. מבלי להתעמק יותר מדי, אפשר להבחין שהדברים מסודרים בסדר החשיבות מהפרטים הפנימיים אל החיצוניים. […]

בניית המשכן ספר שמות מחולק לשני חלקים עיקריים, ניתן לסווג אותם על פי הפסוק "שלח את עמי ויעבדוני" – א. היציאה ממצרים ב. בניית המשכן והעבודה בו. בפרשתנו אנו מתחילים את החלק השני של הספר. בניית המשכן שמשמעותה קיום מטרת העולם – שיהיה להקב"ה משכן בתחתונים. תפקיד המשכן במעמד הר סיני נגלה הקב"ה לעיני כל ישראל באופן חד פעמי, באש אוכלת על ראש ההר. על מנת שלא נשכח מעמד נשגב זה, ניתנו לנו ציוויים רבים, לדוגמא דברים (ד', ט'-י'): רק […]

המלאך, האימה והצרעה שתי שליחויות הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי.הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ אַל תַּמֵּר בּוֹ כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ.כִּי אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמַע בְּקֹלוֹ וְעָשִׂיתָ כֹּל אֲשֶׁר אֲדַבֵּר וְאָיַבְתִּי אֶת אֹיְבֶיךָ וְצַרְתִּי אֶת צֹרְרֶיךָ.כִּי יֵלֵךְ מַלְאָכִי לְפָנֶיךָ וֶהֱבִיאֲךָ אֶל הָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי וְהַכְּנַעֲנִי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי וְהִכְחַדְתִּיו.לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לֵאלֹהֵיהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם וְלֹא תַעֲשֶׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם כִּי הָרֵס תְּהָרְסֵם וְשַׁבֵּר תְּשַׁבֵּר מַצֵּבֹתֵיהֶם.וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹהֵיכֶם וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ.לֹא […]

למשמעות הנזיקין בעולם1 בפרשת השבוע נאמר2: עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע עַל שׁוֹר עַל חֲמוֹר עַל שֶׂה עַל שַׂלְמָה עַל כָּל אֲבֵדָה אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם לְרֵעֵהוּ. חז"ל בזוה"ק דרשו פסוק זה בצורה מעמיקה, ככולל את כל סוגי הנזיקין בעולם3: 'וירא בלק'. ר' חזקיה פתח: 'כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבא וצדקתי להגלות'. כמה חביבין ישראל קמי קב"ה דאע"ג דאינון חאבו קמיה, וחבין קמיה בכל […]

עם אויבים עושים מלחמה בתחילת הפרשה דורשים חכמים1: 'ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה', הדא הוא דכתיב (משלי כ"ז): 'כובד אבן ונטל החול וכעס אויל כבד משניהם'… דבר אחר 'כובד אבן', אמר הקב"ה כבדתי את ישראל בעולם שנקראו אבן, כמה דתימא (בראשית מ"ט) 'משם רועה אבן ישראל', 'ונטל החול' אלו ישראל שנמשלו לחול, שנאמר (הושע ב') 'והיה מספר בני ישראל כחול הים', שנטלתי אותם בעולם ואמרתי (זכריה ב') 'כל הנוגע בהם כנוגע בבבת עינו'. ר' יהושע אומר תקון סופרים […]

קל וחומר מצפרדעים1 דרשו חז"ל בגמרא2: עוד זו דרש תודוס איש רומי: מה ראו חנניה מישאל ועזריה שמסרו עצמן על קדושת השם לכבשן האש – נשאו קל וחומר בעצמן מצפרדעים, ומה צפרדעים שאין מצווין על קדושת השם כתיב בהו (שמות ז') 'ובאו ועלו בביתך וגו' ובתנוריך ובמשארותיך'. אימתי משארות מצויות אצל תנור – הוי אומר בשעה שהתנור חם, אנו שמצווין על קדושת השם – על אחת כמה וכמה. שאלת הגמרא תמוהה, הרי ישנו חיוב למסור את הנפש על קידוש ה', […]

חדש שהוא ישן בתחילת הפרשה דורשים חכמים1: דבר אחר 'ואלה שמות', אמר ר' אבהו כל מקום שנאמר 'אלה' – פסל את הראשונים, 'ואלה' – מוסיף שבח על הראשונים. 'אלה תולדות השמים והארץ' – פסל לתוהו ובוהו, 'ואלה שמות' – הוסיף שבח על שבעים נפש שנאמרו למעלה, שכולם היו צדיקים. הדרשה מובנת בפשטותה, ואף על פי כן יש לעיין בעומקה.מהו החידוש שנוסף לנו באמירת "ואלה שמות בני ישראל", המלמד שכולם היו צדיקים, וכי לא ידענו זאת בלומדנו את ספר בראשית?נראה, שחז"ל […]

למה פרשה זו סתומה? המדרש הראשון על הפרשה דן במשמעות צורת הכתיבה של הפסוק הראשון בפרשה1: 'ויחי יעקב בארץ מצרים', למה פרשה זו סתומה מכל הפרשיות של תורה, אלא כיון שנפטר אבינו יעקב התחילה שעבוד מצרים על ישראל.דבר אחר למה הוא סתומה, מפני שבקש יעקב אבינו לגלות את הקץ ונסתם ממנו.דבר אחר למה היא סתומה, מפני שסתם ממנו כל צרות שבעולם. פרשה זו סתומה. בכתיבת הפרשה בספר תורה אין משאירים רווח לפני תחילת הפרשה ככל פרשה אחרת, אלא ממשיכים מסוף […]

האם הערבות טובה? במדרש הראשון על הפרשה מובא1: 'ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה'. (משלי ו') 'בני אם ערבת לרעך וגו' נוקשת באמרי פיך וגו' עשה זאת וגו", אמר ר' חנינא ברח מן שלש והדבק בשלש, ברח מן הפקדונות ומן המיאונים ומלעשות ערבות בין אדם לחבירו, הדבק בחליצה, ובהפרת נדרים, ובהבאת שלום שבין אדם לחבירו. אמר ר' ברכיה אמר ר' שמעון בר אבא לית שמיה פקדון אלא […]

"את כולם ישא הרוח" במדרש הראשון על הפרשה אומרים חכמים1: 'וישב יעקב', כתיב (ישעיהו נ"ז): 'בזעקך יצילוך קבוציך', תני כינוסו וכינוס בניו הצילו מיד עשו, 'ואת כולם ישא רוח יקח הבל', זה עשו ואלופיו, 'והחוסה בי ינחל ארץ', זה יעקב, 'וישב יעקב'. דרשה זו, המשווה בין יעקב לעשו, נראה שבאה על רקע סמיכות הפרשיות בין סיום פרשת וישלח לתחילת פרשת וישב. בסיום פרשת וישלח מונה את תורה את תולדות עשו, והדבר מובא באריכות ובפירוט. התחושה העולה מקריאת הפרשה היא שלעשו […]

לישון בשקט המדרש הראשון על הפרשה דורש1: 'ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה', רבי פנחס בשם רבי הונא בר פפא פתח (משלי ג'): 'אז תלך לבטח דרכך… אם תשכב לא תפחד'. 'אז תלך לבטח', זה יעקב, דכתיב 'ויצא יעקב', 'אם תשכב לא תפחד', מעשו ומלבן, 'ושכבת וערבה שנתך', 'וישכב במקום ההוא'. מדרש זה תמוה ביותר – מה מוסיף לנו המדרש בהבנת עניינו של יעקב? אנו יודעים שיצא לדרך מפני עשו ופניו אל לבן, ואנו יודעים ששכב במקום ההוא – כל […]

סיפור הדודאים זעקתה של לאה פרשתנו עוסקת בין השאר בסיפור נישואיו של יעקב עם לאה ורחל. לאחר כל הסיפור המסובך הזה, מופיע לנו סיפור קטן של ראובן, בנה הבכור של לאה שמביא לה דודאים מן השדה (ל', י"ד – י"ח): וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה ויבא אתם אל לאה אמוותאמר רחל אל לאה – תני נא לי מדודאי בנך. ותאמר לה המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בניותאמר רחל לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי […]

מעֵשָׂו לר' מאיר רשימת האלופים לקראת סוף הפרשה הקודמת מופיעות תולדותיו של עשו. הרשימה ארוכה ומרשימה ומכילה אלופים רבים. כמו כן הרשימה מכילה גם מלכים רבים, והפסוק המקדים רשימה זאת, הוא המפליא מכולם (ל"ו, ל"א): ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מְלָךְ מֶלֶךְ לבני ישראל. כל הרשימה הזאת שייכת לזמן שקדם להמלכת מלך על ישראל.לעומת זאת, בתחילת פרשתינו מופיעות תולדותיו של יעקב בצורה יותר מצומצמת (ל"ז, ב'): אלה תלדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה… כאשר משווים את הרשימה […]