קטגוריה: תורת ארץ ישראל

כלל זה מבוסס על הכלל כללים ופרטים. סוגיות רבות עוסקות ביחס בין האדם לגופו ובין האדם לממונו. יש להבין יחס זה באופן מהותי, ומתוך כך ניתן להבין את פרטי הסוגיות. בכמה דרשות של חז"ל אנו רואים את ערכו וחשיבותו של הממון, אף יותר מגופו של אדם1. כך דורשת הגמרא (חולין צ"א ע"א): 'ויותר יעקב לבדו', אמר רבי אלעזר שנשתייר על פכין קטנים. מכאן לצדיקים שחביב עליהם ממונם יותר מגופם, וכל כך למה לפי שאין פושטין ידיהן בגזל. ובמקום נוסף דרשו […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל שתיק רב. היסוד המתבאר בשיעור: העולם ניתן לשליטה ביד האדם: "וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ (בראשית א', כ"ח). לא כל המקומות שוים מבחינת שליטת האדם עליהם, ומקומות מקומות יש. המדבר הוא הפקר, שאין יד אדם שולטת בו. מן הצד השני נמצא הבית, שהוא בשליטת היחיד. בין שני הקטבים נמצא השדה (בקעה), הקרוב לבחינת מדבר, וחצר, הקרובה לבית. תפקידו של האדם הוא […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל האדם גופו וממונו. תמצית השיעור: ההוה אמינא של הגמרא, "ומה פיו שאין מחייבו ממון", תמוהה. הרב קוק זצ"ל ביאר זאת על פי החקירה אם הודאת בעל דין היא בגדר התחייבות או שהתורה האמינה לבעל דין. עיון בשרשי הדברים מעלה גדר חדש של נאמנות: נאמנות מכח בעלות. זהו שילוב של שני צדדי החקירה, שעל פיו מתבארת הסוגיא. סוגיית הגמרא (בבא מציעא ג' ע"א): תני רבי חייא: מנה […]

כלל זה מבוסס על הכלל כללים ופרטים. כלל זה יסודי ביותר בדיני ממונות, וסוגיות רבות מתבארות על פיו. בצורה מבוארת מופיע הדבר באגרת שכתב הרב קוק זצ"ל (אגרות ראי"ה א', אג' פ"ט): והנה ההכרעה בין שיתוף הקנין, המעביר קו על כח הצדק של "שלי שלי ושלך שלך", ובין הגבלת זכיות כל יחיד ויחיד, זה אחד מהדברים הקשים שבעמקי המשפט. והנה על הדבר הנאבד באמת הכריעה תורה, שאחר היאוש כבר כח השיתוף גובר בו על כח היחוד, והשיקול האלקי השוה בזה […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל משנת תנאים. תמצית השיעור: פתיחת פרק הקניינים בקנין אשה מלמדנו כי לשון קנין מוסבת על הקידושין בדווקא. הקנין הוא צורת ההתקשרות של האדם לדברים כדי להוציאם אל הפועל. ממקורות התנאים עולה מחלוקת ביחס לצורת הקשר בין האיש והאשה. פרק ראשון במסכת קידושין פותח בדרכים לקנין אשה, וממשיך בדרכי הקנין של דברים נוספים: האשה נקנית בשלש דרכים וקונה את עצמה בשתי דרכים, נקנית בכסף בשטר ובביאה, בכסף […]

הכלל: יסודות מהותיים בתורה עשויים לבאר כמה סוגיות. יש להעמיק במקורם הרוחני, ומתוך כך בפרטי הדינים המתבארים מתוכם. הצורך בלימוד כללים עולה ממקורות רבים. מובן הדבר שיסוד כל המציאות הוא הכלל. הכלל הרוחני, הבונה את המציאות המעשית, הוא הנותן חיים לפרט, ומבלעדיו אין לפרט כל מציאות. על כן שאיפתנו צריכה להיות לקשור את הפרטים אל הכללים כדי להרוותם בטל חיים ולתת להם מציאות וקיום. אמנם "הסדר התדירי הוא לבא מן הגלוי אל הנסתר ומהפרטים אל הכלל" (לשון הרב קוק זצ"ל […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל שתיק רב, ועל הכלל "חלק הכלל בממון". תמצית השיעור: דעתו של רב המנונא נדחית, והוא איננו משיב על הדחיה. הרמב"ם פסק כרב המנונא ביחס לדין "תקפו כהן" אך לא ביחס לשאלה מי הוא "המוציא מחברו" – ישראל או הכהן. יסוד הדברים הוא "חלק הכלל" בקניינו של האדם. יש בכך מדרגות שונות. הבכור שייך לכלל אך מוחזק בידי ישראל. פטר חמור שייך לישראל אך מצוה עליו לתיתו […]

הכלל: גדר מרכזי בנושא מסויים שאיננו מופיע בסוגיות העיקריות של הנושא – יש בזה מקום לעיון. כלל גדול לימדנו ר' צדוק, כי אף בסוגיות הגמרא "המקום גורם" (פרי צדיק, ערב יום הכפורים, ה'): וכמו כן כל ענין האגדות שנזכרו בגמרא כל אחד יש לו שייכות לאותו ענין. כמו מתן תורה במסכת שבת בפרק ר' עקיבא, כי לדברי הכל בשבת נתנה תורה לישראל. ופרק ר' עקיבא ירמז על תורה שבעל פה, כי ר' עקיבא היה השורש של בחינת תורה שבעל פה, […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל תפוחי זהב במשכיות כסף. תמצית השיעור: סוגיית הגמרא על דרכי הקנין של גמל וחמור תמוהה. מדברי חכמים עולה כי הגמל הוא ביטוי לרע בעולם, והחמור הוא ביטוי לחומר. הבנה זו מבארת את דרך הקנין המיוחדת לכל בהמה. הגמרא דנה בשאלה האם רכוב קונה, ומנסה להכריע על פי ברייתא (בבא מציעא ח' ע"ב): תא שמע: שנים שהיו מושכין בגמל ומנהיגין בחמור, או שהיה אחד מושך ואחד מנהיג, […]

הכלל: הרמב"ם פוסק כירושלמי כאשר המימרא בבבלי נאמרה בדורות שהיו בהם שמדות, שאז התלמוד הירושלמי מבורר יותר. פעמים רבות יש מחלוקת בין שני התלמודים, הבבלי והירושלמי. כיצד יש לפסוק הלכה במקרים אלו? כתב הרי"ף: וחזינן למקצת רבואתא דסבירא להו כעולא וסמכי אגמרא דבני מערבא דגרסינן התם במסכת יו"ט… ואנן לא סבירא לן הכי דכיון דסוגיין דגמרא דילן להתירא לא איכפת לן במאי דאסרי בגמרא דבני מערבא דעל גמרא דילן סמכינן דבתרא הוא ואינהו הוי בקיאי בגמ' דבני מערבא טפי מינן […]

שיחה לפרשת ויגש המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל תפוחי זהב במשכיות כסף. נאומו של יהודה המופיע בתחילת פרשת ויגש נדרש בכמה פנים על ידי חכמים, ויש בדרשות אלו כדי להעמידנו על עומקם של דברים. אמרו במדרש1: דבר אחר, "ויגש אליו יהודה", כתיב (משלי כ"ה) "תפוחי זהב במשכיות כסף", תרגם עקילס הגר: חזורין דדהב בגו דיסקרין דכסף. "דבר דבור על אופניו", מה אופן זה מראה פנים מכל צד, כך היו דבריו של […]

דרך הלימוד: הסדר שבו סידר רבי את פרקי המסכת מלמד על משמעותם הפנימית של נושאי הפרקים. אף כי אמרו חכמים "אין סדר למשנה", כוונתם היא לסדר המסכתות בסדרי המשנה. בכל מסכת ומסכת, נראה פשוט שיש לעמוד על הסדר בו סידר רבי את פרקי המסכת. מצאנו שעמדו על כך ראשונים, ושאלו במספר מקומות על הסדר שסידר רבי את פרקי המסכתות השונות1. נראה, שסדרם של פרקים נוגע להבנת מהותה של המסכת והנושאים הנידונים בה. לא עניינים פרטיים עמדו בפני רבי בסדרו את […]

דרך הלימוד: יש לעסוק בדברי התנאים השונים בנושא הסוגיא, במשניות, בתוספתות ובמדרשי ההלכה, ומתוכם לשוב אל הסוגיא ולעמוד על פרטיה. אחת מדרכי הלימוד של תורת ארץ ישראל היא העיסוק במשנת תנאים. מהי משנת תנאים? בלומדנו את דברי הגמרא, אנו עוסקים פעמים רבות בדיון בדברי התנאים – במשניות ובברייתות המובאות אגב הדיון בגמרא. לימוד "משנת תנאים" הוא לימוד דברי התנאים העוסקים בנושא הסוגיא, ממקורותיהם השונים: משניות נוספות, תוספתא, מדרשי הלכה וכדומה, הבנת העקרונות העולים מדברי התנאים, ושיבה אל הגמרא ללימוד דברי […]

הכלל: דעות החכמים החולקים עומדות, בדרך כלל, זו מול זו. כאשר אין הדבר כן – עלינו להעמיק בלשון חכמים וכך לעמוד על שורש העניין. התלמוד משופע במחלוקות, וזו הדרך המצויה ביותר לבירור הדברים לעומקם ולאמיתתם. על פי רוב, דעות החולקים מנוגדות זו לזו. האחד אומר מותר וחברו – אסור, האחד – כשר וחברו פסול. זו היא הצורה המצויה ביותר למחלוקת. אולם, ישנם מקרים שבהם נראה כי שתי הדעות כלל לא חולקות. כל דעה מתייחסת לעניין אחר או למישור אחר של […]

הכלל: יש קשר בין המידה (ממידות שהתורה נדרשת בהן) שבה לומדים את הדין, למהותו של הדין ותוכנו. רבי ישמעאל אומר בשלש עשרה מדות התורה נדרשת. מקל וחומר. מגזרה שוה. מבנין אב וכתוב אחד. מבנין אב ושני כתובים. מכלל ומפרט מפרט וכלל. כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מכלל שהוא צריך לפרט מפרט הצריך לכלל. י"ג מידות שהתורה נדרשת בהן הן דרכים ללימוד התורה במישורים עמוקים מן הפשט. המידות הן זויות הסתכלות נוספות על התורה שעל ידן מתרחבת […]

הכלל: כאשר ישנה בגמרא שאלה ללא תשובה עליה, מלמד הדבר על עומק שיש בדברים, שאין דרך לאומרו בסגנון התלמוד, ועל כן לא ניתנה תשובה לשאלה זו. באיגרת ק"ג שוטח הרב קוק את דעתו באשר לצורך לפתוח את הפתח שבין חכמת האגדה וחכמת ההלכה. בתוך דבריו שם מבאר הרב את השפעת הנבואה, שהיא יסוד חכמת האגדה, על ההלכה ולימודה, וכך הוא כותב: ואפילו אם נאמר שאין גומרים ההלכה על פי נבואה, מכל מקום פועלת היא על סדור הלמודים. על כן בארץ […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל תפוחי זהב במשכיות כסף. תמצית השיעור: הכלל "הלכה כבתראי", האומר לפסוק כדעת החכמים המאוחרים יותר, מתבאר לאור ההבנה שכח הכלל בעם ישראל הולך ועולה אף כי חכמי הדורות הולכים ויורדים. כלל זה לא מופיע בגמרא, ונידון הרבה בספרי הכללים. נעיין בכך לאור הסיכום המובא באנציקלופדיה התלמודית בערך זה: כלל זה לא נזכר בתלמוד, אבל נמצא בגאונים ראשונים: כל מקום שחולקים שני אמוראים ולא נאמרה הלכה לא […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל מקורות פנימיים לסוגיות. תמצית השיעור: דברי ר' יוחנן על סוכה העשויה ככבשן תמוהים מבחינת הסגנון ומבחינת התוכן. דברי חכמים בזוה"ק מתייחסים לסוכה העשויה ככבשן שופכים אור על דברי ר' יוחנן. סוכה זו היא ביטוי לסוכה עליונה, המבטאת בחינה של עולם רוחני עליון הנמצא בכח ולא בפועל. סוגיית הגמרא (סוכה ז' ע"ב): אמר רבי יוחנן: סוכה העשויה ככבשן – אם יש בהקיפה כדי לישב בה עשרים וארבעה […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל מקורות פנימיים לסוגיות. תמצית השיעור: הגמרא קושרת את המשנה "חמשה תמין וחמשה מועדין" למשנת ""ארבעה אבות נזיקין". מקור לקשר זה נמצא בהבנה פנימית, וממנו עולה, כי יש שתי צורות לראות את הקשר בין האדם לארבעה אבות נזיקין. האם האדם הוא ודאי אחד מהאבות, או שהאדם הוא סיומם של האבות אך לא אחד מהם. נחלקו רב ושמואל בבאור "מבעה" שבמשנה (ג' ע"א): מאי מבעה, רב אמר מבעה […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל מקורות פנימיים לסוגיות. תמצית השיעור: שתי צורות לקישור בין תולדות לאבות: א. בגמרא: התולדות דומות לאבות בתכונת ההיזק. ב. במכילתא ובזוה"ק: התולדות נעשות באיבר שבו נעשה האב. על פי הגמרא פשוט שדיני התולדות הן כדיני האבות (כיוצא בהן), ועל פי המכילתא יש תולדות שדינן שונה מדין האב שלהן (לאו כיוצא בהן). על פי זה מתבאר מהלך הסוגיא. ההבדל נעוץ ביחס השונה של הנגלה והנסתר לנזיקין בכלל […]