תורת ארץ ישראל

המגביה מציאה לחברו

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל “תפוחי זהב במשכיות כסף”. תמצית השיעור: דבריו של רמי בר חמא בדין “המגביה מציאה לחברו” מתבססים על ההבנה שקנין הגבהה הוא קנין מציאותי שהיה קיים קודם מתן תורה. בהגבהה יש הכנסת החפץ לרשות המגביה. החידוש הוא שאדם המגביה חפץ ומכניסו לרשותו – כולל בכך גם את רשות חברו. על כן יכול חברו לזכות על ידי הגבהתו. רבא חולק, וסובר שרק אם זכה בכך האדם עבור עצמו […]

תורת ארץ ישראל

הודאת בעל דין

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל האדם גופו וממונו. תמצית השיעור: ההוה אמינא של הגמרא, “ומה פיו שאין מחייבו ממון”, תמוהה. הרב קוק זצ”ל ביאר זאת על פי החקירה אם הודאת בעל דין היא בגדר התחייבות או שהתורה האמינה לבעל דין. עיון בשרשי הדברים מעלה גדר חדש של נאמנות: נאמנות מכח בעלות. זהו שילוב של שני צדדי החקירה, שעל פיו מתבארת הסוגיא. סוגיית הגמרא (בבא מציעא ג’ ע”א): תני רבי חייא: מנה […]

תורת ארץ ישראל

“תקפו כהן”

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל שתיק רב, ועל הכלל “חלק הכלל בממון”. תמצית השיעור: דעתו של רב המנונא נדחית, והוא איננו משיב על הדחיה. הרמב”ם פסק כרב המנונא ביחס לדין “תקפו כהן” אך לא ביחס לשאלה מי הוא “המוציא מחברו” – ישראל או הכהן. יסוד הדברים הוא “חלק הכלל” בקניינו של האדם. יש בכך מדרגות שונות. הבכור שייך לכלל אך מוחזק בידי ישראל. פטר חמור שייך לישראל אך מצוה עליו לתיתו […]

תורת ארץ ישראל

גמל במשיכה וחמור בהנהגה

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל תפוחי זהב במשכיות כסף. תמצית השיעור: סוגיית הגמרא על דרכי הקנין של גמל וחמור תמוהה. מדברי חכמים עולה כי הגמל הוא ביטוי לרע בעולם, והחמור הוא ביטוי לחומר. הבנה זו מבארת את דרך הקנין המיוחדת לכל בהמה. הגמרא דנה בשאלה האם רכוב קונה, ומנסה להכריע על פי ברייתא (בבא מציעא ח’ ע”ב): תא שמע: שנים שהיו מושכין בגמל ומנהיגין בחמור, או שהיה אחד מושך ואחד מנהיג, […]

י"ג מידות >> קל וחומר

בבא מציעא ב’ (ע”ב) – לימוד מקל וחומר

בבא מציעא ב’ (ע”ב): לימא מתניתין דלא כסומכוס דאי כסומכוס האמר ממון המוטל בספק חולקין בלא שבועה ואלא מאי רבנן הא אמרי המוציא מחברו עליו הראיה האי מאי אי אמרת בשלמא רבנן התם דלא תפסי תרוייהו אמרו רבנן המוציא מחבירו עליו הראיה הכא דתרוייהו תפסי [פלגי] לה בשבועה אלא אי אמרת סומכוס השתא ומה התם דלא תפסי תרוייהו חולקין בלא שבועה הכא דתרוייהו תפסי לה לא כל שכן. כתב הרמ”ע מפאנו במאמר מאה קשיטה (ס’ ע”ח): סומכוס במספר שמו1 וסודו […]

י"ג מידות >> גזירה שוה

בבא מציעא קי”ד (ע”א) – לימוד מגזירה שוה

בבא מציעא קי”ד (ע”א): איבעיא להו מהו שיסדרו בבעל חוב מי גמר מיכה מיכה מערכין או לא תא שמע דשלח רבין באגרתיה דבר זה שאלתי לכל רבותי ולא אמרו לי דבר ברם כך היתה שאלה האומר הרי עלי מנה לבדק הבית מהו שיסדרו רבי יעקב משמיה דבר פדא ורבי ירמיה משמיה דאילפא אמרי קל וחומר מבעל חוב ומה בעל חוב שמחזירין אין מסדרין הקדש שאין מחזירין אינו דין שאין מסדרין ורבי יוחנן אמר נדר בערכך כתיב מה ערכין מסדרין אף […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

בבא מציעא קי”א – לימוד מגזירה שוה

הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע”פ ביאור האר”י. בבא מציעא קי”א: משנה אחד שכר אדם ואחד שכר בהמה ואחד שכר כלים יש בו משום ביומו תתן שכרו ויש בו משום לא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר אימתי בזמן שתבעו לא תבעו אינו עובר עליו המחהו אצל חנוני או אצל שולחני אינו עובר עליו שכיר בזמנו נשבע ונוטל עבר זמנו אינו נשבע ונוטל אם יש עדים שתבעו (בזמנו) הרי זה נשבע ונוטל גר תושב יש […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

בבא מציעא פ”ז (ע”ב) – לימוד מגזירה שוה

בבא מציעא פ”ז (ע”ב): כדתניא “כי תבא” נאמר כאן ביאה ונאמר להלן “לא תבא עליו השמש” מה להלן בפועל הכתוב מדבר אף כאן בפועל הכתוב מדבר. מצות אכילת פועל כתובה בתורה (דברים כ”ג, כ”ו): כי תבא בקמת רעך וקטפת מלילת בידך. התורה לא ביארה במי הכתוב מדבר. היה מקום לומר שמדובר בכל אדם שהזמינו בעל הבית לשדהו. שהרשות להיכנס לשדהו כוללת גם אכילת פירותיה1. על כן למדו חכמים בגזירה שוה, שבפועל בלבד הכתוב מדבר. בדברים (כ”ד, י”ד-ט”ו) נאמר: לא תעשק […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

בבא מציעא ל”ב (ע”א) – לימוד מגזירה שוה

בבא מציעא ל”ב (ע”א): … סלקא דעתך אמינא הואיל והוקש כיבוד אב ואם לכבודו של מקום שנאמר כאן כבד את אביך ואת אמך ונאמר להלן כבד את ה’ מהונך הלכך לציית ליה קא משמע לן דלא לשמע ליה. וע’ רש”י ד”ה “הוקש כבודם”: בגזירה שוה כבד את אביך כבד את ה’ מהונך. הרי שהיקש כאן הוא גזירה שוה1 שהשוה כבוד אם לכבוד המקום. לפי ביאור הרב ל”גזירה שוה” יש לומר שבעומק הפנימי מתחבר כבוד המקום לכבוד אב ואם, שהרי את […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

בבא מציעא ס”א (ע”א) – לימוד מגזירה שוה

בבא מציעא ס”א (ע”א): אין לי אלא בלוה במלוה מנין נאמר נשך בלוה ונאמר נשך במלוה מה נשך האמור בלוה לא חלקת בו בין בכסף בין באוכל בין בנשך בין ברבית אף נשך האמור במלוה לא תחלוק בו בין בכסף בין באוכל בין בנשך בין ברבית מנין לרבות כל דבר תלמוד לומר נשך כל דבר אשר ישך רבינא אמר לא נשך באוכל ולא רבית בכסף צריכי קרא דאי כתיב את כספך לא תתן לו בנשך ואכלך במרבית כדקאמרת השתא דכתיב […]

תגיות:

י"ג מידות >> קל וחומר

בבא מציעא צ”ה (ע”א) – לימוד מקל וחומר

בבא מציעא צ”ה (ע”א): דתניא ונשבר או מת אין לי אלא שבורה ומתה גניבה ואבידה מנין אמרת קל וחומר ומה שומר שכר שפטור משבורה ומתה חייב בגניבה ואבידה שואל שחייב בשבורה ומתה אינו דין שחייב בגניבה ואבידה וזה הוא קל וחומר שאין עליו תשובה מאי אין עליו תשובה וכי תימא איכא למיפרך מה לשומר שכר שכן משלם תשלומי כפל בטוען טענת לסטים מזויין אפילו הכי קרנא דשואל עדיפא איבעית אימא קסבר לסטים מזויין גזלן הוא. חידוש הוא, שארבעת השומרים נמצאים […]

י"ג מידות >> קל וחומר

בבא מציעא צ”ד (ע”ב) – לימוד מקל וחומר

בבא מציעא צ”ד (ע”ב): נושא שכר והשוכר נשבעין על השבורה ועל השבויה ועל המתה ומשלמים את האבידה ואת הגניבה. … בשלמא גניבה דכתיב “אם גנוב יגנב מעמו ישלם לבעליו” אלא אבידה מנא לן דתניא “אם גנוב יגנב” אין לי אלא גניבה אבידה מנין תלמוד לומר “אם גנוב יגנב” מכל מקום הניחא למאן דאמר לא אמרינן דברה תורה כלשון בני אדם אלא למאן דאמר אמרינן דברה תורה כלשון בני אדם מאי איכא למימר אמרי במערבא קל וחומר ומה גניבה שקרובה לאונס […]

י"ג מידות >> קל וחומר

בבא מציעא ב’ (ע”ב) – לימוד מקל וחומר

בבא מציעא ב’ (ע”ב): לא ולאו קל וחומר הוא ומה התם דאיכא דררא דממונא למר ואיכא דררא דממונא למר ואיכא למימר כולה למר ואיכא למימר כולה למר אמר סומכוס ממון המוטל בספק חולקין בלא שבועה הכא דליכא דררא דממונא דאיכא למימר דתרוייהו היא לא כל שכן. דררא דממונא היינו שיש לו שייכות לממון ובודאי הממון של אחד מהם, וכל אחד מהם יש צד שהוא בעל הממון כולו. זוהי מציאות של מידת הדין, שיש חשש הפסד ממון לאחד מהם, ואעפ”כ אמר […]

י"ג מידות >> קל וחומר

בבא מציעא ג’ (ע”ב) וכרתות י”א (ע”ב) – לימוד מקל וחומר

בבא מציעא ג’ (ע”ב): ומאי קל וחומר ומה פיו שאין מחייבו ממון מחייבו שבועה עדים שמחייבין אותו ממון אינו דין שמחייבין אותו שבועה ופיו אין מחייבו ממון והא הודאת בעל דין כמאה עדים דמי מאי ממון קנס ומה פיו שאין מחייבו קנס מחייבו שבועה עדים שמחייבין אותו קנס אינו דין שמחייבין אותו שבועה מה לפיו שכן מחייבו קרבן תאמר בעדים שאין מחייבין אותו קרבן הא לא קשיא רבי חייא כרבי מאיר סבירא ליה דאמר עדים מחייבין אותו קרבן מקל וחומר […]

י"ג מידות >> קל וחומר

בבא קמא נ”ז (ע”ב) – לימוד מקל וחומר

בבא קמא נ”ז (ע”ב): איתיביה ונשבר או מת אין לי אלא שבורה ומתה גניבה ואבידה מנין אמרת ק”ו ומה שומר שכר שפטר בו שבורה ומתה חייב בגניבה ואבידה שואל שחייב בשבורה ומתה אינו דין שחייב בגניבה ואבידה וזהו ק”ו שאין עליו תשובה. נראה ששואל הוא בהנהגת הדין. כולו רק מקבל1, “כל ההנאה שלו” על כן חייב הוא אפילו באונסין שכולו דין. שומר שכר אף כי מקבל הוא הנאת שכר מכל מקום גם נותן הוא את שמירתו. שומר הוא על רכוש […]

י"ג מידות >> קל וחומר

קידושין ט”ז (ע”ב) ובבא מציעא י”ב (ע”ב) – לימוד מקל וחומר

קידושין ט”ז (ע”ב): אמר ריש לקיש אמה העבריה קונה את עצמה במיתת האב מרשות אדון מק”ו ומה סימנין שאין מוציאין מרשות אב מוציאין מרשות אדון מיתה שמוציאה מרשות אב אינו דין שמוציאה מרשות אדון. ובבא מציעא י”ב (ע”ב): דאמר ריש לקיש אמה העבריה קנה עצמה במיתת האב מרשות האדון מקל וחומר ולאו איתותב ריש לקיש נימא מהאי נמי תיהוי תיובתא לא לעולם דאיתיה לאב ומאי הרי הן שלהן לאפוקי דרבה. נראה שלריש לקיש הק”ו לאו פירכא הוא, ושינוי הגוף לאו […]

י"ג מידות >> קל וחומר

בבא מציעא י”א (ע”ב) – לימוד מקל וחומר

בבא מציעא י”א (ע”ב): רב פפא אמר דעת אחרת מקנה אותן שאני ומנא תימרא דתנן ראה אותן רצין אחר המציאה כו’ ואמר רבי ירמיה אמר רבי יוחנן והוא שרץ אחריהן ומגיען ובעי רבי ירמיה במתנה היאך קבלה מיניה רבי אבא בר כהנא אף על פי שרץ אחריהן ואין מגיען מאי טעמא לאו משום דדעת אחרת מקנה אותן שאני אמר ליה רב שימי לרב פפא הרי גט דדעת אחרת מקנה אותה ואמר עולא והוא שעומדת בצד ביתה או בצד חצרה שאני […]

י"ג מידות >> קל וחומר

בבא מציעא י”א (ע”ב) – לימוד מקל וחומר

בבא מציעא י”א (ע”ב): מתקיף לה רב ששת בריה דרב אידי ולאו קל וחומר הוא ומה גט דאיתיה בעל כרחה אי עומדת בצד ביתה ובצד חצרה אין אי לא לא מתנה דמדעתיה לא כל שכן. נראה פשוט שגט מידת הדין הוא, שכן הבעל מכריח האשה לקבל גיטה וההכרח הוא דין, ואעפ”כ בענין עומדת בצד חצרה, ולא תליא בבעל בלבד, במתנה שהיא בבחי’ רחמים, ותלויה ברצון המקבל כ”ש דבעינן שיעמוד בצד שדהו. הקל והחמור הוא מצד דין ורחמים וגט הוא דין […]

י"ג מידות >> קל וחומר

שני עדים כדוגמא לתהליך של ג’ מידות הראשונות – לימוד מקל וחומר, מגזירה שוה ומבנין אב

לביאור קל וחומר, גזירה שוה ובנין אב כתהליך שני עדים המעידים ומכריעים את הדין יכולים ללומדנו את התהליך של שלש המידות הראשונות מי”ג מידות שהתורה נדרשת בהן: קל וחומר, גזירה שוה ובנין אב. אפשר לחלק את הדין לשלשה חלקים: * חלק הטענות או חלק הטוען והנטען * חלק הראיות או העדות * חלק הדין או הכרעת ופסק הדין העדים שייכים לכל חלק מחלקי הדין. שייכים הם לחלק הטוען והנטען שכן עדי ממון נצטוו לבוא ולהעיד רק אם אחד הצדדים תובע […]

תגיות:

י"ג מידות >> דבר הלמד מעניינו ודבר הלמד מסופו

בבא מציעא ס”א (ע”א) – לימוד מדבר הלמד מעניינו ודבר הלמד מסופו

בבא מציעא ס”א (ע”א): … אלא לאו בגזל למה לי לכובש שכר שכיר כובש שכר שכיר בהדיא כתיב ביה לא תעשוק שכיר עני ואביון לעבור עליו בשני לאוין ולוקמה ברבית ואונאה ולעבור עליו בשני לאוין דבר הלמד מעניינו ובעניינא דשכיר כתיב. ופרש”י: ובעניינא דשכירות כתיב – לאו דגזל “לא תעשוק” ו”לא תגזול”, וכל עושק כבישת שכר שכיר הוא: הפסוק הנדרש ב”דבר הלמד מעניינו” הוא בויקרא (י”ט, י”ג): לא תעשק את רעך ולא תגזל, לא תלין פעלת שכיר אתך עד בקר. […]


אינדקס השיעורים ואפשרויות החיפוש השונות באתר

חיפוש שיעורים

  • שם הרב

  • מסכתות

  • נושאים

  • תגיות

  • סוג מדיה



חיפוש מתקדם


נושאים