תורת ארץ ישראל

גאולה ותשובה

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל שתיק רב. תמצית השיעור: שתיקתו של ר’ אליעזר באה כדי למקד את אמירתו העיקרית, שלא יתכן שתבוא הגאולה בלא תשובה. ר’ יהושע, לעומת זאת, מדגיש כי לא יתכן שיתקיים העולם בלא גאולה. לאור הבנה זו מתבארות שאלות ותמיהות בסוגיא. נחלקו אמוראים ותנאים האם הגאולה תלויה בתשובה, או שמא איננה תלויה בתשובה. מקורה של סוגיא זו במסכת סנהדרין (צ”ז ע”ב): אמר רב: כלו כל הקיצין ואין הדבר […]

י"ג מידות >> גזירה שוה

סנהדרין מ”ב (ע”ב) – לימוד מגזירה שוה

סנהדרין מ”ב (ע”א): אמר רבי אחא בר חנינא אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן כל המברך על החדש בזמנו כאילו מקבל פני שכינה כתיב הכא החדש הזה וכתיב התם זה אלי ואנוהו. עי’ מצפה איתן שהביא ב”ב ט”ז ע”ב שעשו כפר בעיקר. כתיב הכא “למה זה לי” וכתיב התם “זה אלי ואנווהו”. ובמסכת שבת דף פ”ו ע”ב דרשו החדש הזה לכם בגזירה שוה. כתיב הכא “בחדש הזה באו מדבר סיני” וכתיב התם “החדש הזה לכם”. ונראה שכוונתו שפסוקים אלו ניתנו […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

סנהדרין מ”ב (ע”א) – לימוד מגזירה שוה

סנהדרין מ”ב (ע”א): אמר רבי אחא בר חנינא אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן כל המברך על החדש בזמנו כאילו מקבל פני שכינה כתיב הכא החדש הזה וכתיב התם זה אלי ואנוהו. עי’ מצפה איתן שהביא ב”ב ט”ז ע”ב שעשו כפר בעיקר. כתיב הכא “למה זה לי” וכתיב התם “זה אלי ואנווהו”. ובמסכת שבת דף פ”ו ע”ב דרשו החדש הזה לכם בגזירה שוה. כתיב הכא “בחדש הזה באו מדבר סיני” וכתיב התם “החדש הזה לכם”. ונראה שכוונתו שפסוקים אלו ניתנו […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

סנהדרין ק”ט (ע”א) – לימוד מגזירה שוה

סנהדרין ק”ט (ע”א): רבי נתן אומר כולם לשם עבודת כוכבים נתכוונו כתיב הכא נעשה לנו שם וכתיב התם ושם אלהים אחרים לא תזכירו מה להלן עבודת כוכבים אף כאן עבודת כוכבים. המילה “שֵם” בפסוק “ונעשה לנו שם” מבטאת מציאות חיצונית שניתן להצביע עליה והיא תעזור שלא לפוץ על פני כל הארץ. כמו שנאמר גם “אנשי השם”. חכמים מזהים במילה זו כוונה פנימית של ע”ז וזה במידת גזירה שוה שהיא בחינת גילוי הנעלם (כמ”ש במבוא) ואף כאן מגלים את הנעלם מאחרי […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

סנהדרין ק”ח (ע”ב) – לימוד מגזירה שוה

סנהדרין ק”ח (ע”ב): אמר רב חסדא ברותחין קלקלו בעבירה וברותחין נידונו כתיב הכא וישכו המים וכתיב התם וחמת המלך שככה. ופרש”י: חמת המלך שככה – נחה מרתחו, הכי נמי מים נחו מרותחן. הלימוד שנידונו ברותחין הוא ממנוחת המים, שכיון שנחו מרתיחתן משמע שהיו רותחין. חזרת הרתיחה למנוחתה היא בחינת השיווי. חוזרים הם לצורתן המקורית. כך גם רתיחת המלך חוזרת למנוחתה שהיא הצורה טבעית. זו היא מידת גזירה שוה השואפת אל השיווי שהיא מידת האמצע שאינה נוטה אל הקצוות. אדרבה הקצוות […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

סנהדרין ק”י (ע”א) – לימוד מגזירה שוה

סנהדרין ק”י (ע”א) כל המחזיק במחלוקת… רב אשי אמר ראוי ליצטרע כתיב הכא ביד משה לו וכתיב התם ויאמר ה’ לו עוד הבא נא ידך בחיקך. עי’ רש”י על התורה במדבר (י”ז, ה’) על הפסוק: ולא יהיה כקרח וכעדתו כאשר דבר ה’ ביד משה לו. ופרש”י: ומדרשו על קרח ומהו ביד משה ולא כתב אל משה רמז לחולקים על הכהונה שלוקין בצרעת כמו שלקה משה בידו שנא’ (שמות ד) ויוציאה והנה ידו מצורעת כשלג. נראה שביאור הפסוק הוא שלא יהיה […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

סנהדרין נ’ (ע”ב) – לימוד מגזירה שוה

סנהדרין נ’ (ע”ב): תנו רבנן ובת איש כהן כי תחל יכול אפילו חללה את השבת תלמוד לומר לזנות בחילולין שבזנות הכתוב מדבר יכול אפילו פנויה נאמר כאן אביה ונאמר להלן אביה מה להלן זנות עם זיקת הבעל אף כאן זנות עם זיקת הבעל. נאמר בבת איש כהן (ויקרא כ”א, ט’): ובת איש כהן כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף. ונאמר בנערה מאורסה, בפרשת מוציא שם רע (דברים כ”ב, כ’): ואם אמת היה הדבר הזה לא נמצאו בתולים […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

סנהדרין פ”ד (ע”א) – לימוד מגזירה שוה

סנהדרין פ”ד (ע”א): מאי טעמא דרבי אמר רבי אבהו גמר חטא חטא מתרומה מה להלן במיתה אף להלן במיתה. עי’ מש”כ פסחים ל”ג בגזירה שוה זו.

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

ירושלמי יומא פ”ו ה”א, סנהדרין כ”ג, שבועות פ”ב – לימוד מגזירה שוה

ירושלמי יומא פ”ו ה”א: ר’ יוסה בי רבי בון רבי חונה בשם רב יוסף נאמר כאן “שני” “על פי שנים עדים” ונאמר להלן “שני” “וישאר שני אנשים במחנה” מה “שני” שנאמר להלן אנשים ולא נשים ולא קטנים אף “שני” שנאמר כאן אנשים ולא נשים ולא קטנים. א”כ למה נאמר ועמדו שני האנשים שלא יהא אחד עומד ואחד יושב אחד שותק ואחד מדבר אחד מדבר כל צורכו ואחד את אומר לו קצר בדבריך שלא יהא הדיין מסביר פנים כנגד אחד ומעיז […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

סנהדרין פ”ג (ע”א) – לימוד מגזירה שוה

סנהדרין פ”ג (ע”א): גופא ואלו שבמיתה האוכל את הטבל וכהן טמא שאכל תרומה טהורה וזר שאכל את התרומה וזר ששימש וטמא ששימש וטבול יום ששימש ומחוסר בגדים ומחוסר כפרה ושלא רחץ ידים ורגלים ושתויי יין ופרועי ראש אבל ערל ואונן ויושב אינן במיתה אלא באזהרה בעל מום רבי אומר במיתה וחכמים אומרים באזהרה הזיד במעילה רבי אומר במיתה וחכמים אומרים באזהרה האוכל את הטבל מנלן דאמר שמואל משום רבי אליעזר מניין לאוכל את הטבל שהוא במיתה דכתיב ולא יחללו את […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

סנהדרין ס”ז (ע”א) – לימוד מגזירה שוה

סנהדרין ס”ז (ע”א): מיתתן במה רבי יוסי הגלילי אומר נאמר כאן מכשפה לא תחיה ונאמר להלן לא תחיה כל נשמה מה להלן בסייף אף כאן בסייף רבי עקיבא אומר נאמר כאן מכשפה לא תחיה ונאמר להלן אם בהמה אם איש לא יחיה מה להלן בסקילה אף כאן בסקילה אמר לו רבי יוסי אני דנתי לא תחיה מלא תחיה ואתה דנת לא תחיה מלא יחיה אמר לו רבי עקיבא אני דנתי ישראל מישראל שריבה בהן הכתוב מיתות הרבה ואתה דנת ישראל […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

סנהדרין ע”ג (ע”ב) – לימוד מגזירה שוה

סנהדרין ע”ג (ע”ב): ולרבי אלעזר ברבי שמעון דאמר מחלל את השבת ניתן להצילו בנפשו דאתיא שבת מחילול חילול מעבודת כוכבים. עי’ תוד”ה חילול שכתב שרק ע”ז ושבת נאמר בהם חילול בקשר למיתה. נראה שמילת “חילול” שתי הוראות לה. מלשון חלל, “כי ימצא חלל באדמה” וזה בקשר למיתה ועוד הוראה מלשון “חולין” וזה בשאר מקומות. חידושו של ר’ אליעזר בן רבי שמעון הוא ללמוד בג”ש שאכן חילול זה בחי’ חלל. הגזירה השוה באה משום ההשויה שבין עבודת כוכבים לשבת שהשבת יסוד […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

סנהדרין ע’ (ע”א) – לימוד מגזירה שוה

סנהדרין ע’ (ע”א): ומאן דאמר רבעו גמר וירא וירא כתיב הכא וירא חם אבי כנען את ערות אביו וכתיב התם וירא אותה שכם בן חמור וגו’. נראה שיליף שראיה היא צורה של חיבור. ע’ רמח”ל אדיר במרום שבראייתו שולח אדם את קו אורו מנשמתו הכוללת הכל, וקו האור נפגש עם המציאות שאותה הוא רואה. ועיין בספר עץ חיים ריש היכל נקודים1 על היענה המחממת ביצתה בראייתה. הלימוד בג”ש מבטא חיבור ולכן לומדים “וירא” “וירא” בג”ש שהראיה היא חיבור ולא רק […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

סנהדרין ס’ (ע”א) – לימוד מגזירה שוה

נאמר במשנה לעיל (נ”ה ע”ב): המגדף אינו חייב עד שיפרש השם… אלא מוציאין כל אדם לחוץ שואלין את הגדול שביניהן ואומר לו אמור מה ששמעת בפירוש והוא אומר והדיינין עומדין על רגליהן וקורעין ולא מאחין. ובגמ’ (ס’ ע”א): “ולא מאחין” מנלן אמר רבי אבהו אתיא קריעה קריעה כתיב הכא קרועי בגדים וכתיב התם ואלישע רואה והוא מצעק אבי אבי רכב ישראל ופרשיו ולא ראהו עוד ויחזק בבגדיו ויקרעם לשנים קרעים ממשמע שנאמר ויקרעם לשנים איני יודע שהן קרעים ומה תלמוד […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

סנהדרין נ”ד (ע”א) – לימוד מגזירה שוה

בדף נ”ג (ע”ב) אמרו: אלא אמר רבא קסבר רבי יהודה ערות אביך זו אשת אביך ומייתי לה בגזירה שוה. ובדף נ”ד (ע”א) אמרו את הגזירה השוה: עונש שמענו אזהרה מניין תלמוד לומר “ערות אביך לא תגלה” (ויקרא י”ח ז’) “ערות אביך” זו אשת אביך אתה אומר אשת אביך או אינו אלא ערות אביך ממש נאמר כאן ערות אביך לא תגלה ונאמר להלן ערות אביו גלה מה להלן באישות הכתוב מדבר אף כאן באישות הכתוב מדבר ומשמע בין אשת אביו שהיא […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

סנהדרין נ”ב (ע”ב) – לימוד מגזירה שוה

סנהדרין נ”ב (ע”ב): רוצח מנלן דתניא נקם ינקם נקימה זו איני יודע מה הוא כשהוא אומר והבאתי עליכם חרב נוקמת נקם ברית הוי אומר נקימה זו סייף. דין סייף בג”ש כיון שגזירה לשון לגזור הקליפות כדברי רמ”ע מפאנו. כמו שברית מילה נלמד בג”ש “ערלתו” “ערלתו” כך כאן לומדים שנקמה בחרב בגזירה שוה. חרב נוקמת זו גזירה שוה “ינקם” “ינקם”. כשמידת הדין פוגעת וגוזרת הקליפות מתגלה מידת הרחמים וזה מביא רחמים לעולם, על כן מתאימה גזירה שוה שהיא במידת הרחמים, ללמוד […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

סנהדרין נ”ב (ע”א) – לימוד מגזירה שוה

סנהדרין נ”ב (ע”א): מאי פתילה אמר רב מתנה פתילה של אבר מנא לן אתיא שריפה שריפה מעדת קרח מה להלן שריפת נשמה וגוף קיים אף כאן שריפת נשמה וגוף קיים רבי אלעזר אמר אתיא שריפה שריפה מבני אהרן מה להלן שריפת נשמה וגוף קיים אף כאן שריפת נשמה וגוף קיים מאן דיליף מעדת קרח מנא ליה דכתיב ואת מחתות החטאים האלה בנפשותם שנשמתן נשרפת וגוף קיים ואידך ההיא שריפה ממש היא ומאי בנפשותם שנתחייבו שריפה על עסקי נפשותם כדריש לקיש […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

סנהדרין ע”ט – לימוד מגזירה שוה

סנהדרין ע”ט … דתניא רבי אומר ונתתה נפש תחת נפש ממון אתה אומר ממון או אינו אלא נפש ממש נאמרה נתינה למטה ונאמרה נתינה למעלה מה להלן ממון אף כאן ממון. עי’ חגיגה י”א וב”ק מ”ד ועי’ מש”כ ב”ק מ’ בג”ש “שיתה” “שיתה” ועי’ מש”כ ב”ק ה’ בג”ש ד”תחת נתינה ישלם כסף” במילת “נתינה”. נראה שכשיש מציאות של נפשות ואעפ”כ יש תשלומי ממון זה ביטוי למיתוק הדין. המילה “נתינה” אף היא מבטאת מיתוק שכן הוא יכול לתת משהו על מנת […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

סנהדרין פ”ד (ע”א) – לימוד מגזירה שוה

סנהדרין פ”ד (ע”א) … אונן מנלן (שהוא באזהרה ולא במיתה ביד”ש) דכתיב “ומן המקדש לא יצא ולא יחלל את מקדש אלהיו” הא אחר שלא יצא חילל. אמר ליה רב אדא לרבא ונילף חילול חילול מתרומה מה להלן במיתה אף כאן במיתה? מי כתיב ביה בגופיה? מכללא קאתי, הוי דבר הבא מן הכלל וכל דבר הבא מן הכלל אין דנין אותו בגזרה שוה. נראה מכאן סייעתא לדברי הנזיר בקול הנבואה דף פ”ה תחת הכותרת גזירה שוה – השוואה שמימית: המידה השניה […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

סנהדרין פ”ח (ע”א) – לימוד מגזירה שוה

סנהדרין פ”ח (ע”א): דתניא רבי יונתן בן אבטולמוס אומר מנין לפריחה בבגדים שהיא טהורה נאמרה קרחת וגבחת באדם ונאמרה קרחת וגבחת בבגדים מה להלן פרח בכולו טהור אף כאן פרח בכולו טהור. הפסוק בצרעת הבגד הוא (ויקרא י”ג, נ”ה): וראה הכהן אחרי הכבס את הנגע והנה לא הפך הנגע את עינו והנגע לא פשה טמא הוא באש תשרפנו פחתת הוא בקרחתו או בגבחתו. ופרש”י עה”ת: בקרחתו או בגבחתו – כתרגומו בשחיקותיה או בחדתותיה: קרחתו – שחקים ישנים ומפני המדרש שהוצרך […]

תגיות:


אינדקס השיעורים ואפשרויות החיפוש השונות באתר

חיפוש שיעורים

  • שם הרב

  • מסכתות

  • נושאים

  • תגיות

  • סוג מדיה



חיפוש מתקדם


נושאים