י"ג מידות >> קל וחומר

סנהדרין ס' (ע"א) – לימוד מקל וחומר

סנהדרין ס' (ע"א) עומדין מנלן אמר רבי יצחק בר אמי דאמר קרא ואהוד בא אליו והוא יושב בעליית המקרה אשר לו לבדו ויאמר אהוד דבר אלהים לי אליך ויקם מעל הכסא והלא דברים קל וחומר ומה עגלון מלך מואב שהוא נכרי ולא ידע אלא בכינוי עמד ישראל ושם המפורש על אחת כמה וכמה. עי' רמח"ל בספר אדיר במרום (דף ק"כ) על הביטוי באידרא: בגולגלתא יתבין תריסר אלפי רבוא עלמין וכו' זו לשונו: … והם ד' דברים שיש במצב האדם, עמידה, […]

י"ג מידות >> קל וחומר

סנהדרין נ"ב (ע"ב) – לימוד מקל וחומר

סנהדרין נ"ב (ע"ב): קטל עבדא בסייף בר חורין בחנק הניחא למאן דאמר חנק קל אלא למאן דאמר חנק חמור מאי איכא למימר נפקא ליה מדתניא ואתה תבער הדם הנקי מקרבך הוקשו כל שופכי דמים לעגלה ערופה מה להלן בסייף ומן הצואר אף כאן בסייף ומן הצואר אי מה להלן בקופיץ וממול עורף אף כאן בקופיץ וממול עורף אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר קרא ואהבת לרעך כמוך ברור לו מיתה יפה. מי שהורג עבד עבירתו קלה ממי שהורג […]

י"ג מידות >> קל וחומר

סנהדרין ע"ד (ע"א) – לימוד מקל וחומר

סנהדרין ע"ד (ע"א): תניא רבי שמעון בן יוחי אומר העובד עבודת כוכבים ניתן להצילו בנפשו מקל וחומר ומה פגם הדיוט ניתן להצילו בנפשו פגם גבוה לא כל שכן וכי עונשין מן הדין קא סבר עונשין מן הדין. רוצח הוא פגם הדיוט שפוגע בנפש מישראל. יש להוסיף שיש בפרשת רוצחים אפי' בחינה של מידת הרחמים. כך אומרת הגמ' במכות י' (ע"ב): רב חמא בר חנינא פתח לה פתחא להאי פרשתא מהכא טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך אם לחטאים […]

י"ג מידות >> קל וחומר

סנהדרין ג' (ע"ב) – לימוד מקל וחומר, גזירה שוה והיקש

הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. הגמ' בסנהדרין (דף ג' ע"ב) אומרת שלר' יאשיה הלומד ג' דינים מג"פ שנאמר "אלקים" בפרשה אין בדיני ממונות גדרי ב"ד נוטה ושואלת הגמ' האם גם אין לו דין של רוב בדיני ממונות (והיינו שצריך שכל הדיינים יכוונו לאותו פסק) ואומרת הגמ' שדין רב בדיני ממונות הוא לומד מדיני נפשות מקל וחומר: דיני נפשות דחמירי אמר רחמנא זיל בתר רובא דיני ממונות לא כל שכן. דין הליכה אחר […]

תגיות:

י"ג מידות >> קל וחומר

שני עדים כדוגמא לתהליך של ג' מידות הראשונות – לימוד מקל וחומר, מגזירה שוה ומבנין אב

לביאור קל וחומר, גזירה שוה ובנין אב כתהליך שני עדים המעידים ומכריעים את הדין יכולים ללומדנו את התהליך של שלש המידות הראשונות מי"ג מידות שהתורה נדרשת בהן: קל וחומר, גזירה שוה ובנין אב. אפשר לחלק את הדין לשלשה חלקים: * חלק הטענות או חלק הטוען והנטען * חלק הראיות או העדות * חלק הדין או הכרעת ופסק הדין העדים שייכים לכל חלק מחלקי הדין. שייכים הם לחלק הטוען והנטען שכן עדי ממון נצטוו לבוא ולהעיד רק אם אחד הצדדים תובע […]

תגיות:

י"ג מידות >> דבר הלמד מעניינו ודבר הלמד מסופו

סנהדרין פ"ו (ע"א) – לימוד מדבר הלמד מעניינו ודבר הלמד מסופו

סנהדרין פ"ו (ע"א): תנו רבנן לא תגנוב בגונב נפשות הכתוב מדבר אתה אומר בגונב נפשות או אינו אלא בגונב ממון אמרת צא ולמד משלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן דבר הלמד מעניינו במה הכתוב מדבר בנפשות אף כאן בנפשות תניא אידך לא תגנובו בגונב ממון הכתוב מדבר אתה אומר בגונב ממון או אינו אלא בגונב נפשות אמרת צא ולמד משלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן דבר הלמד מעניינו במה הכתוב מדבר בממון אף כאן בממון. עי' במבוא לדבר הלמד מעניינו. […]

י"ג מידות >> דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד

סנהדרין נ"א (ע"ב) – לימוד מכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא

סנהדרין נ"א (ע"ב): ובת [איש] כהן כי תחל לזנות בנערה והיא ארוסה הכתוב מדבר אתה אומר בנערה והיא ארוסה או אינו אלא אפילו נשואה תלמוד לומר איש אשר ינאף את אשת רעהו מות יומת הנואף והנואפת הכל היו בכלל הנואף והנואפת הוציא הכתוב בת ישראל בסקילה ובת כהן בשריפה מה כשהוציא הכתוב את בת ישראל לסקילה ארוסה ולא נשואה אף כשהוציא הכתוב בת כהן לשריפה ארוסה ולא נשואה. ופרש"י: מות יומת הנואף והנואפת – כל מיתה סתם חנק. הכל היו […]

י"ג מידות >> דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד

סנהדרין ס"ב (ע"א) – לימוד מכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא

סנהדרין ס"ב (ע"א): דתניא הבערה ללאו יצאה דברי רבי יוסי ורבי נתן אומר לחלק יצאה למאן דאמר הבערה ללאו יצאה השתחואה נמי ללאו יצאה למאן דאמר הבערה לחלק יצאה השתחואה נמי לחלק יצאה מתקיף לה רב יוסף דילמא עד כאן לא קאמר רבי יוסי התם הבערה ללאו יצאה דנפקא ליה חילוק מלאכות מאחת מהנה דתניא רבי יוסי אומר ועשה מאחת מהנה פעמים שחייב אחת על כולן פעמים שחייב על כל אחת ואחת ואמר רבי יונתן מאי טעמא דרבי יוסי דכתיב […]

י"ג מידות >> דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד

סנהדרין ס' (ע"ב) – לימוד מכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא

סנהדרין ס' (ע"ב): משנה העובד כוכבים אחד העובד ואחד המזבח ואחד המקטר ואחד המנסך ואחד המשתחוה ואחד המקבלו עליו לאלוה והאומר לו אלי אתה אבל המגפף והמנשק והמכבד והמרבץ והמרחץ והסך והמלביש והמנעיל עובר בלא תעשה הנודר בשמו והמקיים בשמו עובר בלא תעשה הפוער עצמו לבעל פעור זו היא עבודתה הזורק אבן למרקוליס זו היא עבודתה: גמרא מאי אחד העובד אמר רבי ירמיה הכי קאמר אחד העובד כדרכה ואחד המזבח ואחד המקטר ואחד המנסך ואחד המשתחוה ואפילו שלא כדרכה וליחשוב […]

י"ג מידות >> כלל ופרט

סנהדרין מ"ה (ע"ב) – לימוד מכלל ופרט

כלל ופרט המרוחקים ע' בראשונים שכתבו שכלל ופרט המרוחקים הוי כלל ופרט וכלל ולכן מרבין כעין הפרט (ע' מאירי). יש להבין על פי מה שכתבו בביאור הנהגת כלל ופרט. הרמ"ע מפאנו כתב שהוא כתר ות"ת וי"ל שהמרוחקים הוי כאילו הגיעו למלכות. על כן נחשב לכלל ופרט וכלל שהרי מלכות כלל היא אליבא דהרמ"ע מפאנו. ועוד יש לומר (ויתכן אליבא דשיטת האר"י) לפי דברי הר"ן בסוגיין: אי הוי מקרבי להדדי אין בכלל אלא מה שבפרט הני אין מידי אחרינא לא פירוש […]

י"ג מידות >> גזירה שוה

סנהדרין ק"י (ע"א) – לימוד מגזירה שוה

סנהדרין ק"י (ע"א): אמר רבי יוסי כל החולק על מלכות בית דוד ראוי להכישו נחש כתיב הכא ויזבח אדוניהו צאן ובקר ומריא עם אבן הזוחלת וכתיב התם עם חמת זוחלי עפר. בתוך מעשה אדוניהו, אשר חלק על מלכות בית דוד, נרמז הנחש בביטוי, אבן הזחלת, המזכיר את הביטוי זוחלי עפר המכוון אל הנחש. בספר בן יהוידע על אתר כתב: גם יובן כי דוד המלך ע"ה, היה גלגול אדם הראשון ותיקן פגם הנעשה מסיבת הנחש, ולכן החולק על מלכותו ראוי להכישו […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

סנהדרין מ"ז (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה

סנהדרין מ"ז (ע"ב): האורג בגד למת אביי אמר אסור ורבא אמר מותר אביי אמר אסור הזמנה מילתא היא ורבא אמר מותר הזמנה לאו מילתא היא מאי טעמא דאביי גמר שם שם מעגלה ערופה מה עגלה ערופה בהזמנה מיתסרא האי נמי בהזמנה מיתסרא ורבא גמר שם שם מעבודה זרה מה עבודה זרה בהזמנה לא מיתסרא אף הכא נמי בהזמנה לא מיתסרא. לאביי הוה מילתא והאדם יכול להחיל מילתא על הדבר אם זה למת או לדבר קדושה ומטרה אחרת. המקור לאביי הוא […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

סנהדרין מ"ד (ע"א) – לימוד מגזירה שוה

סנהדרין מ"ד (ע"א): אמר רבי אבא בר זבדא מלמד שבעל עכן נערה המאורסה כתיב הכא וכי עשה נבלה וכתיב התם כי עשתה נבלה בישראל. נבלה היא ביטוי לחומריות המנותקת מן הקדושה והתכלית הרוחנית. נערה המאורסה היא ביטוי לקשר הפנימי הרוחני, עכן ביקש לבטל, ולהשאיר רק רושם בצד החומרי וההנאה הגשמית הבשרנית. הג"ש מגלה על עומק אישיותו ורצונו שהביאו למעול בחרם. יש כאן אישיות שהוציאה לפועל את שאיפת ההנאה בעוה"ז כתכלית ומטרה ומשיכת ערלה ונערה מאורסה ביטויים מובהקים לכך. מידת ג"ש […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

סנהדרין מ"ד (ע"א) – לימוד מגזירה שוה

סנהדרין מ"ד (ע"א) אמר רבי אילעא משום רבי יהודה בר מספרתא עכן מושך בערלתו היה כתיב הכא וגם עברו את בריתי וכתיב התם את בריתי הפר. הביטוי ברית מילה הוא מתורגם גזירתא וכבר ביארנו ג"ש ערלתו ערלתו בענין זה. אף כאן י"ל שעכן ביקש להשתחרר מעול הכלל. המילה הגוזרת את קליפת הערלה גורמת לאדם להיות כללי ולא להיות סגור בקליפתו עם עצמו ולדאוג רק להנאתו וטובתו. עכן ביקש לחזור אל הנאותיו וטובותיו של עוה"ז. על כך משך בערלתו כדי לא […]

תגיות:


אינדקס השיעורים ואפשרויות החיפוש השונות באתר

חיפוש שיעורים

  • שם הרב

  • מסכתות

  • נושאים

  • תגיות

  • סוג מדיה



חיפוש מתקדם


נושאים

דילוג לתוכן