רב: הרב יהושע ויצמן

לא להקשיב לדברים ה'רכים' "פרשת קורח יפה נדרשת" כפי שכתב רש"י בפתיחה לפרשתנו, ומסרים וכיוונים רבים נתלו בה. כבר בפתיחת הפרשה: "ויקח קורח", מתעורר קושי הפותח פתח לקומה נוספת של הבנה. התורה סותמת ולא מפרשת מהי אותה לקיחה, ומה בדיוק לקח קורח (נראה שלאור זה תרגם אונקלוס בלשון מחלוקת: "ואתפליג קורח" שלקח עצמו ופרש מן העדה). חז"ל דורשים (במדבר רבה, יח, ב): אין "ויקח" אלא משיכה בדברים רכים, שנמשכו כל גדולי ישראל והסנהדראות אחריו. במתק לשון ולא בהתלהמות גלויה, הצליח […]

המדרש: בית שמאי ובית הלל, בית שמאי אומרים: השמים נבראו תחלה ואחר כך נבראת הארץ, ובית הלל אומרים: הארץ נבראת תחלה ואחר כך השמים. אלו מביאין טעם לדבריהם, ואלו מביאין טעם לדבריהם. על דעתיהן דבית שמאי דאינון אמרין השמים נבראו תחלה ואחר כך הארץ, משל למלך שעשה לו כסא, ומשעשאו עשה איפיפורין שלו, כך אמר הקב"ה: "השמים כסאי והארץ הדום רגלי וגו'". ועל דעתיהן דבית הלל דאינון אמרין הארץ נבראת תחלה ואחר כך השמים, משל למלך שבנה פלטין, משבנה את […]

מחשבות חדשות על דברים ישנים במוקדה של פרשת השבוע, עומד חטא המרגלים, אשר טעמים וכיוונים רבים נאמרו בניסיון לבאר את מהותו. מתוך מבט על אירועי השעה, נעסוק אנו באחת מדרשות חז"ל הנוגעת לענייננו (סנהדרין, קד, ע"ב): "פצו עליך פיהם" (איכה, ב) אמר רבא אמר רבי יוחנן: בשביל מה הקדים פ"א לעי"ן ? בשביל מרגלים שאמרו בפיהם מה שלא ראו בעיניהם בצורה פשוטה, כוונתם של חז"ל היא בכך שהמרגלים מסרו את תיאור שליחותם באופן שקרי ע"י שהחליטו מראש מה הם עומדים […]

המדרש: רבי ישמעאל שאל את רבי עקיבא, אמר לו: בשביל ששמשת את נחום איש גם זו עשרים ושתים שנה, אכין ורקין מיעוטין, אתין וגמין רבויין, הדין "את" דכתיב הכא, מה הוא, אמר לו: אלו נאמר "בראשית ברא אלהים שמים וארץ", היינו אומרים: השמים והארץ אלהות הן, אמר לו: "כי לא דבר רק הוא מכם", ואם רק הוא, מכם, למה, שאין אתם יודעים לדרוש, בשעה שאי אתם יגיעין בו, "כי הוא חייכם", אימתי היא חייכם, בשעה שאתם יגיעין בו. אלא "את […]

בראשית רבה פרשה א', י"ג תנא רבי שמעון בן יוחאי: מניין שלא יאמר אדם: 'לה' עולה', 'לה' מנחה', 'לה' שלמים', אלא 'עולה לה", 'מנחה לה", 'שלמים לה", תלמוד לומר: "קרבן לה'". והרי דברים קל וחומר, ומה אם מי שהוא עתיד להקדיש, אמרה תורה לא יחול שם שמים להקריב, המחרפים והמגדפים והעובדים עבודת כוכבים על אחת כמה וכמה שימחו מן העולם. רבנן אמרין: בשר ודם בונה בנין, בשעה שהבנין עולה בידו הוא מרחיב ועולה, ואם לאו מרחיב מלמטה ומיצר מלמעלה, אבל […]

ופקדתם עליהם במשמרת פרשת "נשא" בעיקרה, לא עוסקת במניין עם ישראל (המתואר בהרחבה בפרשת "במדבר"). אומנם מדברי חז"ל על מניין עובדי הלווים במקדש (בתחילת הפרשה), אנו למדים על אופי המניין של עם ישראל בכלל (במדבר רבה, נשא, פרשה ו, יא): " ויהיו פקודיהם שמונת אלפים וה' מאות ושמונים " זו היא שאמרו: מנאם בפרט מנאם בכלל. כאדם שיש לו חפצים נאים ומשובחין וחביבין עליו ביותר, מונה אותם בפרט וחוזר ומונה אותם בכלל מתוך ששמח בריבוי מנינם. כן צוה הקדוש ברוך […]

בראשית רבה פרשה א', י"ב רבי יודן בשם עקילוס אמר: לזה נאה לקראו אלוה, בנוהג שבעולם מלך בשר ודם מתקלס במדינה, ועדיין לא בנה לה דמוסיות, ועדיין לא בנה לה פריבטאות, בתחלה מזכיר שמו ולבסוף קטיזמה שלו, ברם יחידו של עולם בתחלה פעל ולבסוף נתקלס. שמעון בן עזאי אומר: "ענותך תרבני", בשר ודם מזכיר שמו, ואחר כך שבחו: פלן אגוסטולי, פלן פראטאטא, אבל הקב"ה אינו כן, אלא משברא צורכי עולמו, אחר כך מזכיר שמו, "בראשית ברא" ואחר כך "אלהים". רבי […]

בראשית רבה פרשה א', י"א אמר ר' סימון בשם רבי יהושע בן לוי: מנצפ"ך צופים אמרום, הלכה למשה מסיני. רבי ירמיה בשם ר' חייא בר אבא אמר: מה שהתקינו הצופים. מעשה היה ביום סגריר ולא נכנסו חכמים לבית הועד, והיו שם תינוקות, ואמרו: באו ונעשה בית הועד. אמרו: מה טעם כתיב מ"ם מ"ם, נו"ן נו"ן, צד"י צד"י, פ"א פ"א, כ"ף כ"ף, אלא ממאמר למאמר, ומנאמן לנאמן, ומצדיק לצדיק, ומפה לפה, מכף לכף. ממאמר למאמר, ממאמר של הקב"ה למאמר של משה. […]

ספרי נשא (ה') – מצות סוטה – לימוד מקל וחומר, גזירה שוה וכלל ופרט הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. דרשו בספרי (נשא פרשה ה'): מנחת זכרון שומע אני זכות וחובה תלמוד לומר מזכרת עון, כל הזכרונות שבתורה לטובה וזו לפורענות דברי; ר' טרפון. ר"ע אומר אף זאת לטובה שנאמר ואם לא נממאה האשה [וגו']. אין לי אלא מזכרת עון, מזכרת זכות מנין תלמוד לומר מנחת זכרון מכל מקום. ר' ישמעאל אומר מנחת […]

בראשית רבה פרשה א', י' רבי יונה בשם ר' לוי אמר: למה נברא העולם בב', אלא מה ב' זה סתום מכל צדדיו ופתוח מלפניו, כך אין לך רשות לומר מה למטה מה למעלה, מה לפנים מה לאחור, אלא מיום שנברא העולם ולהבא. בר קפרא אמר: "כי שאל נא לימים ראשונים אשר היו לפניך, למן היום" שנבראו אתה דורש, ואי אתה דורש לפנים מכאן, "ולמקצה השמים ועד קצה השמים" אתה דורש וחוקר ואי אתה חוקר לפנים מכאן. דרש רבי יהודה בן […]

בראשית רבה פרשה א', ח' רבי יהושע בן לוי בשם ר' לוי אמר: זה שהוא בונה צריך ששה דברים, מים, ועפר, ועצים, ואבנים, וקנים, וברזל, ואם תאמר עשיר הוא ואינו צריך לקנים, הרי הוא צריך לקני המדה, שנאמר: "ופתיל פשתים בידו וקנה המדה", כך התורה קדמה אותן שש קדימות, "קדם", ו"מאז", ו"מעולם", ו"מראש", ו"מקדמי" תרין, בפרשה "ה' קנני". רבי יהושע בן לוי בשם ר' לוי אמר: זה שהוא בונה – אדם הבונה בנין – צריך ששה דברים: מים, ועפר, ועצים, […]