למעלה מטעם ודעת
למעלה מטעם ודעת פרשת הברכות שברך יצחק את יעקב מעוררת תמיהות רבות. בזוה"ק1 עמדו חז"ל על תמיהה אחת: ואם תאמר, איך לא ידע יצחק את כל מעשיו הרעים של עשו, והרי השכינה היתה עמו, שאם לא שרתה עמו שכינה, איך יכול היה לברך את יעקב בזמן שברכו?! אלא ודאי השכינה היתה שוכנת עמו בבית, ושוכנת עמו תמיד, אבל לא הודיעה לו, כדי שיתברך יעקב בלא דעתו אלא בדעתו של הקב"ה… רצה הקב"ה שלא יגיעו הברכות ליעקב מדעתו של יצחק, אלא […]
פרשה ב – פסקה יג
קהלת רבה פרשה ב', פסוק ט', "וגדלתי והוספתי", א' "וגדלתי והוספתי מכל אשר היו לפני בירושלים", וכי מה היה לפניו בירושלים, לא דוד אביו היה. ארבעה נקראו מנה בן פרס: און בן פלת, "בנו צפור", "בנו בעור", וחזקיה. ושנים נקראו מנה בן מנה: בן עקיש ושלמה. "אף חכמתי עמדה לי", אמר רבי אחא: אמר שלמה: כל תורה שלמדתי בזקנתי – פסטירין, "באף" – נתקיימת בי. פירוש המדרש"וְגָדַלְתִּי וְהוֹסַפְתִּי מִכֹּל שֶׁהָיָה לְפָנַי בִּירוּשָׁלִָם אַף חָכְמָתִי עָמְדָה לִּי". "וגדלתי והוספתי מכל אשר […]
פרק ראשון – פשרה
פשרה שני דיונים עיקריים מרכיבים את סוגיית "פשרה". א. מהו היחס לפשרה באופן עקרוני, האם היא דרך חיובית או שלילית להכרעת הדין. ב. כיצד נעשית הפשרה1. בלימוד הסוגיא מתעוררות מספר שאלות.א. אמר רב אשי: שמע מינה פשרה אינה צריכה קנין. דאי סלקא דעתך צריכה קנין, למאן דאמר צריכה תלתא – למה לי, תסגי בתרי וליקני מיניה. והלכתא, פשרה צריכה קנין (ו' ע"א). רב אשי מוכיח שפשרה אינה צריכה קנין, לדעת הסובר שפשרה בשלושה. למסקנת הסוגיא פשרה צריכה קנין, ומעירים הראשונים: […]
דרך ארוכה – למען העתיד
דרך ארוכה – למען העתיד "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה".מהי משמעותו של משפט זה? מהם שורשיו הרעיוניים והרוחניים?מספר פסוקים בספר משלי1 מעמידים אתנו על התוכן העמוק הגנוז במילים ספורות אלה. בִּרְבוֹת רְשָׁעִים יִרְבֶּה פָּשַׁע וְצַדִּיקִים בְּמַפַּלְתָּם יִרְאוּ.יַסֵּר בִּנְךָ וִינִיחֶךָ וְיִתֵּן מַעֲדַנִּים לְנַפְשֶׁךָ.בְּאֵין חָזוֹן יִפָּרַע עָם וְשֹׁמֵר תּוֹרָה אַשְׁרֵהוּ.בִּדְבָרִים לֹא יִוָּסֶר עָבֶד כִּי יָבִין וְאֵין מַעֲנֶה.חָזִיתָ אִישׁ אָץ בִּדְבָרָיו תִּקְוָה לִכְסִיל מִמֶּנּוּ. יש תקופות, בהן הרשעים מתרבים, ובעקבות כך מתרבה הרשעה והפשע. אלו הן תקופות קשות, ויש צורך בשכל ובחכמה […]
פרשה ב – פסקה יב
קהלת רבה פרשה ב' פסוק ח', "כנסתי לי", ב' ר' יהושע בן לוי פתר קרייה בישראל בכניסתן לארץ. "הגדלתי מעשי" – "כי תבואו אל ארץ מושבותיכם ועשיתם אשה לה'". "בניתי לי בתים" – "ובתים מלאים כל טוב". "נטעתי לי כרמים" – "כרמים וזיתים אשר לא נטעת". "עשיתי לי גנות ופרדסים", אדריאנוס שחיק טמיא שאל את רבי יהושע בן חנינא: כתיב בתורה "ארץ אשר לא במסכנות וגו'", יכול את מייתי לי תלת מילין דאנא שאיל. אמר ליה: ומה אינון. אמר ליה: […]