המאגר התורני – חיפוש מתקדם

"פרשיות השבוע" בתקופה האחרונה הן המחאות נגד הרפורמה במערכת המשפט. ננסה להתייחס לכך ולבחון מה מקומה ביחס לזה. נתחיל בהערה מתוך הפרשה. ר' צדוק קושר לפרשת השבוע פסוק בספר משלי (כ"ז, ט'): שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב וּמֶתֶק רֵעֵהוּ מֵעֲצַת נָפֶשׁ. סוף הפסוק עוסק במיתוק – כשאדם מעניק לחברו עצה טובה – הוא ממתיק את חייו. ר' צדוק אומר שגם תחילת הפסוק עוסקת במיתוק – השמן והקטורת ממתקים, ושניהם נמצאים בפרשת השבוע. הפרשה פותחת בשמן (שמות כ"ז, כ'): וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת […]

במרכז פרשת השבוע נמצא מעמד הר סיני. לפניו מופיעות ההכנות למעמד הר סיני, ולאחריו הדברים שיש לעשות בעקבות מעמד הר סיני. מעמד הר סיני הוא שיא הפרשה, והשיא של ההיסטוריה העולמית. ננסה להתבונן במשמעות של מעמד הר סיני עבורנו. מה אנו לוקחים ממעמד גדול וחשוב זה. ראשית, חשוב שנזכור שצריך לזכור את מעמד הר סיני. הרמב"ן מונה זאת כמצוה מתרי"ג המצוות (הוספות למצוות לא תעשה, ב'): המצוה השניה שנמנענו שלא נשכח מעמד הר סיני ולא נסיר אותו מדעתנו, אבל יהיו […]

שתי פרשיות התחברו אצלי בלימוד פרשת השבוע. בתחילת הפרשה נאמר (שמות י"ג, י"ז): וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם… ב"פרי צדיק" (אות ה') מביא: והענין דבספר אור זרוע איתא דלשון 'עם הארץ' שנקרא כן מלשון גחלים עוממות שאין בהם אור תורה. גם ה"עם", הוא לשון גחלים עוממות, שהאור האלוקי לא מופיע בהם בצורה שלמה. בזוה"ק בתחילת הפרשה עומדים על ההבדל בין ביטויים כמו "עמי", "בני ישראל", "בני בכורי" וכדומה, המבטאים חביבות של ישראל בפני הקב"ה, ובין הביטוי "העם", שמכוון כלפי ה"ערב […]