המאגר התורני – חיפוש מתקדם

חירות אמיתית פירושו של הרב קוק זצ"ל בעולת ראי"ה להגדה של פסח מתייחד בכך שהוא סובב כולו סביב נקודה אחת: החירות. מנהגי הסדר וקטעי ההגדה השונים מוסברים כמבטאים וכמוציאים אל הפועל את החירות שאנו צריכים להיות שרויים בה בליל החג.בטרם נביא את ביאורו של הרב לחלק מההגדה יש לדון תחילה מהי בכלל חירות?החירות היא עשיית כל המעשים מתוך רצון לעשותם, לא כאמצעי לערך אחר אלא כערך עצמי, כתכלית.כשהאדם בן חורין, אין הוא עושה דברים מפני שהם מביאים לדברים אחרים אלא […]

חירות אמיתית (המשך) בשנים הקודמות עסקנו בביאורו של הרב קוק זצ"ל להגדה של פסח, ובשנה זו נמשיך ונבאר חלק מסימני הסדר לאור ביאורו של הרב. קדשבשיחה קודמת עסקנו בענין ה"קדש", ובשיחה זו נוסיף מעט על המובא שם.תחילת ביאורו של הרב ל"קדש" חסרה, כפי שמצויין בהערה, וננסה על פי מקורות אחרים של הרב לבאר את ענין הקדושה וקישורו לליל הסדר.בעולת ראי"ה1 כותב הרב: …כאשר מבואר בגדר הקדושה שאינו אמצעי כי אם תכליתי… ובהקדמתו לאורות הקודש כותב הרב הנזיר2: כשנשאל הרב בראשית […]

חירות אמיתית (המשך) בשיעור זה נמשיך ונעסוק בחלק מסימני הסדר על פי ביאורו של הרב קוק זצ"ל בעולת ראיה. "מוציא" יש לשאול מדוע זכתה ברכת "המוציא" לסימן מיוחד בליל הסדר, מלבד אכילת המצה, בשונה מהמרור, למשל, שברכתו לא מתייחדת בסימן.ענין זה מלמד אותנו, שבברכת "המוציא" יש לימוד מיוחד הקשור לליל הסדר ולמושג החירות שעומד במרכזו.יש להבין גם את ענינו המיוחד של הלחם, שזכה לברכה מיוחדת, שלא כמו שאר מיני המזון.סגנונה של הברכה, "המוציא", נלמד בגמרא מן הפסוק "וידעתם כי אני […]

סוד המשכן חז"ל למדונו שהתורה עומדת במישור אחר, מעל המציאות המעשית החמרית. בחינת "כל חפציך לא ישוו בה" בעולם המעשי לכסף יש תכונות משלו ולזהב יש תכונות אחרות. יש דרך מיוחדת לעבודת השדה ויש דרך אחרת לעבודת הכרם, ואין אדם יכול לעשות שתי הפעולות כאחד.התורה, כיון שהיא עומדת במישור גבוה מעל המציאות הרי היא כוללת כל הבחינות בנקודה אחת. המתח בין רוחניותה של תורה, לבין חומריות העולם אליו ירדה, בא לידי ביטוי במשל1 לבת יחידה, עליה אומר המלך "לפרוש הימנה […]

"השיבה שופטינו כבראשונה" "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" בסידורו של ר' יעקב עמדין – ב"בית יעקב" בברכת "השיבה שופטינו" – מובאת דרשה1: כשנתנה תורה לישראל אמר לו הקב"ה למשה "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם", מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו: בא"י מלך אוהב צדקה ומשפט. יש לבאר את הקשר שבין יישום המשפטים המופיעים בפרשתנו לבין אהבת המשפט אצל הקב"ה, שהרי לכאורה עשיית המשפט הוא עניין שבין אדם לחברו! במכילתא2 דרשו על המצוות השונות: כל דבר ודבר שנתנו ישראל נפשן עליהן נתקיימו […]

מצות האמונה נחלקו הראשונים כיצד צריך לבאר את הפסוק "אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים", האם זו הדברה הראשונה או הכנה כללית לשאר הדברות. ונראה שדבר זה תלוי במחלוקת האם מצות האמונה נכללת בכלל תרי"ג מצוות או שהיא שורש לכל קיום תרי"ג המצוות. הרמב"ם1 מונה אותה כמצווה הראשונה בספר המצוות וז"ל: מצוה א' – היא הצווי אשר צוונו בהאמנת האלוהות, והוא שנאמין שיש שם עלה וסבה והוא פועל לכל הנמצאים, והוא אמרו "אנכי ה' אלוהיך". ובסוף גמרא […]

שכל פועל ושכל נפעל הסיבה השלישית שמונה הרס"ג לכפירה1: והשלישי נטיית האדם למלא מאוייו מן התאות לכל מאכל ולכל משכב ולכל קנין, והרי הוא ממהר מתוך להיטותו להתיר עשיית הדבר מבלי לחשוב, ובהם הוא אומר "אמר נבל בלבו אין אלהים השחיתו והתעיבו עלילה אין עושה טוב" (תהילים י"ד, א') ואינו זוכר כי אם ינהג כך בחליו או אף בבריאותו ויאכל כל מה שיתאוה וישכב כל מה שימצא יאבד בכך ויסוף. כיצד מביאה הלהיטות אחר התאוות לכפירה?נראה שהדבר תלוי במושגים שמביא […]

יציאת מצרים "ויהי בשלח פרעה את העם וגו'" במדרש1 שואלים: "וכי פרעה שלח? (והלא) בלעם אמר 'אל מוציאם ממצרים'". מכאן משמע שהקב"ה הוציאם ולא פרעה שלחם.ר' צדוק מלובלין2 שואל על המילה "ויהי" הרי כל מקום שנאמר "ויהי" אינו אלא לשון צער3. ואמנם במדרש רבה דקדקו שפרעה צווח 'וי' על יציאת ישראל מרשותו. וצריך ביאור על מה היה צערו של פרעה.ונראה ששני הפסוקים הראשונים בפרשה עד המילים "וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים" הם לשון צער ומבטאים בעייתיות ביציאתם ממצרים. ובזוה"ק4 […]

האמת הנעדרת הסיבה השניה שמונה רס"ג לכפירה1: והשני הסכלות הגוברת על רבים מהם, שהוא מדבר בשפת הסכלות, ויודע בלב קצר יכולת, וידבר דברי יהירות שאינם מאומה, וכך יחשוב בלבו, ועל אלה הוא אומר "כי עתה יאמרו אין מלך לנו כי לא יראנו את ה' והמלך מה יעשה לנו"2, ואינם חושבים שאם הם ישתמשו במקצת דברי הסכלות והיהירות הללו כלפי מלכי בני אדם ישמדו ויאבדו. האמת אינה נראית בחוש, ועל כן הסכל יכול לומר כל דבר שעולה בדעתו, בלי שסכלותו תהיה […]

התחדשות הלבנה שאלת ר' יצחק המובאת ברש"י הראשון של התורה ידועה ומפורסמת. ראוי היה שהתורה תתחיל מ"החדש הזה לכם". יש להבין מדוע דוקא בפסוק זה ראה ר' יצחק את התחלת התורה. בזוהר1 מבוארים הדברים כך: אמר ר' יצחק: לא היה התורה צריך לכתוב אלא מ"החדש הזה לכם וגו'", מה הטעם? משום שהוא תחילת הלבנה. רצונו לומר שהתחדשות הלבנה היא ביטוי להתחדשות עם ישראל בעולם. מכאן מתחיל עם ישראל להיות עם מיוחד מכל העמים וכאן ראשית הבירור של התפקיד המיוחד לישראל.ותואמים […]

האמת הכבדה רס"ג מונה, בהקדמה ל"הנבחר באמונות ודעות", שמונה סיבות לכפירה.ננסה לבחון סיבות אלו, תוך השלכה לימינו – בהסתכלות מודרנית ואף פוסט-מודרנית.הסיבה הראשונה1: תחלתן כובד הטורח על בני אדם בטבעם, וכאשר ירגיש הטבע בדבר שהוטל עליו המזקיקו להתאמץ ולהתחזק בהוכחות ולנהוג על פיו בדת אז יברח ויתרחק מכך, ומסבה זו תמצא הרבה מבני אדם אומרים 'האמת כבדה' 'האמת מרה', מפני שהם רוצים את החופש ובורחים אליו, ועליהם הכתוב אומר רחקו מעל ה' לנו היא נתנה הארץ למורשה ואין הסכלים הללו […]

מידת דין ומידת רחמים הפרשה מתחילה בפסוק "וידבר אלקים אל משה ויאמר אליו אני ה'".ניתן לחלק את הפסוק לשני חלקים:בחלק הראשון יש לשון דיבור – אל?הים – משהבחלק השני יש לשון אמירה – ה' – אליו (הוא). הרב ב"עולת ראיה"1 בביאור לביטוי "הודו לו ברכו שמו" מבדיל בין קריאה בשמו של הקב"ה המבטאת את הפנייה הנגלית אל ה' ובין הפניה הישירה אליו (לו) שמגיעה מפנימיותו של האדם ופונה אל עצמותו של הקב"ה.כך גם אצלנו יש לחלק בין הדיבור אל שמו […]

היתר ההתמכרות "אמר רב הונא כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה… נעשית לו כהיתר". רב הונא מתאר כאן תהליך נפשי עמוק שעובר האדם ביחס לעבירה. בפעם הראשונה, האדם יודע ומרגיש שהוא עובר עבירה, ויש לו התנגדות פנימית לעבירה. כאשר הוא חוזר על העבירה, פוחתת ההתרגשות וההתנגדות הפנימית ובסופו של דבר מרגיש האדם שהוא "מתחבר" אל העבירה, ושזוהי בעצם צורת הביטוי האמיתית של אישיותו.מתואר כאן תהליך של התמכרות, של הפיכת העבירה לחלק מהוויתו של האדם, של הגעה למצב של חוסר בחירה […]

ייסורין של אהבה המדרש1 הראשון בספר שמות פותח בפסוק "חושך שבטו שונא בנו ואוהבו שחרו מוסר2" ודורש: "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו" הה"ד (משלי י"ג) "חושך שבטו שונא בנו ואוהבו שחרו מוסר" בנוהג שבעולם אדם שאומר לו חבירו פלוני הכה לבנך יורד עמו עד לחייו ומה ת"ל "חושך שבטו שונא בנו" ללמדך שכל המונע בנו מן המרדות סוף בא לתרבות רעה ושונאהו שכן מצינו בישמעאל שהיו לו געגועים על אברהם אביו ולא רידהו ויצא […]

"ראה אדם שיסורין באין עליו" לקראת צום עשרה בטבת, ובעקבות המצב הכללי, נתבונן בדברי ברמב"ם בתחילת הלכות תעניות (פ"א הל' א' – ג'): א. מצות עשה מן התורה, לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שתבוא על הציבור, שנאמר "על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות" כלומר כל דבר שיצר לכם כגון בצורת ודבר וארבה וכיוצא בהן, זעקו עליהן והריעו.ב. ודבר זה, דרך מדרכי התשובה הוא: שבזמן שתבוא צרה ויזעקו לה ויריעו, ידעו הכול שבגלל מעשיהם הרעים הרע להן ככתוב "עוונותיכם הטו […]

שמע ישראל המדרש1 בפרשה דורש: 'הקבצו ושמעו בני יעקב' – …אלעזר בן אחוי אמר מכאן זכו ישראל לקריאת שמע. בשעה שהיה יעקב אבינו נפטר מן העולם קרא לשנים-עשר בניו אמר להם שמעו אל ישראל שבשמים אביכם, שמא יש בלבבכם מחלוקת על הקב"ה. אמרו לו: שמע ישראל אבינו, כשם שאין בלבך מחלוקת על הקב"ה כך אין בלבנו מחלוקת אלא ה' אלהינו ה' אחד. אף הוא פירש בשפתיו ואמר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. מהמדרש משמע, שמחששו של יעקב על בניו […]

"ויגש אליו יהודה" במדרש דרשו את מעשה יהודה: "ויגש אליו יהודה" – כתיב "מים עמוקים עצה בלב איש ואיש תבונות ידלנה" (משלי כ') משל לבאר עמוקה מלאה צונן והיו מימיה צוננין ויפין ולא היתה בריה יכולה לשתות הימנה בא אחד וקשר חבל בחבל ונימה בנימה משיחה במשיחה ודלה הימנה ושתה התחילו הכל דולין הימנה ושותין, כך לא זז יהודה משיב ליוסף דבר על דבר עד שעמד על לבו1. ובזוהר דרשו פסוק זה באופן אחר: 'מים עמוקים עצה בלב איש' דא […]