המאגר התורני – חיפוש מתקדם

הצמאון הלוהט והשכל הקר בסיום פרשת "תרומת הדשן" הפותחת את פרשת צו, מופיע ציווי נוסף1: אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה. הרמב"ם מונה פסוק זה כמצות עשה בתרי"ג המצוות2: היא שציוונו להבעיר אש על המזבח בכל יום תמיד, והוא אמרו יתעלה 'אש תמיד תוקד על המזבח', וזה לא יתכן אלא במה שצוה להתמיד להשים עצים בבקר ובין הערבים, כמו שנתבאר בב' מיומא ובמס' תמיד. ובביאור אמרו אף על פי שהאש יורדת מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט. וכבר התבארו […]

החיגר והסומא את הפרשיה העוסקת בקרבנות החטאת השונים פותחת התורה כך1: דבר אל בני ישראל לאמר נפש כי תחטא בשגגה מכל מצות ה' אשר לא תעשינה ועשה מאחת מהנה. חז"ל במדרש עמדו על הביטוי המיוחד "נפש כי תחטא" ודרשו אותו בכמה אופנים. בשיחה זו נעיין במדרש אחד, וננסה למצוא בו טעם חדש, כדרכם של דברי תורה2: תני ר' ישמעאל משל למלך שהיה לו פרדס והיה בו בִּכּוּרוֹת נאות, והושיב בו המלך שומרים אחד חיגר ואחד סומא, ואמר להן הזהרו על […]

התקהלות בלתי חוקית בפתיחת הפרשה מקהיל משה את כל ישראל, ומצוה אותם על איסור מלאכה בשבת, ובמיוחד על איסור הבערת אש1: ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אלהם אלה הדברים אשר צוה ה' לעשת אתם. ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון לה' כל העשה בו מלאכה יומת. לא תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת. חז"ל בגמרא דורשים פסוקים אלה בצורה מיוחדת2: רבי נתן אומר 'לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת' מה תלמוד […]

קהלת רבה פרשה א', פס' ה', "וזרח השמש", א' שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל אין מוקדם ומאוחר בתורה ועל הכלל ניתן להידרש. 'וזרח השמש' ר' ברכיה בשם ר' אבא בר כהנא אמר וכי אין אנו יודעין שזרח השמש ובא השמש, אלא מה הוא כן, עד שלא ישקע שמשו של צדיק זה הוא מזריח שמשו של צדיק אחר, יום שמת ר' עקיבא נולד רבי וקראו עליו פסוק זה 'וזרח […]

פתיחה למסכת פסחים אור לי"ד המשנה הראשונה במסכת פסחים אומרת: "אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר…". הגמרא פותחת בשאלה "מאי אור"? ובעקבות כך מתעוררות מספר תמיהות.לכאורה מדוע לחשוב שהמשנה מדברת על יום, ניתן לפרוך זאת בסברא פשוטה של "שרגא בטיהרא למה לי" (למה צריך נר אם מדובר על יום)?האם האמוראים אף פעם לא עשו בדיקת חמץ לפני כן, מדוע מתעוררת כעת השאלה מתי עושים בדיקת חמץ?כאשר חז"ל חיפשו מקור בפסוקים ל"פרי עץ הדר" – ברור שהם ידעו שמדובר […]

דקת קריאה ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמר. הספרא1 עומד באריכות על כך שה' קורא למשה לפני שהוא מדבר איתו, והוא למד מכך, שלכל דיבורים, אמירות וציוויים שציוה ה' את משה קדמה קריאה של ה' למשה.יש להבין ענין זה של הקדמת הקריאה. מהו הענין בכך?נראה להסביר זאת בכמה דרכים. א. כותב על כך השפת אמת2: 'ויקרא אל משה' – 'לכל דברות כו' קדמה קריאה לשון חיבה' כמו שכתוב במדרש 'מלאכיו גבורי כח' הנביאים נקראו מלאכים כו' פניו […]

מה עשה לנו העגל? השפעתו של חטא העגל היא לדורות, כפי שמובא ברש"י1 בשם חז"ל: וביום פקדי וגו' – עתה שמעתי אליך מלכלותם יחד, ותמיד תמיד כשאפקוד עליהם עונותיהם ופקדתי עליהם מעט מן העון הזה עם שאר העונות, ואין פורענות באה על ישראל שאין בה קצת מפרעון עוון העגל. נעיין במהות השינוי שעבר עם ישראל בעקבות חטא העגל.הרב קוק זצ"ל כותב2: לולא חטא העגל היו האומות יושבות ארץ ישראל משלימות עם ישראל ומודות להם, כי שם ד' הנקרא עליהם היה […]

קריאת פרשת זכור וקריאת התורה חיוב הקריאה מן התורהאחת מארבע הפרשיות הנקראות בחודש אדר היא פרשת "זכור", ומצאנו שנחלקו ראשונים בתוקף חיוב הקריאה, אם הוא מדאורייתא.מקור הדברים הוא בגמרא במגילה (י"ח ע"א), הדנה בדברי המשנה (י"ז ע"א): "קראה (את המגילה) על פה… לא יצא": מנלן, אמר רבא אתיא "זכירה" "זכירה". כתיב הכא 'והימים האלה נזכרים' וכתיב התם "כתב זאת זכרון בספר", מה להלן בספר אף כאן בספר. וממאי דהאי זכירה קריאה היא דלמא עיון בעלמא, לא סלקא דעתך, דתניא "זכור", […]

"ולא יזח החושן מעל האפוד" מבין שמונת הבגדים של כהן גדול, נתייחדו החושן והאפוד בציווי מיוחד הקושרם זה לזה1: ולא יזח החשן מעל האפוד. ציווי זה נמנה על ידי הרמב"ם כמצוה לדורות2.אף כי אין לנו בית מקדש, ולא כהן העומד ומשרת בבגדי זהב, יש משמעות למצוה זו. החושן והאפוד הם ביטוי לערכים וליסודות שעלינו לראות אותם יחד, ולא להפריד ביניהם.כבר הלכו גדולים בדרך הדרוש בפרשה זו, ונביא מדבריהם. א. על החושן אומרת התורה3: ונתת אל חשן המשפט את האורים ואת […]

"לעשות אותם ימי משתה ושמחה" פתיחהמלימוד הסוגיות העוסקות בעניני מצוות היום בפורים עולות כמה שאלות, דרכן נבין בע"ה יסוד במהותה של שמחת פורים, ובהבדל בין שמחה זו לשמחת יום טוב. שאלותא. בשני מקומות במסכת מגילה דנה הגמ' בנושא זמן קריאת המגילה. האחד בדף ד' ע"א: אמר רבי יהושע בן לוי חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום, שנאמר (תהילים כ"ב) "אלוהי אקרא יומם ולא תענה, ולילה ולא דומיה לי". סבור מינה, למקרייה בליליא, ולמיתנא מתניתין דידה ביממא. אמר להו […]

קהלת רבה פרשה א', פס' ד', "והארץ לעולם עומדת", א' 'והארץ לעולם עומדת', אמר ר' יהושע בן קרחה לא היה צריך קרא למימר אלא "והארץ הולכת והארץ באה והדור לעולם הוא עומד", וכי מי נברא בשביל מי, ארץ נברא בשביל דור או דור נברא בשביל הארץ, לא ארץ בשביל דור, אלא דור על ידי שאינו עומד בתפקידיו של הקב"ה לפיכך הוא בולה, והארץ על ידי שהיא עומדת בתפקידיו של הקב"ה לפיכך אינה בולה. אמר ר' שמעון בר יוחי כתיב (ישעיה […]

הר סיני והר המוריה לאחר תיאור מעמד הר סיני בפרשות יתרו ומשפטים, מופיעה פרשת הקמת המשכן, המתחילה בפרשת תרומה, ומסיימת בסיום ספר שמות. האם ישנו קשר בין שני העניינים, בין מעמד הר סיני ובין הקמת המשכן?הרמב"ן בהקדמתו לפרושו את פרשת המשכן כותב1: כאשר דבר השם עם ישראל פנים בפנים עשרת הדברות, וצוה אותם על ידי משה קצת מצוות שהם כמו אבות למצוותיה של תורה, כאשר הנהיגו רבותינו עם הגרים שבאים להתיהד, וישראל קבלו עליהם לעשות כל מה שיצום על ידו […]

העשיר והעני בחבור אחד בין המצוות הרבות המופיעות בפרשה, מצויה מצות הלואה1: אם כסף תלוה את עמי את העני עמך לא תהיה לו כנשה לא תשימון עליו נשך. ננסה לעיין מעט בעניינה של מצוה חשובה זו.נחלקו בגמרא אמוראים2: אמר ריש לקיש הקובע זמן לחבירו ואמר לו פרעתיך בתוך זמני אינו נאמן, ולואי שיפרע בזמנו. אביי ורבא דאמרי תרוייהו עביד איניש דפרע בגו זימניה, זימנין דמתרמו ליה זוזי אמר איזיל איפרעיה כי היכי דלא ליטרדן (עשוי אדם לפרוע תוך זמנו, פעמים […]

קהלת רבה פרשה א', פס' ד', "דור הולך ודור בא", ד' שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל מסידור שנחלק. המדרש ר' אבא בר כהנא ואמרי לה בשם ר' אדא בר חוניא יהיה בעיניך דור שבא כדור שהלך, שלא תאמר אילו היה ר' עקיבא קיים הייתי קורא לפניו, אילו היו ר' זירא ור' יוחנן קיימין הייתי שונה לפניהם, אלא דור שבא בימיך וחכם שבימיך כדור שהלך וחכמים הראשונים שהיו לפניך. […]

רק מי ששומע – מדבר בפתיחת פרשת השבוע, העוסקת בעיקרה במעמד הר סיני ובמתן תורה, מופיע סיפור בואו של יתרו לישראל, ועצתו למשה. נראה, שפרשה זו מהוה הקדמה למתן תורה, וטמונים בה יסודות שחשוב ללמדם קודם שניגשים ללימוד התורה.נעיין בדרשה אחת של חז"ל בתחילת הפרשה1: דבר אחר 'וישמע יתרו' הדא הוא דכתיב (משלי י"ט) 'לץ תכה ופתי יערים' וכן הוא אומר (שם כ"א) 'בענוש לץ יחכם פתי'. עמלק ויתרו היו בעצה עם פרעה, כשראה יתרו שאבד הקב"ה את עמלק מן […]