המאגר התורני – חיפוש מתקדם

ישראל בעליה מתמדת פתיחת הפרשיות העוסקות בתולדות יעקב שונה מפרשיות התולדות האחרות. אצל יצחק, ישמעאל ועוד נפתחת הפרשיה במילים "ואלה תולדות"1, ורק אצל יעקב מתחילה הפרשה אחרת: "וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען, אלה תולדות יעקב".נראה שהתורה מקבילה את תולדות יעקב לתולדות עשו, כדי לעמוד על הבדלים מהותיים ביניהם2: וישב עשו בהר שעיר עשו הוא אדום.ואלה תולדות עשו אבי אדום בהר שעיר ולעומת זאת3: וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען.אלה תולדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה… עשו […]

חלום פרעה המדרש בפרשתינו אומר: "אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו" (תהילים מ') – זה יוסף, "ולא פנה אל רהבים" על ידי שאמר לשר המשקים "זכרתני" ו"הזכרתני" נתווסף לו שתי שנים. עוד אמרו שם: "ולמה נתווסף לו שתי שנים כדי שיחלום פרעה ויתגדל על ידי חלום שנאמר "ויהי מקץ שנתיים ימים". "ופרעה חולם" – וכי כל הבריות אינן חולמים, אתמהה, אלא חלום של מלך, של כל העולם כולו הוא". מדרש זה אומר "דרשני", וכי מה ענין שיתגדל יוסף דוקא על […]

מאבקו של יעקב בפרשת המאבק ביו שרו של עשו ויעקב נאמר: "וירא כי לא יכול לו ויגע בכף ירכו" ודרשו בזוהר1: בא וראה כמה מרמה וערמה התחכם שרו של עשו באותו לילה שהיה יודע שכתוב "הקול קול יעקב והידים ידי עשו" שאם הקול – קול יעקב אז אין הידיים ידי עשו שולטות, ואם חלילה אין הקול – קול יעקב, או אז ידי עשו הן השולטות בעולם. ומשום כך הסתכל שרו של עשו לכל צדדיו להרע ליעקב ולהפסיק קול תורתו וראה […]

הוי דן את כל האדם לכף זכות הגמ' במסכת שבת1 מספרת כמה סיפורים בענין החובה לדון לכף זכות גם במצבים קיצוניים: תנו רבנן הדן חבירו לכף זכות דנין אותו לזכות. ומעשה באדם אחד שירד מגליל העליון ונשכר אצל בעל הבית אחד בדרום שלש שנים. ערב יום הכפורים אמר לו תן לי שכרי ואלך ואזון את אשתי ובני, אמר לו אין לי מעות, אמר לו תן לי פירות, אמר לו אין לי, תן לי קרקע, אין לי, תן לי בהמה, אין […]

שיחת מוסר – אגרת תפ"ג, "עזבנו את נשמת התורה…" פתיחה בעיתות של משבר ומצוקה לעם ישראל, כשמחפשים פתרון למצבנו הקשה, שבים אנו לאגרת של הרב שנכתבה באווירה די דומה, ושם מוצאים אנו הדרכה כיצד להתמודד במצבים אלו.אגרת תפ"ג נכתבה בשנת תרע"ג (-עוד לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה), וכבר אז מתריע הרב על כך שללא "תשובה גדולה" לא נוכל למצוא מזור למכתנו האנושה. (למעונינים באגרת: האגרת מופיעה בסוף המסמך בגלל אורכה). א.הרב מדבר על מכה אנושה ממנה סובל הדור.מהי התרופה הכללית […]

"קום בתולת ישראל" הזוה"ק1 אומר: ר"א היה הולך בדרך, והיה עמו ר' יהודה, בעוד שהיו הולכים, אמר ר"י, ומה שכתוב "ואתה בן אדם שא קינה על בתולת ישראל", ודאי עליה נאמר, על כנסת ישראל, וזה קשה יותר מהכל, שכתוב, "נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל". ומה שאמרו כל החברים בדבר זה, "נפלה, לא תוסיף" עוד לנפול, "קום בתולת ישראל", יפה הוא, אבל אם הפרשה היתה נאמרת דרך נחמה, היינו אומרים כך, אבל זו קינה נאמרה. ומקרא הזה מוכיח כך.א"ל, ודאי […]

פרשת תולדות – פרשת הבארות פעמים שאנו מוצאים שפשט התורה מוליך אל הנסתר ואומר דרשני. כך נראה ללמוד את פרשת הבארות שחפר יצחק, כך גם הבין הרמב"ן1: "ויקרא שם הבאר עשק" – יספר הכתוב ויאריך בענין הבארות, ואין בפשוטי הספור תועלת ולא כבוד גדול ליצחק, והוא ואביו עשו אותם בשוה, אבל יש בדבר ענין נסתר בתוכו, כי בא להודיע דבר עתיד. כי "באר מים חיים" ירמוז לבית אלהים אשר יעשו בניו של יצחק…" הרמב"ן דרש את הפרשה הזו כרמז על […]

הסתכלות גדולה על דברים קטנים הרב כותב באורות הקודש1: שאיפת הנצחהויתנו הזמנית היא ניצוץ אחד מההויה הנצחית, של הוד נצח הנצחים, ואי אפשר להוציא אל הפועל את אוצר הטוב הגנוז בהתוכן של חיי הזמן רק על פי גודל התאמתו לחיי הנצחים…האנשים הגדולים באים להמבוקשים היותר קטנים בדרכים של גדלות. הזמן הוא מפורד, עשוי רגעים רגעים. השאלה היא כיצד אנו מתיחסים לרגעים אלו – בצורתם הנפרדת, או מתוך יחס לכלל הזמן, לנצח.דומה הדבר להבדל שבין שעון דיגיטלי לשעון אנלוגי (מחוגים). בראשון […]

על קופים ואנשים מדען רוסי בשם פבלוב עשה ניסוי שמטרתו לבדוק את קצב ההתפתחות של האדם מול הקוף. הוא לקח בנו וקוף שנולד באותו יום, והשוה את התקדמותם. מובן, שבשלב הראשון 'הוביל' הקוף בהפרש ניכר. עוד בטרם התהפך התינוק מהבטן לגב הקוף כבר רץ, קופץ ומשחק, וכשהתינוק לומד ללכת הקוף כבר מקים משפחה…מתי עוקף האדם את הקוף? כאשר מתחיל התינוק לדבר. אז הוא מתפתח שכלית ומוטורית ומי שם את מי בכלוב כולנו יודעים…מדוע בנוי העולם כך שהאדם מתפתח לאט יותר […]

"ואברהם זקן בא בימים" בפרשה מופיע הפס' "ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל". פסוק זה מהווה הקדמה לפרשה הבאה אחריה – פרשת שליחות אליעזר עבד אברהם ונישואי יצחק. צ"ע מה הצורך בהקדמה זו. בתנחומא1 נשאלה שאלה לענין כוונה בתפילה: ילמדנו רבינו היה רוכב על חמור והגיע עונת תפלה כיצד יעשה?… אין לך אדם שכיון לבו ודעתו לתפלה כאברהם אבינו שאמר לפני הקב"ה 'חלילה לך מעשות כדבר הזה' כיון שראה הקב"ה שהיה מבקש זכות שלא להחריב את העולם […]

השפעת אברהם בעולם אברהם מגייר את האנשים חז"ל אומרים שאברהם אבינו הכיר את בוראו בגיל ארבעים ושמונה והגיע לארץ ישראל כשהיה בן שבעים וחמש שנים1. במשך כל הזמן הזה "אברהם היה מגייר את האנשים ושרה את הנשים"2 כמו שנאמר "את הנפש אשר עשו בחרן", דהיינו, מעורר את כל גויי הארץ לאמונה בבורא. משעה שאמר הקב"ה לאברהם: "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך… ואעשך לגוי גדול", אברהם מפסיק לעשות נפשות והולך לבנות עםהיושב בארץ מיוחדת לו "לבדד […]

"והאלו-הים ניסה את אברהם" רוב בני האדם פועלים על פי תכונותיהם. מעטים המה אשר יודעים לשנות תכונות. ישנן תכונות יסוד באדם והן מופיעות באנשים מכל סוגי הציבור. לדוגמא, השמרנות יכולה להופיע גם בציבור הדתי וגם בציבור החילוני, אצל הדתיים היא תופיע כשמרנות בחוקי התורה בבחינת "על החומה" (עיתון שיצא במאה שערים), ואצל החילונים היא תבוא לדי ביטוי כשמרנות בחוקים וסדרים אחרים בבחינת "על המשמר" (עיתון "השומר הצעיר"). והתכונה, אותה תכונה אלא בשנוי מקום ויעוד.האם ביד אדם לשנות את תכונותיו ולפעול […]

כל קבוע כמחצה על מחצה דמי (ט"ו.) פתיחה סוגיא זו המוזכרת בכמה מקומות בש"ס, רבים קולמוסין נשתברו עליה, וקושיות עצומות התקשו בה הראשונים והאחרונים. נעסוק ביסוד דין רוב, ומתוך כך נוסיף ביאור בסוגיא זו. שאלות 1. יש להבין מדוע קבעה הגמרא שכל קבוע הוא דוקא "כמחצה על מחצה", ולא אמרה בפשטות שכל קבוע הרי הוא ספק?נראה שתשובה לכך ניתן לראות בדברי רש"י בסנהדרין (ע"ט ע"א) על הגמרא: תניא, רבי שמעון אומר: עד שיאמר לפלוני אני מתכוון. מאי טעמא דרבי שמעון? […]

"מה טיבו של עובר זה" (י"ג.-י"ג:) מח' רבן גמליאל ורבי יהושע בתוספתא (פ"א ה"ו) רבן גמליאל הסביר את שיטתו: היתה מעוברת אמרו לה מה טיבו של עובר זה מאיש פלוני וכהן הוא רבן גמליאל ור' ליעזר אומרים נאמנת שהיא עדות שהאשה כשירה לה ר' יהושע אומר אינה נאמנת. אמר להם ר' יהושע אי אתם מודים בשבויה שנישבית והיא אומרת טהורה אני שאינה נאמנת? אמרו לו: לא! אם אמרת בשבויה שנשבית לבין העובדי כוכבים שיש לה עדים, תאמר בזו שאין לה […]

גר קטן (יא.) שאלות בדברי הגמרא בענין גר קטן, יש לעיין:1. "גר". מדוע לא אמר בפשטות "גוי", שכן מדובר כאן כאשר גוי בא להתגייר, ובשו"ע (יו"ד רסח ז) אכן שינה את הלשון: עובד כוכבים קטן, אם יש לו אב יכול לגייר אותו. ואם אין לו אב, טז ובא להתגייר או אמו מביאתו להתגייר, בית דין מגיירין אותו, שזכות הוא לו וזכין לאדם שלא בפניו. כמו כן יש לעיין במשנה: מתני'. הגיורת, והשבויה, והשפחה, שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו פחותות מבנות שלש שנים […]

מנה לי בידך והלה אומר איני יודע (י"ב:) בסוגייתינו הגמרא מקבילה בין מח' רבן גמליאל ור' יהושע במשנה לבין מחלוקת האמוראים לגבי "מנה לי בידך והלה אומר אינו יודע". הגמרא מסבירה את מח' האמוראים: רב הונא ורב יהודה אמרי חייב ברי ושמא ברי עדיף רב נחמן ורבי יוחנן אמרי פטור אוקי ממונא בחזקת מריה. שאלות 1. הלשון בו נאמרת המחלוקת זוקקת ביאור, שכן הם אינם מתיחסים אחד לדברי השני, שהרי אין חולק שעדיפה טענת ברי על טענת שמא – "ברי […]

טענת בתולים (ט.) מחלוקות הראשונים בסוגיא בסוגיא לא נזכר מהי טענתה של האשה מול טענת הבעל, ואכן דעת הרמב"ם היא שאם הבעל טען טענת בתולים האוסרת את אשתו עליו אין משגיחין כלל בטענת האשה והיא אסורה עליו בכל מקרה. לעומתו סוברים הרשב"א והריטב"א ועוד ראשונים שכאשר היא מתרצת את חסרון בתוליה היא נאמנת ולא נאסרת עליו. והביא ה"מגיד משנה" (הל' איסורי ביאה יח יא) מח' ראשונים זו: ודע ששם נתבאר שהאשה נאמנת לומר מוכת עץ אני או משארסתני נאנסתי לענין […]

שוויה אנפשיה חתיכא דאיסורא (ט.) שאלות הסוגיא פותחת בדברי רבי אלעזר: האומר פתח פתוח מצאתי – נאמן לאוסרה עליו. ופירש רש"י טעמו של דבר: נאמן לאוסרה עליו – ואע"פ שאין הדבר הזה יכול להתברר אלא על פיו לגבי נפשיה הוי מהימן לשוייה עליה חתיכה דאיסורא אבל להפסידה כתובתה לא מהימן. על דברי רש"י יש להקשות:1. מדוע הקדים לומר "שאין הדבר הזה יכול להתברר אלא על פיו", ולא פירש בפשטות שנאמן לאוסרה עליו כיון ששוויה עליה חתיכא דאיסורא?2. יש להבין מה […]

ספק ספיקא מחלוקת הרמב"ם והרשב"א בגדר ספיקא דאורייתא לחומרא נחלקו הרמב"ם והרשב"א בהבנת דברי הגמרא (ביצה ג ב) "ספיקא דאורייתא לחומרא", האם זהו דין תורה או דין דרבנן. הרמב"ם כתב (הל' טומאת מת ט יב): דבר ידוע שכל אלו הטומאות וכיוצא בהן שהן משום ספק הרי הן של דבריהן ואין טמא מן התורה אלא מי שנטמא טומאת ודאי אבל כל הספיקות בין בטומאות בין במאכלו' אסורות בין בעריות ושבתות אין להם אלא מדברי סופרים ואע"פ כן דבר שחייבין על זדונו […]