נפלה ותוסיף קום
נפלה ותוסיף קום תאור דרכו של עם ישראל במדבר מחולק בפרשתנו לשני חלקים שמפסיקה ביניהם פרשת "ויהי בנסוע". בחלק הראשון מתארת התורה כיצד כל השבטים מסודרים לדגליהם סביב המשכן, "על פי ה' יסעו ועל פי ה' יחנו". מיד לאחר הסמניות שבשני צידי פרשת "ויהי בנסוע" בא החלק השני, העוסק בתלונות בני ישראל – "ויהי העם כמתאוננים" – והמשכו של חלק זה בפרשיות הבאות: מרגלים, קרח ועוד. איזו נפילה! קודם נעשה הכל על פי ה', ועמוד הענן ועמוד האש הולכים לפניהם […]
בנין אב משני כתובים
בנין אב משני כתובים בברייתא של י"ג מידות, המופיעה בתחילת 'תורת כהנים', מובא: מבניין אב משני כתובים – כיצד, לא הרי פרשת הנרות כהרי פרשת שילוח טמאים ולא הרי פרשת שילוח טמאים כהרי פרשת הנרות, הצד השווה שבהן שהן בצו מיד ולדורות, אף כל דבר שהוא בצו יהא מיד ולדורות. י"ג מידות שהתורה נדרשת בהן הן י"ג צורות התייחסות לדבר ה' ולימוד ממנו, וניתן לקבל מהן הדרכות כלליות של תורה. ננסה לעיין במידה זו של "בניין אב משני כתובים", שאחד […]
ברכת ה' היא תעשיר
"ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסף עצב עמה"1 פירוש הפסוק הוא, שדבר שבא מהקב"ה, מגיע ללא טורח וללא יגיעה – ללא עצב.לאחר חטא האדם הראשון נענש האדם: "…ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך"2. החטא גרם לכך שהדברים באים בעצב, אך יש מציאות שחוזרים למצב שלפני החטא – כאשר השפע מגיע בברכת ה' והוא איננו כרוך בעצב.מהו העצב הכרוך בעושר שאיננו בא מברכת ה'? ניתן להגדיר שלושה שלבים בהם יש עצב:1. בהשגת הממון. ההשתדלות והטרחה בהשגת הממון גורמים לעצב.2. […]
תורתו של רשב"י
תורתו של רבי שמעון בר יוחאי פתיחה אחר בקשת מחילה על עצם הנסיון לעסוק ולהבין קצות דרכיו של רשב"י, נאמר כי תורה היא וללמוד אנו צריכין וננסה דרך דבריו ודברים שהובאו משמו, להבין שיטתו. ק"ש דרבנן הגמרא במסכת ברכות1 אומרת: אמר רב יהודה אמר שמואל2: ספק קרא קריאת שמע ספק לא קרא – אינו חוזר וקורא. מאי טעמא – קריאת שמע דרבנן. מתיב רב יוסף3: "ובשכבך ובקומך"! – אמר ליה אביי: ההוא בדברי תורה כתיב. נחלקו הראשונים בהבנת דברי שמואל: […]
תיטיב לנו החתימה
"תיטיב לנו החתימה" לקראת יום הכיפורים, ננסה להבין את מושג החתימה, וקישורו ליום הכיפורים. אמר רב חנינא… חותמו של הקדוש ברוך הוא אמת1. א. בפתיחה לספר "שי למורא" בערך "אמת" מובא: מה ששמעתי בשם קאצק, חותם אמת, כי חותם צריך שלא יוכל לזייפו, ואמת אם יזדייף יהיה שקר, בזה יש לומר אפילו לפעול בעצמו שיהיה אמת כמו חבירו שרואה בו מעלה זו או רבו, גם כן אינו אמת, כי האמת אינו מזדייף ומתחלף רק מה שמוצא בהשגת נפשו לבד זהו […]
בניין בית הבחירה
בנין בית הבחירה שאלות 1. בגמ' בסנהדרין1: שלש מצוות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ, למנות להם מלך, להכרית זרעו של עמלק ולבנות בית הבחירה. ובתנחומא כי תצא הוסיף: לבנות להם בית הבחירה שנאמר ועשו לי מקדש. ויש לעיין, שפסוק זה נאמר גם על המשכן שהיה עם ישראל במדבר, ולא נצטוו בו רק בכניסתן לארץ. 2. בשיטת הרמב"ם יש לעיין טובא:א.בכל פעם שינה הרמב"ם שמו של הבית. בספר המצוות יש כמה גרסאות ובמתוקנת שבהם כתוב: מצוה כ' לבנות בית לעבודה בו תהיה […]
ארבעת המינים
ארבעת המינים בארבעת המינים מנו חז"ל מספר פסולים המשותפים לכולם, כגון – הגזול, היבש, של אשירה ושל עיר הנידחת וכו'. מעבר לפסולים אלו, מצאנו בכל אחד מהמינים פסול אופייני המיוחד לו, חז"ל כינו את הפסולים הנוספים הללו כשמות מומים שבאדם. וכך מצינו בסוכה2 על לולב שכל עליו מצידו האחד: ואמר רבא: האי לולבא דסליק בחד הוצא, בעל מום הוא ופסול. בהמשך דנה הגמרא בהדס ששלושת עליו לא יוצאים כאחד מתוך עוקץ אחד, אלא "תרי וחד" – שנים היוצאים מתוך עוקץ […]
סוכות וארץ ישראל
סוכות וארץ ישראל מצות הישיבה בסוכה נתייחדה בכך שהתורה נתנה לה טעם1: למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים. חז"ל נחלקו בגמרא2 מה היו הסוכות שבהם ישבו בני ישראל: דתניא 'כי בסוכות הושבתי את בני ישראל' – ענני כבוד היו, דברי ר' אליעזר. ר' עקיבא אומר סוכות ממש עשו להם. אף על פי שלהלכה נפסק כר' אליעזר, היו שסברו למסקנה כר' עקיבא, ואחד מהם הוא ר' אלעזר בעל הרוקח, שכתב3: ויש מפרשים כשצרו על […]
ישראל ויום הזכרון
"ישראל ויום הזכרון" המדרש בפרשת המועדים1 דורש את הפסוק2 שנאמר על ראש השנה: דבר אל בני ישראל לאמר בחדש השביעי באחד לחדש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה מקרא קדש. ואלו דברי המדרש: ר' נחמן פתח (ירמיה ל'): 'ואתה אל תירא עבדי יעקב' מדבר ביעקב דכתיב (בראשית כ"ח) 'ויחלום והנה סולם מוצב ארצה'. אמר ר' שמואל בר נחמן אלו שרי אומות העולם דאמר ר' שמואל בר נחמן מלמד שהראה הקב"ה ליעקב אבינו שרה של בבל עולה שבעים עווקים ושל מדי נ"ב […]
דרך התורה
דרך התורה "אם בחוקותי תלכו… ונתתי גשמיכם בעתם…"בספר ה"ליקוטים" מובאת קושיה על ראשית הפרשה שכביכול הקב"ה משדל את ישראל לשמור את תורתו, על ידי שנותן להם שכר על כך ומענישם בעוברם על מצוותיו, וכלשונו1: ראוי להבין דברים אלו, שנראים כאילו השי"ת משדל לישראל בדברים, ומפתה אותם לומר, אם תעשו כך יהיה לכם כך. וג"כ, שהם נראים שהם ברכות גשמיות. וקשה עוד יותר מהמדרש2: "אם בחקותי תלכו" הה"ד (תהילים קי"ט) "חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך"… ר' הונא בשם ר' אחא […]
כתבנו בספר חיים טובים (מוסר)
"כתבנו בספר חיים טובים" ישנו מדרש1 המוזכר בבית מדרשנו פעמים רבות, וכדרכם של דברי תורה, בכל עיון מוצאים בהם טעם חדש: א"ר יצחק בר מריון בא הכתוב ללמדך שאם אדם עושה מצוה יעשנה בלבב שלם שאלו היה ראובן יודע שהקב"ה מכתיב עליו (בראשית ל"ז) "וישמע ראובן ויצילהו מידם" בכתפו היה מוליכו אצל אביו ואילו היה יודע אהרן שהקב"ה מכתיב עליו (שמות ד') "הנה הוא יוצא לקראתך" בתופים ובמחולות היה יוצא לקראתו ואלו היה יודע בעז שהקב"ה מכתיב עליו "ויצבט לה […]
אמור אל הכהנים
אמור אל הכהנים שם הפרשה מלמד שיש באמירה לא רק אמצעי להעברת המידע, אלא דבר עצמי. ואמנם פרשיות רבות מתחילות ב"ויאמר" או "וידבר" ואינן נקראות על שם ראשיתן כי אינם אלא מילות קישור.חז"ל דרשו בכמה אנפין את ענין האמירה.עוד דנו המפרשים בכפילות של הפסוק: "אמור… ואמרת".כמו כן חז"ל דרשו את סמיכות הפרשה לפסוק האחרון בפרשת קדושים העוסק באוב וידעוני1: א"ר יהושע דסכנין בשם ר' לוי מלמד שהראהו הקב"ה למשה דור דור ושופטיו, דור דור ומלכיו, דור דור וחכמיו, דור דור […]
גלות הארץ
גלות הארץ בסוף פרשת אחרי מות מופיעה פרשת עריות. בפרשה זו מודגש הקשר שבין ישיבת עם ישראל בארצו לבין מעמדו הרוחני של העם: ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה… בתחילת פרשה זו היא נקראת "ארץ כנען": …וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחוקותיהם לא תלכו. ובהמשך הפרשה אחרי שעם ישראל יושב בה היא נקראת "הארץ", ואומר על ביטוי זה הרמב"ן: ואין רשות לפרש בענין הארץ יותר מזה, אבל אם תזכה להבין הארץ הראשונה הנזכרת בפסוק בראשית […]
מצוות המלחמה (מתוך "ארץ החיים")
מצות המלחמה יחס מיוחד היה לו לרמב"ן, לארץ ישראל. הדבר בא לידי ביטוי הן בפירושו לתורה, הן בדרשותיו והן במעשיו.נדמה, שהשפעתו הגדולה של הרמב"ן על דעתנו ומעשינו באה מהוספותיו לספר המצוות של הרמב"ם, במה שהביא בין המצוות ש"שכח הרמב"ם" את המצוה לרשת את הארץ ולשבת בה.דברי רמב"ן אלו קבעו לדורות את העליה לארץ והאחיזה בה למצוה מן התורה על כל המשמעות הנובעת מכך.ביסוד דברי הרמב"ן עומדת מצוות המלחמה על הארץ, ודווקא בעניין זה יש לדון האם נתקבלה דעתו של הרמב"ן […]
מזמור ד"ן למדינת ישראל
מזמור ד"ן למדינת ישראל מזמור נ"ד (א) למנצח בנגינת משכיל לדוד.(ב) בבוא הזיפים ויאמרו לשאול הלא דוד מסתתר עמנו.(ג) אלהים בשמך הושיעני ובגבורתך תדינני.(ד) אלהים שמע תפלתי האזינה לאמרי פי.(ה) כי זרים קמו עלי ועריצים בקשו נפשי לא שמו אלהים לנגדם סלה.(ו) הנה אלהים עזר לי אדני בסמכי נפשי.(ז) ישיב הרע לשררי באמתך הצמיתם.(ח) בנדבה אזבחה לך אודה שמך ה' כי טוב.(ט) כי מכל צרה הצילני ובאיבי ראתה עיני. "מדינת ישראל" – ואין מדינה אלא לשון דין, והנה זכינו והגענו […]
מדרש ומעשה
מדרש ומעשה חז"ל אמרו1: ולא המדרש עיקר אלא המעשה. מלבד הפירוש הפשוט, של חשיבות היישום המעשי של הלימוד, נראה שיש כאן עומק נוסף. פעמים רבות אנו דורשים דרשות ומפתחים תיאוריות בקשר לנושאים שונים. אנו מביעים ברמה את דעתנו: מה דמותו של האדם ושל העם, מהו הדור ומהי התורה, וכיצד עלינו לפעול במצב מסוים או ביחס לתופעה מסוימת. המשנה מלמדת אותנו, שהמציאות חזקה מכל הדרשות. תיאוריה שאין לה יישום במציאות, שהמציאות מוכיחה היפך ממנה, הרי היא כעורבא פרח ואין ענין בה […]
מה בין נגע לענג
מה בין נגע לענג? חלק ניכר מפרשיות תזריע – מצורע עוסקות בנגעים. בספר יצירה1 מובא קשר ענייני בין "נגע" ל"ענג", וז"ל: אין בטובה למעלה מענג ואין ברעה למטה מנגע. בספר "שערי הלשם"2 הוא מבאר משפט זה: וכמ"ש הספר יצירה פ"ב: "אין בטובה למעלה מענג ואין ברעה למטה לנגע". ושניהם הם מצד הגבורות. והאמת הוא כי הרעה הוא סבת הטובה והנגע הוא סבת הענג. כי ע"י הרעה יוצאים מציאת הגבורות על מציאותם היותר אפשרי שבהם. ואין תקנה להוציא כחות ותכונות הגבורות […]
סימני הטהרה – סימנים לְמָה?
סימני הטהרה – סימנים לְמָה? בפרשת השבוע מופיעה פרשת "מאכלות אסורות", המפרטת, בין השאר, את סימני הטהרה של הבהמות, החיות והדגים. ננסה להתבונן מעט במשמעותם של סימנים אלה.על סימני הדגים אומרת התורה1: את זה תאכלו מכל אשר במים: כל אשר לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים אותם תאכלו. וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים מכל שרץ המים ומכל נפש החיה אשר במים שקץ הם לכם… כלומר, ישנם שני סימני טהרה לדגים: סנפיר וקשקשת.אומרת על כך המשנה במס' נידה2: […]
התחדשות הלבנה
התחדשות הלבנה שאלת ר' יצחק המובאת ברש"י הראשון של התורה ידועה ומפורסמת. ראוי היה שהתורה תתחיל מ"החדש הזה לכם". יש להבין מדוע דוקא בפסוק זה ראה ר' יצחק את התחלת התורה. בזוהר1 מבוארים הדברים כך: אמר ר' יצחק: לא היה התורה צריך לכתוב אלא מ"החדש הזה לכם וגו'", מה הטעם? משום שהוא תחילת הלבנה. רצונו לומר שהתחדשות הלבנה היא ביטוי להתחדשות עם ישראל בעולם. מכאן מתחיל עם ישראל להיות עם מיוחד מכל העמים וכאן ראשית הבירור של התפקיד המיוחד לישראל.ותואמים […]
פרשת פרה
פרשת פרה במדרש1 בפירוש הפסוק "זאת חקת הפסח"2, אמרו: דבר אחר "יהי לבי תמים בחקיך"3 – זה חקת הפסח וחקת פרה אדומה, למה? ששניהם דומים זה לזה… ואי אתה יודע איזו חוקה גדולה מזו. משל לב' מטרונות דומות שהיו מהלכות שתיהן כאחת נראות שוות, מי גדולה מזו אותה שחברתה מלווה אותה עד ביתה והולכת אחריה, כך בפסח נאמר בו חקה ובפרה נאמר בה חקה ומי גדולה? הפרה שאוכלי הפסח צריכין לה… הוי כל בן נכר לא יאכל בו. ויש להתבונן […]