המאגר התורני – חיפוש מתקדם

הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י וביאור הרב קוק. בסוף מסכת ברכות (ס"ג ע"ב) דְרָשות בכבוד ת"ח ובכבוד אכסניא תנו רבנן כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה היו שם רבי יהודה ורבי יוסי ור' נחמיה ור' אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי פתחו כולם בכבוד אכסניא ודרשו פתח רבי יהודה ראש המדברים בכל מקום בכבוד תורה ודרש (שמות לג) ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה והלא דברים קל וחומר ומה ארון ה' שלא […]

ערכין ל"ג (ע"א): … מתקיף לה רב זעירא מאי איריא גאלו אחר אפילו לא גאלו נמי (שאף אם לא גאלו אחר יצא ביובל מיד הקדש שהרי כתוב וביובל יצא, עי' רש"י) א"ל אביי שלא יאמרו הקדש יוצא בלא פדיון מנלן מבן לוי (מקל וחומר מבן לוי). מה בן לוי שיפה כחו בממכרו (שגואל שדה מיד, ובתי ערי חומר גואלין לעולם ויוצאין ביובל רש"י) הורע כחו בהקדשו (אינו יוצא בלא פדיון) ישראל שהורע כחו בממכרו (ששדה אינו גואל מיד ובית נחלט […]

ערכין י"ח (ע"ב): ר"א אומר עד שיהו יתירות על השנים חודש ויום אחד: תניא ר"א אומר נאמר כאן למעלה ונאמר להלן חודש ומעלה מה להלן מבן חודש ויום אחד אף כאן (מבן) חודש ויום אחד ואימא כי התם מה התם חד יומא אף כאן חד יומא אם כן ג"ש מאי אהני. נאמר בפסוקי ערכין (ויקרא כ"ז, ז'): ואם מבן ששים שנה ומעלה אם זכר והיה ערכך חמשה עשר שקל ולנקבה עשרה שקלים. ונאמר במנין הלויים (במדבר ג', ט"ו): פקד את […]

במשנה: יום שלשים כלמטה הימנה שנת חמש ושנת עשרים כלמטה מהם שנאמר ואם מבן ששים שנה ומעלה הרי אנו למדים בכולן משנת ששים מה שנת ששים כלמטה הימנה אף שנת חמש ושנת עשרים כלמטה הימנה הן אם עשה שנת ששים כלמטה ממנה להחמיר נעשה שנת חמש ושנת עשרים כלמטה ממנו להקל ת"ל שנה שנה לגזירה שוה מה שנה האמורה בשנת ששים כלמטה אף שנה האמורה משנת חמש ושנת עשרים כלמטה ממנו בין להקל ובין להחמיר ר"א אומר עד שיהו יתירות […]

לעיל בדף י"ד במשנה אמרו: רבי אליעזר אומר אחד שדה מקנה ואחד שדה אחוזה מה בין שדה אחוזה לשדה מקנה שבשדה אחוזה הוא נותן חומש ובשדה מקנה אינו נותן חומש. ובגמ' י"ד (ע"ב): רבי אליעזר אומר נאמר כאן וחשב ונאמר להלן וחשב מה להלן דבר קצוב אף כאן דבר קצוב. ופרש"י: נאמר כאן – בשדה מקנה ולהלן בשדה אחוזה. דבר קצוב – חמשים כסף. נראה ש"דבר קצוב" היינו דבר גזור וחתוך, שזו היא לשון קצבה, שהדבר חתוך והיינו גזור. על […]

ברכות נ"ד ע"א: ולא יכנס להר הבית במקלו ובמנעלו ובפונדתו… ורקיקה מקל וחומר ובגמ' ס"ב (ע"ב) מובאת התוספתא: ורקיקה מקל וחומר ממנעל ומה מנעל שאין בו דרך בזיון אמרה תורה (שמות ג) "של נעליך מעל רגליך" רקיקה שהיא דרך בזיון לא כל שכן רבי יוסי בר יהודה אומר אינו צריך הרי הוא אומר (אסתר ד) "כי אין לבא אל שער המלך בלבוש שק" והלא דברים קל וחומר ומה שק שאינו מאוס לפני בשר ודם, כך רקיקה שהיא מאוסה לפני מלך […]

ערכין י"א (ע"א): א"ר מתנה מנין לביכורים שטעונין שירה אתיא טוב טוב מהכא ופרש"י: כתיב הכא בכל הטוב וכתיב בשירה (דברים כח) בשמחה ובטוב לבב. דברי רבי מתנה בנויים על מימרא קודמת שלו בה הביא מקור לשירת הלויים: רב מתנה אמר מהכא תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב איזו היא עבודה שבשמחה ובטוב לבב הוי אומר זה שירה. על כן דרש גזירה שוה "טוב" מביכורים שנאמר בהם טוב לשירה שנאמר בה "טוב". בפרשת ביכורים נאמר בפירוש […]

סנהדרין מ"ב (ע"א): אמר רבי אחא בר חנינא אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן כל המברך על החדש בזמנו כאילו מקבל פני שכינה כתיב הכא החדש הזה וכתיב התם זה אלי ואנוהו. עי' מצפה איתן שהביא ב"ב ט"ז ע"ב שעשו כפר בעיקר. כתיב הכא "למה זה לי" וכתיב התם "זה אלי ואנווהו". ובמסכת שבת דף פ"ו ע"ב דרשו החדש הזה לכם בגזירה שוה. כתיב הכא "בחדש הזה באו מדבר סיני" וכתיב התם "החדש הזה לכם". ונראה שכוונתו שפסוקים אלו ניתנו […]

בכורות נ"ד (ע"ב): וכי תימא אי כתיב כל מעשר בהמה הוי אמינא אפילו חיה תחת תחת מקדשים גמר. ופרש"י: וכי תימא אי כתב בהמה ה"א חיה בכלל בהמה – וליחייב חיה במעשר… גמיר תחת תחת מקדשים כתיב הכא (ויקרא כז) תחת השבט וכתיב התם (שם כב) תחת אמו והתם חיה לא דכתיב שור כשב ועז וכו'. ולהלן דף נ"ז (ע"א) במשנה: הכל נכנסין לדיר להתעשר חוץ מן כלאים וטרפה ויוצא דופן ומחוסר זמן והיתום. ובגמרא (נ"ז ע"א): מנא הני מילי […]

סנהדרין מ"ב (ע"א): אמר רבי אחא בר חנינא אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן כל המברך על החדש בזמנו כאילו מקבל פני שכינה כתיב הכא החדש הזה וכתיב התם זה אלי ואנוהו. עי' מצפה איתן שהביא ב"ב ט"ז ע"ב שעשו כפר בעיקר. כתיב הכא "למה זה לי" וכתיב התם "זה אלי ואנווהו". ובמסכת שבת דף פ"ו ע"ב דרשו החדש הזה לכם בגזירה שוה. כתיב הכא "בחדש הזה באו מדבר סיני" וכתיב התם "החדש הזה לכם". ונראה שכוונתו שפסוקים אלו ניתנו […]

בכורות נ"ו (ע"ב): דאמר אביי זונה כותית אתננה אסור וכהן הבא עליה אינו לוקה משום לא יחלל זרעו זונה ישראלית אתננה מותר וכהן הבא עליה לוקה משום לא יחלל זרעו זונה כותית אתננה אסור גמר תועבה תועבה מעריות מה עריות דלא תפסי בהו קדושי אף זונה בהך דלא תפסי בה קדושי. מתוך התבוננות בביטוי תועבה בתורה ובדברי חז"ל נראה שהוא בא במקום שהדבר אסור על פי חוקי התורה או חוקי עבודה זרה והחברה. כך נאמר "חקות התועבות", אלו תועבות על […]

בכורות מ"ט (ע"א): במשנה: … מת ביום שלשים כיום שלפניו ר' עקיבא אומר אם נתן לא יטול ואם לא נתן לא יתן. ובגמרא: מאי טעמייהו דרבנן גמרי חדש חדש ממדבר מה התם ומעלה אף הכא נמי ומעלה ור"ע מספקא ליה מדאיצטריך למכתב ומעלה גבי ערכין ולא גמרי ממדבר הוו להו שני כתובים הבאים כאחד וכל שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדין או דלמא כי אין מלמדין לעלמא אבל לגופייהו מלמדין ומשום הכי מספקינן ליה. וברש"י: ממדבר – כתיב הכא (במדבר […]

סנהדרין ק"ט (ע"א): רבי נתן אומר כולם לשם עבודת כוכבים נתכוונו כתיב הכא נעשה לנו שם וכתיב התם ושם אלהים אחרים לא תזכירו מה להלן עבודת כוכבים אף כאן עבודת כוכבים. המילה "שֵם" בפסוק "ונעשה לנו שם" מבטאת מציאות חיצונית שניתן להצביע עליה והיא תעזור שלא לפוץ על פני כל הארץ. כמו שנאמר גם "אנשי השם". חכמים מזהים במילה זו כוונה פנימית של ע"ז וזה במידת גזירה שוה שהיא בחינת גילוי הנעלם (כמ"ש במבוא) ואף כאן מגלים את הנעלם מאחרי […]

בכורות מ"ג (ע"א): משנה מומין אלו בין קבועין בין עוברים פוסלין באדם… גמרא אמאי והאיכא יבלת דלא כתיב באורייתא באדם ותו דק תבלול דלא כתיבי בבהמה מילף ילפי מהדדי דתניא באדם לא נאמר בו יבלת בבהמה לא נאמר דק תבלול מנין ליתן את האמור של זה בזה ואת האמור של זה בזה ת"ל גרב גרב ילפת ילפת לגזירה שוה מפני דאי לא מפני איכא למיפרך אדם מבהמה לא יליף שכן היא עצמה קריבה לגבי מזבח בהמה מאדם לא ילפא שכן […]

סנהדרין ק"ח (ע"ב): אמר רב חסדא ברותחין קלקלו בעבירה וברותחין נידונו כתיב הכא וישכו המים וכתיב התם וחמת המלך שככה. ופרש"י: חמת המלך שככה – נחה מרתחו, הכי נמי מים נחו מרותחן. הלימוד שנידונו ברותחין הוא ממנוחת המים, שכיון שנחו מרתיחתן משמע שהיו רותחין. חזרת הרתיחה למנוחתה היא בחינת השיווי. חוזרים הם לצורתן המקורית. כך גם רתיחת המלך חוזרת למנוחתה שהיא הצורה טבעית. זו היא מידת גזירה שוה השואפת אל השיווי שהיא מידת האמצע שאינה נוטה אל הקצוות. אדרבה הקצוות […]

יבמות צ"ה (ע"א): אחות אשה דבמזיד לא אסירא מדאורייתא בשוגג לא גזרו בה רבנן ומנלן דלא אסירא דתניא אותה אותה שכיבתה אוסרתה ואין שכיבת אחותה אוסרתה שיכול והלא דין הוא ומה במקום שבא על איסור קל נאסר האוסר מקום שבא על איסור חמור אינו דין שנאסר האוסר א"ר יהודה לא נחלקו בית שמאי ובית הלל בבא על חמותו שפוסל את אשתו על מה נחלקו בבא על אחות אשתו שבית שמאי אומרים אומרים פוסל ובית הלל אומרים לא פוסל א"ר יוסי […]

בכורות נ"א (ע"ב): מת לאחר שלשים יום אף על פי שלא נתן יתן מנא לן א"ר שמעון בן לקיש אתיא ערך ערך מערכין. מושג הערך "וזהב הארץ ההיא טוב" – אמר רבי אבהו אדם פורט זהוב אחד ומוציא ממנו כמה יציאות. כבר בראשית העולם נתחדש מושג הערך. הזהב נברא בעולם להיות ערך לכל נמצא. כשיש לאדם חפץ, הרי יש לו דבר לשימוש ויש לו גם את ערכו של החפץ. הערך הוא מושג מופשט. השימוש שונה הוא בכל חפץ. כל אחד […]

סנהדרין ק"י (ע"א) כל המחזיק במחלוקת… רב אשי אמר ראוי ליצטרע כתיב הכא ביד משה לו וכתיב התם ויאמר ה' לו עוד הבא נא ידך בחיקך. עי' רש"י על התורה במדבר (י"ז, ה') על הפסוק: ולא יהיה כקרח וכעדתו כאשר דבר ה' ביד משה לו. ופרש"י: ומדרשו על קרח ומהו ביד משה ולא כתב אל משה רמז לחולקים על הכהונה שלוקין בצרעת כמו שלקה משה בידו שנא' (שמות ד) ויוציאה והנה ידו מצורעת כשלג. נראה שביאור הפסוק הוא שלא יהיה […]

יבמות פ"ז (ע"ב): אמרו שנים אכלת חלב והוא אומר לא אכלתי פטור רבי מאיר מחייב אמר ר' מאיר קל וחומר אם הביאוהו שנים לידי מיתה חמורה לא יביאוהו לידי קרבן הקל אמרו לו מה אם ירצה לומר מזיד הייתי. אף כאן מכנה הגמרא בפירוש את המיתה כ"חמורה" ואת הקרבן כ"קל". המיתה הוא דין קשה שאין רשות לעשותו אלא כשיש הוכחה גמורה של עדים. הקרבן הוא "קל" שאין חיובו דין קשה ואינו אלא ממון שמוקדש לגבוה על מנת לכפר ועל כן […]

בכורות נ"ד (ע"א): אשכחן תירוש ויצהר תירוש ודגן דגן ודגן מנין ק"ו ומה תירוש ויצהר שאינן כלאים זה בזה אין מתעשרין מזה על זה תירוש ודגן דגן ודגן שהם כלאים זה בזה אינו דין שלא יתעשרו מזה על זה? הגמרא ממשיכה את הקל וחומר גם לדעת ר' יאשיה שאמר עד שיזרע חיטה ושעורה וחרצן במפולת יד: ומה תירוש ויצהר שאינן כלאים זה בזה אפי' על ידי דבר אחר וכו'. הק"ו הוא בבחינת כל זה אכניס בקל וחומר. האר" כתב בהנהגת […]