קיימים במאגר 7506 שיעורים  // שיעורים הבאים  //  שיעורים קודמים
י"ג מידות >> גזירה שוה

ירושלמי חגיגה פ"ב ה"א (דף ט.) – לימוד מגזירה שוה

ירושלמי חגיגה פ"ב ה"א (דף ט.), במעשה רבי יהושע ובן זומא שנפגשו בדרך ובתשובתו לר' יהושע אומר בן זומא: מסתכל הייתי במעשה בראשית ואין בין מים העליונים למים התחתונים אלא כמלא פותח טפח נאמר כאן ריחוף (במעשה בראשית נאמר ורוח אלוקים מרחפת על פני המים) ונאמר להלן (דברים לב) כנשר יעיר קינו על גוזליו ירחף מה ריחוף שנאמר להלן נוגע ואינו נוגע אף ריחוף שנאמר כאן נוגע ואינו נוגע. להבין הדרשה ולהבין השימוש בגזירה שוה נתבונן נא בדברי הרב קוק […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

מועד קטן ט"ו (ע"א) – לימוד מגזירה שוה

מועד קטן ט"ו (ע"א): מצורע מהו בתפילין תא שמע והצרוע לרבות כהן גדול בגדיו יהיו פרומים שיהו מקורעים וראשו יהיה פרוע אין פריעה אלא גידול שער דברי רבי אליעזר רבי עקיבא אומר נאמרה הוייה בראש ונאמרה הוייה בבגד מה הוייה האמורה בבגד דבר שחוץ מגופו אף הוייה בראש דבר שחוץ מגופו מאי לאו אתפילין אמר רב פפא לא אכומתא וסודרא. עי' שו"ע או"ח סימן ל"ח שנפסק שמצורע אינו מניח תפילין, ודרשת ר"ע עיקרית גם להלכה. גם דברי רב פפא אינם […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

בבא קמא נ"ד (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה

הקדמה כוללת לכל לימודי "למען ינוח שורך" בגזירה שוה. בבא קמא נ"ד (ע"ב): אי כלאים דהרבעה יליף בהמתך בהמתך משבת. ופרש"י (לעיל): משבת – דכתיב שורך וחמורך וכל בהמתך (דברים ה): ובתו"כ (קדושים עה"פ "בהמתך לא תרביע כלאיים") למדו מן הפסוק את חוקתי תשמרו שהוא הפתיחה לביטוי "בהמתך לא תרביע כלאיים". ביאור הלימוד הוא, שכבר ברא הקב"ה את עולמו עם חוקים ומינים על פי רצונו יתברך, וצוה אותנו לשמור חוקיו ולא לשנות צורת הבריאה. זה מה שעמד ביסוד איסור כלאיים […]

תגיות:

י"ג מידות >> דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד

המידות במועדות והמועדות במידות – לימוד מגזירה שוה, בנין אב, כל דבר שהיה בכלל ויצא ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא ודבר הלמד מעניינו

בספרא בפרשת אמור (פרשתא ט', פרק י"א ואילך) דרשו את פרשת המועדות. לכל מועד, יש מידה על פיה נדרשת איזו מצוה או הלכה באותו מועד. בפסח נאמר: חג המצות לה' שבעת ימים וגו' מה תלמוד לומר לפי שנאמר "ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי חג לה'" שביעי בכלל היה. ולמה יצא להקיש אליו. אלא מה שביעי רשות אף כולם רשות תלמוד לומר עליו תאכלו מצות הכתוב קבעו חובה. פירוש: המידה היא דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד ללא ללמד […]

י"ג מידות >> קל וחומר

דברים רבה – לימוד מקל וחומר

הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. מדרש רבה סוף פרשת כי תצא: א"ר שמעון ומה אם מרים הצדקת שלא נתכונה לומר לשון הרע אלא דברה בשביל פריה ורביה כך הגיע אותה. הרשעים שמתכונים לומר לשון הרע על חבריהן לחתוך את חייהם עאכ"ו שיחתוך הקב"ה את לשונם שנאמר (שם, ד) "יכרת ה' כל שפתי חלקות וגו'" נראה שמִרְים הנהגתה בחסד והרשעים במידת הדין. ואם מרים שההנהגה כלפיה בחסד, ואף היא נתכוונה לחסד מ"מ חלה […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

בבא קמא ע"ח (ע"א) – לימוד מגזירה שוה

בבא קמא ע"ח (ע"א): אלא הא דאמר רבא זה בנה אב כל מקום שנאמר שה אינו אלא להוציא את הכלאים למאי הלכתא אי לקדשים בהדיא כתיב בהו "שור או כשב" פרט לכלאים, אי למעשר "תחת" "תחת" יליף מקדשים. נאמר במעשר (ויקרא כ"ז, ל"ב): וכל מעשר בקר וצאן כל אשר יעבר תחת השבט העשירי יהיה קדש. ונאמר בקדשים (ויקרא כ"ב, כ"ז): והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן… ראוי לציין שלקמן ב"ק פ"ד ע"א ילפינן "עין תחת עין" […]

תגיות:

י"ג מידות >> קל וחומר

כתובות ס' (ע"א) – לימוד מקל וחומר

כתובות ס' (ע"א): ורמינהי יכול יהא חלב מהלכי שתים טמא ודין הוא ומה בהמה שהקלת במגעה החמרת בחלבה אדם שהחמרת במגעו אינו דין שתחמיר בחלבו תלמוד לומר את הגמל כי מעלה גרה הוא הוא טמא ואין חלב מהלכי שתים טמא אלא טהור. ופרש"י "שהקלת במגעה" שאינה מטמאה מחיים וע' לשון הספרא שמיני באותו ענין (פ"ד): יכול אף בשר מהלכי שתים וחלב מהלכי שתים יהא בלא תעשה על אכליתו ודין הוא ומה אם בהמה שהקלת במגעה החמרת בחלבה מהלכי שתים שהחמיר […]

י"ג מידות >> גזירה שוה

קידושין מ' (ע"א) – לימוד מגזירה שוה

קידושין מ' (ע"א): רמי ליה רבא לרב נחמן תנן אלו דברים שאדם עושה אותן ואוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא אלו הן כיבוד אב ואם וגמילות חסדים והבאת שלום שבין אדם לחבירו ותלמוד תורה כנגד כולם בכיבוד אב ואם כתיב למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך בגמילות חסדים כתיב רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד. עי' יבמות ק"ט (ע"א): גופא תני בר קפרא לעולם ידבק אדם בשלשה דברים בחליצה כאבא שאול דתניא אבא שאול אומר הכונס […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

קידושין ל"ו (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה

קידושין ל"ו (ע"ב): אלא תנופה בבעלים מנלן אתיא יד יד משלמים כתיב הכא ולקח הכהן מיד האשה וכתיב התם ידיו תביאנה מה כאן כהן אף להלן כהן מה להלן בעלים אף כאן בעלים. וראה מש"כ בסוטה דף י"ט.

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

קידושין ל"ו (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה

קידושין ל"ו (ע"ב): … אשכחן סוטה נזירה מנלן אתיא כף כף מסוטה. ומכאן למדו את שנאמר במשנה שהתנופות אינן נוהגות בנשים "חוץ ממנחת סוטה ונזירה שהן מניפות". ופרש"י: כף כף מסוטה – בסוטה כתיב (שם ה) ונתן על כפיה ובנזיר כתיב ונתן על כפי הנזיר (שם ו). והרמב"ם בפיהמ"ש הוסיף שכמו נזיר אף נזירה חייבת שכן נאמר בתחילת הפרשה "איש או אישה". אחר שלמדו על סוטה שטעונה תנופה בבעלים בגזירה שוה "יד" "יד" משלמים, למדו נזירה מסוטה בגזירה שוה "כף […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

קידושין ל"ו (ע"א) – לימוד מגזירה שוה

קידושין ל"ו (ע"א): רבא אמר היינו טעמא דאיסי דיליף בין עיניכם מתפילין מה להלן נשים פטורות אף כאן נשים פטורות ורבא מאי טעמא לא אמר כאביי קרח קרחה לא משמע ליה ואביי מאי טעמא לא אמר כרבא אמר לך תפילין גופייהו מהכא גמר לה מה להלן מקום שעושים קרחה בגובהה של ראש אף כאן מקום הנחה בגובה הראש. ופרש"י ד"ה תפילין גופייהו מהכא גמיר: כלומר ההיא ג"ש דבין עיניכם מיבעי ליה למגמר מקום תפילין מהכא דלא תימא בין עיניכם ממש […]

תגיות:

י"ג מידות >> דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד

ספרי דברים כ"ב (ג') – לימוד מכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא

לשון הספרי דברים (כ"ב, ג'): השמלה היתה בכלל כל אלו, ולמה יצאת? להקיש אליה – מה שמלה מיוחדת, שיש לה סימנים ויש לה תובעים; כך כל שיש לו סימנים ויש לו תובעים. לשון האר"י במידת "דבר שהיה בכלל ויצא ללמד וכו'": לפעמים מקבלת מן הת"ת בסוד למודי ה', ע"י נצח או הוד, ותהיה המלכות בהוד, והת"ת בנצח, בסוד שם הוי"ה בנצח, ואדנ"י בהוד. והנה זו הנהגת תחלת בריאתו של עולם, כי תחלה היו למעלה ד"ו פרצופים, והמלכות שנקראת דבר, היתה […]

י"ג מידות >> קל וחומר

מכות כ"ד (ע"א) – חורבן וגאולה – לימוד מקל וחומר, בנין אב וגזירה שוה

הקשר בין הדין הנלמד למידות קל וחומר, גזירה שוה ובנין אב מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י וביאור הרב קוק למידות הללו. מסכת מכות דף כ"ד ע"א: וכבר היה ר"ג ורבי אלעזר בן עזריה ורבי יהושע ורבי עקיבא מהלכין בדרך ושמעו קול המונה של רומי מפלטה [ברחוק] מאה ועשרים מיל והתחילו בוכין ורבי עקיבא משחק אמרו לו מפני מה אתה משחק אמר להם ואתם מפני מה אתם בוכים אמרו לו הללו כושיים שמשתחוים לעצבים ומקטרים לעבודת כוכבים יושבין בטח והשקט […]

תגיות: , ,

י"ג מידות >> גזירה שוה

קידושין ל"ו (ע"א) – לימוד מגזירה שוה

קידושין ל"ו (ע"א): אביי אמר היינו טעמא דאיסי דגמר קרחה קרחה מבני אהרן מה להלן נשים פטורות אף כאן נשים פטורות ואי סבירא לן דכי כתיב קרא בכולי עניינא הוא דכתיב נשתוק קרא מיניה ותיתי בק"ו ואנא אמינא ומה כהנים שריבה בהם הכתוב מצות יתירות בני אהרן ולא בנות אהרן ישראל לא כ"ש אי לאו ג"ש הוה אמינא הפסיק הענין השתא נמי נימא הפסיק הענין ואי משום ג"ש מיבעי ליה לכדתניא לא יקרחו יכול אפילו קרח ארבע וחמש קרחות לא […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

סוטה ל"ח (ע"א) – לימוד מגזירה שוה

סוטה ל"ח (ע"א): תנו רבנן כה תברכו בלשון הקודש אתה אומר בלשון הקודש או אינו אלא בכל לשון נאמר כאן כה תברכו ונאמר להלן אלה יעמדו לברך את העם מה להלן בלשון הקודש אף כאן בלשון הקודש רבי יהודה אומר אינו צריך הרי הוא אומר כה עד שיאמרו בלשון הזה תניא אידך כה תברכו בעמידה אתה אומר בעמידה או אינו אלא אפי' בישיבה נאמר כאן כה תברכו ונאמר להלן אלה יעמדו לברך מה להלן בעמידה אף כאן בעמידה ר' נתן […]

תגיות: ,

י"ג מידות >> גזירה שוה

קידושין ל"ד (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה

קידושין ל"ד (ע"ב): נילף ראיה ראיה מהקהל. עי' חגיגה ב'-ג' במש"כ שם.

תגיות:

י"ג מידות >> קל וחומר

כתובות ס"ה (ע"ב) – ס"ו (ע"א) – לימוד מקל וחומר

כתובות ס"ה (ע"ב) – ס"ו (ע"א): תני תנא קמיה דרבא מציאת האשה לעצמה רבי עקיבא אומר לבעלה אמר ליה השתא ומה העדפה דמעשה ידיה היא אמר רבי עקיבא לעצמה מציאתה לא כ"ש דתנן קונם שאני עושה לפיך אינו צריך להפר רבי עקיבא אומר יפר שמא תעדיף עליו יותר מן הראוי לו אלא איפוך מציאת האשה לבעלה רבי עקיבא אומר לעצמה. מעשה ידיים בא לעולם משום מזונות ומקרא מפורש הוא (בראשית ג', י"ט) בזעת אפיך תאכל לחם. על כן יש בו […]

י"ג מידות >> קל וחומר

בראשית (צ"ב ז') – לימוד מקל וחומר

בראשית רבה (צ"ב ז'): תני רבי ישמעאל זה אחד מעשרה קלים וחמורין שכתובים בתורה… הן בני ישראל לא שמעו אלי וק"ו ואיך ישמעני פרעה (שמות ו'). "צדקו יחדיו" רבי יוחנן אומר זה קל וחומר (ילק"ש תהילים פ' י"ט) לרבי יוחנן קל וחמור מחבר את הקל והחמור להיותם יחדיו. הקל נערך מול החמור והחמור אל מול הקל ומשניהם יחד יוצא הדין האחד. "בחומר – זה קל וחומר" החומר מדביק הלבנים זו לזו בחינת קל וחומר. משה נשלח אל בני ישראל לבשרם […]

י"ג מידות >> גזירה שוה

קידושין ל"ד (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה

קידושין ל"ד (ע"ב): נילף חמשה עשר חמשה עשר מחג המצות מה להלן נשים חייבות אף כאן נשים חייבות. עי' סוכה כ"ז במש"כ שם.

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

קידושין נ"ד (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה

קידושין נ"ד (ע"ב): כר"מ במעשר מאי היא דתנן כרם רבעי בית שמאי אומרים אומרים אין לו חומש ואין לו ביעור ובית הלל אומרים יש לו בית שמאי אומרים אומרים יש לו פרט ויש לו עוללות ובית הלל אומרים כולו לגת מאי טעמא דבית הלל גמרי קודש קודש ממעשר מה מעשר יש לו חומש ויש לו ביעור אף כרם רבעי יש לו חומש ויש לו ביעור ובית שמאי אומרים לא גמרי קודש קודש ממעשר. לבאר מחלוקתן יש לומר שמצאנו בזהר בפרשת […]

תגיות:



אינדקס השיעורים ואפשרויות החיפוש השונות באתר

חיפוש שיעורים

  • שם הרב

  • מסכתות

  • נושאים

  • תגיות

  • סוג מדיה



חיפוש מתקדם


נושאים

דילוג לתוכן