לוז
לוז1 סגולת הנצח של לוזיעקב, בדרכו לחרן, מגיע למקום שמכונה בפיו: "שער השמים", והוא קורא לו: "בית אל". התורה מציינת2: וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית אֵל וְאוּלָם לוּז שֵׁם הָעִיר לָרִאשֹׁנָה: לשם מה מספרת לנו התורה על שמו הקדום של המקום?על מנת לענות על השאלה נעיין במדרשי חז"ל אודות "לוז", אך ראשית נצטט מקור נוסף בו מופיעה העיר לוז3: וַיַּעֲלוּ בֵית יוֹסֵף גַּם הֵם בֵּית אֵל וַה' עִמָּם: וַיָּתִירוּ בֵית יוֹסֵף בְּבֵית אֵל וְשֵׁם הָעִיר לְפָנִים לוּז: וַיִּרְאוּ הַשֹּׁמְרִים […]
שלוש פתיחות לפרשת "ואלה המלכים"
שלוש פתיחות לפרשת "ואלה המלכים" בסיום הפרשה מופיעה פרשת מלכי אדום1: וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.וַיִּמְלֹךְ בֶּאֱדוֹם בֶּלַע בֶּן בְּעוֹר וְשֵׁם עִירוֹ דִּנְהָבָה.וַיָּמָת בָּלַע וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו יוֹבָב בֶּן זֶרַח מִבָּצְרָה.וַיָּמָת יוֹבָב וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו חֻשָׁם מֵאֶרֶץ הַתֵּימָנִי.וַיָּמָת חֻשָׁם וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו הֲדַד בֶּן בְּדַד הַמַּכֶּה אֶת מִדְיָן בִּשְׂדֵה מוֹאָב וְשֵׁם עִירוֹ עֲוִית.וַיָּמָת הֲדָד וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו שַׂמְלָה מִמַּשְׂרֵקָה.וַיָּמָת שַׂמְלָה וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו שָׁאוּל מֵרְחֹבוֹת הַנָּהָר.וַיָּמָת שָׁאוּל וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו בַּעַל חָנָן בֶּן עַכְבּוֹר.וַיָּמָת בַּעַל חָנָן בֶּן עַכְבּוֹר וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו […]
פרשה ב – פסקה טו
קהלת רבה פרשה ב' פסוק י"ב, "ופניתי אני לראות חכמה", א' שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל המשל. "ופניתי אני לראות חכמה", "ופניתי" – ופיניתי, כספל הזה שנתמלא בשעתו ונשפך בשעתו כך למד שלמה תורה בשעתו ושכחה בשעתו. "לראות חכמה והוללות וסכלות", ר' חנינא בר פפא ור' סימון. ר' חנינא בר פפא אומר: "הוללות", זו הוללה של מלכות, "וסכלות", זו הטרחות. ר' סימון אומר: "הוללות", זו הוללה של מינות, […]
פרשת השליחות
פרשת השליחות נמיכות קומהאירועי פרשת וישלח מתנהלים לכאורה בסימן של נמיכות קומה.בפרשיות הקודמות אנו פוגשים את יעקב כמי שיודע להסתדר עם רמאים; מפגין את כוחו בגלילת האבן מעל פי הבאר, לעיניהם המשתאות של שלושת הרועים ועדריהם; עומד על זכותו לקבל את ברכת הבכורה. אך בפרשת וישלח, כל זה נעלם. יעקב ירא מפני עשו; שולח לו מנחה; מכנה עצמו עבד ומשתחווה לפניו.דיוק באחד הפסוקים ימחיש לנו עד כמה עמוקה תחושת הנמיכות וההשפלה של יעקב. יעקב שולח מלאכים אל עשו אחיו, ומתדרך […]
פרשה ב – פסקה יד
קהלת רבה פרשה ב' פסוק י', "וכל אשר שאלו עיני", א' "וכל אשר שאלו עיני וגו' לא מנעתי את לבי מכל שמחה", זו שמחת העושר, "כי לבי שמח מכל עמלי וזה היה חלקי מכל עמלי", מאן דאמר קודיה מאן דאמר קשרתיה. דבר אחר "וכל אשר שאלו עיני" בנשים "לא אצלתי מהם לא מנעתי את לבי מכל שמחה", זו שמחת הנשים. "כי לבי שמח מכל עמלי" זו הפרשת חלה, ומאן דאמר זו הפרשת נסכים. פירוש המדרש"וְכֹל אֲשֶׁר שָׁאֲלוּ עֵינַי לֹא אָצַלְתִּי […]
מנחה – מחנה
מפגש יעקב ועשו "מעשה אבות סימן לבנים" אנו אמונים על הכלל "מעשה אבות סימן לבנים". אחד המקומות בהם מיושם הכלל הזה הוא ודאי בתיאור הגישה ליעקב ולעשו. לא מדובר כאן אך ורק על סיפור פרטי של שני אחים אלא ודאי מדובר על מאבק והתגוששות בין אומות עם רקע היסטורי וראיה היסטורית צופה קדימה. הדבר הזה נאמר במפורש בתורה ובנבואה (כ"ה,כ"ג): וַיֹּאמֶר ה' לָהּ שְׁנֵי גֹייִם {גוֹיִם} בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר: זהו מאבק בין […]