אני שמח!
אני שמח! לאדם החי בעולם המודרני קשה להיות שמח. התרבות המודרנית היא דבר המפריע לשמחה. האדם מתחנך כל העת לא להיות מרוצה ממה שיש לו, הפוך מדברי חז"ל1: "איזהו עשיר, השמח בחלקו". כדי להיות שמח צריך האדם התגברות מיוחדת על האווירה שסובבת אותו. עיקר הבעיה היא, שאפילו כאשר אדם שמח – הוא איננו יודע מזה. להבהרת העניין נביא דוגמא מתחום אחר.בחורה נפגשה עם בחור פעמים רבות, והכל נראה לה מתאים, אבל יש לה בעיה: היא לא "מרגישה". היא לא "אוהבת". […]
אל"ף זעירא
אל"ף זעירא חומש "ויקרא" – על שום מה? שמו של החומש שנחל זה עתה בקריאתו, נגזר מן המילה המופיעה בראשו: וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר ותמוה, במה זכתה מילה זו לקבוע את שם החומש כולו? הרי בסך הכל מדובר במילה שמשמשת כאמצעי, בתוך פסוק שמשמש אף הוא כאמצעי לתוכן שידובר בו בפסוק הבא, שהוא אכן קולע לנושא של החומש – הקרבת הקורבנות: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה' מִן הַבְּהֵמָה […]
פרשה א – פסקה לו3
קהלת רבה פרשה א' פסוק ט"ז, "דברתי אני עם לבי" א' 3 הלב מתעצב, שנאמר: 'ויתעצב אל לבו'. הלב מתפחד, שנאמר: 'מפחד לבבך'. הלב משתבר, שנאמר: 'לב נשבר ונדכה'. הלב מתגאה, שנאמר: 'ורם לבבך'. הלב מסרב, שנאמר: 'ולעם הזה היה לב סורר ומורה'. הלב מתבדה, שנאמר: 'בחדש אשר בדא מלבו'. הלב מהרהר, שנאמר: 'כי בשרירות לבי אלך'. פירוש המדרשהלב מתעצב, שנאמר (בראשית ו', ו'): "וַיִּנָּחֶם ה' כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ".הלב מתפחד, שנאמר בפרשת התוכחה (דברים כ"ח, […]
על מקרא מגילה
על מקרא מגילה סיכום לא, לא טעינו. גם אין כאן "נהפוך הוא". בסך הכל רצינו להמשיך את הנושא שעסקנו בו בשבוע שעבר, ולקשור אותו לקריאת המגילה. לנוחיות הקוראים, נפתח בסיכום השיחה לפרשת ויקרא: החומש נקרא על שם המילה הפותחת אותו, "ויקרא", כיוון שהיא מבטאת את ההזמנה של הקב"ה למשה לבוא אל אוהל מועד, ולהיוועד אתו שם. זו לשון של חיבה, כי משמעותה חיבור, ורק לאחר הקריאה יבוא התוכן הספציפי לדיבור, לאמירה ולציווי. כך מלאכי השרת, אותם כוחות רבים בהם מנהיג […]
על השקלים ועל השמחה (שיחת מוסר)
על השקלים ועל השמחה בעומדנו בראש חודש אדר, נעמוד על דברי חז"ל הקשורים ליום זה1: באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים.פירוש: באחד באדר מכריזים בכל ערי ישראל שיביאו את שקליהם, וכן מכריזים שיצאו לגינות ולשדות לנקותם מצמחי הכלאים2. בספר "אש דת" להאדמו"ר מאוז'רוב, עומד על כך שהמשנה קושרת את השקלים לכלאים. דבר זה בולט במיוחד בדברי הגמרא3: 'אם על המלך טוב יכתב לאבדם ועשרת אלפים ככר כסף וגו". אמר ריש לקיש גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד […]
על השקלים ועל השמחה
על השקלים ועל השמחה בעומדנו בראש חודש אדר, נעמוד על דברי חז"ל הקשורים ליום זה1: באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים.פירוש: באחד באדר מכריזים בכל ערי ישראל שיביאו את שקליהם, וכן מכריזים שיצאו לגינות ולשדות לנקותם מצמחי הכלאים2. בספר "אש דת" להאדמו"ר מאוז'רוב, עומד על כך שהמשנה קושרת את השקלים לכלאים. דבר זה בולט במיוחד בדברי הגמרא3: 'אם על המלך טוב יכתב לאבדם ועשרת אלפים ככר כסף וגו". אמר ריש לקיש גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד […]
משכן העדות ואוהל מועד
משכן העדות ואוהל מועד כינויי המשכן שני כינויים עיקריים לו למקום השראת השכינה בישראל: 1. משכן העדות1: אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה עֲבֹדַת הַלְוִיִּם בְּיַד אִיתָמָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן 2. אוהל מועד2: בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדֻת יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר לִפְנֵי ה' חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מה משמעותם של שני כינויים אלו? האם ניתן לעמוד על חוקיות בשימוש בשני הכינויים? במבט ראשון נראה שניסיון למצוא סדר, יעלה […]
פרשה א – פסקה לו2
קהלת רבה פרשה א' פסוק ט"ז "דברתי אני עם לבי" א' 2 הלב שמח, שנאמר: 'לכן שמח לבי ויגל כבודי'. הלב צועק, שנאמר: 'צעק לבם אל ה". הלב מתנחם, שנאמר: 'דברו על לב ירושלים'. הלב מצטער, שנאמר: 'ולא ירע לבבך'. הלב מתחזק, שנאמר: 'ויחזק ה' את לב פרעה'. הלב מתרכך, שנאמר: 'אל ירך לבבכם'. פירוש המדרשהלב שמח, שנאמר (תהילים ט"ז, ט'): "לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח".הלב צועק, שנאמר (איכה ב', י"ח): "צָעַק לִבָּם אֶל ה'".הלב מתנחם, […]