תצוה שלישי – הארת פנים ולא עזות פנים
בחלק של היום אנו קוראים על הציץ: שמות (פרשת תצוה) פרק כח פסוק לו וְעָשִׂ֥יתָ צִּ֖יץ זָהָ֣ב טָה֑וֹר וּפִתַּחְתָּ֤ עָלָיו֙ פִּתּוּחֵ֣י חֹתָ֔ם קֹ֖דֶשׁ לַֽיקֹוָֽק: ומתרגם התרגום: תרגום אונקלוס שמות (פרשת תצוה) פרק כח פסוק לו (לו) ותעביד ציצא דדהב דכי ותגלוף עלוהי כתב מפרש קדש ליי: הציץ, המציאות העליונה הזו, נמצאת תמיד על מצחו של הכהן: שמות (פרשת תצוה) פרק כח פסוק לח וְהָיָה֘ עַל־מֵ֣צַח אַהֲרֹן֒ וְנָשָׂ֨א אַהֲרֹ֜ן אֶת־עֲוֹ֣ן הַקֳּדָשִׁ֗ים אֲשֶׁ֤ר יַקְדִּ֙ישׁוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לְכָֽל־מַתְּנֹ֖ת קָדְשֵׁיהֶ֑ם וְהָיָ֤ה עַל־מִצְחוֹ֙ תָּמִ֔יד לְרָצ֥וֹן […]
תצוה שני – חושן משפט – על לב אהרן
בחלק היומי של היום אנו קוראים על החושן ועל האורים והתומים, והחלק היומי מסתיים בפסוק: שמות (פרשת תצוה) פרק כח פסוק ל וְנָתַתָּ֞ אֶל־חֹ֣שֶׁן הַמִּשְׁפָּ֗ט אֶת־הָאוּרִים֙ וְאֶת־הַתֻּמִּ֔ים וְהָיוּ֙ עַל־לֵ֣ב אַהֲרֹ֔ן בְּבֹא֖וֹ לִפְנֵ֣י יְקֹוָ֑ק וְנָשָׂ֣א אַ֠הֲרֹן אֶת־מִשְׁפַּ֨ט בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֧ל עַל־לִבּ֛וֹ לִפְנֵ֥י יְקֹוָ֖ק תָּמִֽיד: ויש לשאול מדוע החושן נמצא על לבו של אהרן בדווקא? אורות ארץ ישראל פרק ז "משפט בני ישראל", מהות החפץ הנשמתי הספוג בנשמת משיח רוח אפנו אשר יקראו לו ד' צדקנו, אשר יגלה אור משפט ד' בארץ בגבורה עליונה, […]
תצווה ראשון – הופכים קושי לצמיחה
אנו פותחים היום בקריאת פרשת תצווה. הפרשה פותחת בציווי המנורה – הבאת שמן המאור: שמות (פרשת תצוה) פרק כז פסוק כ וְאַתָּ֞ה תְּצַוֶּ֣ה׀ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֨וּ אֵלֶ֜יךָ שֶׁ֣מֶן זַ֥יִת זָ֛ךְ כָּתִ֖ית לַמָּא֑וֹר לְהַעֲלֹ֥ת נֵ֖ר תָּמִֽיד: גם בסוף הפרשה חוזרת המנורה: שמות (פרשת תצוה) פרק ל פסוק ז – ח וְהִקְטִ֥יר עָלָ֛יו אַהֲרֹ֖ן קְטֹ֣רֶת סַמִּ֑ים בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֗קֶר בְּהֵיטִיב֛וֹ אֶת־הַנֵּרֹ֖ת יַקְטִירֶֽנָּה: וּבְהַעֲלֹ֨ת אַהֲרֹ֧ן אֶת־הַנֵּרֹ֛ת בֵּ֥ין הָעַרְבַּ֖יִם יַקְטִירֶ֑נָּה קְטֹ֧רֶת תָּמִ֛יד לִפְנֵ֥י יְקֹוָ֖ק לְדֹרֹתֵיכֶֽם: וגם במשלי מצינו שחיבר שלמה המלך בין הנרות לבין הקטורת: […]
תרומה רביעי – מן הקצה אל הקצה ולא בשום קצה
בכמה וכמה פנים רואים את איחוד המשכן ובחלק היומי רואים שמתחילים מכלי המשכן וכעת מגיעים לגוף המשכן עצמו והיום ראינו את הקרשים והבריחים. והבריח התיכון מבריח ומחבר מן הקצה אל הקצה. יש ערך מיוחד להיות המשכן מחובר לחלוטין. כך דרשו חז"ל בנושא: בראשית רבה (וילנא) (פרשת ויגש) פרשה צד סימן ד אמר ר' לוי והבריח התיכון שנים ושלשים אמה היו בו, מהיכן מצאו אותו לשעה, אלא מלמד שהיו מוצנעין עמהם מימות יעקב אבינו יעקב אבינו הייתה בו את נקודת החיבור […]
שניים אדוקין בטלית
נעיין היום בסוגיית שניים אוחזים בטלית: תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף ז עמוד א תני רב תחליפא בר מערבא קמיה דרבי אבהו: שנים אדוקים בטלית – זה נוטל עד מקום שידו מגעת, וזה נוטל עד מקום שידו מגעת, והשאר חולקין בשוה. מחוי ליה רבי אבהו: ובשבועה. אלא מתניתין, דקתני דפלגי בהדדי, ולא קתני זה נוטל עד מקום שידו מגעת, היכי משכחת לה? – אמר רב פפא: דתפיסי בכרכשתא. אמר רב משרשיא: שמע מינה, האי סודרא, כיון דתפיס ביה שלש […]
תרומה שלישי – והיה המשכן אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד
בחלק היומי אנו קוראים על שני נושאים מרכזיים: המנורה ויריעות המשכן. ישנם שני דברים שמחברים את הנושאים השונים – הצורך באיחוד המנורה שתהיה מקשה אחת וכן הצורך לחבר את היריעות כדי שיהיה המשכן אחד. וכן לגבי החזרתיות – התורה חוזרת בפרשיית המנורה על הכפתורים שוב ושוב. וכן בפרשיית המשכן חוזרת התורה שוב ושוב על הצורך לאחד את המשכן, דרשו על כך חכמים בזוהר הקדוש: זוהר כרך ב (שמות) פרשת תרומה דף קסב עמוד ב והיה המשכן אחד, לאתחזאה דכל שייפין […]