המאגר התורני – חיפוש מתקדם

נפתח, כדרכנו לאחרונה, בהתבוננות במסרים העולים מהחלק של היום בפרשה. פרשת חוקת בכללה פותחת את השנה האחרונה של תקופת המדבר, ואת ההכנות לכניסה לארץ ישראל. הפרשה מהווה את "קו פרשת המים" בין הנהגת המדבר להנהגת ארץ ישראל. בהקשר לכך ניכרת בפרשה הנהגה חדשה גם ביחס לעם ישראל. בפרשה מופיע ביטוי מיוחד (במדבר כ', א'): וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה. התורה מדגישה שעם ישראל מתחיל להתנהג כ"כל העדה" וכ"קהל", שגם הוא ביטוי החוזר בפרשה. עם ישראל מתחיל לפעול כאומה, ולא רק […]

בשבועות האחרונים אנו מנסים בלימוד פרשת השבוע להתמקד בחלק השייך לכל יום. מובא בחסידות שלכל יום יש הארה מיוחדת, וכשלומדים את החלק של הפרשה השייך ליום הזה, לאור החוויות של אותו יום, מגלים דברים מיוחדים. אתמול בערב, לאחר תפילת ערבית בחצר הבית, אמר לי אחד השכנים, שאמרו בחדשות שיש התפרצות נוספת של המגפה, עם 300 חולים חדשים. והנה בבוקר, בלימוד "רביעי" של הפרשה, אני פוגש את המילים (במדבר י"ז, י"א): הֵחֵל הַנָּגֶף. נבהלתי לרגע. הנה, הפרשה ממש מתארת את מה […]

המדרש: רבי אחא בשם רבי יהושע בן לוי אמר קשה היא המחלוקת כדור המבול, נאמר כאן אנשי השם ונאמר להלן (במדבר טז) קריאי מועד אנשי שם מה אנשי השם שנאמר להלן מחלוקת אף אנשי שם שנאמר כאן מחלוקת.

במרכז הפרשה עומד חטא המרגלים. גם הפרשיות שמופיעות אחר חטא המרגלים – נדרשות בהקשר לכך. נפתח בלימוד נקודה אחת מתוך הפסוקים. נראה, שההבדל בין יהושע וכלב ובין שאר המרגלים, מתחיל מהגישה השונה שלהם ליחס שבין עם ישראל וארצו. כך עולה מן הפסוקים. כאשר יהושע וכלב שומעים את דברי המרגלים, נאמר (במדבר י"ג, ל'-ל"א): וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ. וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר עָלוּ עִמּוֹ אָמְרוּ לֹא נוּכַל לַעֲלוֹת אֶל הָעָם כִּי חָזָק […]

המדרש: אנשי השם, א"ר אחא (איוב ל) בני נבל גם בני בלי שם, ואת אמרת אנשי השם, אלא שהשימו את העולם, ושהושמו מן העולם, ושגרמו לעולם שישום, רבי לוי בשם ר' שמואל בר נחמן אמר אנשים שנתפרשו שמותן למעלן, דאמר ר"י בן לוי כל השמות הללו לשון מרדות הן, עירד עורדן אני מן העולם, מחויאל, מוחן אני מן העולם, מתושאל, מתישן אני מן העולם, מה לי ללמך ולתולדותיו, א"ר יוחנן המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם, ומי פירש מעשיהן, אליפז […]

אנו קוראים לשיחה "לחיות עם פרשת השבוע". לאחרונה ראיתי בכמה מקומות, בשמו של רבי נחמן מברסלב ותלמידו רבי נתן, שיש ערך מיוחד לחיות עם החלק שבפרשה של אותו יום. היום יום רביעי, ובעליית "רביעי" יש הארה מיוחדת שאפשר לשאוב ממנה כוחות ביום זה. בהתבוננות בפרשה, התחדשה נקודה מיוחדת, הארה מיוחדת של היום הזה. בחלק של יום רביעי בפרשה מופיעה מצוות החצוצרות (במדבר י', א'-י'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא […]

המדרש: וגם אחרי כן, יהודה בר רבי אמי אמר אחראי לא ילפון מן קדמאי, דור המבול לא לקחו מוסר מדור אנוש, ודור הפלגה מדור המבול, (בראשית ו) וגם אחרי כן אשר יבואו בני האלהים אל בנות האדם, א"ר ברכיה היתה אשה יוצאת בשוק והיתה רואה בחור ומתאוה לו והיתה הולכת ומשמשת את מטתה והיתה מעמדת בחור כיוצא בו.

פרשת נשא היא הפרשה הארוכה ביותר בתורה, כידוע. גם הזוה"ק על הפרשה והמדרש על הפרשה הם הארוכים ביותר. ר' צדוק הכהן מלובלין מסביר1, שפרשת נשא נקראת בדרך כלל אחר חג השבועות, חג מתן תורה. בחג זה יש שפע גדול של תורה שיורד לעולם. השפע הגדול מתבטא בשפע של תורה שמופיע במדרש ובדברי הזוה"ק. השנה פרשת נשא מחוברת לחג השבועות, וכל העוצמה הרוחנית של החג מתנקזת אל השבת שבאה מיד בעקבותיה. אנו יכולים לשאוב מן החג ומן השבת כוחות של תורה […]

המדרש: [ו, ד] הנפלים היו בארץ בימים ההם, ז' שמות נקראו להם, אימים, רפאים, גבורים, זמזומים, ענקים, עוים, נפילים, אימים, שכל מי שראה אותן היתה אימתן נופלת עליו, רפאים, שכל מי שראה אותן היה לבו רפה כשעוה, גבורים, רבי אבא בר כהנא בשם רבי יוחנן אמר מוח קוליתו של של אחד מהם היתה נמדדת י"ח אמה, זמזומים, א"ר יוסי בר חנינא מנטרומין מגיסטי מלחמה, ענקים, רבנן ורבי אחא, רבנן אמרו שהיו מרבים ענקים על גבי ענקים, (פירש תכשיטין) רבי אחא […]