המאגר התורני – חיפוש מתקדם

הנצי"ב בפירושו לפרשה, עומד על תופעה מעניינת. במנין השבטים, מובא כך (במדבר א'): כ. וַיִּהְיוּ בְנֵי רְאוּבֵן בְּכֹר יִשְׂרָאֵל תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם… כב. לִבְנֵי שִׁמְעוֹן תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם… כד. לִבְנֵי גָד… כו. לִבְנֵי יְהוּדָה… כח. לִבְנֵי יִשָּׂשכָר… ל. לִבְנֵי זְבוּלֻן… לב. לִבְנֵי יוֹסֵף לִבְנֵי אֶפְרַיִם… לד. לִבְנֵי מְנַשֶּׁה… לו. לִבְנֵי בִנְיָמִן… לח. לִבְנֵי דָן… מ. לִבְנֵי אָשֵׁר… מב. בְּנֵי נַפְתָּלִי… בכל השבטים פותח המנין באות ל: "לבני", מלבט השבט הראשון – ראובן, והשבט האחרון – נפתלי. בענין שבט […]

המדרש: א"ר חנינא בר פפא אפי' נח שנשתייר מהם לא שהיה כדי אלא שצפה הקדוש ברוך הוא שמשה עתיד לעמוד ממנו שנאמר בשגם זה משה דחושבניה דדין הוא חושבניה דדין, רבנן מייתו לה מהכא והיו ימיו מאה ועשרים שנה, ומשה חי מאה ועשרים שנה.

בפרשה אנו נפגשים בצורה מיוחדת עם "הר סיני". הביטוי "בהר סיני" מופיע שלוש פעמים בפרשה, וננסה להתבונן מה כל הופעה של הביטוי מלמדת אותנו. בתחילת הפרשה (ויקרא כ"ה, א'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר. מפורסמת דרשת חז"ל בספרא (בהר, א'), המובאת גם ברש"י: "וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר", מה ענין שמיטה אצל הר סיני, והלא כל המצות נאמרו מסיני, אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ודקדוקיה מסיני, אף כולם נאמרו כללותיהם ודקדוקיהם מסיני. הביטוי "בהר סיני" נאמר […]

המדרש: א"ר אלעזר בכל מקום שאין דין יש דין, רב ביבי בריה דר' אמי בשיטת רבי אלעזר (בראשית ו) לא ידון רוחי א"ר מאיר הן לא עשו מדת הדין למטה, אף אני איני עושה מדת הדין למעלה, הה"ד (איוב ד) הלא נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה בלא חכמת התורה, (שם /איוב ד'/) מבוקר לערב יוכתו מבלי משים לנצח יאבדו ואין משים אלא דין היך מה דאת אמר (שמות כא) ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, א"ר יוסי הגלילי עוד איני […]

לחיות עם פרשת השבוע – אמור – "דור דור וגזלניו" חז"ל במדרש קושרים את סוף פרשת קדושים לתחילת פרשת אמור בדרשה מעניינת, שננסה לעמוד על משמעותה. בסיום פרשת קדושים נאמר (ויקרא כ', כ"ה-כ"ז): וְהִבְדַּלְתֶּם בֵּין הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה לַטְּמֵאָה וּבֵין הָעוֹף הַטָּמֵא לַטָּהֹר וְלֹא תְשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בַּבְּהֵמָה וּבָעוֹף וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה אֲשֶׁר הִבְדַּלְתִּי לָכֶם לְטַמֵּא. וִהְיִיתֶם לִי קְדשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי. וְאִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יִהְיֶה בָהֶם אוֹב אוֹ יִדְּעֹנִי מוֹת יוּמָתוּ […]

המדרש: אמר רבי יהושע בר נחמיה איני דן רוחן בעצמן שב"ו הן אלא הרי אני מביא עליהם מיעוט שנים שקצבתי עליהם בעוה"ז ואח"כ אני משגמן ביסורין, אמר ר' איבו מי גרם להם שימרדו בי לא ע"י שלא שיגמתי אותם ביסורין, הדלת הזו מי מעמידו שגמיו.

בתקופה שיש "נגע" שתוקף את כל העולם, זה מרגש ומיוחד לעסוק בפרשיות השבוע – תזריע מצורע – שעוסקות בפרשת הנגעים. נעמוד על תופעה מיוחדת בפרשיות אלו. עסקנו בעבר בהרחבה בענין י"ג המידות שהתורה נדרשת בהן, וביארנו, על דברי קדמונים, שהמידות הן שלוש עשרה הנהגות אלוקיות. כל פרשיה הכתובה במידה מסויימת, מלמדת שהיא שייכת להנהגה האלוקית שגנוזה במידה זו1. בדרשות חז"ל על ענייני נגע צרעת, דרשו חז"ל את הפסוקים במידות רבות. כמעט כל המידות שהתורה נדרשת בהן נמצאות בפרשיות אלו. אינני […]