המאגר התורני

מהדורה תניינא – למהדורה קמא לחץ כאן הגמרא בכריתות (ה' ע"א), מביאה ארבעה לימודים בקל וחומר: אמר רבי ינאי: לעולם אל תהי גזירה שוה קלה בעיניך, שהרי פיגול אחד מגופי תורה ולא לימדו הכתוב אלא מגזירה שוה, דאמר רבי יוחנן תני זבדא בר לוי: נאמר להלן: "ואוכליו עונו ישא", ונאמר כאן: "והנפש האוכלת ממנו עונה תשא", מה להלן כרת אף כאן כרת. אמר ר' סימאי: לעולם אל תהי גזירה שוה קלה בעיניך, שהרי נותר אחד מגופי תורה ולא לימדו הכתוב […]

מהדורה קמא – למהדורה תניינא לחץ כאן   הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י והרמ"ע מפאנו.   כריתות ה' (ע"א): א"ר ינאי לעולם אל תהי גזירה שוה קלה בעיניך שהרי פיגול אחד מגופי תורה ולא לימדו הכתוב אלא מגזירה שוה דאמר רבי יוחנן תני זבדא בר לוי נאמר להלן (ויקרא יט) ואוכליו עונו ישא ונאמר כאן (ויקרא ז) והנפש האוכלת ממנו עונה תשא מה להלן כרת אף כאן כרת  א"ר סימאי לעולם אל […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. הגמרא בכרתות ז' (ע"ב): … ליתן כרת למקלל דכתיב במקלל "ונשא חטאו" וכתיב בפסח שני "חטאו ישא" מה להלן כרת אף כאן כרת. נראה שהגזירה שוה, משוה בין ישראל לקב"ה, שפסח הוא יצירת עם ישראל והמבטל עשה דקרבן פסח כורת עצמו מן האומה, כן המברך את השם כורת עצמו מן המקור. האר"י ביאר שג"ש היא בתפארת הממצעת את החסד והדין. לכאורה היה נראה שכאן זה דין גמור […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. תמורה י"ב: תניא רבי שמעון אומר וכי עפר הוא והלא אפר הוא שינה הכתוב ממשמעו לדון הימנו גזירה שוה נאמר כאן עפר ונאמר להלן (במדבר ה) עפר מה להלן עפר ע"ג המים אף כאן עפר על גבי המים ומה כאן הקדים עפר למים כשר אף כאן הקדים עפר למים כשר לימוד זה מלמדנו על היחס הנכון שבין המים לעפר הן בסוטה והן במי חטאת בטהרת טומאת מת […]

מהדורה תניינא של הלימוד. למהדורה קמא לחץ כאן. מגילה י"ח (ע"א): קראה על פה לא יצא וכו': מנלן אמר רבא אתיא זכירה זכירה כתיב הכא והימים האלה נזכרים וכתיב התם כתב זאת זכרון בספר מה להלן בספר אף כאן בספר. יש מהראשונים שרואים בגמרא זו מקור למצות קריאת התורה בפרשת זכור. עי' לשון ספר האשכול (הל' חנוכה ופורים א', י'): ושמעת מהאי שמעתא דזכירת עמלק נמי ספר בעי דאי האי לא בעי בספר מקרא מגילה נמי לא בעי ספר דהא […]

מהדורה תניינא של הלימוד. למהדורה קמא לחץ כאן. קידושין פ"ב (ע"ב): תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר מימי לא ראיתי צבי קייץ וארי סבל ושועל חנוני והם מתפרנסים שלא בצער והם לא נבראו אלא לשמשני ואני נבראתי לשמש את קוני מה אלו שלא נבראו אלא לשמשני מתפרנסים שלא בצער ואני שנבראתי לשמש את קוני אינו דין שאפרנס שלא בצער אלא שהרעותי את מעשי וקיפחתי את פרנסתי שנאמר עונותיכם הטו. הבהמות והחיות מקורן ב"חמש גבורות" עי' שער המצוות פרשת שמיני. שייכות […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. מהדורה קמא של הלימוד. למהדורה תניינא לחץ כאן.   המשנה במגילה אומרת (פ"ב מ"א): קראה על פה לא יצא והגמ' (י"ח:) אומרת: קראה על פה לא יצא: מנלן אמר רבא אתיא זכירה זכירה כתיב הכא והימים האלה נזכרים וכתיב התם כתב זאת זכרון בסֵפֵר מה להלן בסֵפֵר אף כאן בסֵפֵר וממאי דהאי זכירה קריאה היא דלמא עיון בעלמא לא סלקא דעתך (דכתיב) זכור יכול בלב כשהוא אומר […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י וביאור הרב קוק. מהדורה קמא של הלימוד. למהדורה תניינא לחץ כאן. קידושין פ"ב (ע"ב): תניא ר"ש בן אלעזר אומר מימי לא ראיתי צבי קייץ וארי סבל ושועל חנוני והם מתפרנסים שלא בצער והם לא נבראו אלא לשמשני ואני נבראתי לשמש את קוני מה אלו שלא נבראו אלא לשמשני מתפרנסים שלא בצער ואני שנבראתי לשמש את קוני אינו דין שאתפרנס שלא בצער אלא שהרעותי את מעשי וקיפחתי את […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. ערכין (ל' ע"ב): ואין לי אלא עבד עברי הנמכר לעובד כוכבים שנגאל וידו על העליונה נמכר לישראל מנין ת"ל (ויקרא כה) שכיר (דברים טו) שכיר לגזירה שוה גזירה שוה "שכיר" "שכיר" שנאמרה בעבד עברי הנמכר לגוי ובעבד עברי הנמכר לישראל מתאימה לענין שאמר האר"י בגזירה שוה שבאה למזג ולערב שתי בחינות. אכן הגמרא בערכין ל: לומדת שתי בחינות בעבד עברי האחת "כי טוב לו עמך" שזו בחינת […]

פסחים ח' (ע"ב): כי האי תנא דתניא איסי בן יהודה אומר כלפי שאמרה תורה (שמות לד) ולא יחמוד איש את ארצך מלמד שתהא פרתך רועה באפר ואין חיה מזיקתה תרנגולתך מנקרת באשפה ואין חולדה מזיקתה והלא דברים ק"ו ומה אלו שדרכן לזוק אינן ניזוקין בני אדם שאין דרכן לזוק על אחת כמה וכמה. ופרש"י ד"ה "כלפי שאמרה תורה": מתוך שאמרה תורה כך אנו למדים שהבטיחו הכתוב שלא יוזק ממונו וכל שכן גופו דאין דרכו לזוק דאדם אית ליה מזלא ואינו […]