עירובין ס"ז (ע"א) – לימוד מקל וחומר
עירובין ס"ז (ע"א): מת נכרי בשבת מהו אליבא דמאן דאמר שוכרין לא תיבעי לך השתא תרתי עבדינן חדא מיבעיא אלא כי תיבעי לך אליבא דמ"ד אין שוכרין תרתי הוא דלא עבדינן הא חדא עבדינן או דילמא לא שנא אמר ליה אני אומר מבטלין והמנונא אמר אין מבטלין: אף כאן, אם במקום שיש נכרי הקלו חכמים לשכור רשות נכרי ואח"כ לבטל רשות אחד לחבירו שזה "תרתי עבדינן" על מנת שאפשר יהיה לאחד לטלטל מבית לחצר שאף זה ממידת החסד הבאה להקל, […]
מגילה (י"ב ע"ב) – לימוד מגזירה שוה
הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י מגילה י"ב (ע"א): בהראותו את עושר כבוד מלכותו אמר רבי יוסי בר חנינא מלמד שלבש בגדי כהונה כתיב הכא יקר תפארת גדולתו וכתיב התם לכבוד ולתפארת. וברש"י ד"ה "בגדי כהונה": שהיו בידו שם בגדי כהן גדול שהביאן (נבוכדנאצר) מירושלים. בהמשך הגמ' (דף י"ד:) מבואר שאסתר הייתה נביאה מן הפסוק "ותלבש אסתר מלכות" ואף שם נלמד הדבר בגזירה שוה. בסוגיין הגזירה השוה מתבקשת שהרי ג"ש היא בתפארת1. על […]
שמות רבה (כ"ז, ה') – לימוד מגזירה שוה
הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י שמות רבה (כ"ז, ה'): "וישמע יתרו"… מה כתיב אחריו "וישמע משה לקול חותנו ויעש כל אשר אמר" אף שבמדרש לא נאמר גזירה שוה במפורש נראה שיש כאן גזירה שוה. הנהגת גזירה שוה היא המיזוג בין כוחות שונים להשוותם. יתרו שומע ממשה ומשה שומע ליתרו ליתן את של זה בזה ואת של זה בזה. מקבלים הם דין מן דין ומשוים עצמם זה לזה. נוהגים הם בהנהגת גזירה שוה. […]
עירובין ס"ז (ע"א) – לימוד מקל וחומר
עירובין ס"ז (ע"א): בעא מיניה רב חסדא מרב ששת שני בתים משני צידי רשות הרבים ובאו נכרים והקיפום מחיצה בשבת מהו אליבא דמאן דאמר אין ביטול רשות מחצר לחצר לא תיבעי לך השתא דאי בעו לערובי מאתמול מצו מערבי אמרת אין ביטול רשות מחצר לחצר הכא דאי בעו לערובי מאתמול לא מצו מערבי לא כל שכן כי תיבעי לך אליבא דמאן דאמר יש ביטול רשות מחצר לחצר התם דאי בעו לערובי מאתמול מצו מערבי בטולי נמי מצי מבטל אבל הכא […]
בראשית רבה (א' ג') – לימוד מגזירה שוה
הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י בראשית רבה (א', ג'): אימתי נבראו המלאכים… רבי חנינא אמר בחמישי נבראו המלאכים הדא הוא דכתיב "ועוף יעופף על הארץ" וכתיב (ישעיהו ו') ובשתיים יעופף. מידת גזירה שוה באה כשממזגין בין שני דברים ומשוים ביניהם. העוף ממזג בעצמו שמים וארץ. כך ביארנו דברי הגמרא בברכות (נ"ו ע"ב): שלוש שלומות הם נהר ציפור וקדירה. הנהר עושה שלום בין טיפות המים הזורמות כולן בדרך אחת. הציפור עושה שלום בין […]
מכילתא משפטים (ט') – לימוד מקל וחומר
מכילתא משפטים (פרשה ט') על הפסוקים (שמות, כ"א, כ"ו-כ"ז) "וכי יכה איש את עין עבדו או את עין אמתו ושחתה לחפשי ישלחנו תחת עינו. ואם שן עבדו או שן אמתו יפיל לחפשי ישלחנו תחת שנו" אבל אם היה רבו רודהו והפיל את שנו וסימא את עינו או אחד מאבריו שהם ראשין וגלויים, הרי זה קונה עצמו ביסורין. והרי דברים קל וחומר, מה אם מידי בשר ודם קונה עצמו ביסורין, קל וחומר מידי שמים. וכן הוא אומר יסור יסרני יה (תהלים […]
ראש השנה (ל"ג ע"ב ל"ד ע"א) – לימוד מגזירה שוה
הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. (הדוגמה מופיעה גם תחת המידה בנין אב) ראש השנה (ל"ג ע"ב ל"ד ע"א): תנו רבנן מנין שבשופר ת"ל (ויקרא כה) "והעברת שופר תרועה" אין לי אלא ביובל בראש השנה מנין תלמוד לומר "בחדש השביעי" שאין תלמוד לומר "בחדש השביעי" ומה תלמוד לומר "בחדש השביעי" שיהיו כל תרועות של חדש שביעי זה כזה. ומנין שפשוטה לפניה ת"ל "והעברת שופר תרועה" ומנין שפשוטה לאחריה ת"ל "תעבירו שופר" ואין לי […]
סנהדרין צ' – צ"ב – לימוד מקל וחומר
ארבעה לימודים יש לתחיית המתים וכולם במידת קל וחומר. בודאי דברים בגו. האחד בסנהדרין צ' (ע"ב): שאלה קליאופטרא מלכתא את רבי מאיר אמרה ידענא דחיי שכבי דכתיב ויציצו מעיר כעשב הארץ אלא כשהן עומדין עומדין ערומין או בלבושיהן עומדין אמר לה קל וחומר מחיטה ומה חיטה שנקברה ערומה יוצאה בכמה לבושין צדיקים שנקברים בלבושיהן על אחת כמה וכמה. ובהמשך בצ"א (ע"א): אמרה ליה ברתיה שבקיה ואנא מהדרנא ליה שני יוצרים יש בעירנו אחד יוצר מן המים ואחד יוצר מן הטיט […]
עירובין נ"ד (ע"ב) – לימוד מקל וחומר
עירובין נ"ד (ע"ב): א"ר אליעזר חייב אדם לשנות לתלמידו ארבעה פעמים מקל וחומר ומה אהרן שלמד מפי משה ומשה מפי הגבורה כך הדיוט מפי הדיוט על אחת כמה וכמה. ק"ו דומה מצאנו בריש ספרא (א', ט'): ומה היו הפסקות משמשות? ליתן ריוח למשה להתבונן בין פרשה לפרשה ובין ענין לענין. והלא דברים קל וחומר: מה מי שהוא שומע מפי הקב"ה ומדבר ברוח הקדש צריך להתבונן בין פרשה לפרשה ובין ענין לענין, על אחת כמה וכמה הדיוט הלומד מן ההדיוט. ועי' […]
סנהדרין פ"ה (ע"א) – לימוד מקל וחומר
סנהדרין פ"ה (ע"א): והכי קתני ומה במקום מצוה שמצוה להכותו מצוה שלא להכותו שלא במקום מצוה שאינו מצוה להכותו אינו דין שמצוה שלא להכותו. במקום מצוה היינו שמצוה להכותו ל"ט מלקות על פי בית דין, והרי הוא מונהג במידת הדין, ואעפ"כ אמרה תורה לא תוסיף להכותו, וחסה עליו ומנהיגה אותו במידת הרחמים, קל וחומר למי שאין מצוה להכותו כלל והרי מלכתחילה מונהג במידת הרחמים, בין אם הוא בנו בין אם הוא אחר.