סנהדרין פ"ה (ע"א) – לימוד מקל וחומר
סנהדרין פ"ה (ע"א): והכי קתני ומה במקום מצוה שמצוה להכותו מצוה שלא להכותו שלא במקום מצוה שאינו מצוה להכותו אינו דין שמצוה שלא להכותו. במקום מצוה היינו שמצוה להכותו ל"ט מלקות על פי בית דין, והרי הוא מונהג במידת הדין, ואעפ"כ אמרה תורה לא תוסיף להכותו, וחסה עליו ומנהיגה אותו במידת הרחמים, קל וחומר למי שאין מצוה להכותו כלל והרי מלכתחילה מונהג במידת הרחמים, בין אם הוא בנו בין אם הוא אחר.
ספרא פ"א (ה"ט) – לימוד מקל וחומר
ספרא פ"א (ה"ט): והלא דברים קל וחומר מה מי שהוא שומע מפי הקב"ה ומדבר ברוח הקדש צריך להתבונן בין פרשה לפרשה ובין ענין לענין, על אחת כמה וכמה הדיוט הלומד מן ההדיוט נראה שבלימוד זה הקל שהוא חסד הוא בבחינה של חיבור ודבוק והחמור שהוא דין הוא בבחינה של פירוד בין הדברים. ומה אם משה שהיה מחובר ודבוק ברבונו של עולם פה אל פה ופנים אל פנים, ואף על פי כן צריך הוא את הרווח להתבונן בין פרשה לפרשה ולא […]
בבא בתרא קנ"ו (ע"ב) – קנ"ז (ע"א) – לימוד קל וחומר
בבא בתרא קנ"ו (ע"ב) – קנ"ז (ע"א): משנה רבי אליעזר אומר בשבת דבריו קיימין מפני שאין יכול לכתוב אבל לא בחול רבי יהושע אומר בשבת אמרו קל וחומר בחול כיוצא בו זכין לקטן ואין זכין לגדול דברי רבי אליעזר רבי יהושע אומר לקטן אמרו קל וחומר לגדול: גמרא מתני' מני רבי יהודה היא דתניא רבי מאיר אומר ר' אליעזר אומר בחול דבריו קיימין מפני שיכול לכתוב אבל לא בשבת רבי יהושע אומר בחול אמרו וקל וחומר לשבת כיוצא בו זכין […]
עירובין י"ט (ע"א) – לימוד מקל וחומר
הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. עירובין י"ט (ע"א): אמר ריש לקיש פושעי ישראל אין אור גיהנם שולטת בהן ק"ו ממזבח הזהב מה מזבח הזהב שאין עליו אלא כעובי דינר זהב עמד כמה שנים ולא שלטה בו האור פושעי ישראל שמליאין מצות כרמון שנאמר (שיר השירים ו) כפלח הרמון רקתך ואמר ר"ש בן לקיש אל תיקרי רקתך אלא ריקתיך שאפי' ריקנין שבך מליאין מצות כרמון עאכ"ו דברי ריש לקיש תמוהים לכאורה. מזבח הזהב […]
בבא בתרא קנ"ג – לימוד קל וחומר
בבא בתרא קנ"ג: ההוא מתנתא דהוה כתב בה כד הוה קציר ורמי בערסיה ולא כתב בה ומגו מרעיה איפטר לבית עולמיה אמר רבה הרי מת והרי קברו מוכיח עליו אמר ליה אביי השתא ומה ספינה שרובן לאבד נותנין עליהן חומרי חיים וחומרי מתים חולין שרוב חולין לחיים לא כל שכן. וכן פסק הרמב"ם כאביי זו לשונו (הלכות זכיה ומתנה פ"ח, הכ"ז): מתנת שכיב מרע שאין כתוב בה שמתוך החולי הזה שצוה בו מת ואין העדים מצויין לשאול להם אע"פ שהרי […]
בבא בתרא פ"ט (ע"ב)
בבא בתרא פ"ט (ע"ב): בם ת"ר לא תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה במדה זו מדידת קרקע שלא ימדוד לאחד בימות החמה ולאחד בימות הגשמים במשקל שלא יטמין משקלותיו במלח במשורה שלא ירתיח וק"ו ומה משורה שהיא אחד משלשים וששה בלוג הקפידה עליו תורה ק"ו להין וחצי הין ושלישית ההין ורביעית ההין ולוג וחצי לוג ורביעית וחצי תומן ועוכלא. תוס' ד"ה "ובמשורה לא ירתיח" שאלו שלכאורה יש כבר לאו דלא תגזול "דגזל גמור הוא". ותירצו שבא לחייב משעת הרתחה אע"פ […]
עירובין כ"א (ע"ב) – לימוד מקל וחומר
הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. עירובין כ"א (ע"ב): ת"ר מעשה בר"ע שהיה חבוש בבית האסורין והיה ר' יהושע הגרסי משרתו בכל יום ויום היו מכניסין לו מים במדה יום אחד מצאו שומר בית האסורין אמר לו היום מימך מרובין שמא לחתור בית האסורין אתה צריך שפך חציין ונתן לו חציין כשבא אצל ר"ע אמר לו יהושע אין אתה יודע שזקן אני וחיי תלויין בחייך סח לו כל אותו המאורע אמר לו תן […]
בבא בתרא ז' (ע"ב) – לימוד קל וחומר
בבא בתרא ז' (ע"ב): אלא הכי קאמר אספרם למעשיהם של צדיקים מחול ירבון וק"ו ומה חול שמועט מגין על הים מעשיהם של צדיקים שהם מרובים לא כל שכן שמגינים עליהם. הים הוא בעל תנועה של התפשטות בלתי פוסקת. נעים הן הגלים ונדים ללא הפסקה. נזילותם גורמת להם להיות מושפעים מרוחות וסערות. אין אפשרות לקיים חיים יציבים וקבועים על הים. גלי הים המתרוממים, מבקשים להתפשט ולשטוף את העולם כולו. החול אשר על שפת הים משמש חומה המבדילה בין הים לבין היבשה. […]
ראש השנה (ל"ג ע"ב – ל"ד ע"א) – לימוד מגזירה שוה, בנין אב (והיקש)
הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י לגזירה שוה וכן ע"פ המבוא לבנין אב – עילוי והגשמת אידיאלים. ראש השנה (ל"ג ע"ב – ל"ד ע"א): תנו רבנן מנין שבשופר ת"ל (ויקרא כה) "והעברת שופר תרועה" אין לי אלא ביובל בראש השנה מנין תלמוד לומר "בחדש השביעי" שאין תלמוד לומר "בחדש השביעי" ומה תלמוד לומר "בחדש השביעי" שיהיו כל תרועות של חדש שביעי זה כזה. ומנין שפשוטה לפניה ת"ל "והעברת שופר תרועה" ומנין שפשוטה לאחריה […]
עירובין י"ג (ע"ב) – לימוד מקל וחומר
הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. עירובין י"ג (ע"ב): אמר רבינא אני אדון ואטהרנו, ומה נחש שממית ומרבה טומאה טהור שרץ שאין ממית ומרבה טומאה לא כל שכן? ולא היא, מעשה קוץ בעלמא קעביד. בספר "דובר צדק" לרבי צדוק הכהן מלובלין (אות ח') נאמר: וענין דברי רבינא כי נחש ושרץ הם ב' ראשי הטומאות של לא תרצח ולא תנאף שהם ראשים לכל העבירות ומדות רעות כידוע. ברורה כוונתו שהנחש הוא שרש דלא תרצח […]