המאגר התורני

פסחים קט"ז (ע"ב): אמר רב אחא בר יעקב סומא פטור מלומר הגדה כתיב הכא בעבור זה וכתיב התם בננו זה מה להלן פרט לסומא אף כאן פרט לסומין. למדנו כאן על משמעות ההכרות בעין רואה. כשהוא סומא ואינו פוגש במבטו את בנו הרי זה יוצר ניתוק בין האב לבין בנו. אף ההגדה "והגדת לבנך" צריכה להיאמר בשיתוף מבט העיניים. בשני הפסוקים, בפסוק המדבר על מצות הגדה ובפסוק המדבר על בן סורר ומורה, מדובר על קשר ההורים לבניהם. אמנם ביטוי זה […]

פסחים צ"ג (ע"א): תנו רבנן חייב כרת על הראשון וחייב כרת על השני דברי רבי. ובגמרא ביארו דעת רבי: רבי סבר וחדל לעשות הפסח ונכרתה דלא עבד בראשון אי נמי קרבן ה' לא הקריב במעדו בשני וממאי דהאי חטאו ישא כרת הוא קסבר מגדף היינו מברך השם וכתיב במברך את השם ונשא חטאו וגמר האי חטאו דהכא מחטאו דהתם מה להלן כרת אף כאן נמי כרת. ביאור הדברים: נאמר במברך את השם (ויקרא כ"ד ט"ו): ואל בני ישראל תדבר לאמור […]

פסחים ע"ה (ע"א): והא גבי בת כהן דכתיב באש תשרף ואמר רב מתנה פתילה של אבר היו עושין לה שאני התם דאמר קרא "באש תשרף" תשרף לרבות כל שריפות הבאות מן האש וכל שכן אש עצמה ונקיף לה חבילי זמורות ונקלה אתיא "שריפה" "שריפה" מבני אהרן מה להלן שריפת נשמה וגוף קיים אף כאן שריפת נשמה וגוף קיים. ועי' סנהדרין נ"ב (ע"א) במשנה: מצות הנשרפין היו משקעין אותו בזבל עד ארכובותיו ונותנין סודר קשה לתוך הרכה וכורך על צוארו זה […]

יומא כ"ד (ע"א) בעי רבי אבין תרומת הדשן בכמה מתרומת מעשר ילפינן לה או מתרומת מדין ילפינן לה תא שמע דתני רבי חייא נאמר כאן והרים ונאמר להלן והרים מה להלן בקומצו אף כאן. בתחילה לא חשבו ללמוד מקמיצה כיון שאינה שיעור של הרמה כי אם פעולה. לבסוף למדו מקמיצה כיון שהבינו שיש כאן שיעור "מלא קומצו" והוא שיעור אובייקטיבי ולא רק נובע מפעולת הקמיצה עצמה. הקמיצה בצורתה יש לה בחינה של דין. המידה המדוייקת "לא פחות ולא יותר" והיותה […]

פסחים פ"א (ע"ב): אלא אמר רבא יליף "מועדו" "מועדו" מפסח. לומדים טומאת התהום מפסח לתמיד, שאף בכהן המרצה בתמיד מותרת טומאת התהום. גזירה שוה זו כבר נדרשה בלימוד פסח מתמיד ותמיד מפסח עי"ש. בעומקם קרובים הם פסח ותמיד. שניהם קרבנות שקבוע להם זמן, דבר שהוא ביטוי לבחינה של קרבן ציבור שהזמן גורם להם שיבואו ולא מאורע פרטי שארע לאדם מסויים. אף טומאת התהום יש בה בחינה של כלליות כמו שביארנו בענין הק"ו דלעיל. כשנמצא חלל בשדה לא נודע מי הכהו, […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ האר"י והרב קוק. פסחים צ"ד (ע"ב): דתניא רבי אליעזר אומר נאמר ריחוק מקום בפסח ונאמר ריחוק מקום במעשר מה להלן חוץ לאכילתו אף כאן חוץ לאכילתו רבי יוסי בר רבי יהודה אומר משום רבי אליעזר חוץ לעשייתו. ובספרי (ט', ט') מובאות הדעות השונות: בדרך רחוקה – איני יודע איזו דרך רחוקה? ושיערו חכמים: כל שהיה בשעת שחיטת הפסח מן המודיעים ולפנים, וכן כל מדתה. ר' עקיבא אומר: נאמר: טמא […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. פסחים צ"ו (ע"א): לכדרבי אלעזר בן עזריה. ופירש"י: לכדר' אלעזר בן עזריה ור' עקיבא – בפרק קמא דברכות נאמר כאן בלילה הזה, ונאמר להלן ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה כו'. וביארנו הדברים על הגמ' ברכות דף ט'.

הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ האר"י והרב קוק. פסחים צ"ו (ע"א): והתניא בן בג בג אומר מניין לתמיד שטעון ביקור ארבעה ימים קודם שחיטה שנאמר תשמרו להקריב לי במועדו ולהלן הוא אומר והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר מה להלן טעון ביקור ארבעה ימים קודם שחיטה אף כאן טעון ביקור ארבעה ימים קודם שחיטה. וכן הוא בספרי פנחס פיס' י"א. יתכן שההבנה לגזירה שוה זו תבוא ממקור נוסף בו נאמרה והוא במגילת תענית משנה […]

פסחים ע"ג (ע"ב): כתנא דבי רבה בר אבוה דאמר אפילו פיגול נמי בעי עיבור צורה דיליף עון עון מנותר. וברש"י ד"ה וממאי דלמא: וממאי דילמא – לעולם בעי עקירה, ופסולו בגופו, והאי דבעי עיבור צורה משום דר' ישמעאל סבר לה כתנא דבי רבה בר אבוה, דאמר אפילו פיגול, שפסולו בגופו, טעון עיבור צורה, ולא איתפריש לי עיקר מילתיה דתנא דרבה בר אבוה היכא אתמר ובכמה מקומות מייתי לה בגמרא. וכן לקמן פ"ב ע"ב: ולתנא דבי רבה בר אבוה דאמר אפילו […]

פסחים ס"ח (ע"א): אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן עתידים צדיקים שיחיו מתים שנאמר עד ישבו זקנים וזקנות ברחבות ירושלים ואיש משענתו בידו מרב ימים וכתיב ושמת משענתי על פני הנער עולא רמי כתיב בלע המות לנצח וכתיב כי הנער בן מאה שנה ימות לא קשיא כאן בישראל כאן בעובדי כוכבים ועובדי כוכבים מאי בעו התם דכתיב ועמדו זרים ורעו צאנכם ובני נכר אכריכם וכרמיכם רב חסדא רמי כתיב וחפרה הלבנה ובושה החמה וכתיב והיה אור הלבנה כאור […]