המאגר התורני

בראשית רבה (צ"ב ז'): תני רבי ישמעאל זה אחד מעשרה קלים וחמורין שכתובים בתורה… הן בני ישראל לא שמעו אלי וק"ו ואיך ישמעני פרעה (שמות ו'). "צדקו יחדיו" רבי יוחנן אומר זה קל וחומר (ילק"ש תהילים פ' י"ט) לרבי יוחנן קל וחמור מחבר את הקל והחמור להיותם יחדיו. הקל נערך מול החמור והחמור אל מול הקל ומשניהם יחד יוצא הדין האחד. "בחומר – זה קל וחומר" החומר מדביק הלבנים זו לזו בחינת קל וחומר. משה נשלח אל בני ישראל לבשרם […]

קידושין ל"ד (ע"ב): נילף חמשה עשר חמשה עשר מחג המצות מה להלן נשים חייבות אף כאן נשים חייבות. עי' סוכה כ"ז במש"כ שם.

קידושין נ"ד (ע"ב): כר"מ במעשר מאי היא דתנן כרם רבעי בית שמאי אומרים אומרים אין לו חומש ואין לו ביעור ובית הלל אומרים יש לו בית שמאי אומרים אומרים יש לו פרט ויש לו עוללות ובית הלל אומרים כולו לגת מאי טעמא דבית הלל גמרי קודש קודש ממעשר מה מעשר יש לו חומש ויש לו ביעור אף כרם רבעי יש לו חומש ויש לו ביעור ובית שמאי אומרים לא גמרי קודש קודש ממעשר. לבאר מחלוקתן יש לומר שמצאנו בזהר בפרשת […]

כתובות מ"ט (ע"א): מצוה לזון את הבנות קל וחומר לבנים דעסקי בתורה דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר מצוה לזון את הבנים וקל וחומר לבנות משום זילותא. רבי מאיר דן במצוה לזון מצד מה שהמזונות פועלים בעולם. אם מצוה לזון לצורך חיי שעה שהם הם חיי הבנות, קל וחומר שמצוה לזון בנים העוסקים בחיי עולם1. המצוה לזון שייכת להנהגת החסד והרחמים. הבנות הן בחי' של דין, ואם בהן מצוה לזון לצורך חיי שעה, קל וחומר שאת הבנים שהם במידת החסד, […]

קידושין כ"ז (ע"ב) – כ"ח (ע"א): אמר עולא מנין לגלגול שבועה מן התורה שנאמר ואמרה האשה אמן אמן ותנן על מה היא אומרת אמן אמן אמן על האלה אמן על השבועה אמן אם מאיש זה אמן אם מאיש אחר אמן שלא סטיתי ארוסה ונשואה ושומרת יבם וכנוסה האי ארוסה היכי דמי אילימא דקני לה כשהיא ארוסה וקא משקי לה כשהיא ארוסה והתנן ארוסה ושומרת יבם לא שותות ולא נוטלות כתובה מאי טעמא תחת אישך אמר רחמנא וליכא אלא דקני לה […]

קידושין י"ז (ע"א): תנו רבנן כמה מעניקים לו חמש סלעים מכל מין ומין שהן חמש עשרה סלעים דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר שלשים כשלשים של עבד ר"ש אומר חמשים כחמשים שבערכין אמר מר חמש סלעים מכל מין ומין שהם חמש עשרה סלעים דברי ר' מאיר ור"מ מנינא אתא לאשמועינן הא קא משמע לן מיבצר הוא דלא מבצר ליה מהאי מנינא ואי בצר ליה מחד מינא וטפי ליה מחד מינא לית לן בה מאי טעמא דרבי מאיר יליף ריקם ריקם […]

קידושין כ' (ע"ב): בעא מיניה רב הונא בר חיננא מרב ששת עבד עברי הנמכר לעובד כוכבים נגאל לחצאין או אינו נגאל לחצאין גאולתו גאולתו משדה אחוזה גמר מה שדה אחוזה אינו נגאל לחצאין אף האי נמי אינו נגאל לחצאין או דילמא לקולא אמרינן לחומרא לא אמרינן א"ל לאו אמרת התם נמכר כולו ולא חציו ה"נ נגאל כולו ולא חציו. ובהמשך הסוגיא: בעא מיניה רב הונא בר חיננא מרב ששת המוכר בית בבתי ערי חומה נגאל לחצאין או אינו נגאל לחצאין […]

קידושין ט"ז (ע"א): וקונה את עצמו בכסף ובשוה כסף ובשטר בשלמא כסף דכתיב מכסף מקנתו שוה כסף נמי ישיב גאולתו אמר רחמנא לרבות שוה כסף ככסף אלא האי שטר ה"ד אילימא דכתב ליה שטרא אדמיה היינו כסף אלא שיחרור שטר למה לי לימא ליה באפי תרי זיל א"נ באפי בי דינא זיל אמר רבא זאת אומרת עבד עברי גופו קנוי והרב שמחל על גרעונו אין גרעונו מחול. ועי' בתוד"ה אמר רבא שלא נאמר שטר במשנה משום שחשבינן רק דברים שהם […]

קידושין ט"ו (ע"א): ואידך ההיא לגזירה שוה הוא דאתא דתניא רבי אליעזר אומר מנין לרציעה שהיא באזן ימנית נאמר כאן אזן ונאמר להלן אזן מה להלן ימין אף כאן ימין. עי' מש"כ ביבמות דף ק"ד: בביאור גזירה שוה זו אליבא דהרב קוק ותלמידו הרב הנזיר. ויש להוסיף שבמצורע מופיעה האזן בזמן תיקונו כשחוזר לבריאותו ואילו בנרצע נאמרה האזן בזמן "קלקולו" כשנעשה עבד עולם. במצורע נאמרה אזן ימין ללמדנו על שייכותו אל הימין, אל הבינה העליונה שהיא באה לידי ביטוי באזן […]

קידושין י"א (ע"ב): והרי טענה דכתיב כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמור ותנן שבועת הדיינין הטענה שתי כסף וההודאה שוה פרוטה התם דומיא דכלים מה כלים שנים אף כסף שנים ומה כסף דבר חשוב אף כלים דבר חשוב והרי מעשר דכתיב וצרת הכסף בידך ותנן הפורט סלע ממעות מעשר שני כסף הכסף ריבה והרי הקדש דכתיב ונתן הכסף וקם לו ואמר שמואל הקדש שוה מנה שחיללו על שוה פרוטה מחולל התם נמי כסף כסף יליף ממעשר והרי […]