המאגר התורני

קדושה – לא רק למלאכים שני חלקים ומסגרת משולשת פרשת קדושים נחלקת באופן ברור לשני חלקים, דבר שגם מחלק הפרקים עמד עליו: 1. פרק י"ט – עוסק בהדרכות כיצד יש לממש את הצו: "קדושים תהיו", על ידי דברים שיש לעשותם, ועל ידי דברים שיש להימנע מלעשותם. 2. פרק כ' – עוסק בעונשי מיתה על חטאים מסוימים, בעיקר כאלו הקשורים לענייני עריות. שני החלקים פותחים בכותרת המוכרת והשכיחה: "וידבר ה' אל משה לאמור", דבר המוכיח את החלוקה שהזכרנו. נעמוד תחילה על […]

נגע ועֹנג1 בפרשות 'תזריע' ו'מצורע' אנו פוגשים את נושא הנגעים. דברים המובאים בדברי חכמים בעניין זה, יש בהם לשפוך אור על נושא הנגעים2: סימן לדבר אין בטובה למעלה מעֹנג ואין ברעה למטה מנגע. הנגע הוא ביטוי לדבר השלילי ביותר, להופעת הרע האדם ובעולם, ותיקונו הוא בעֹנג – ביטוי לדבר העליון ביותר, ולמטרת בריאת העולם – להתענג על ה' וטובו. שני קצוות אלה כתובים באותם אותיות, דבר המלמד על קשר ביניהם, שיש להבינו.דברים אלה מתבארים בדברי בעל ה'לשם', בצורה עמוקה3: וכמו […]

מצות אכילת מצה דיוקים בלשון הרמב"םעיון מדוקדק בלשון הרמב"ם בהגדרותיו למצות אכילת מצה מעלה כמה דברים הדורשים עיון. ראשית נפרוס את דברי הרמב"ם.בספר המצוות כתב הרמב"ם (עשה קנ"ח): מצוה קנ"ח היא שציוונו לאכול מצה בליל חמשה עשר מניסן, יהיה שם כבש הפסח או לא יהיה, והוא אמרו ית' "בערב תאכלו מצות", ובבאור אמרו: "בערב תאכלו מצות", הכתוב קבעו חובה. וכבר התבאר בפסחים שאכילת מצה בלילה הראשון חובה, מכאן ואילך רשות. והנה התבארו משפטי מצוה זו במסכת פסחים. במנין המצוות הקצר […]

חיכוכים ויקרא פרק י"ב וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא: וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ: וּשְׁלֹשִׁים יוֹם וּשְׁלֹשֶׁת יָמִים תֵּשֵׁב בִּדְמֵי טָהֳרָה בְּכָל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע וְאֶל הַמִּקְדָּשׁ לֹא תָבֹא עַד מְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ: וְאִם נְקֵבָה תֵלֵד וְטָמְאָה שְׁבֻעַיִם כְּנִדָּתָהּ וְשִׁשִּׁים יוֹם וְשֵׁשֶׁת יָמִים תֵּשֵׁב עַל דְּמֵי טָהֳרָה: וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ לְבֵן אוֹ לְבַת תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה וּבֶן יוֹנָה אוֹ תֹר לְחַטָּאת […]

איה שעיר החטאת? ויקרא פרק י , יב-כ וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן וְאֶל אֶלְעָזָר וְאֶל אִיתָמָר בָּנָיו הַנּוֹתָרִים קְחוּ אֶת הַמִּנְחָה הַנּוֹתֶרֶת מֵאִשֵּׁי ה' וְאִכְלוּהָ מַצּוֹת אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ כִּי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִוא: וַאֲכַלְתֶּם אֹתָהּ בְּמָקוֹם קָדֹשׁ כִּי חָקְךָ וְחָק בָּנֶיךָ הִוא מֵאִשֵּׁי ה' כִּי כֵן צֻוֵּיתִי: וְאֵת חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְאֵת שׁוֹק הַתְּרוּמָה תֹּאכְלוּ בְּמָקוֹם טָהוֹר אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ אִתָּךְ כִּי חָקְךָ וְחָק בָּנֶיךָ נִתְּנוּ מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: שׁוֹק הַתְּרוּמָה וַחֲזֵה הַתְּנוּפָה עַל אִשֵּׁי הַחֲלָבִים יָבִיאוּ לְהָנִיף תְּנוּפָה לִפְנֵי ה' […]

קהלת רבה פרשה א' פסוק י"ח, "כִּי בְּרֹב חָכְמָה רָב כָּעַס", א' 'כי ברב חכמה רוב כעס', כל זמן שאדם מרבה בחכמה מרבה בכעס, וכל זמן שהוא מרבה בדעת מרבה ביסורין. אמר שלמה: על ידי שהרביתי בחכמה הרביתי בכעס, ועל ידי שהרביתי בדעת הרביתי ביסורין. רב אמר: תלמיד חכם אין צריך התראה. אמר ר' שמואל בר נחמן: ככלי פשתן הדקין הבאים מבית שאן, אם נתפחמו אחד מהן בכמה דמין הוא עשוי, כלי פשתן הגסין הבאין מארבל, אם פחמו אחד מהן […]