פסחים נ"ג (ע"ב) – לימוד מקל וחומר
פסחים נ"ג (ע"ב): עוד זו דרש תודוס איש רומי מה ראו חנניה מישאל ועזריה שמסרו [עצמן] על קדושת השם לכבשן האש נשאו קל וחומר בעצמן מצפרדעים ומה צפרדעים שאין מצווין על קדושת השם כתיב בהו (שמות ז) ובאו [ועלו] בביתך [וגו'] ובתנוריך ובמשארותיך אימתי משארות מצויות אצל תנור הוי אומר בשעה שהתנור חם אנו שמצווין על קדושת השם על אחת כמה וכמה. הקשו התוס' הלא עבודה זרה יהרג ובל יעבור ומאי אצטריכא להו לדרוש ק"ו בעצמן. ויותר מזה, הצפרדעים שלא […]
זבחים כ"ט – לימוד מפרט וכלל
בענין פרט וכלל יש להבין מדוע פרט וכלל שנאמרו פעמיים לא דיינינן ליה בפרט וכלל והאם זה כלל או שזה ענין מיוחד לנושא חוץ למקומו וחוץ לזמנו. עצם ענין חוץ לזמנו וחוץ למקומו שייך לעולם שנה נפש שהם עדים נאמנים לאחדותו יתברך. חוץ לזמנו ומקומו הם סוג של פירוד כמו שכתב הרש"ר הירש ביאור מילת פיגול שהוא לשון פילוג שהאכילה וזריקת הדם מפולגים ממקור קדושתם וממציאותם לפני ה'. אחרי שלשה ימים גם הזמן וגם הבשר אינם קשורים למקור והם מקבלים […]
פסחים מ"ט (ע"ב) – לימוד מקל וחומר
פסחים מ"ט (ע"ב): אמר רבי אלעזר עם הארץ אסור להתלוות עמו בדרך שנאמר (דברים ל) כי היא חייך וארך ימיך על חייו לא חס על חיי חבירו לא כל שכן. וע' בפרש"י: כי היא חייך ואורך ימיך על חייו לא חס. ללמוד תורה ולחיות: על חיי חברו לא כל שכן. ויש לדאג שמא יהרגנו: ותמוה, הרי עם הארץ שלא למד תורה אינו יודע שהתורה נותנת חיים ועל כן אינו עוסק בה כיצד אפשר לומר עליו שאינו חס על חייו. ועוד, […]
זבחים מ"ה (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
זבחים מ"ה (ע"א): ולא מועלין – דגמר מעילה חט חט מתרומה. במעילה ובתרומה נאמר חטא. הגזירה השוה באה ללמדנו שבשניהם יש דבר שיצא מכלל חולין והוא מיועד להיות קדש לה'. התרומה היא חלק התבואה שהוא קדוש ונאכל על ידי הכהנים בטהרתם. ומעילה היא בהמה שמקדישה לקרבן לה' על מנת להעלותה על המזבח לשם ה'. החטא הוא שימוש בתרומה או בקרבן לענייני חולין. הקדושה היא התכלית. כל דבר שתכלית שימושו בקדש ומיועד לקדש הרי הוא קדש. החטא הוא החטאת המטרה. בצורה […]
בראשית (ה', א') – לימוד מקל וחומר
הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. בראשית רבה ה' (א'): רבי אבא בר כהנא בשם רבי לוי אמר: אמר הקב"ה יקוו לי המים, מה שאני עתיד לעשות בהם. משל למלך שבנה פלטרין והושיב בתוכה אלמים והיו משכימין ושואלים בשלומו של מלך ברמיזה ובאצבע ובמנולין. אמר המלך: אִילו היו פקחין על אחת כמה וכמה, אתמהא?! הושיב בה המלך דיורין פקחין עמדו והחזיקו בפלטין. אמרו: אין פלטין זו של מלך, שלנו היא! אמר המלך […]
זבחים ט"ו – ט"ז – לימוד מקל וחומר
זבחים ט"ו – ט"ז: דבי רבי ישמעאל תנא אתיא בק"ו מבעל מום ומה בעל מום שאוכל אם עבד חילל אונן שאין אוכל אינו דין שאם עבד חילל… רב משרשיא אמר אתיא בקל וחומר מיושב ומה יושב שאוכל אם עבד חילל אונן שאינו אוכל אינו דין שאם עבד חילל. מחלוקת תנא דבי רבי ישמעאל ורב משרשיא בשני עניינים, בזר ובאונן תנא דבי רבי ישמעאל לומד מבעל מום בקל וחומר שמחלל הקרבן בעבודתו ורבי משרשיא לומד מיושב בקל וחומר אותו הדין. עצם […]
פסחים כ"ד (ע"ב) – לימוד מקל וחומר ומגזירה שוה
פסחים כ"ד (ע"ב): איסי בן יהודה אומר מנין לבשר בחלב שהוא אסור נאמר כאן (דברים יד) כי עם קדוש אתה ונאמר להלן (שמות כב) ואנשי קדש תהיון לי מה להלן אסור אף כאן אסור ואין לי אלא באכילה בהנאה מנין אמרת ק"ו ומה ערלה שלא נעבדה בה עבירה אסורה בהנאה בשר בחלב שנעבדה בו עבירה אינו דין שיהא אסור בהנאה מה לערלה שכן לא היתה לה שעת הכושר תאמר בבשר בחלב שהיתה לו שעת הכושר חמץ בפסח יוכיח שהיה לו […]
חולין קט"ו – קט"ז – לימוד מגזירה שוה
פעמיים בסוגיין מופיעה גזירה שוה לאסור בשר וחלב באכילה. הפעם הראשונה בדף קט"ו (ע"ב): תניא איסי בן יהודה אומר מנין לבשר בחלב שאסור נאמר כאן כי עם קדוש אתה ונאמר להלן ואנשי קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו מה להלן אסור אף כאן אסור. ובפעם השניה דעת רבי שמעון שבשר וחלב אסור רק באכילה ולא בהנאה בדף קט"ז (ע"א): דתניא רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון בשר בחלב אסור באכילה ומותר בהנאה שנאמר כי עם קדוש […]
זבחים מ"ו – לימוד מדבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד
זבחים מ"ו (ע"א – ע"ב) אמר רבי יוחנן: שלשה כריתות בשלמים למה? אחת לכלל, ואחת לפרט. עי' תוד"ה אחת לכלל ואחת לפרט שכתבו: אחת לכלל ואחת לפרט – לאו כלל ופרט ממש דמרוחקים זה מזה הן אלא דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד על הכלל כולו יצא וכו' עיי"ש. ונתבארה מידה מיוחדת זו ב"תורת לוי יצחק" (עי' מש"כ שבועות ז') שכלל ופרט זה תפארת ומלכות, זכר ונקבה, וכשהן מרוחקים זו בחי' נסירה שהיא הנהגת דבר שהיה בכלל ויצא מן […]
שבת (קמ"ג ע"ב) – לימוד מקל וחומר
הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. שבת קמ"ג (ע"ב): … והתנן חלב האשה מטמא לרצון ושלא לרצון חלב בהמה אינו מטמא אלא לרצון אמר ר' עקיבא קל וחומר הוא ומה חלב האשה שאינו מיוחד אלא לקטנים מטמא לרצון ושלא לרצון חלב הבהמה שמיוחד בין לקטנים בין לגדולים אינו דין שיטמא בין לרצון ובין שלא לרצון אמרו לו אם טמא חלב האשה שלא לרצון שדם מגפתה טמא יטמא חלב הבהמה שלא לרצון שדם […]