המאגר התורני

זבחים מ"ו (ע"א – ע"ב) אמר רבי יוחנן: שלשה כריתות בשלמים למה? אחת לכלל, ואחת לפרט. עי' תוד"ה אחת לכלל ואחת לפרט שכתבו: אחת לכלל ואחת לפרט – לאו כלל ופרט ממש דמרוחקים זה מזה הן אלא דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד על הכלל כולו יצא וכו' עיי"ש. ונתבארה מידה מיוחדת זו ב"תורת לוי יצחק" (עי' מש"כ שבועות ז') שכלל ופרט זה תפארת ומלכות, זכר ונקבה, וכשהן מרוחקים זו בחי' נסירה שהיא הנהגת דבר שהיה בכלל ויצא מן […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י.   שבת קמ"ג (ע"ב): … והתנן חלב האשה מטמא לרצון ושלא לרצון חלב בהמה אינו מטמא אלא לרצון אמר ר' עקיבא קל וחומר הוא ומה חלב האשה שאינו מיוחד אלא לקטנים מטמא לרצון ושלא לרצון חלב הבהמה שמיוחד בין לקטנים בין לגדולים אינו דין שיטמא בין לרצון ובין שלא לרצון אמרו לו אם טמא חלב האשה שלא לרצון שדם מגפתה טמא יטמא חלב הבהמה שלא לרצון שדם […]

ירושלמי כתובות פ"ג ה"א: … דתני רבי שמעון בן יוחי רבי טרפון אומר נאמר "כרת" בשבת ונאמר "כרת" ביום הכיפורים, מה כרת שנאמר בשבת אין מכות אצל כרת אף כרת שנאמר ביום הכיפורים אין מכות אצל כרת. נאמר כרת בשבת (שמות ל"א י"ד): כי כל העשה בה מלאכה ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמיה. ונאמר כרת ביום הכיפורים (ויקרא כ"ג, ל'): וכל הנפש אשר תעשה כל מלאכה בעצם היום הזה והאבדתי את הנפש ההוא מקרב עמה. המילה "כרת" מצד עצמה מתאימה […]

זבחים ל"ז (ע"ב): מעשר ופסח דלא קריבה תמורתן מנא ליה מעשר גמר עברה עברה מבכור. ופרש"י: עברה עברה – כל אשר יעבור תחת השבט במעשר, והעברת כל פטר בבכור. עי' בתורה שלמה (שמות י"ג, י"ב) על הפסוק "והעברת כל בכור" אות קי"ז שהביא עשר דרשות של גזירה שוה זו בהן לומדים מעשר מבכור ובכור ממעשר. נראה שגזירה שוה זו של "עבירה" "עבירה" מבוארת על פי דברי הרב קוק בביאור למידת ג"ש זו לשונו: אורות הקדש, החיים בחיים עליונים ברום עולמים […]

זבחים מ"ה (ע"א): ואין חייבין עליו משום פיגול, נותר וטמא. מ"ט? דאתי פיגול עון עון מנותר, ואתי נותר חילול חילול מטומאה, ובטומאה כתיב בני ישראל – ולא עובדי כוכבים. עי' מש"כ לעיל דף מ"ד והוסף לכאן. גם דין זה שלא נוהגים פיגול נותר וטמא בעכו"ם, אף הוא שייך אל הקדש "קדש ישראל לה' ראשית תבואתה", ודין זה מיוחד לג"ש בחינת תפארת ישראל כמו שהתבאר בכמה מקומות.

סוכה נ"ג (ע"א-ע"ב): הכי אמר רבי יוחנן בשעה שכרה דוד שיתין קפא תהומא ובעי למשטפא עלמא אמר דוד חמש עשרה מעלות והורידן אי הכי חמש עשרה מעלות יורדות מיבעי ליה אמר ליה הואיל ואדכרתן (מלתא) הכי אתמר בשעה שכרה דוד שיתין קפא תהומא ובעא למשטפא עלמא אמר דוד מי איכא דידע אי שרי למכתב שם אחספא ונשדיה בתהומא ומנח ליכא דקאמר ליה מידי אמר דוד כל דידע למימר ואינו אומר יחנק בגרונו נשא אחיתופל קל וחומר בעצמו ומה לעשות שלום […]

זבחים מ"ד (ע"א): ואתי נותר – חילול חילול מטומאה, ואתי פיגול – עון עון מנותר. בטומאה נאמר (ויקרא כ"ב, ב' – ג'): (ב) דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם קדשי אשר הם מקדשים לי אני יקוק: (ג) אמר אלהם לדרתיכם כל איש אשר יקרב מכל זרעכם אל הקדשים אשר יקדישו בני ישראל ליקוק וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מלפני אני יקוק: ובנותר נאמר (ויקרא י"ט ז'-ח'): (ז) ואם האכל יאכל ביום השלישי פגול […]

חולין ק"כ (ע"ב) – קכ"א (ע"א): והא דתנן אין סופגין את הארבעים משום ערלה אלא על היוצא מן הזיתים ומן הענבים מני רבי יהושע היא דאמר דון מינה ואוקי באתרה וגמר להו לבכורים מתרומה והדר מייתי לה לערלה פרי פרי מבכורים. נאמר בתרומה (במדבר י"ח, י"ב): כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן ראשיתם אשר יתנו לה' לך נתתים. הרי שתירוש ויצהר שהם משקין היוצאים מן הזיתים והענבים, דינם כדין הפרי וחייבים בתרומה. ביכורים אף הם נקראים תרומה ודינם שווה […]

זבחים י"ד (ע"א): א"ר יוסי ברבי חנינא מודה היה (רבי שמעון האומר שאין פיגול בחטאות פנימיות) לפסול מקל וחומר ומה שלא לשמן שהוכשרו בשלמים פסול בחטאת, חוץ לזמנו שפוסל בשלמים אינו דין שיפסול בחטאות. שלא לשמן פסול בחטאת ובפסח, ואינו פוסל בשלמים. נראה שפסול שלא לשמו קשור להיות חטאת ופסח וקרבנות אשר יש להם זיקה לכרת. חטאת באה על חטא שיש בו כרת במזיד והפסח יש בו כרת למבטלו. זו אחת משתי מצוות עשה שיש בהן כרת. הכרת הוא הכריתה […]

ירושלמי כתובות פרק שלישי ה"ד: "אשר לא אורסה" מלמד הימינה לגזירה שוה מה תמן חמשין אף הכא חמשין. נאמר באונס (דברים כ"ב, כ"ח-כ"ט): כי ימצא איש נער בתולה אשר לא ארשה ותפשה ושכב עמה ונמצאו. ונתן האיש השכב עמה לאבי הנער חמשים כסף ולו תהיה לאשה תחת אשר ענה לא יוכל שלחה כל ימיו. ונאמר במפתה (שמות כ"ב, ט"ו): וכי יפתה איש בתולה אשר לא ארשה ושכב עמה מהר ימהרנה לו לאשה. רבי עקיבא לומד הביטוי, "אשר לא ארסה", שהוא […]