המאגר התורני

קידושין ד' (ע"ב): ותנא מייתי לה מהכא דתניא (דברים כד) כי יקח איש אשה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה וגו' אין קיחה אלא בכסף וכן הוא אומר (בראשית כג) נתתי כסף השדה קח ממני והלא דין הוא ומה אמה העבריה שאינה נקנית בביאה נקנית בכסף זו שנקנית בביאה אינו דין שתקנה בכסף יבמה תוכיח שנקנית בביאה ואינה נקנית בכסף מה ליבמה שכן אין נקנית בשטר תאמר בזו שנקנית בשטר ת"ל כי יקח איש הא למה […]

זבחים ג': כוורת שהיא פחותה ופקוקה בקש ומשולשלת לאויר התנור, שרץ בתוכה – התנור טמא, שרץ בתנור – אוכלין שבתוכה טמאין, ורבי אליעזר מטהר, אמר רבי אליעזר: קל וחומר, אם הציל במת החמור, לא תציל בכלי חרס הקל? אמרו לו: לא, אם הציל במת חמור שכן חלוקה באוהלין, תציל בכלי חרש הקל שאין חלוקין באוהלין? התינח לרבנן, לרבי אליעזר מאי איכא למימר? ר' אליעזר קל וחומר קאמר. אי הכי, התם נמי לימא קל וחומר: קדשים מחללין קדשים, חולין לא כל […]

שבועות דף ט' (ע"ב): רבי שמעון אומר שעירי הרגלים מכפרין אבל לא שעירי ר"ח וכו': אמר רבי אלעזר א"ר אושעיא מאי טעמיה דר"ש אמר קרא ואותה נתן לכם לשאת את עון העדה והאי קרא בשעיר דר"ח כתיב ויליף עון עון מציץ נאמר כאן עון ונאמר להלן עון מה להלן טומאת בשר אף כאן טומאת בשר אי מה להלן עולין אף כאן עולין עון העדה כתיב מכדי מיגמר גמרי מהדדי נכפר דר"ח אדידיה ואדציץ נפקא מינה להיכא דנשבר הציץ אמר קרא […]

יבמות ס"ח (ע"ב): אלא לכהונה ק"ו מגרושה ומה גרושה שמותרת בתרומה אסורה לכהונה זו שאסורה בתרומה אינו דין שפסולה לכהונה וכי מזהירין מן הדין גלוי מילתא בעלמא הוא. לפני סוגיא זו, מנסה הגמ' ללמוד קל וחומר שלויה וישראלית האוכלות בתרומה משום שיש להם בן מכהן נפסלות בביאת איסור, מכהנת עצמה, ודוחה הגמ' שכהנת דווקא משום קדושתה נפסלת, וא"א ללמוד ממנה על לויה וישראלית. ורוצה הגמ' ללמוד ק"ו לפסול מכהונה את הנבעלת לפסול לה מגרושה. מה בת כהן גרושה שאסורה לכהן, […]

הקדמה ספירת התפארת נמצאת בקו אמצעי אחר חסד וגבורה, וקודם לנצח והוד. מצד היותה תחת חסד וגבורה הרי היא בחי' גזירה שוה המשוה בין שתי ספירות הללו המנוגדות בטבען ותכונתן. התפארת ממזגת אותן ומכריעה ביניהן. מצד היותה מעל נצח והוד הרי היא בחי' בנין אב. התפארת היא אב ונצח והוד הם בחי' בנים. הנהגת התפארת כממזגת בין חסד וגבורה התבארה באריכות בהנהגת גזירה שוה. הנהגת התפארת כאב אשר לו בנים שהם נצח והוד, היא מתייחסת למצוה או לפסוק כאב אשר […]

מכילתא שמות (בשלח י"ד, ד'): פרעה התחיל בעבירה שנא' כל הבן הילוד (שמות א) ממנו התחילה הפורענות טבע הוא וכל חילו כיוצא בו וימח את כל היקום (בראשית ז) מי שהתחיל וכו' כיוצא בו ואת האנשים אשר פתח הבית (שם יט) מי שהתחיל בעברה וכו' אף כאן אתה אומר ואכבדה בפרעה וגו' מי שהתחיל בעבירה והרי דברים קל וחומר ומה מדת פורענות מעוטה מי שהתחיל בעבירה וגו' מדה טובה מרובה לא כל שכן. וכן הוא ק"ו בסוטה ושם נתבאר. לדוגמאות […]

יבמות ע"ו (ע"ב) במשנה: … א"ר שמעון ק"ו הדברים ומה אם במקום שאסר את הזכרים איסור עולם התיר את הנקבות מיד מקום שלא אסר את הזכרים אלא עד שלשה דורות אינו דין שנתיר את הנקבות מיד אמרו לו אם הלכה נקבל ואם לדין יש תשובה אמר להם לא כי הלכה אני אומר. רבי שמעון מתיר גיורת מצרית מיד, ולא חל עליה לדעתו דין הנאמר בפסוק (דברים כ"ג, ט'): בנים אשר יולדו להם דור שלישי יבואו להם בקהל ה'. הוא לומד […]

ירושלמי כתובות פרק שלישי ה"ו: כיצד הוא שותה בעציצו אפי' היא חיגרת אפי' היא סומא אפילו היא מוכת שחין. נמצא בה דבר זימה או שאינה ראויה לבוא בישראל אינו רשאי לקיימה שנאמר (דברים כ״ב:י״ט) ולו תהיה לאשה אשה שהיא ראויה לו: גרבי ירמיה רבי חייה בשם רבי שמעון בן לקיש לא יאמר ולו תהיה לאשה זה המוציא שם רע שאינו צריך כבר היא תחת ידו ומה תלמוד לומר ולו תהיה לאשה תלמד הימינה לגזירה שוה מתדרש ולו תהיה לאשה ולו […]

פסחים כ"ז (ע"ב) – כ"ח (ע"א): תניא א"ר יהודה אין ביעור חמץ אלא שריפה והדין נותן ומה נותר שאינו בבל יראה ובל ימצא טעון שריפה חמץ שישנו בבל יראה ובל ימצא לא כל שכן שטעון שריפה אמרו לו כל דין שאתה דן תחלתו להחמיר וסופו להקל אינו דין לא מצא עצים לשורפו יהא יושב ובטל והתורה אמרה (שמות יב) תשביתו שאור מבתיכם בכל דבר שאתה יכול להשביתו חזר ר' יהודה ודנו דין אחר נותר אסור באכילה וחמץ אסור באכילה מה […]

זבחים ל"ג (ע"ב): …רבי יוחנן אמר תני ברדלא אתיא טומאתו טומאתו מביאת מקדש מה להלן ענש והזהיר אף כאן ענש והזהיר וחוזרת ג"ש זו בדף ל"ד בענין בשר קודש לפני זריקה עיי"ש. נאמר בדין אכילת בשר קדש על ידי כהן טמא (ויקרא ז', כ'): והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר לד' וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה. ונאמר בדין כניסה למקדש בטומאה (במדבר י"ט, י"ג): כל הנגע במת בנפש האדם אשר ימות ולא יתחטא את משכן ד' טמא ונכרתה […]