המאגר התורני

מועד קטן ט' (ע"א): אמר רבי פרנך אמר רבי יוחנן אותה שנה לא עשו ישראל את יום הכפורים והיו דואגים ואומרים שמא נתחייבו שונאיהן של ישראל כלייה יצתה בת קול ואמרה להם כולכם מזומנין לחיי העולם הבא מאי דרוש אמרו קל וחומר ומה משכן שאין קדושתו קדושת עולם וקרבן יחיד דוחה שבת דאיסור סקילה מקדש דקדושתו קדושת עולם וקרבן צבור ויום הכפורים דענוש כרת לא כל שכן אלא אמאי היו דואגים התם צורך גבוה הכא צורך הדיוט הכא נמי מיעבד […]

תענית ד' (ע"ב): ומה במקום שאינו שואל מזכיר במקום ששואל אינו דין שיהא מזכיר. כשאינו שואל מזכיר, מלמדנו שהשאלה מצומצמת יותר ויש בה בחי' של דין וצמצום, ואילו הזכרה מתפשטת על פני זמן רחב יותר וזו בחי' של חסד. על כן אמרו שכששואל בודאי גם מזכיר. שאלה מבטאת צורך והכרח, אף היא באה מלמטה למעלה שכל אלו ביטויים לדין. הזכרת גשמים מבטאת חסדו של הקב"ה ושבחו ואינה מבטאת צורך והכרח. על כן היא ביטוי לחסדו יתברך.

תמורה ה' (ע"ב) שאני התם דיליף עברה עברה מבכור. וי"ח (ע"ב): עברה עברה מבכור קא גמר לה. עי' בבא קמא ע"ח (ע"א) ובמה שכתבנו שם.

ראש השנה כ"ה (ע"ב): תנו רבנן כיון שראה אותו עמד מכסאו ונשקו על ראשו אמר לו שלום עליך רבי ותלמידי רבי שלמדתני תורה ברבים ותלמידי שאני גוזר עליך גזירה ואתה מקיימה כתלמיד אשרי הדור שהגדולים נשמעים לקטנים קל וחומר קטנים לגדולים קל וחומר חיובא הוא אלא מתוך שהגדולים נשמעים לקטנים נושאין קטנים קל וחומר בעצמן. הריטב"א פירש את הגמרא: ר"ג אמר לו אשרי הדור שהקטנים נשמעים לגדולים קל וחומר שאשרי הדור שהקטנים נשמעים לגדולים, ואת זה פרכה הגמרא שהקטנים נשמעים […]

תמורה י"ב (ע"ב): …דתניא הקדים עפר למים פסול ורבי שמעון מכשיר מאי טעמא דר"ש דכתיב ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת ונתן עליו מים חיים ותניא רבי שמעון אומר וכי עפר הוא והלא אפר הוא שינה הכתוב ממשמעו לדון הימנו גזירה שוה נאמר כאן עפר ונאמר להלן עפר מה להלן עפר על גבי המים אף כאן עפר על גבי המים ומה כאן הקדים עפר למים כשר אף כאן הקדים עפר למים כשר. גזירה שוה זו מקורה בספרי פרשת חוקת. נראה שהגזירה […]

משנה מעשר שני פר' ג' הלכה ו': הלקוח בכסף מעשר שנטמא ייפדה רבי יהודה אומר יקבר. אמרו לו לרבי יהודה מה אם מעשר שני עצמו שניטמא הרי זה נפדה הלקוח בכסף מעשר שניטמא אינו דין שייפדה? אמר להן לא אם אמרתם במעשר שני עצמו שכן הוא נפדה בטהור ובריחוק מקום תאמרו בלקוח מכסף מעשר שאינו נפדה בטהור ובריחוק מקום. הגאון הרוגאצ'ובי לומד מדברי חז"ל בכמה מקומות יסוד, שרק קדושה גמורה, חזקה היא דיה כדי שיתפס פדיונה ואפשר יהיה לפדותה אבל […]

מועד קטן ז' (ע"ב): למימרא דבכהן תליא מילתא אין והתניא וביום הראות בו יש יום שאתה רואה בו ויש יום שאי אתה רואה בו מכאן אמרו חתן שנולד בו נגע נותנין לו שבעה ימי המשתה לו ולביתו ולכסותו וכן ברגל נותנין לו שבעת ימי הרגל דברי רבי יהודה רבי אומר אינו צריך הרי הוא אומר וצוה הכהן ופנו את הבית אם ממתינים לו לדבר הרשות כל שכן לדבר מצוה מאי בינייהו אמר אביי משמעות דורשין איכא בינייהו. נראה שמשמעות דורשין […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י וביאור הרב קוק. ברכות ה' (ע"א): מה ת"ל "ומתורתך תלמדנו" אל תקרי תלַמְדֵנו אלא תִלְמֵדֵנו דבר זה מתורתך תלמדנו. ק"ו משן ועין. מה שן ועין שהן אחד מאבריו של אדם עבד יוצא בהן לחרות יסורין שממרקין כל גופו של אדם על אחת כמה וכמה. מן התורה למדנו שהייסורין שייכים למידת קל וחומר שכן מחד יש כאן מידת הדין הפוגעת בשן ועין ומאידך יש כאן מידת הרחמים הבאה […]

בבא מציעא ב' (ע"ב): לימא מתניתין דלא כסומכוס דאי כסומכוס האמר ממון המוטל בספק חולקין בלא שבועה ואלא מאי רבנן הא אמרי המוציא מחברו עליו הראיה האי מאי אי אמרת בשלמא רבנן התם דלא תפסי תרוייהו אמרו רבנן המוציא מחבירו עליו הראיה הכא דתרוייהו תפסי [פלגי] לה בשבועה אלא אי אמרת סומכוס השתא ומה התם דלא תפסי תרוייהו חולקין בלא שבועה הכא דתרוייהו תפסי לה לא כל שכן. כתב הרמ"ע מפאנו במאמר מאה קשיטה (ס' ע"ח): סומכוס במספר שמו1 וסודו […]

תמורה כ"ט (ע"ב) – ל' (ע"א): דאמר אביי זונה עובדת כוכבים אתננה אסור מאי טעמא כתיב הכא תועבה וכתיב התם כי כל אשר יעשה מכל התועבות האל מה להלן עריות שאין קדושין תופסין בה ה"נ אין קדושין תופסין בה וכהן שבא עליה אין לוקה עליה משום זונה מאי טעמא דאמר קרא לא יחלל זרעו מי שזרעו מיוחס אחריו יצא עובדת כוכבים דאין זרעו מיוחס אחריו זונה ישראלית אתננה מותר מה טעם דהא קדושין תופסין בה וכהן שבא עליה לוקה משום […]