המצוות – זה טוב ליהודים
המצוות – זה טוב ליהודים? בסיומו של ספר 'עבודה' ביד החזקה לרמב"ם, מתייחס הרמב"ם לעיסוק בטעמי המצוות1: ראוי לאדם להתבונן במשפטי התורה הקדושה ולידע סוף ענינם כפי כחו, ודבר שלא ימצא לו טעם ולא ידע לו עילה אל יהי קל בעיניו ולא יהרוס לעלות אל ה' פן יפרוץ בו, ולא תהא מחשבתו בו כמחשבתו בשאר דברי החול. בוא וראה כמה החמירה תורה במעילה, ומה אם עצים ואבנים ועפר ואפר כיון שנקרא שם אדון העולם עליהם בדברים בלבד נתקדשו וכל הנוהג […]
למען השם
למען השם ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני ה' מקדשכם1. מפסוק זה אנו למדים על החיוב לקדש את השם ועל האיסור לחלל את השם. א. "את שם קדשי" המהרש"ל, בביאורו למצות חילול ה' בסמ"ג2 שואל: יש מקשים, למה תלה עיקר עוון החילול במילת השם יותר משאר עבירות, ולמה לא אמר "לא תחללו אותי"? ועונה המהרש"ל: ונראה לי שהוא יתעלה לא קפיד אלא אמעלת (= על מעלת) ישראל שלא יצא עליהם שום דופי וקלון, כי הם תלויים […]
יש תפקיד לכאב!
יש תפקיד לכאב! הגמרא במסכת שבת אומרת1: אמר רבן שמעון בן גמליאל: מרחמין היינו על בהמה טהורה ביום טוב. היכי עביד? – אמר אביי: מביא בול של מלח ומניח לה בתוך הרחם, כדי שתזכור צערה ותרחם עליו. ומזלפין מי שליא על גבי ולד כדי שתריח ריחו ותרחם עליו. ודוקא טהורה, אבל טמאה – לא. מאי טעמא? – טמאה לא מרחקא ולדא, ואי מרחקא ולדא – לא מקרבא. וברש"י: מרחמין – מאהבין את ולדה עליה.בול של מלח – מלא אגרוף, דכייב […]
רפואה פנימית
רפואה פנימית פרשיות השבוע מפרטות את דין המצורע. ננסה להעמיק מעט בעניין זה. הגמ' במסכת שבת1 אומרת: אמר ריש לקיש: החושד בכשרים לוקה בגופו, דכתיב (שמות ד') 'והן לא יאמינו לי וגו", וגליא קמי קודשא בריך הוא דמהימני ישראל. אמר לו: הן מאמינים בני מאמינים, ואתה אין סופך להאמין. הן מאמינים – דכתיב (שמות ד') 'ויאמן העם', בני מאמינים (בראשית ט"ו) 'והאמין בה". אתה אין סופך להאמין – שנאמר (במדבר כ') 'יען לא האמנתם בי וגו". ממאי דלקה – דכתיב […]
משנה ג – בין שכר לפרס
בין "שכר" ל"פרס" משנה ג: אנטיגונוס איש סוכו קיבל משמעון הצדיק. הוא היה אומר: אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס,אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס ויהי מורא שמים עליכם. פצצה בבית המדרש הרמב"ם ב'הלכות תשובה' (פרק י'), מנסח את רעיון השכר והעונש בצורה שונה: אל יאמר אדם: הריני עושה מצוות התורה ועוסק בחכמתה כדי שאקבל כל הברכות הכתובות בה… ואפרוש מן העבירות שהזהירה תורה מהן כדי שאנצל מן הקללות. ובהלכה ב' […]
בגדים מדברים
בגדים מדברים הגמרא במסכת שבת1 לומדת מפסוק בפרשתנו לימוד מיוחד: אמר רבי אחא בר אבא אמר רבי יוחנן מניין לשנוי בגדים מן התורה שנאמר (ויקרא ו', ד'): "ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים", ותנא דבי רבי ישמעאל לימדך תורה דרך ארץ בגדים שבישל בהן קדירה לרבו אל ימזוג בהן כוס לרבו. ר' יוחנן דייק בפסוק המופיע בפרשתנו כי התורה מורה לכהן להחליף את בגדיו כאשר הם מתלכלכים ואינם ראויים לשימוש של כבוד. התורה הגדירה את החלפת הבגדים כחלק מסדר היום […]
"אשר נשיא יחטא"
'אשר נשיא יחטא' ת"ר: 'אשר נשיא יחטא' (ויקרא ד') – אמר רבן יוחנן בן זכאי: אשרי הדור שהנשיא שלו מביא קרבן על שגגתו1. דרשת חז"ל בנויה של השינוי בפרשה זו מחברותיה בהן נאמר: "אם הכהן המשיח יחטא", "ונפש כי תחטא" ואילו כאן "אשר נשיא יחטא".וחז"ל בהקשבתם ללשון התורה שמעו כאן ביטוי הגורם לנו אושר. אשרי הדור שהנשיא שלו מתוודה על חטאו ויודע לומר טעיתי חטאתי עוויתי פשעתי.ואת שקרינו במקרא שנינו במשנה2: ולמה מזכירין את דברי שמאי והלל לבטלה ללמד לדורות […]
"הא לחמא עניא" או מהיכן לוקחים כח עמידה?
"הא לחמא עניא" או מהיכן לוקחים כח עמידה? לפני "מה נשתנה" ישנה פסקה בשפה לא מובנת, בארמית. הפסקה מתחילה במשפט המפורסם: הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא בארעא דמצרים.תרגום: זה (המצה) לחם עוני שאכלו אבותינו בארץ מצרים. תופעה מוזרה ולא מובנת – כל ההגדה בעברית ורק ארבע שורות בשפה אחרת, למה? אני מעלה בדמיוני משפחה החיה בימי הביניים בספרד. חג הפסח מתקרב ועמו הפחד הגדול מעלילת דם ומשנאת הגויים. בהגיע ליל הסדר מתכנסים כולם במרתף חשוך לקיים פסח כהלכתו. האוזניים […]
הקרב על הרוח
הקרב על הרוח הנצי"ב ב'קדמת העמק'1 מדבר על ההיסטוריה של התורה ובין היתר מבאר את הגמרא בסנהדרין: כדאיתא בסנהדרין (צ"ד ע"ב) שנעץ חזקיהו חרב על פתח בית המדרש ואמר כל מי שאינו עוסק בתורה ידקר בחרב, ולא עוסק בלמוד קבלות שהיו בידם מכבר, אלא הגדיל תורה לחקור ולהעמיק חידוש הלכות עד שנעשה הכל כשלחן ערוך הלכה למעשה, כדאיתא שם "בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ, מגבת ועד אנטיפרס ולא מצאו תינוק ותינוקת איש ואשה שלא היו בקיאין […]
אני וההורים
אני וההורים חז"ל במדרש דרשו את מיקומה של מצות כיבוד אב ואם בעשרת הדיברות1: דבר אחר: כבד את אביך ואת אמך ולא תרצח. מה עניין כבד אצל לא תרצח? אלא ללמדך: אם יש לו לאדם מזונות בתוך ביתו, ואינו מכבד וזן ומפרנס את אביו ואת אמו אפילו בילדותן, ואין צריך לומר בעת זקנותן – נחשב לו, כאילו הוא רוצח כל ימיו לפני הקדוש ברוך הוא; לכך נאמר: כבד לא תרצח.דבר אחר: כבד ולא תנאף. מה עניין זה אצל זה? אלא […]