המאגר התורני

זבחים י"ג (ע"א): אמר רבי עקיבא מנין לקבלה שלא תהא [אלא] בכהן כשר ובכלי שרת נאמר כאן בני אהרן ונאמר להלן אלה שמות בני אהרן הכהנים המשוחים מה להלן בכהן כשר ובכלי שרת אף כאן בכהן כשר ובכלי שרת. וברש"י ד"ה ובכלי שרת – שיהיו מלובשים בגדי כהונה. נראה שמדויק בפסוקים שהרי נאמר בבמדבר (ג', ב'-ג'): (ב) ואלה שמות בני אהרן הבכר נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר. (ג) אלה שמות בני אהרן הכהנים המשחים אשר מלא ידם לכהן. בפסוק ב' לא […]

מנחות ל"ד (ע"א) דתניא בית שאין לו אלא פצים אחד ר"מ מחייב במזוזה וחכמים פוטרין מאי טעמא דרבנן מזוזות כתיב מ"ט דר' מאיר דתניא מזוזות שומע אני מיעוט מזוזות שתים כשהוא אומר מזוזות בפרשה שניה שאין תלמוד לומר הוי ריבוי אחר ריבוי ואין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט מעטו הכתוב למזוזה אחת דברי ר' ישמעאל ר"ע אומר אינו צריך כשהוא אומר על המשקוף ועל שתי המזוזות שאין ת"ל שתי מה ת"ל שתי זה בנה אב כל מקום שנאמר מזוזות אינו […]

זבחים י"ג (ע"א): לא ירצה המקריב אותו לא יחשב זריקה בכלל היתה ולמה יצתה להקיש אליה לומר לך מה זריקה מיוחדת שהיא עבודה (ומכפרת) ומעכבת כפרה אף כל עבודה ומעכבת כפרה יצאו שפיכת שיריים והקטרת אימורין שאין מעכבין את הכפרה. האר"י בביאור מידה זו כתב: וכל דבר שהיה בכלל וכו' (ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא). לפעמים מקבלת מן הת"ת בסוד למודי ה', ע"י נצח או הוד, ותהיה המלכות בהוד, והת"ת […]

מנחות ל"ב (ע"ב): אמר רב יהודה אמר שמואל כתבה אגרת פסולה מ"ט אתיא כתיבה כתיבה מספר "אגרת" היינו בלא הקפדה על חסרות ויתרות, שאין מדקדקין בה אלא על מנת שיבין הקורא ולא מצד הספר בעצמו, ולכן מזוזה שכתבה אגרת בלא דקדוק פסולה. וילפינן לה מק"ו. תוס' ד"ה כתבה הם המפרשים כך פסול אגרת וגם חולקין על רש"י וסוברין שלא ילפינן מגט אלא: ועוד יש לפרש דיליף הכא מסוטה דדמעטינן בפרק שני דסוטה כתבה איגרת. וצריך עיון בהשוואה לסוגיה בברכות דף […]

הגמרא מחפשת מקור לדין שחיטה בצפון באשם ומביאה ששנה הכתוב לעכב באשם מצורע מן הכתוב (ויקרא י"ד, י"ג): ושחט את הכבש במקום אשר ישחט את החטאת ואת העלה. ואומרת הגמ' שקרא זה נדרש באופן אחר בברייתא: דבר שהיה בכלל ויצא לידון בדבר החדש, אי אתה רשאי להחזירו לכללו עד שיחזירנו הכתוב לכללו בפירוש; כיצד? ושחט את הכבש במקום אשר ישחט את החטאת ואת העולה במקום הקדש כי כחטאת האשם הוא וגו' – שאין ת"ל כחטאת האשם, מה ת"ל כחטאת האשם? […]

עירובין ה' (ע"ב): אמר רב הונא בריה דרב יהושע לא אמרן אלא במבוי שמונה אבל במבוי שבעה ניתר בעומד מרובה על הפרוץ וקל וחומר מחצר ומה חצר שאינה ניתרת בלחי וקורה ניתרת בעומד מרובה על הפרוץ מבוי שניתר בלחי וקורה אינו דין שניתר בעומד מרובה על הפרוץ. רשות הרבים עניינה דין שהרי היא ביטוי לפירוד לשון עץ חיים שער י"א פרק ה': אבל אלו הו' חלקים נקודות של ז"א יצאו נפרדות זו מזו שלא כדרך קוין רק זה על גבי […]

זבחים דף ח' (ע"ב): כלל מתקיף לה ר' יעקב מנהר פקוד הא לא דמי כללא בתרא לכללא קמא כללא קמא מרבי זבחים ותו לא כללא בתרא לה' כל דלה' ואפי' לעופות ואפי' למנחות. מחלוקת אם כללי בתרא צריך להיות דומה לכללא קמא. ועי' הליכות עולם עם פירוש יבין שמועה אות כ"ז שביאר ע"פ רש"י שהדמיון הוא בגודל הריבוי שכל כלל מרבה. והביא שתוס' כתבו שהמילים צריכות להיות שוות, ודחה פירושם עיי"ש. לעצם המחלוקת נראה שהדעה שהכללים צריכים להיות שווים מתאימה […]

מנחות כ"ח (ע"ב) תני רב פפא בריה דרב חנין קמיה דרב יוסף מנורה היתה באה מן העשת מן הזהב עשאה של כסף כשרה של בעץ ושל אבר ושל גיסטרון רבי פוסל ור' יוסי ברבי יהודה מכשיר של עץ ושל עצם ושל זכוכית דברי הכל פסולה א"ל מאי דעתך א"ל בין מר ובין מר כללי ופרטי דרשי מיהו מר סבר מה הפרט מפורש של מתכת אף כל של מתכת ומר סבר מה הפרט מפורש דבר חשוב אף כל דבר חשוב אמר […]

במדרש רבה בראשית פרשה כ"ה פס' ב': ויקרא את שמו נח לאמר ר' יוחנן ורבי שמעון בן לקיש רבי יוחנן אמר לא המדרש הוא השם ולא השם הוא המדרש לא הוה צריך קרא למימר אלא נח זה יניחנו או נחמן זה ינחמנו אלא בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון השליטו על הכל הפרה היתה נשמעת לחורש והתלם נשמע לחורש כיון שחטא אדם מרדו עליו הפרה לא היתה נשמעת לחורש והתלם לא היה נשמע לחורש כיון שעמד נח נחו ומנא לן […]

זבחים מ"ח (ע"ב): וכי מכאן אתה למד? והלא כבר נאמר: במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת! הא למה יצא? לקבוע לו מקום, שאם לא שחטה בצפון – פסול; אתה אומר לכך יצא, או אינו אלא שזה טעון צפון ואין אחר טעון צפון? תלמוד לומר: ושחט את החטאת במקום העולה, זה בנה אב לכל חטאות שיהו טעונות צפון. הפסוק ממנו לומדים בנין אב הוא (ויקרא ד', כ"ט): וסמך את ידו על ראש החטאת ושחט את החטאת במקום העלה. המילה "חטאת" המופיעה […]