המאגר התורני

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל דבר שלא במקומו. תמצית השיעור: הביטוי "מלאכת מחשבת אסרה תורה" הוא ביטוי מרכזי, לכאורה, בהלכות שבת, אך הוא איננו מופיע כלל במסכת שבת. לדבר זה עשויה להיות השלכה על הבנת המושג. אחד המושגים היסודיים בהלכות שבת הוא (חגיגה י' ע"ב): מלאכת מחשבת אסרה תורה. דווקא משום מרכזיותו הרבה בהלכות שבת מתמיהה העובדה שמושג זה לא נזכר במסכת שבת ולו פעם אחת! ודאי הוא כי יש דברים […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל מקורות פנימיים לסוגיות. תמצית השיעור: קושיות רבות על המשניות והירושלמי בפרק ראשון במסכת שביעית מתבארות לאור דברי הזוה"ק המבאר את ההלכה למשה מסיני של "עשר נטיעות". יש ערך בחרישה בשדה הנטיעות ערב שביעית, משום שיש בחרישה זו תיקון של השדה, בחי' ספירת המלכות, וחיבורה עם הנטיעות – בחי' הספירות שמעליה. בלימוד הפרק הראשון של מסכת שביעית בירושלמי עולות כמה שאלות, המכוונות להבנה עמוקה של מבנה הפרק […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל דבר שלא במקומו. תמצית השיעור: המשנה המתארת את המעמדות איננה מזכירה את ראש המעמד, והוא מוזכר בהקשר לפתקידו בלבד. הדבר מלמד על מהות המינוי של "ראש מעמד". המשנה במסכת תענית (פ"ד מ"ב) מתארת את תקנת המעמדות: אלו הן מעמדות: לפי שנאמר (במדבר כ"ח) "צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי", וכי היאך קרבנו של אדם קרב והוא אינו עומד על גביו, התקינו נביאים הראשונים […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל מחלוקת שאיננה סימטרית. תמצית השיעור: לשונה של מחלוקת התנאים בענין בעל הבית הנזקק לצדקה מלמדת על שתי תפיסות ביחס לעניים, האם זו שאלה מציאותית או שאלה של הגדרה. בעל הבית שהיה עובר ממקום למקום, וצריך ליטול לקט שכחה ופאה ומעשר עני – יטול, וכשיחזור לביתו ישלם, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים, עני היה באותה שעה (פאה פ"ה מ"ד). יש לעיין בסגנונה של מחלוקת זו, שאיננו סימטרי. […]

הכלל: הנגלה שבתורה הוא לבוש לנסתר, והנסתר בונה ומחיה את הנגלה. הגמרא במסכת סוכה (כ"ח ע"א) מספרת על מעלתו של ר' יוחנן בן זכאי: אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הניח מקרא ומשנה, גמרא, הלכות ואגדות, דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים, קלים וחמורים וגזרות שוות, תקופות וגימטריאות, שיחת מלאכי השרת ושיחת שדים ושיחת דקלים, משלות כובסין, משלות שועלים, דבר גדול ודבר קטן. "דבר גדול" – מעשה מרכבה, "דבר קטן" – הויות דאביי ורבא, לקיים מה שנאמר "להנחיל אוהבי יש […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל שתיק רב. תמצית השיעור: שתיקתו של ר' אליעזר באה כדי למקד את אמירתו העיקרית, שלא יתכן שתבוא הגאולה בלא תשובה. ר' יהושע, לעומת זאת, מדגיש כי לא יתכן שיתקיים העולם בלא גאולה. לאור הבנה זו מתבארות שאלות ותמיהות בסוגיא. נחלקו אמוראים ותנאים האם הגאולה תלויה בתשובה, או שמא איננה תלויה בתשובה. מקורה של סוגיא זו במסכת סנהדרין (צ"ז ע"ב): אמר רב: כלו כל הקיצין ואין הדבר […]

כלל זה מבוסס על הכלל כללים ופרטים. סוגיות רבות עוסקות ביחס בין האדם לגופו ובין האדם לממונו. יש להבין יחס זה באופן מהותי, ומתוך כך ניתן להבין את פרטי הסוגיות. בכמה דרשות של חז"ל אנו רואים את ערכו וחשיבותו של הממון, אף יותר מגופו של אדם1. כך דורשת הגמרא (חולין צ"א ע"א): 'ויותר יעקב לבדו', אמר רבי אלעזר שנשתייר על פכין קטנים. מכאן לצדיקים שחביב עליהם ממונם יותר מגופם, וכל כך למה לפי שאין פושטין ידיהן בגזל. ובמקום נוסף דרשו […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל שתיק רב. היסוד המתבאר בשיעור: העולם ניתן לשליטה ביד האדם: "וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ (בראשית א', כ"ח). לא כל המקומות שוים מבחינת שליטת האדם עליהם, ומקומות מקומות יש. המדבר הוא הפקר, שאין יד אדם שולטת בו. מן הצד השני נמצא הבית, שהוא בשליטת היחיד. בין שני הקטבים נמצא השדה (בקעה), הקרוב לבחינת מדבר, וחצר, הקרובה לבית. תפקידו של האדם הוא […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל האדם גופו וממונו. תמצית השיעור: ההוה אמינא של הגמרא, "ומה פיו שאין מחייבו ממון", תמוהה. הרב קוק זצ"ל ביאר זאת על פי החקירה אם הודאת בעל דין היא בגדר התחייבות או שהתורה האמינה לבעל דין. עיון בשרשי הדברים מעלה גדר חדש של נאמנות: נאמנות מכח בעלות. זהו שילוב של שני צדדי החקירה, שעל פיו מתבארת הסוגיא. סוגיית הגמרא (בבא מציעא ג' ע"א): תני רבי חייא: מנה […]

כלל זה מבוסס על הכלל כללים ופרטים. כלל זה יסודי ביותר בדיני ממונות, וסוגיות רבות מתבארות על פיו. בצורה מבוארת מופיע הדבר באגרת שכתב הרב קוק זצ"ל (אגרות ראי"ה א', אג' פ"ט): והנה ההכרעה בין שיתוף הקנין, המעביר קו על כח הצדק של "שלי שלי ושלך שלך", ובין הגבלת זכיות כל יחיד ויחיד, זה אחד מהדברים הקשים שבעמקי המשפט. והנה על הדבר הנאבד באמת הכריעה תורה, שאחר היאוש כבר כח השיתוף גובר בו על כח היחוד, והשיקול האלקי השוה בזה […]