בבא בתרא ט"ו (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
בבא בתרא ט"ו (ע"א): דא"ר לוי בר לחמא איוב בימי משה היה כתיב הכא מי יתן אפוא ויכתבון מלי וכתיב התם ובמה יודע אפוא ואימא בימי יצחק דכתיב מי אפוא הוא הצד ציד ואימא בימי יעקב דכתיב אם כן אפוא זאת עשו ואימא בימי יוסף דכתיב איפה הם רועים לא ס"ד דכתיב מי יתן בספר ויוחקו ומשה הוא דאיקרי מחוקק דכתיב וירא ראשית לו כי שם חלקת מחוקק ספון. עי' במבוא לגזירה שוה, שם נתבאר שיש בחינה בגזירה שוה שהיא […]
מנחות ע"ו (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
מנחות ע"ו (ע"א): לחם הפנים בהדיא כתיב ביה, חביתי כהן גדול אתיא חוקה חוקה מלחם הפנים. חקה חקה לגזירה שוה חביתי כהן גדול מלחם הפנים גזירה שוה חק חק מלחם הפנים לחביתי כהן גדול שהן י"ב חלות הרש"ר הירש בפירושו לתורה הזכיר גזירה שוה זו, וזו לשונו עה"פ שנאמר בחביתי כהן גדול (ויקרא ו', ט"ו): גם לחם הפנים קרוי חק עולם (לקמן כ"ד, ט') ומכאן למדו בגזירה שוה (מנחות ע"ו ע"א) שחביתי כהן גדול באות שתים עשרה לחם – כמוהן […]
יציאת מצרים ולדורות – מכילתא בא (י"ב ג' וה') – לימוד מקל וחומר ומגזירה שוה
הקשר בין הדין הנלמד למידות קל וחומר וגזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י שתי מימרות במכילתא. האחת בק"ו והשניה בג"ש ובשתיהן מסיימים שכל הדין של "והיה לכם למשמרת" אינו אלא בפסח מצרים ואינו נוהג בפסח דורות. מכילתא בא (פרשה ג'): בעשור לחדש הזה ויקחו. אין לי אלא עשירי שהוא כשר ללקיחה ארבעה עשר מנין אמרת ק"ו ומה עשירי שאינו כשר לשחיטה כשר ללקיחה. י"ד שהוא כשר לשחיטה אינו דין שיהא כשר ללקיחה. י"ג מנין אמרת ק"ו ומה אם […]
בראשית רבה (צ"ב, ז') – לימוד מקל וחומר
הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. על הפסוק (בראשית מ"ד ח') הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחתינו השיבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהב אומר המדרש (בראשית רבה צ"ב ז') תני, רבי ישמעאל, זה אחד מעשרה קלים וחמורין, שכתובים בתורה. הן כסף וגו' השיבנו אליך, ק"ו ואיך נגנב! לפי האר"י ק"ו היינו כשהקב"ה מנהיג חלק בחסד וחלק בדין. בסיפור יוסף ואחיו, יוסף מונהג בחסד, הוא המשביר לכל עם הארץ, […]
בכורות ל"ז (ע"א) – לימוד מכל דבר שיצא מן הכלל ללמד
בכורות ל"ז (ע"א): משנה על אלו מומין שוחטין את הבכור נפגמה אזנו מן החסחוס אבל לא העור נסדקה אעפ"י שלא חסרה ניקבה מלא כרשינה או שיבשה איזהו יבשה כל שתנקב ואינה מוציאה טיפת דם ר' יוסי בן המשולם אומר יבשה שתהא נפרכת: גמרא אמאי פסח ועור כתיב כתיב נמי כי יהיה בו מום ואימא כי יהיה בו מום כלל פסח או עור פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט פסח ועור אין מידי אחרינא לא כל מום רע חזר […]
מנחות ע"ז (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה
מנחות ע"ז (ע"ב): …תרומה לה' איני יודע מכמה היא הריני דן נאמר כאן תרומה ונאמר בתרומת מעשר תרומה מה להלן אחד מעשרה אף כאן אחד מעשרה או כלך לדרך זו נאמר כאן תרומה ונאמר בבכורים תרומה מה להלן אין לה שיעור אף כאן אין לה שיעור נראה למי דומה דנין תרומה שאין אחריה תרומה מתרומה שאין אחריה תרומה ואל יוכיח בכורים שיש אחריהן תרומה או כלך לדרך זו דנין תרומה הנאכלת במקום קדוש מתרומה הנאכלת במקום קדוש ואל תוכיח תרומת […]
ירושלמי פ"ח ה"ו – לימוד מגזירה שוה
ירושלמי פסחים פ"ח ה"ו: נאמר כאן ואז יקרב לעשותו ונאמר להלן אז יאכל בו מה אז שנאמר להלן עד שיהא כשר בשעת אכילה אף אז שנאמר כאן עד שיהא כשר בשעת שחיטה. כשם שבג"ש "ערלתו" ערלתו" נתבאר שהערלה מפרידה ועושה האדם כפרט בלתי מקושר עם הכלל, כך גם כאן הערלה מפרידה מגדר ציבור והלא קרבן פסח קרבן ציבור, ובמיוחד השחיטה כמו שנתבאר בשיעור על קרבן פסח. "אז" – גימטריא שמונה, לרמוז על מילה שהיא בשמיני. וי"ל ש"אז" מידה שמינית שהיא […]
בבא מציעא קי"א – לימוד מגזירה שוה
הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. בבא מציעא קי"א: משנה אחד שכר אדם ואחד שכר בהמה ואחד שכר כלים יש בו משום ביומו תתן שכרו ויש בו משום לא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר אימתי בזמן שתבעו לא תבעו אינו עובר עליו המחהו אצל חנוני או אצל שולחני אינו עובר עליו שכיר בזמנו נשבע ונוטל עבר זמנו אינו נשבע ונוטל אם יש עדים שתבעו (בזמנו) הרי זה נשבע ונוטל גר תושב יש […]
חולין פרק ראשית הגז – לימוד מגזירה שוה
שלש גזירות שוות למדו חכמים בפרק ראשית הגז וכולן בפסוק (דברים י"ח, ד'): וראשית גז צאנך תתן לי. למדו כאן גיזה גיזה לצמר כבשים1 צאן צאן שבטרפה פטור ונתינה נתינה משמע שיש שייכות מיוחדת לגזירה שוה במצות ראשית הגז. הרדב"ז בטעמי המצוות כתב: הצמר רומז ברחמים ובשעה שהוא גוזז הצאן נראה שהוא פוסק הרחמים… לפיכך צוה הכתוב ליתן ראשית הגז לכהן לעורר הרחמים בעולם ותחיל ברכה על עשתרות הצאן. וכתב שם לבאר כמה הלכות על פי טעם זה. אף השל"ה […]
מכילתא בא (י"ב א') – לימוד מקל וחומר
הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. "בארץ מצרים" חוץ לכרך או אינו אלא תוך הכרך?… והלא הדברים קל וחומר ומה תפילה הקלה לא התפלל (משה) אלא חוץ לעיר דיבור החמור לא כל שכן (שלא נדבר עימו אלא חוץ לכרך). הק"ו הוא מתפילה הקלה לדיבור החמור. תפילה הקלה מתפשטת והיא בחסד ה' עלינו1 ואין לה מגבלות של מקום וזמן. אין לך מקום שאינו ראוי לתפילה ולוואי שיתפלל כל היום כולו. לעומתה הדיבור חמור. הדיבור […]