המאגר התורני

קידושין ל"ו (ע"א): רבא אמר היינו טעמא דאיסי דיליף בין עיניכם מתפילין מה להלן נשים פטורות אף כאן נשים פטורות ורבא מאי טעמא לא אמר כאביי קרח קרחה לא משמע ליה ואביי מאי טעמא לא אמר כרבא אמר לך תפילין גופייהו מהכא גמר לה מה להלן מקום שעושים קרחה בגובהה של ראש אף כאן מקום הנחה בגובה הראש. ופרש"י ד"ה תפילין גופייהו מהכא גמיר: כלומר ההיא ג"ש דבין עיניכם מיבעי ליה למגמר מקום תפילין מהכא דלא תימא בין עיניכם ממש […]

לשון הספרי דברים (כ"ב, ג'): השמלה היתה בכלל כל אלו, ולמה יצאת? להקיש אליה – מה שמלה מיוחדת, שיש לה סימנים ויש לה תובעים; כך כל שיש לו סימנים ויש לו תובעים. לשון האר"י במידת "דבר שהיה בכלל ויצא ללמד וכו'": לפעמים מקבלת מן הת"ת בסוד למודי ה', ע"י נצח או הוד, ותהיה המלכות בהוד, והת"ת בנצח, בסוד שם הוי"ה בנצח, ואדנ"י בהוד. והנה זו הנהגת תחלת בריאתו של עולם, כי תחלה היו למעלה ד"ו פרצופים, והמלכות שנקראת דבר, היתה […]

הקשר בין הדין הנלמד למידות קל וחומר, גזירה שוה ובנין אב מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י וביאור הרב קוק למידות הללו. מסכת מכות דף כ"ד ע"א: וכבר היה ר"ג ורבי אלעזר בן עזריה ורבי יהושע ורבי עקיבא מהלכין בדרך ושמעו קול המונה של רומי מפלטה [ברחוק] מאה ועשרים מיל והתחילו בוכין ורבי עקיבא משחק אמרו לו מפני מה אתה משחק אמר להם ואתם מפני מה אתם בוכים אמרו לו הללו כושיים שמשתחוים לעצבים ומקטרים לעבודת כוכבים יושבין בטח והשקט […]

קידושין ל"ו (ע"א): אביי אמר היינו טעמא דאיסי דגמר קרחה קרחה מבני אהרן מה להלן נשים פטורות אף כאן נשים פטורות ואי סבירא לן דכי כתיב קרא בכולי עניינא הוא דכתיב נשתוק קרא מיניה ותיתי בק"ו ואנא אמינא ומה כהנים שריבה בהם הכתוב מצות יתירות בני אהרן ולא בנות אהרן ישראל לא כ"ש אי לאו ג"ש הוה אמינא הפסיק הענין השתא נמי נימא הפסיק הענין ואי משום ג"ש מיבעי ליה לכדתניא לא יקרחו יכול אפילו קרח ארבע וחמש קרחות לא […]

סוטה ל"ח (ע"א): תנו רבנן כה תברכו בלשון הקודש אתה אומר בלשון הקודש או אינו אלא בכל לשון נאמר כאן כה תברכו ונאמר להלן אלה יעמדו לברך את העם מה להלן בלשון הקודש אף כאן בלשון הקודש רבי יהודה אומר אינו צריך הרי הוא אומר כה עד שיאמרו בלשון הזה תניא אידך כה תברכו בעמידה אתה אומר בעמידה או אינו אלא אפי' בישיבה נאמר כאן כה תברכו ונאמר להלן אלה יעמדו לברך מה להלן בעמידה אף כאן בעמידה ר' נתן […]

קידושין ל"ד (ע"ב): נילף ראיה ראיה מהקהל. עי' חגיגה ב'-ג' במש"כ שם.

כתובות ס"ה (ע"ב) – ס"ו (ע"א): תני תנא קמיה דרבא מציאת האשה לעצמה רבי עקיבא אומר לבעלה אמר ליה השתא ומה העדפה דמעשה ידיה היא אמר רבי עקיבא לעצמה מציאתה לא כ"ש דתנן קונם שאני עושה לפיך אינו צריך להפר רבי עקיבא אומר יפר שמא תעדיף עליו יותר מן הראוי לו אלא איפוך מציאת האשה לבעלה רבי עקיבא אומר לעצמה. מעשה ידיים בא לעולם משום מזונות ומקרא מפורש הוא (בראשית ג', י"ט) בזעת אפיך תאכל לחם. על כן יש בו […]

בראשית רבה (צ"ב ז'): תני רבי ישמעאל זה אחד מעשרה קלים וחמורין שכתובים בתורה… הן בני ישראל לא שמעו אלי וק"ו ואיך ישמעני פרעה (שמות ו'). "צדקו יחדיו" רבי יוחנן אומר זה קל וחומר (ילק"ש תהילים פ' י"ט) לרבי יוחנן קל וחמור מחבר את הקל והחמור להיותם יחדיו. הקל נערך מול החמור והחמור אל מול הקל ומשניהם יחד יוצא הדין האחד. "בחומר – זה קל וחומר" החומר מדביק הלבנים זו לזו בחינת קל וחומר. משה נשלח אל בני ישראל לבשרם […]

קידושין ל"ד (ע"ב): נילף חמשה עשר חמשה עשר מחג המצות מה להלן נשים חייבות אף כאן נשים חייבות. עי' סוכה כ"ז במש"כ שם.

קידושין נ"ד (ע"ב): כר"מ במעשר מאי היא דתנן כרם רבעי בית שמאי אומרים אומרים אין לו חומש ואין לו ביעור ובית הלל אומרים יש לו בית שמאי אומרים אומרים יש לו פרט ויש לו עוללות ובית הלל אומרים כולו לגת מאי טעמא דבית הלל גמרי קודש קודש ממעשר מה מעשר יש לו חומש ויש לו ביעור אף כרם רבעי יש לו חומש ויש לו ביעור ובית שמאי אומרים לא גמרי קודש קודש ממעשר. לבאר מחלוקתן יש לומר שמצאנו בזהר בפרשת […]