המאגר התורני

מועד קטן כ"ו (ע"א): …ולא מתאחין מנלן אתיא קריעה קריעה. עי' בדקדוקי סופרים ובהערות שם ובריטב"א ובהערות המו"ל (בהוצאת מוסד הרב קוק). לימוד קריעה בג"ש יש בו משום מיתוק הדין. ג"ש היא מיתוק כמבואר בהקדמת ג"ש1 ועי' מה שכתבנו בג"ש "רשע" "רשע" בסנהדרין ועוד2. עוד יש לומר שגזירה שוה עניינה הוא חיבור3 כספירת התפארת שעניינה חיבור. לימוד קריעה קריעה בג"ש נראה בפשטות כשני הפכים. י"ל שהקריעה הנעשית בבגד מבטאת שהעולם החיצוני נקרע והתנתק. הלימוד בג"ש דווקא על אלה שאינם מתאחים […]

שבת כ"ד (ע"ב) "לבדו" ולא מילה שלא בזמנה דאתיא בק"ו. ופרש"י ע"פ הגמרא בשבת קל"ב את הקל וחומר ממנו יש ללמוד שמילה דוחה שבת אפילו שלא בזמנה: ומה צרעת שדוחה את העבודה ועבודה דוחה שבת, מילה שלא בזמנה דוחה אותה… שבת שנדחית מפני עבודה אינו דין שתהא מילה שלא בזמנה דוחה אותה. ועיי"ש ביאורו בשבת קל"ב.

לכו"ע ילפינו גזירה שוה "רבוע" "רבוע" רק נחלקו מה ילפינן ומהיכן: ר' יהודה אומר נאמר כאן רבוע ונאמר להלן רבוע מה להלן מאמצעיתו היה מודד אף כאן מאמצעיתו היה מודד… ור' יוסי כי גמר גזירה שוה בגובהה הוא דגמיר דתניא… רבי יוסי אומר נאמר כאן רבוע ונאמר להלן רבוע מה להלן גובהו פי שנים כארכו אף כאן פי שנים כארכו. במזבח החיצון נאמר (שמות כ"ז, א'): ועשית את המזבח עצי שטים חמש אמות ארך וחמש אמות רחב רבוע יהיה המזבח […]

מהדורא תניינא. למהדורא קמא לחצו כאן חולין דף ס' ע"א: דרש רבי חנינא בר פפא (תהילים קד) "יהי כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו" פסוק זה שר העולם אמרו בשעה שאמר הקב"ה (בראשית א) "למינהו" באילנות נשאו דשאים קל וחומר בעצמן אם רצונו של הקב"ה בערבוביא למה אמר "למינהו" באילנות ועוד ק"ו ומה אילנות שאין דרכן לצאת בערבוביא אמר הקב"ה "למינהו" אנו עאכ"ו מיד כל אחד ואחד יצא למינו פתח שר העולם ואמר יהי כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו. […]

הגמרא מביאה מחלוקת תנאים על זריקת דם העולה שנאמר בה שתי מתנות שהן ארבע. כתנאי יכול יזרקנו זריקה אחת ת"ל סביב אי סביב יכול יקיפנו כחוט ת"ל וזרקו הא כיצד כמין גמא (ודמה טעון) שתי מתנות שהן ארבע ר' ישמעאל אומר נאמר כאן סביב ונאמר להלן סביב מה להלן פיסוק וארבע מתנות אף כאן פיסוק וארבע מתנות. רבי ישמעאל לומד גזירה שוה "סביב" "סביב". בעולה נאמר (ויקרא א', ה'): והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם וזרקו את הדם על המזבח […]

זבחים נ"ה (ע"א): גמרא תנו רבנן ושחטו פתח אהל מועד ושחט אותו לפני אהל מועד ושחט אותו לפני אהל מועד להכשיר את כל הרוחות בקדשים קלים ק"ו לצפון ומה קדשי קדשים שלא הוכשרו בכל הרוחות הוכשרו בצפון קדשים קלים שהוכשרו בכל הרוחות אינו דין שהוכשרו בצפון. צד צפון מיוחד הוא. כך מבאר הרב את משנת איזהו מקומן (עולת ראי"ה ח"א, קי"א): … מתוך שהם עומדים למעלה מרום עולם, ומכל ציור שיש לו אפן של התגלות, ע"כ הם הם יכולים להמתיק […]

זבחים נ"ו (ע"ב) – נ"ז (ע"א): ר' יוסי הגלילי אומר חלבו לא נאמר אלא חלבם דמו לא נאמר אלא דמם לימד על בכור ומעשר ופסח שטעונין מתן דמים ואימורין לגבי מזבח כנגד היסוד מנא לן א"ר אליעזר אתיא זריקה זריקה מעולה ועולה גופה מנלן דכתיב אל יסוד מזבח העולה למד על עולת חובה שטעונה יסוד. נאמר בבכור (במדבר י"ח, י"ז): אך בכור שור או בכור כשב או בכור עז לא תפדה קדש הם את דמם תזרק על המזבח ואת חלבם […]

זבחים נ"א (ע"א): אמר ר' ישמעאל קל וחומר מה שיריים שאין מכפרין טעונין יסוד תחלת עולה שמכפרת אינו דין שטעונה יסוד. שיירי הדם בחטאת נשפכין אל היסוד המזבח והלא הם אינן מכפרין ק"ו לזריקת העולה שהיא עיקר כפרתה שתהא טעונה יסוד ויזרק הדם אל יסוד המזבח. קל וחומר מלמדנו שזריקת דם העולה ושפיכת שיירי חטאת נמצאים על אותו סולם. חידוש יש בדבר שכל שנעשה עם הדם על המזבח יש לו קשר ובא מאותו יסוד רעיוני. הרב קוק מבאר דין שפיכת […]

זבחים נ"ב (ע"ב): א"ל רבא אי הכי תיתי בק"ו מה שיריים הפנימיים שסופן חובה בחוץ עשאן בתחלה בחוץ לא כיפר הניתנין למעלה שאין סופן חובה למטה ועשאן בתחלה למטה אינו דין שלא כיפר. אף כאן כח הגרירה נלמד בק"ו. שיירים פנימיים הרי הם חובה שינתנו על יסוד מזבח החיצון, ומ"מ אם נתן עיקר הדם על מזבח החיצון לא כיפר, דמים הניתנין למעלה, שאין סופן להניחן למטה, ק"ו שאם נתן למטה לא כיפר. המזבח החיצון שייך הוא בדמים הנכנסים לפנים שהרי […]

ביצה כ' (ע"ב): תניא אמרו להם בית הלל לבית שמאי ומה במקום שאסור להדיוט מותר לגבוה מקום שמותר להדיוט אינו דין שמותר לגבוה אמרו להם בית שמאי נדרים ונדבות יוכיחו שמותר להדיוט ואסור לגבוה אמרו להם בית הלל מה לנדרים ונדבות שאין קבוע להם זמן תאמר בעולת ראייה שקבוע לה זמן אמרו להם בית שמאי אף זו אין קבוע לה זמן דתנן מי שלא חג ביום טוב ראשון של חג חוגג והולך כל הרגל כולו ויום טוב האחרון של חג […]