ברכות ה' (ע"א) – לימוד מקל וחומר
ברכות ה' (ע"א): מתורתך תלמדנו קל וחומר משן ועין מה שן ועין שהן אחד מאבריו של אדם עבד יוצא בהן לחרות יסורין שממרקין כל גופו של אדם על אחת כמה וכמה. ההכרח הוא בחינת דין, ומכאן שהחופש הוא בחינת חסד. כך היא לשון הרב (בהנהגת ק"ו): … והחומר כבר בא מצד כובד הראש של הכרח ההגנה נגד צד הרצון הסוער ומניע את כל מה שיש בחיים ובהויה. עבד הוא ביטוי להכרח ויציאתו לחירות היא החופש. ההכרח הוא דין והחופש הוא […]
שבת קל"ב (ע"א) – לימוד מקל וחומר
שבת קל"ב (ע"א): אמר לו רבי אלעזר (בן עזריה) עקיבא עצם כשעורה מטמא הלכה ורביעית דם קל וחומר ואין דנין קל וחומר מהלכה וברש"י תושבע"פ לא ניתנה לידרש בי"ג מידות. לולא דברי רש"י היה אפשר לפרש שקל וחומר היא מידה הגיונית ואדם דן קל וחומר מעצמו. הלכה שהיא דבר שאינו הגיוני ואין לדעת סברת ההלכה ולכן אי אפשר ללמוד ממנה קל וחומר. דברי רש"י מתאימים למה שכתב האר"י ז"ל שי"ג מידות הן נדרשות בתושב"כ שהיא תפארת וקל וחומר עצמה היא […]
ברכות ט' (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. ברכות ט' (ע"א): … דתניא (שמות יב) "ואכלו את הבשר בלילה הזה" רבי אלעזר בן עזריה אומר נאמר כאן "בלילה הזה" ונאמר להלן (שמות יב) "ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה" מה להלן עד חצות אף כאן עד חצות. מדת גזירה שוה היא מכרעת בין חסד לדין, בין ימין לשמאל. שלש הבחינות הנזכרות בעניין, עניינן הוא המיזוג וההתכללות של ימין ושמאל, זכר ונקבה, חסד ודין: בלילה הזה, חצות, […]
שבת קל"ב (ע"א) – לימוד מקל וחומר
שבת קל"ב (ע"א): מיתיבי מניין לפיקוח נפש שדוחה את השבת רבי אלעזר בן עזריה אומר מה מילה שהיא אחת מאיבריו של אדם דוחה את השבת קל וחומר לפיקוח נפש שדוחה את השבת. נראה שהקל וחומר הוא מצד ההכרח. ההכרח נבחן כדין1. המילה היא השלמת איבר בגופו של האדם. אם השלמת איבר אחד שאינו כ"כ הכרח, מ"מ דוחה את השבת וחיוניותו גורמת לדחיית השבת, שאי אפשר לו לאדם שהגיע זמן מילתו של יום השמיני להיות בשבת לדחות את השבת, קל וחומר […]
קידושין ל"ב (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
קידושין ל"ב (ע"א): לבריה דרב ירמיה כמ"ד משל אב מיתיבי נאמר כבד את אביך ואת אמך ונאמר כבד את ה' מהונך מה להלן בחסרון כיס אף כאן בחסרון כיס ואי אמרת משל אב מאי נפקא ליה מיניה לביטול מלאכה. וברש"י מסכת ב"מ דף ל"ב: הוקש כבודם – בגזירה שוה כבד את אביך כבד את ה' מהונך. הלימוד הזה הוא אפוא בגזירה שוה1. נראה פשוט שבסוגיה זו ההשוואה היא עיקר הענין כמו שאמרו חכמים (לעיל דף ל' ע"ב): תנו רבנן נאמר […]
ברכות ד' (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה
הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. ברכות ד' (ע"ב): מאי משמע דהאי אחד מיכאל הוא אמר ר' יוחנן אתיא "אחד" "אחד" כתיב הכא "ויעף אלי אחד מן השרפים" וכתי' התם (דניאל י) "והנה מיכאל אחד מן השרים הראשונים בא לעזרני". רבי יוחנן למד בגזירה שוה ש"אחד" הוא "מיכאל". מידת גזירה שוה היא הנהגת התפארת הממזגת בין חסד ודין. אף כי ידוע שמיכאל הוא בימין, בחסד, יש ללמוד מהשימוש בגזירה שוה לזיהויו של מיכאל […]
מנחות כ' (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
מנחות כ' (ע"א): … ר' שמעון אומר נאמר כאן ברית מלח עולם הוא ונאמר להלן ברית כהונת עולם כשם שאי אפשר לקרבנות בלא כהונה כך אי אפשר לקרבנות בלא מלח. עי' מה שכתבנו ביומא (נ"ד ע"א) ובברכות (דף ה') שהמלח הוא דין והלימוד בג"ש בא למתק את הדין עיי"ש. בסוגייתנו הדבר מבאר באופן נפלא שהגזירה השוה ממזגת את הדין – המלח – עם החסד – הכהונה1. בשניהם נאמר ברית עולם. ברית היא לעולם בחינה אמצעית. עי' בדברי הרמ"ק בפרדס (שער […]
זבחים י"ז (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה
הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ האר"י והרב קוק. זבחים י"ז (ע"ב) – י"ח (ע"א): דתניא מנין לשתויי יין שאם עבד חילל ת"ל "יין ושכר אל תשת וגו'" ולהבדיל בין הקודש ובין החול. מחוסר בגדים ושלא רחץ ידיים ורגליים מנין? ת"ל חוקה חוקה לגזירה שוה. בהמשך יש דעה שלומדים שתויי יין ממחוסר בגדים שגם בעבודה שאין זר חייב עליה מיתה, אם עבד חילל. ואומרת הגמרא הכי קאמר: מנין שלא נחלקו בין מחוסר בגדים לשתויי יין […]
מנחות י' (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
ארבע גזירות שות נאמרו בסוגיא ללמוד ממצורע. "יד" "יד" ממצורע נאמר לקמיצה "אצבע" "אצבע" נלמד ממצורע לעבודת כהן כגון ביוה"כ "ולקח מדם הפר והזה באצבעו" או "ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו" ועוד שתי גזירות שוות "רגל" "רגל" לחליצה ו"אזן" "אזן" לרציעה עי' מש"כ ביבמות ק"ד בביאורם. הלימוד לעבודת כהן ממצורע מדהים. במיוחד לפי ביאורו של הרב קוק למידת גזירה שוה, שהיא מלמדת על קשר פנימי עמוק בין הנושאים אשר השוותה אותם התורה במילים משותפות1. המצורע ירד ממדרגה גבוהה שהוא שייך […]
נידה (כ"א ע"א) – לימוד מגזירה שוה
הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ האר"י והרב קוק. המשנה בריש פרק שלישי בנדה (כ"א ע"א): המפלת מין בהמה חיה ועוף בין טמאין בין טהורין, אם זכר תשב לזכר, ואם נקבה תשב לנקבה ואם אין ידוע תשב לזכר ולנקבה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים כל שאין בו מצורת אדם אינו ולד. והגמ' (כ"ב ע"ב) אומרת: אמר רב יהודה אמר שמואל מ"ט דר' מאיר הואיל ונאמרה בו יצירה כאדם. ופרש"י ד"ה יצירה: ויצר ה' אלוקים מן […]