תשלומי מיטב – לימוד מקל וחומר וגזירה שוה
הקשר בין הדין הנלמד למידות קל וחומר וגזירה שוה בלימוד זה ע"פ ביאור הרב קוק. מהדורה קמא של הלימוד. למהדורה תניינא לחץ כאן. תמצית השיעור: נחלקו רבי ישמעאל ורבי עקיבא כיצד שמים בתשלומי מיטב – האם על פי מיטב של הניזק או של המזיק. רבי ישמעאל למד את שיטתו בגזרה שוה, ורבי עקיבא מתייחס בסוגיא לקל וחומר. המידה בה דורש כל תנא מלמדת על עומק תפיסתו את דין תשלומי נזיקין. הגמרא מביאה את דעתו של רבי עקיבא בצורה מיוחדת, […]
סוטה מ"ב (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
במשנה: משוח מלחמה בשעה שמדבר אל העם בלשון הקודש היה מדבר שנאמר והיה כקרבכם אל המלחמה ונגש הכהן זה כהן משוח מלחמה ודבר אל העם בלשון הקודש. והגמרא שואלת: מאי קאמר? הכי קאמר! שנאמר ודבר ולהלן אומר משה ידבר והאלהים יעננו בקול מה להלן בלשון הקודש אף כאן בלשון הקודש. הדברים מדהימים כל קורא. מעמד כהן משוח נלמד בגזירה שוה ממעמד הר סיני. הדין הנלמד הוא הדיבור בלשון הקדש שאף דין זה מלמד על מעמד מיוחד שלא רק לשעתו הוא […]
סוטה מ"ד (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה
במשנה עגלה ערופה בלשון הקודש שנאמר כי ימצא חלל באדמה ויצאו זקניך ושופטיך. ובגמ': מאי קאמר אמר ר' אבהו ה"ק שנאמר וענו ואמרו ולהלן הוא אומר וענו הלוים ואמרו וגו' מה ענייה האמורה להלן בלשון הקודש אף כאן בלשון הקודש. עצם הדין שדייני בית הדין הגדול שבירושלים היו יוצאין ומודדין אל העיר הקרובה, מלמדנו, שיש כאן ענין כלל ישראלי. כשנמצא חלל בשדה, ולא נודע מי הכהו, כל ישראל נעשו ספק רוצחים, והדבר נעשה ענין לבית הדין הגדול. פרשת עגלה ערופה […]
סנהדרין ג' (ע"ב) – לימוד מקל וחומר, גזירה שוה והיקש
הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. הגמ' בסנהדרין (דף ג' ע"ב) אומרת שלר' יאשיה הלומד ג' דינים מג"פ שנאמר "אלקים" בפרשה אין בדיני ממונות גדרי ב"ד נוטה ושואלת הגמ' האם גם אין לו דין של רוב בדיני ממונות (והיינו שצריך שכל הדיינים יכוונו לאותו פסק) ואומרת הגמ' שדין רב בדיני ממונות הוא לומד מדיני נפשות מקל וחומר: דיני נפשות דחמירי אמר רחמנא זיל בתר רובא דיני ממונות לא כל שכן. דין הליכה אחר […]
נזיר מ"ו (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
נזיר מ"ו (ע"א): תנו רבנן ואחר ישתה הנזיר יין אחר המעשים כולן דברי רבי אליעזר וחכמים אומרים אחר מעשה יחידי מאי טעמייהו דרבנן כתיב הכא ואחר ישתה הנזיר יין וכתיב התם אחר התגלחו את נזרו מה התם אחר מעשה יחידי אף כאן אחר מעשה יחידי אימא עד דאיכא תרווייהו אי הכי גזרה שוה למה לי. נחלקו חכמים במדרש (ב"ר מ"ד ה'): רבי יודן ורבי הונא תרויהון בשם רבי יוסי בן זימרא רבי יודן אמר בכל מקום שנאמר אחרי סמוך אחר […]
נדרים ע"ח (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
נדרים ע"ח (ע"א): נאמר כאן זה הדבר ונאמר להלן זה הדבר בשחוטי חוץ מה בשחוטי חוץ, אהרן ובניו וכל ישראל אף פרשת נדרים אהרן ובניו וכל ישראל ומה כאן ראשי המטות אף להלן ראשי המטות בפרשת נדרים. הראשונים שאלו על הגזירה השוה דסוגיין שלכאורה אין זה מופנה ויש שאמרו שהוא מופנה מצד אחד ובקרן אורה כתב שאף שלא מופנה ילפינן בג"ש. נראה לומר שכיון שהמילים "זה הדבר" מיוחדות לידרש בג"ש כמו שהתבאר1 על כן אף שאינו מופנה, עצם המילים מלמדות […]
שבועות ל"א – לימוד מקל וחומר וגזירה שוה
שבועות דף ל"א: בפני בית דין ושלא בפני ב"ד כו': במאי קמיפלגי? אמרוה רבנן קמיה דרב פפא, בדון מינה ומינה בדון מינה ואוקי באתרה קא מיפלגי ר' מאיר סבר דון מינה ומינה מפקדון מה פקדון מושבע מפי עצמו חייב אף עדות מושבע מפי עצמו חייב. "ומינה" מה פקדון בין בבית דין ובין שלא בבית דין אף עדות בין בבית דין ובין שלא בבית דין. ורבנן סברי דון מינה ואוקי באתרה מה פקדון מושבע מפי עצמו חייב אף עדות מושבע מפי […]
נזיר ד' (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
נזיר ד' (ע"א): לאלופי שכר שכר למקדש דכתיב יין ושכר אל תשת אתה ובניך אתך מה גבי נזיר יין הוא דליתסר אבל שאר משקין לא אף גבי מקדש נמי יין הוא דליתסר אבל שאר משקין המשתכרין לא ולאפוקי מדר' יהודה דתניא ר' יהודה אומר אכל דבילה קעילית ושתה דבש וחלב ונכנס למקדש חייב. הגזירה השוה של כהן ונזיר, נובעת ומלמדת על הקשר העמוק שבין כהונה לנזירות. הכהונה היא בחירה מלמעלה "כי בו בחר ה'" והנזירות היא בחירת האדם מלמטה להתקדש. […]
יומא נ"ד (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
יומא דף נ"ד (ע"א) ותניא רבי יוסי אומר שבע שנים נתקיימה גפרית ומלח בארץ ישראל ואמר רבי יוחנן מאי טעמא דרבי יוסי אתיא ברית ברית כתיב הכא והגביר ברית לרבים שבוע אחד וכתיב התם ואמרו על אשר עזבו את ברית ה' אלהי אבתם. כבר מצאנו גזירה שוה "ברית" "ברית" בשם חברו של ר' יוחנן הלא הוא ריש לקיש בגמ' ברכות דף ה' (ע"א): והיינו דרבי שמעון בן לקיש דאמר רבי שמעון בן לקיש נאמר ברית במלח ונאמר ברית ביסורין נאמר […]
ירושלמי ברכות (פ"ז ה"א) – ברכת התורה וברכת המזון – לימוד מקל וחומר וגזירה שוה
הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י וביאור הרב קוק. הגמרא בירושלמי ברכות (פ"ז ה"א): כתוב בתורה ברכה לפניה ואין כתוב בתורה ברכה לאחריה מה כתיב בה לפניה (דברים לב) כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו כתיב במזון ברכה לאחריו ואין כתיב לפניו מה כתיב לאחריו ואכלת ושבעת וברכת. ומניין ליתן את האמור בזה בזה ואת האמור בזה בזה. ר' שמואל בר נחמני בשם ר' יונתן אתיא שם שם לגזירה שוה מה […]