קיימים במאגר 9428 שיעורים  // שיעורים הבאים  //  שיעורים קודמים
י"ג מידות >> קל וחומר

יומא ל' (ע"א) – לימוד מקל וחומר

יומא ל'. נאמר במשנה: אין אדם נכנס לעזרה לעבודה אפילו טהור עד שיטבול. ובגמרא: שאלו את בן זומא טבילה זו למה אמר להם ומה המשנה מקודש לקודש וממקום שענוש כרת למקום שענוש כרת טעון טבילה המשנה מחול לקודש וממקום שאין ענוש כרת למקום שענוש כרת אינו דין שטעון טבילה רבי יהודה אומר סרך טבילה היא זו כדי שיזכור טומאה ישנה שבידו ויפרוש. יש להבין במה נחלקו בן זומא ורבי יהודה. שתי בחינות אנו מוצאים לטבילה1. האחת להטהר מן הטומאה והשניה […]

י"ג מידות >> גזירה שוה

נידה (י"ט ע"ב) – לימוד מגזירה שוה

הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ האר"י. במשנה (י"ט ע"א) אמרו: הירוק, עקביא בן מהללאל מטמא וחכמים מטהרין, אמר רבי מאיר אם אינו מטמא משום כתם מטמא משום משקה. והגמ' (י"ט ע"ב) דנה במחלוקת רבנן ור' מאיר ומסקנת הגמ': אלא הכי קאמר להו (ר' מאיר לחכמים) אלפוה בג"ש כתיב הכא "שלחיך פרדס רמונים" וכתיב התם "ושולח מים על פני חוצות". ורבנן, אדם דן ק"ו מעצמו ואין אדם דן ג"ש מעצמו. לכאורה קשה מה אמר ר' […]

תגיות:

י"ג מידות >> קל וחומר

יומא י' (ע"א) – לימוד מקל וחומר

יומא י' ע"א: אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן משום ר' יהודה ברבי אלעאי עתידה רומי שתפול ביד פרס קל וחומר ומה מקדש ראשון שבנאוהו בני שם והחריבוהו כשדיים נפלו כשדיים ביד פרסיים מקדש שני שבנאוהו פרסיים והחריבוהו רומיים אינו דין שיפלו רומיים ביד פרסיים. אמר רב עתידה פרס שתפול ביד רומי אמרו ליה רב כהנא ורב אסי לרב בנויי ביד סתורי אמר להו אין גזירת מלך היא איכא דאמרי אמר להו אינהו נמי הא קא סתרי בי […]

י"ג מידות >> גזירה שוה

זבחים קי"ט (ע"א) – לימוד מגזירה שוה

זבחים קי"ט (ע"א): א"ל ריש לקיש לרבי יוחנן מעשר שני נמי ליתני א"ל מעשר שם שם מארון קא ילפי כיון דארון לא הוה מעשר נמי לא הואי אי הכי פסח וקדשים נמי דשם שם מארון ילפי דכיון דארון לא הוה אינהו נמי לא הוו א"ל [דאמר לך] הא מני ר"ש היא דאמר אף צבור לא הקריבו אלא פסח וחובות הקבוע להן זמן אבל חובות שאין קבוע להם זמן הכא והכא לא קרב. לפי סוגיא זו נדחתה הגזירה "שם" "שם" מארון. […]

תגיות:

י"ג מידות >> קל וחומר

פסחים י"ח (ע"ב) – לימוד מקל וחומר

פסחים י"ח (ע"ב) – י"ט (ע"א): דתניא אמר רבי יוסי מניין לרביעי בקודש שהוא פסול ודין הוא ומה מחוסר כפורים שמותר בתרומה פסול בקודש שלישי שפסול בתרומה אינו דין שיעשה רביעי בקודש ולמדנו שלישי בקודש מן התורה ורביעי מקל וחומר שלישי מן התורה דכתיב והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל מי לא עסקינן דנגע בשני רביעי מקל וחומר כדאמרינן. ופרש"י: ולמדנו שלישי בקודש מן התורה – ודלא תימא דיו לבא מן הדין להיות כנדון מה תרומה עושה שלישי ותו […]

י"ג מידות >> גזירה שוה

כרתות ט' (ע"א) – לימוד מגזירה שוה

הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ האר"י והרב קוק. במשנה בכרתות (דף ט' בגמרא) אמרו: אלו מביאין על הזדון כשוגג… ושבועת העדות ושבועת הפקדון ובגמ' אמרו: שבועת העדות מנלן דת"ר בכולן נאמר "ונעלם" כאן לא נאמר "ונעלם" לחייב על השוגג כמזיד שבועת הפקדון מנלן, יליף "תחטא" משבועת העדות. ביאור הדברים נאמר בפרשת שבועת העדות (ויקרא ה' א')   ונפש כי תחטא ושמע קול אלה והוא עד או ראה או ידע אם לא יגיד ונשא עוונו […]

תגיות: ,

י"ג מידות >> גזירה שוה

כרתות (ה' ע"א) וחגיגה (י"א ע"ב)- לימוד מגזירה שוה

מהדורה תניינא – למהדורה קמא לחץ כאן הגמרא בכריתות (ה' ע"א), מביאה ארבעה לימודים בקל וחומר: אמר רבי ינאי: לעולם אל תהי גזירה שוה קלה בעיניך, שהרי פיגול אחד מגופי תורה ולא לימדו הכתוב אלא מגזירה שוה, דאמר רבי יוחנן תני זבדא בר לוי: נאמר להלן: "ואוכליו עונו ישא", ונאמר כאן: "והנפש האוכלת ממנו עונה תשא", מה להלן כרת אף כאן כרת. אמר ר' סימאי: לעולם אל תהי גזירה שוה קלה בעיניך, שהרי נותר אחד מגופי תורה ולא לימדו הכתוב […]

תגיות: , , ,

י"ג מידות >> גזירה שוה

כרתות (ה' ע"א) וחגיגה (י"א ע"ב)- לימוד מגזירה שוה

מהדורה קמא – למהדורה תניינא לחץ כאן   הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י והרמ"ע מפאנו.   כריתות ה' (ע"א): א"ר ינאי לעולם אל תהי גזירה שוה קלה בעיניך שהרי פיגול אחד מגופי תורה ולא לימדו הכתוב אלא מגזירה שוה דאמר רבי יוחנן תני זבדא בר לוי נאמר להלן (ויקרא יט) ואוכליו עונו ישא ונאמר כאן (ויקרא ז) והנפש האוכלת ממנו עונה תשא מה להלן כרת אף כאן כרת  א"ר סימאי לעולם אל […]

תגיות: , , ,

י"ג מידות >> גזירה שוה

כרתות (ז' ע"ב) – לימוד מגזירה שוה

הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. הגמרא בכרתות ז' (ע"ב): … ליתן כרת למקלל דכתיב במקלל "ונשא חטאו" וכתיב בפסח שני "חטאו ישא" מה להלן כרת אף כאן כרת. נראה שהגזירה שוה, משוה בין ישראל לקב"ה, שפסח הוא יצירת עם ישראל והמבטל עשה דקרבן פסח כורת עצמו מן האומה, כן המברך את השם כורת עצמו מן המקור. האר"י ביאר שג"ש היא בתפארת הממצעת את החסד והדין. לכאורה היה נראה שכאן זה דין גמור […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

תמורה (י"ב) – לימוד מגזירה שוה

הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. תמורה י"ב: תניא רבי שמעון אומר וכי עפר הוא והלא אפר הוא שינה הכתוב ממשמעו לדון הימנו גזירה שוה נאמר כאן עפר ונאמר להלן (במדבר ה) עפר מה להלן עפר ע"ג המים אף כאן עפר על גבי המים ומה כאן הקדים עפר למים כשר אף כאן הקדים עפר למים כשר לימוד זה מלמדנו על היחס הנכון שבין המים לעפר הן בסוטה והן במי חטאת בטהרת טומאת מת […]

תגיות:


אינדקס השיעורים ואפשרויות החיפוש השונות באתר

חיפוש שיעורים

  • נושא

  • שם הרב



חיפוש מתקדם


נושאים

דילוג לתוכן