נזיר ה' (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
נזיר ה' (ע"א): ויליף "ימים" "ימים" מבתי ערי חומה מה התם י"ב חדש אף כאן י"ב חדש. ג"ש ימים ימים מופיעה בנזיר דף ה', נזיר עולם מגלח כל י"ב חדש, וילפינן מאבשלום שנאמר בו ימים וילפינן ימים ימים מבתי ערי חומה. ויש ג"ש בכתובות נ"ז שנותנין לארוסה בתולה י"ב חודש, וילפינן "ימים" מ"ימים" מבתי ערי חומה. נראה שעצם הענין ששנה נחשבת לזמן היוצר קביעות לדבר מתבטא בבתי ערי חומה. עד שנה שאדם גר בביתו עדיין נחשבת דירתו ארעית. רק אחרי […]
כתובות נ"ז – לימוד מגזירה שוה
נאמר במשנה (נ"ז ע"א): נותנין לבתולה שנים עשר חדש משתבעה הבעל, לפרנס את עצמה. ואמרי על זה בגמרא (נ"ז ע"ב): מנא הני מילי אמר רב חסדא דאמר קרא ויאמר אחיה ואמה תשב הנערה אתנו ימים או עשור מאי ימים אילימא תרי יומי משתעי איניש הכי אמרו ליה תרי יומי אמר להו לא אמרו ליה עשרה יומי אלא מאי ימים שנה דכתיב ימים תהיה גאולתו ואימא חדש דכתיב עד חדש ימים אמרי דנין ימים סתם מימים סתם ואין דנין ימים סתם […]
סנהדרין פ"ו (ע"א) – לימוד מדבר הלמד מעניינו ודבר הלמד מסופו
סנהדרין פ"ו (ע"א): תנו רבנן לא תגנוב בגונב נפשות הכתוב מדבר אתה אומר בגונב נפשות או אינו אלא בגונב ממון אמרת צא ולמד משלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן דבר הלמד מעניינו במה הכתוב מדבר בנפשות אף כאן בנפשות תניא אידך לא תגנובו בגונב ממון הכתוב מדבר אתה אומר בגונב ממון או אינו אלא בגונב נפשות אמרת צא ולמד משלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן דבר הלמד מעניינו במה הכתוב מדבר בממון אף כאן בממון. עי' במבוא לדבר הלמד מעניינו. […]
כתובות קי"א (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
כתובות קי"א (ע"א): אמר רב ענן כל הקבור בארץ ישראל כאילו קבור תחת המזבח כתיב הכא "מזבח אדמה תעשה לי" וכתיב התם "וכפר אדמתו עמו". בפשטות הלימוד הוא בגזירה שוה. לימוד זה מתבסס על לימוד נוסף בגזירה שוה. נאמר "וייצר ה' אלוקים את האדם עפר מן האדמה" ונאמר "מזבח אדמה תעשה לי" וכן אמרו בב"ר פי"ד, ח': "מן האדמה" רבי ברכיה ורבי חלבו בשם רבי שמואל בר נחמן אמרו ממקום כפרתו נברא היך מה דאת אמר (שמות כ) "מזבח אדמה […]
בבא מציעא ס"א (ע"א) – לימוד מדבר הלמד מעניינו ודבר הלמד מסופו
בבא מציעא ס"א (ע"א): … אלא לאו בגזל למה לי לכובש שכר שכיר כובש שכר שכיר בהדיא כתיב ביה לא תעשוק שכיר עני ואביון לעבור עליו בשני לאוין ולוקמה ברבית ואונאה ולעבור עליו בשני לאוין דבר הלמד מעניינו ובעניינא דשכיר כתיב. ופרש"י: ובעניינא דשכירות כתיב – לאו דגזל "לא תעשוק" ו"לא תגזול", וכל עושק כבישת שכר שכיר הוא: הפסוק הנדרש ב"דבר הלמד מעניינו" הוא בויקרא (י"ט, י"ג): לא תעשק את רעך ולא תגזל, לא תלין פעלת שכיר אתך עד בקר. […]
כתובות ס"ח (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
כתובות ס"ח (ע"א): היינו דאמר רבי אלעזר בואו ונחזיק טובה לרמאין שאלמלא הן היינו חוטאין בכל יום שנאמר וקרא עליך אל ה' והיה בך חטא ותני רבי חייא בר רב מדיפתי רבי יהושע בן קרחה אומר כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים כתיב הכא השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל וגו' וכתיב התם יצאו אנשים בני בליעל מה להלן עבודת כוכבים אף כאן עבודת כוכבים. כתב הרב קוק במידת גזירה שוה: אורות הקדש, החיים בחיים […]
זהר פקודי רל"ט (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה
זהר פקודי רל"ט (ע"ב): … והאי קרא מוכח עלייהו, דכתיב "צו את אהרן ואת בניו לאמר", "צו" דא עבודה זרה, רוח מסאבא, "לאמר", דא אתתא דאקרי יראת יקו"ק, כתיב הכא "לאמר", וכתיב התם (ירמיה ג א) "לאמר הן ישלח איש את אשתו", והא אוקמוה. המלה לאמר נדרשת על אשה, בגזירה שוה. כך גם דרשו חז"ל בשבע מצוות בני נח "לאמר" – דא גילוי עריות. ואף שם באותה גזירה שוה. הביטוי לאמר בצורתו הפשוטה שייך להנהגת גילוי הנעלם. כך נאמר בזהר […]
מכילתא יתרו (ח') – לימוד מדבר הלמד מעניינו ודבר הלמד מסופו
מכילתא יתרו פרשה ח': לא תגנוב בגונב נפשות הכתוב מדבר. או הרי זה אזהרה לגונב ממון ולא אזהרה לגונב נפש. אמרת צא ולמד משלש עשרה מדות. ועוד אמרת שלש מצות נאמרו בענין זה שתים מפורשות ואחת סתומה נלמד סתומה ממפורשת מה מפורשת מצות שחייבין עליה מיתות בית דין אף סתומה מצוה שחייבין עליה מיתת בית דין והביא רש"י דברים אלו בפירושו לפסוק זה. דבר הלמד מעניינו מענין וא"ו1. אות וא"ו היא תפארת ורומזת לתורה שבכתב. "התפארת" זו מתן תורה (ברכות […]
כתובות מ"ו (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
כתובות מ"ו (ע"א) … דתניא רבי יהודה אומר אינו חייב עד שישכור עדים מאי טעמא דר' יהודה אמר ר' אבהו אתיא שימה שימה כתיב הכא ושם לה עלילות דברים וכתיב התם לא תשימון עליו נשך מה להלן ממון אף כאן ממון. כתב הריטב"א: דלהכי שני קרא וכתב הכא ושם לה עלילות דברים כלומר הוצאת שם רע הבאה על ידי שימת ממון. נראה שהשינוי של הכתוב במילה "שם" מבטא פעולה מיוחדת של שימה שלא כדרך העולם ולא כפי המורגל. לכן הדגישה […]
ספרי שלח (ט') – לימוד מדבר הלמד מעניינו ודבר הלמד מסופו
ספרי שלח על הפסוק "למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי והייתם קדושים לאלקיכם": "והייתם קדושים לאלהיכם" – זו קדושת כל המצות. אתה אומר זו קדושת מצות או אינו אלא קדושת ציצית אמרת במה ענין מדבר בקדושת כל המצות. רבי אומר זו קדושת ציצית אתה אומר זו קדושת ציצית או אינו אלא קדושת הגוף כשהוא אומר ויקרא יט קדושים תהיו הרי כל המצות האמורות הא מה ת"ל והייתם קדושים לאלהיכם זו קדושת ציצית מגיד שהציצית מוספת קדושה לישראל. תנא קמא למד […]