פרשה ג – פסקה ד1
קהלת רבה פרשה ג', ד' 1 דבר אחר, "עת ללדת", מעת ללדת היא "עת למות", משעה שאדם נולד הוא נגזר עליו כמה שנים יחיה. אם זכה – הוא משלים את שנותיו, אם לאו – פוחתין לו מהם, דכתיב: "יראת ה' תוסיף ימים ושנות רשעים תקצורנה", כך דברי ר' עקיבא, ורבנן אמרין: אם זכה – מוסיפין לו על שנותיו, אם לאו – פוחתין לו משנותיו. אם זכה מוסיפין לו, שנאמר: "הנני יוסף על ימיך חמש עשרה שנה". אמר להון: משלו מוסיפין, […]
פרשה ג – פסקה ג
קהלת רבה פרשה ג', ג' דבר אחר, "עת ללדת וגו'", ואפילו מלאך המות נעשה קטיגור שלה. אמר ר' שמואל בר נחמן: על שלש עבירות נשים מתות בשעת לידתן וכו', ובשלשה דברים אנשים מתים: השרוי בבית המרועע, והמהלך בדרך יחידי, והמפרש בים הגדול נעשה השטן קטיגורו. דאמר ר' לוי: בשלשה מקומות השטן מצוי לקטרג: השרוי בבית המרועע, והמהלך בדרך יחידי, והמפרש בים הגדול. ר' שמעון בר אבא בשם ר' חנינא: כל הדרכים בחזקת סכנה. ר' ינאי הוה נפיק לאיסטרטה הוה מפקד […]
פרשה ג – פסקה ב
קהלת רבה פרשה ג', ב' "עת ללדת ועת למות". אמר ר' ברכיה: הרי כל חכמתו של שלמה שאמר "עת ללדת ועת למות", מה הוא, אשריו לאדם ששעת מיתתו כשעת לידתו, מה שעת לידתו נקי אף שעת מיתתו נקי. "עת ללדת ועת למות", בשעה שהאשה יושבת על המשבר אינון צווחין לה חייתא, ולמה אינון צווחין לה חייתא, שהיא מייתה וחייה, ולמה אינון צווחין לה מחבלתא, דהיא ממשכנא בידוי דמיתה, היך מה דאת אמרת: "אם חבול תחבול שלמת רעך וגו'". ר' סימון […]
פרשה ג – פסקה א
קהלת רבה פרשה ג', א' "לכל זמן ועת לכל חפץ", זמן היה לו לאדם הראשון שיכנס לגן עדן, שנאמר: "ויניחהו בגן עדן", וזמן היה לו שיצא משם, שנאמר: "ויגרש את האדם וגו'". זמן היה לו לנח שיכנס לתיבה, שנאמר: "בא אל התבה וגו'", וזמן היה לו לצאת, שנאמר: "צא מן התבה וגו'". זמן היה לאברהם שינתן לו המילה, שנאמר: "ואתה את בריתי תשמור", וזמן היה לבניו להמול מהן, שימולו בשני מקומות אחת במצרים ואחת במדבר, שנאמר: "כי מולים היו כל […]
מצות התשובה והוידוי ביום הכפורים
מצות התשובה והוידוי ביום הכפורים אחת המצוות המרכזיות ביום הכפורים היא מצות הוידוי. ננסה לבחון את הוידוי שביום הכפורים ביחס לוידוי ולתשובה שבכל השנה. הרמב"ם (הל' תשובה פ"ב ה"ו-ז') כותב: ו. אף על פי שהתשובה והצעקה יפה לעולם, בעשרה הימים שבין ראש השנה ויום הכפורים היא יפה ביותר ומתקבלת היא מיד, שנאמר: "דרשו ה' בהמצאו". במה דברים אמורים ביחיד, אבל צבור כל זמן שעושים תשובה וצועקין בלב שלם הם נענין, שנאמר: "כה' אלהינו בכל קראנו אליו".ז. יום הכפורים הוא זמן […]
פרשה ב – פסקה ל
קהלת רבה פרשה ב', ל' "כי לאדם שטוב לפניו וגו'", "כי לאדם שטוב לפניו", זה אברהם אבינו, "נתן חכמה ודעת ושמחה", "ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס", זה נמרוד, ולמי נאמר "לתת לטוב לפני האלהים", זה אברהם, שנאמר: "ואברהם זקן בא בימים וגו'". דבר אחר, "כי לאדם שטוב לפניו", זה יצחק, "נתן חכמה ודעת ושמחה", "ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס", זה אבימלך, ולמי נאמר "לתת לטוב לפני האלהים", זה יצחק, שנאמר: "ויזרע יצחק בארץ ההיא". דבר אחר, "כי לאדם שטוב לפניו", […]
פרשה ב – פסקה כט
קהלת רבה פרשה ב', כ"ט "כי מי יאכל ומי יחוש וגו'". אמר שלמה: מאן אכיל כמה דאכלית ומאן שתה כמה דשתיתי ומאן עבד כמה דעבדית. רבי ירמיה בשם ר' שמואל בר רב יצחק: נשר גדול היה לו לשלמה והיה רוכב עליו והולך לתדמור במדבר, ובא בו ביום אחד, הדא הוא דכתיב "ויבן את תדמור במדבר". פירוש המדרש"כִּי מִי יֹאכַל וּמִי יָחוּשׁ חוּץ מִמֶּנִּי". אמר שלמה: מאן אכיל כמה דאכלית ומאן שתה כמה דשתיתי ומאן עבד כמה דעבדית – מי אוכל […]