לחיות עם פרשת השבוע – איך שומעים חדשות?
לחיות עם פרשת השבוע – ויחי – איך שומעים חדשות? פסוק בפרשה "תפס את עיני", וננסה להתבונן בו ולראות מה ניתן ללמוד ממנו. כשיעקב מכנס את בניו לפני מותו, הוא פותח כך (בראשית מ"ט, ב'): הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ בְּנֵי יַעֲקֹב וְשִׁמְעוּ אֶל יִשְׂרָאֵל אֲבִיכֶם. התרגום לפסוק כותב: אתכנשו ושמעו בני יעקב וקבילו אלפן מן ישראל אבוכון. בפסוק נאמר פעמיים "שמעו", והתרגום מתרגם כל אחת בצורה אחרת. זה מעורר לשאול על הפסוק – מדוע בפסוק נכתב פעמיים "שמעו"? מדוע אין צורך בשמיעה […]
פרשה כא – סימן ג'
המדרש: (איוב כ) אם יעלה לשמים שיאו וראשו לעב יגיע, אם יעלה לשמים שיאו רומיה, וראשו לעב יגיע, עד מטי ענניא, א"ר יהושע בר' חנינא ור"י ברבי סימון בשם ר"א מלא כל העולם כלו בראו מן המזרח למערב שנאמר (תהלים קלט) אחור וקדם צרתני, מן הצפון לדרום מניין (דברים ד) ולמקצה השמים ועד קצה השמים, ומניין אף כחללו של עולם ת"ל (תהלים קלט) ותשת עלי כפכה (שם /תהלים קל"ט/) כגללו לנצח יאבד, על שגלל מצוה קלה נטרד מגן עדן, (שם […]
לחיות עם פרשת השבוע – פגעו בך? תמחל!
לחיות עם פרשת השבוע – ויגש – פגעו בך? תמחל! פרשת ויגש מרגשת בכל שנה מחדש. המעמד המופלא של יהודה ויוסף העומדים זה מול זה, נדרש על ידי חז"ל כבעל משמעות לדורות עולם. משיח בן דוד מצאצאי יהודה, ומשיח בן יוסף – נמצאים בתוך המתח שבין יהודה ויוסף.אלו רגעים דרמטיים. כל התסבוכת שקראנו עליה בשבועות האחרונים עומדת בפני פתרון. איך זה יתרחש? חז"ל דורשים על המעמד של יהודה מול יוסף את הפסוק (משלי כ', ה'): מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְלֶב אִישׁ […]
פרשה כא – סימן ב'
המדרש: הה"ד (משלי כד) על שדה איש עצל עברתי ועל כרם אדם חסר לב, א"ר הונא הרי שקנה שדה וקנה כרם קרוי איש, וקרוי אדם, ונקרא עצל, מה הנייה לו, אלא על שדה איש עצל עברתי, זה אדם הראשון, על כרם אדם חסר לב, זו חוה, א"ר הונא היכן מצינו שנקראת חוה אדם (ישעיה מד) כתפארת אדם לשבת בית, (משלי כד) והנה עלה כולו קמשונים, וקוץ ודרדר תצמיח לך, (שם /משלי כ"ד/) כסו פניו חרולים, בזעת אפיך תאכל לחם, (שם […]
לחיות עם פרשת השבוע – איזו מין משפחה?
לחיות עם פרשת השבוע – וישב – איזו מין משפחה? הפרשה מתחילה בפסוקים שיש לעמוד על משמעותם (בראשית ל"ז, א'-ב'): וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן. אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רֹעֶה אֶת אֶחָיו בַּצֹּאן וְהוּא נַעַר אֶת בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת בְּנֵי זִלְפָּה נְשֵׁי אָבִיו וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם. ה"אור החיים" הקדוש שואל על הפסוק הפותח את הפרשה: וישב יעקב וגו'. צריך לדעת למה הוצרך לומר פסוק זה שהלא כבר אמר בפרשה […]
פרשה כ"א – סימן א'
פרשה כ סימן י אמר רבי לוי למדתך תורה דרך ארץ לפום חילך אכול, ופרא מן מה דאת לביש ויתיר ממה דאת שרי, לפום חילך אכול, מכל עץ הגן אכול תאכל, ופרא מן מה דאת לביש, ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו, ויתיר ממה דאת שרי, שהרי שנים היו שרוין בכל העולם כולו. פרשה כא סימן א [ג, כב] ויאמר ה' אלהים הן האדם היה כאחד ממנו וגו', כתיב (דניאל ח) ואשמע אחד קדוש מדבר ויאמר [אחד קדוש] לפלמוני המדבר וגו', […]
לחיות עם פרשת השבוע – 'כי אח עשו ליעקב'
לחיות עם פרשת השבוע – וישלח – "כי אח עשו ליעקב" יש תופעה מעניינת בפרשת השבוע, ששמתי לב אליה בעקבות הופעתה גם בסוף הפרשה הקודמת. בסיום פרשת ויצא, בעת המפגש של יעקב ולבן, חוזרת התורה שבע פעמים על המילה "אח" בהטיות שונות:בראשית ל"א, כ"ג: וַיִּקַּח אֶת אֶחָיו עִמּוֹ וַיִּרְדֹּף אַחֲרָיו דֶּרֶךְ שִׁבְעַת יָמִים וַיַּדְבֵּק אֹתוֹ בְּהַר הַגִּלְעָד. בראשית ל"א, כ"ה: וַיַּשֵּׂג לָבָן אֶת יַעֲקֹב וְיַעֲקֹב תָּקַע אֶת אָהֳלוֹ בָּהָר וְלָבָן תָּקַע אֶת אֶחָיו בְּהַר הַגִּלְעָד. בראשית ל"א, ל"ב: עִם אֲשֶׁר […]
פרשה כ – סימן יב חלק א'
המדרש: [ג, כא] ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם בתורתו של ר"מ מצאו כתוב כתנות אור אלו בגדי אדם הראשון שהן דומים לפיגם רחבים מלמטה וצרין מלמעלה ר' יצחק רביא אומר חלקים היו כצפורן ונאים כמרגליות, א"ר יצחק ככלי פשתן הדקים הבאים מבית שאן, כתנות עור שהן דבוקים לעור, ר"א אמר איגיאה, רבי איבו אמר אגנייה, רבי יהושע בן לוי אמר לגאי, רבי יוסי בר חנינא אמר סיסרטון, ר"ש בן לקיש אמר גלי קסינון ובהם היו בכורות משתמשין, […]
לחיות עם פרשת השבוע – רחל ולאה, בבלי וירושלמי
לחיות עם פרשת השבוע – ויצא – רחל ולאה, בבלי וירושלמי הפרשה פותחת (בראשית כ"ח, י'): וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה. דורשים על כך חכמים (בראשית רבה פרשה ס"ח, ח'): "חרנה", תנא בשם רבי נחמיה: כל דבר שהוא צריך למ"ד בתחלתו ניתן לה ה"א בסופה: "סדומה", "שעירה", "מצרימה", "חרנה". במקום לומר: "לחרן", התורה אומרת "חרנה". מדוע זה כך? מה עומד בבסיס תופעה לשונית זו?יש לשים לב לכך, שהמקומות המוזכרים במדרש הם מקומות בעלי קונוטציה שלילית. אלו מקומות שהיו בהם […]
פרשה כ – סימן יא חלק ב'
המדרש: רבי סימון אמר אם כל חי אמן של כל החיים, דאמר רבי סימון כל מאה ושלשים שנה שפירשה חוה מאדם, היו רוחות הזכרים מתחממין ממנה והיא יולדת מהם, ורוחות נקבות מתחממות מאדם ומולידות ממנו הה"ד (שמואל ב ז) אשר בהעוותו והוכחתיו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם, בנוי דאדם קדמאה, מאן דאמר רוחי דביתא טבן דרבין עמיה, מאן דאמר אינון בישין דחכמין יצריה, רוחין דחקלא, מ"ד דאינון טבין דלא חכימין יצריה, ומ"ד דאינון בישין דלא רבין עמיה.