סוג מדיה: טקסט

המדרש: [ב, ג] ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו, כתיב (משלי י) ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה, ברכת ה' היא תעשיר זו השבת שנאמר ויברך אלהים את יום השביעי, ולא יוסיף עצב עמה זה האבל, היך מה דאת אמר (שמואל ב יט) נעצב המלך על בנו.

שמירת הלשון בשיחה זו נעסוק בענין שמירת הלשון.חכמים האריכו לבאר את המרכזיות והחשיבות של שמירת הלשון. דבר זה חשוב במיוחד בדורנו, שבו עם ישראל חוזר לארצו ולמדינתו.הרב צבי יהודה קוק זצ"ל היה אומר, שבהשגחה אלוקית כתב החפץ חיים את ספריו "חפץ חיים" ו"שמירת הלשון", בתקופה של שיבת עם ישראל לארצו. זהו הבסיס לגאולה. כל חברה צריכה להיות מיוסדת על לשון נקיה. זהו אחד היסודות של המדינה ושל החברה. חברה שבנויה על שמירת הלשון – יוצרת איכות חיים מיוחדת. אדם יודע […]

לחיות עם פרשת השבוע – משפטים – הוו מתונים! חז"ל דרשו בכמה פנים את הקשר שבין סוף הפרשה הקודמת ובין תחילת הפרשה שלנו. הדרשות מבוססות על כך שהפסוק הפותח את הפרשה פותח בו' החיבור (שמות כ"א, א'): וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם. לאיזה ענין שהוזכר קודם לכן מתחבר הפסוק הזה?נעמוד על אחת הדרשות בתנחומא (משפטים, ו'): ודיינים צריכין לחמוצי (להשהות) דינייהו, כדדרש בר קפרא: מנא הא מילתא דאמרו רבנן הוו מתונים בדין, שנאמר: "לא תעלה במעלות וגו'", וסמיך ליה: "ואלה […]

המדרש: מלאכתו, לא כן אמר ר' ברכיה בשם רבי סימון לא בעמל ולא ביגיעה ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו ואת אומר מכל מלאכתו, אתמהא אלא להפרע מן הרשעים שהן מאבדין את העולם שנברא כולו בעמל וביגיעה, וליתן שכר טוב לצדיקים שהן מקיימין את העולם שנברא כולו בעמל וביגיעה, ומה נברא בו לאחר ששבת, שאנן, ונחת, שלוה, והשקט, רבי לוי בשם ר' יוסי ב"ר נהוראי כל זמן שהיו ידי קוניהם ממשמשין בהם היו מותחים והולכין כיון שנחו ידי קוניהם מהן […]

"אין כפיה ברוחניות" בתקופה האחרונה, נערכה ביקורת של מבקר המדינה על הישיבות. המדינה תומכת בעולם הישיבות תמיכה משמעותית מידי שנה, ולכן המבקר בודק כיצד מתנהלות הישיבות, וכיצד מוודאים שהתמיכה משמשת למטרותיה. כחלק מן הבדיקה, הפנה מבקר המדינה שאלה לישיבות: למה אין מבחנים בישיבות?בדרך כלל, מבחנים הם מדד טוב מאוד לדעת האם המוסד מתנהל כראוי, והאם הוא משיג את המטרות הלימודיות שלו. כך זה, למשל, בכל האוניברסיטאות. למה בעולם הישיבות לא משתמשים במדד הזה? ראשית, יש לשמוח בכך שהמבקר בודק ומברר. […]

לחיות עם פרשת השבוע – יתרו – ברוך ה'! בפרשת יתרו יש שני חלקים מרכזיים. הראשון מהווה הכנה למתן תורה, כפי שנראה בהמשך, והשני כולל את מתן תורה ומה שבא בעקבותיו. נעמוד על ביטוי שאומר יתרו, כפי שדרשו אותו חכמים (שמות י"ח, י'-י"א): וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת הָעָם מִתַּחַת יַד מִצְרָיִם. עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹקִים כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם. פסוק זה נדרש על ידי חכמים בגמרא.המשנה […]

המדרש: רבי שאליה לרבי ישמעאל ב"ר יוסי א"ל שמעת מאביך, מהו ויכל אלהים ביום השביעי, אתמהא, אלא כזה שהוא מכה בקורנוס על גבי הסדן, הגביהה מבעוד יום והורידה משתחשך, אר"ש בן יוחאי בשר ודם שאינו יודע לא עתיו ולא רגעיו ולא שעותיו, הוא מוסיף מחול על הקודש, אבל הקדוש ברוך הוא שהוא יודע רגעיו ועתיו ושעותיו, נכנס בו כחוט השערה, גניבא ורבנן, גניבא אמר משל למלך שעשה לו חופה וציירה וכיירה, ומה היתה חסרה כלה שתכנס לתוכה, כך מה היה […]

להרגיש את הנוכחות האלוקית – ב' בשיעור הקודם התחלנו לעסוק מעט בדמותו של הצדיק ר' אשר פריינד זצ"ל. נמשיך בנקודות נוספות מדמותו. הנקודה העיקרית, כפי שנאמר בשיחה הקודמת, היא הנוכחות האלוקית – האמונה שהקב"ה עושה הכל, ואין דבר שלא בא ממנו.נקודה זו הולידה נקודות נוספות שנעמוד עליהן בשיחה זו. תלמידיו מספרים על ענוה גדולה מאוד שנהג בה ר' אשר. כך מובא בספר על דמותו (עמ' 93): דרך הענוה שדגל בה ר' אשר היתה שונה בתכלית מכל המושג ענוה המוכר כיום […]

לחיות עם פרשת השבוע – בשלח – כח ההרתעה השבוע האחרון היה עמוס באירועים. כל אירוע דורש התבוננות בפרשה כדי לקבל את המבט של התורה על האירועים. נפתח בקצרה ביחס לקריעת ים סוף.בשירת הים נאמר (שמות ט"ו, ב'): זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ. רש"י: זה אלי – בכבודו נגלה עליהם והיו מראין אותו באצבע, ראתה שפחה על הים מה שלא ראו נביאים. חז"ל דרשו זאת כך (מכילתא בשלח, מסכתא דשירה פרשה ג'): ר' אליעזר אומר: מנין אתה אומר שראתה […]

המדרש: [ב, ב] ויכל אלהים ביום השביעי וגו', א"ר חנינא משכני רבי ישמעאל ב"ר יוסי אצל פונדק אחד ואמר לי כאן התפלל אבא של שבת בערב שבת, ר' ירמיה ור' אחא אמרי ר"י מקשי כאן התפלל אבא של שבת בערב שבת, אתמהא, ולא צריך מקשי, דהא חמריא הוו סלקין מן ערב לציפורין, והוו אמרין כבר שבת רבי חנינא בן דוסא בעירו, ואי בעית מקשיא על הדא קשיא דאמר רבי חנינא משכני רבי ישמעאל ברבי יוסי אצל פונדק אחד, ואמר לי […]

להרגיש את הנוכחות האלוקית היה יהודי צדיק בירושלים בשם ר' אשר פריינד זצ"ל.לאחרונה נתקלתי בספר שיצא עליו, וחשבתי שיש מקום לייחד שיחה או יותר על מה שיש ללמוד ולהתבונן משיטתו. בשיחה זו נעסוק בנקודה אחת, שבאה לידי ביטוי בדרכים רבות – ר' אשר ראה בכל דבר את הקב"ה. הוא ממש חי את המציאות האלוקית. בכל דבר שקרה לו, הוא ראה את מעשה ה'. הכל בא רק מאת ה'.היתה תקופה שהיו לר' אשר מתנגדים, ונראה שחלק מההתנגדות היתה בגלל הנקודה הזו. […]

לחיות עם פרשת השבוע – בא – ארבעת כוחות השעבוד במצרים פרשת בא מסתיימת ביציאת מצרים. יציאת מצרים היא אירוע חשוב ביותר. בזוה"ק מובא שיציאת מצרים מוזכרת בתורה חמישים פעמים – הקב"ה משתבח עוד ועוד בכך שהוציא את ישראל ממצרים.ננסה, לאור דברי חכמים, להבין את המשמעות של יציאת מצרים, ואת הדרך בה נוכל אנו לחיות זאת היום – לצאת מהמיצרים ומהכלא שאנו נתונים בו. בזוה"ק (ח"ב ל"ו ע"א) מובאת שאלה של רבי יוסי על הפסוקים. כשהקב"ה מודיע על מכת בכורות, […]

המדרש: רבנן אמרי אפי' דברים שאתה רואה אותן שהן יתירה בעולם כגון זבובין ופרעושין ויתושין אף הן בכלל ברייתו של עולם הן, ובכל הקדוש ברוך הוא עושה שליחותו, אפי' ע"י נחש, אפי' ע"י יתוש, אפי' ע"י צפרדע, רבי תנחומא אמר לה בשם רבי מנחמה רבי ברכיה בשם רבי חלבו רבי אחא הוה משתעי הדין עובדא חד בר נש הוה קאים על כיף נהרא, חמא חד עורדען טענה חדא עקרב ומגיזה יתיה נהרא וכיון דעבדת שליחותיה אחזרתא לאתרה, רבי פנחס בשם […]

לחיות עם פרשת השבוע – שמות נקודה אחת בפרשה, קודם שנאמר את ההודאה על הגשמים כדרכנו מידי שנה. משה אומר לה' (שמות ד', א'): וַיַּעַן מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקֹלִי כִּי יֹאמְרוּ לֹא נִרְאָה אֵלֶיךָ ה'. בתגובה לכך נותן ה' למשה שלושה אותות שעליו לעשות לפני ישראל כדי שיאמינו בו ובשליחותו. בשנים קודמות ביארנו, שהאותות הם שפה שהקב"ה מלמד את משה כדי שילמד את בני ישראל. השפה הזו מלמדת איך מביאים את עם ישראל לאמונה. האות […]

המדרש: בר סירא אמר אלוה העלה סמים מן הארץ, בהם הרופא מרפא את המכה, ובהם הרוקח מרקח את המרקחת, א"ר סימון אין לך כל עשב ועשב, שאין לו מזל ברקיע שמכה אותו, ואומר לו גדל, הה"ד (שם /איוב/ לח) הידעת חקות שמים אם תשים משטרו בארץ וגו', לשון שוטר, (שם /איוב/ לח) התקשר מעדנות כימה או מושכות כסיל תפתח, רבי חנינא בר פפא ור' סימון אמר כימה מעדנת את הפירות, וכסיל מושך בין קשר לקשר, הה"ד (שם /איוב ל"ח/) התוציא […]

לחיות עם פרשת השבוע – ויחי פרשת "ויחי" היא פרשת הציפיה לישועה. בצורה מפורשת זה מופיע בברכת יעקב לדן (בראשית מ"ט, י"ח): לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'. אך כבר בתחילת הפרשה אנו פוגשים את העיסוק בישועה ובציפיה אליה, בדברי יעקב (בראשית מ"ט, א'): וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו וַיֹּאמֶר הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. בגמרא מובא תיאור ההתרחשות כשהתאספו בני עקב סביב מיטתו (פסחים נ"ו ע"א): …דאמר רבי שמעון בן לקיש: "ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם", […]

המדרש: וכל צבאם, א"ר אלעזר ג' צבאים הן, צבא לשמים ולארץ, וצבא לתלמידים, וצבא ליסורין, צבא לשמים וארץ שנאמר ויכלו השמים והארץ וכל צבאם, צבא לתלמידים מנין, שנאמר (איוב יד) כל ימי צבאי איחל עד בוא חליפתי עד יקום חלופי, וצבא ליסורים מניין שנאמר (שם /איוב/ ז) הלא צבא לאנוש עלי ארץ, וכל צביונו של אדם אינו אלא על הארץ ומה הנייה לו וכימי שכיר ימיו, נחמן בריה דר' שמואל בר נחמן אמר אם זכה צבא לו ואם לאו צבא […]

לחיות עם פרשת השבוע – ויגש – מים עמוקים עצה בלב איש פרשת "ויגש" מעוררת בנו בכל שנה מחדש חויה מיוחדת, של המפגש בין יהודה ויוסף. זהו השיא של סיפור יוסף ואחיו.השבוע שאל אותי מישהו, על פי מה קבעו חכמים את חלוקת הפרשיות.סיום פרשת מקץ, לאחר שנמצא הגביע באמתחת בנימין (בראשית מ"ד, טז-יז): וַיֹּאמֶר יְהוּדָה מַה נֹּאמַר לַאדֹנִי מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק הָאֱלֹקִים מָצָא אֶת עֲוֹן עֲבָדֶיךָ הִנֶּנּוּ עֲבָדִים לַאדֹנִי גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲשֶׁר נִמְצָא הַגָּבִיעַ בְּיָדוֹ. וַיֹּאמֶר חָלִילָה לִּי […]

המדרש: א"ר יהושע בן לוי נשתכללו שמים בחמה ולבנה ובמזלות ונשתכללה הארץ באילנות ובדשאין וגן עדן, רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי מכוללים היו המעשים והיו מותחין והולכין.

איך בונים קשר? במשלי מובאים שני פסוקים דומים, שיש מקום לעמוד על המסרים העולים מהם.האחד (משלי ט"ו, י"ז): טוֹב אֲרֻחַת יָרָק וְאַהֲבָה שָׁם מִשּׁוֹר אָבוּס וְשִׂנְאָה בוֹ. והשני (משלי י"ז, א'): טוֹב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה בָהּ מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵי רִיב. לאור דברי חז"ל נראה, שהפסוק הראשון מדבר על קשר בין אנשים, והשני מדבר על קשר בתוך בית – בין אחים, או בין איש לאשתו וכדומה.הראשון מלמד איך בונים חברה, והשני – איך בונים בית. קודם שנראה את דרשת חכמים, יש […]