סוג מדיה: טקסט

השמיטה – חיבור סביב היעוד השנה עוברת וטרם עסקנו בפן המוסרי של שנת השמיטה שאנו בעיצומה. ננסה לעמוד על ערכים מרכזיים העולים מעניינה של שנת השמיטה.מובא במכילתא (משפטים, מסכתא דכספא פרשה כ'): דבר אחר "והשביעית תשמטנה ונטשתה", מפני מה אמרה תורה, לא שיאכלו אותה עניים?! הרי אני מכניסה ומחלקה לעניים, תלמוד לומר: "והשביעית תשמטנה ונטשתה", מגיד שפורץ בה פרצות, אלא שגדרו חכמים מפני תקון העולם. אל יאמר אדם: הרי מטרת השמיטה היא שיהיה לעניים. עדיף שאני אכניס את הפירות לביתי […]

לחיות עם פרשת השבוע – בלק – מענייני השעה כמה הרהורים בעקבות הפרשה והאירועים בימים האחרונים. השבוע חגגנו ארבעים שנה לישיבה. במהלך האירוע נמנענו מלהזכיר את הכאב על הפיגוע שבו נרצח מלאכי רוזנפלד הי"ד. אביו, אליעזר רוזנפלד יבלט"א, למד בישיבה, ואף התכונן להגיע לאירוע. אחיו של אליעזר, יצחק ז"ל, למד אף הוא בישיבה ונהרג בהיותו בקורס מט"קים. בישיבה אנו מרגישים קרבה מיוחדת לאירוע. הטרור שוב פוגע בנו, ומעורר למחשבות בענין.לאחרונה יצא לי לשוחח עם כמה אנשים על הצורה שבה התקשורת […]

המדרש: רבי לוי בשם רבי חמא בר חנינא אמר שלשה בריות היה הקדוש ברוך הוא בורא בכל יום ויום, בא' ברא שמים וארץ ואורה, בב' רקיע וגיהנם ומלאכים, בג' אילנות ודשאין וגן עדן, בד' חמה ולבנה ומזלות, בה' עופות ודגים ולויתן, בו' אדם וחוה ורמשים, אמר רבי פנחס בו' ברא ששה, אדם וחוה ורמש, ובהמה וחיה ומריאים, אמר רבי בנייא אשר ברא אלהים ועשה אין כתיב כאן, אלא אשר ברא אלהים לעשות, כל מה שהיה הקדוש ברוך הוא עתיד לבראות […]

מטמא את הטהורים ומטהר את הטמאים מובא בשם הבעש"ט על ענין פרה אדומה (עי' כתר שם טוב ח"ב, שצ"ג): נודע מה שאמר הבעש"ט זללה"ה ששאלוהו תלמידיו על ענין פרה אדומה היכן היא רמוזה לבוא מזה לעבודת הש"י תמיד, כמו שלימד הבעש"ט זלה"ה שכל המצות הם נצחיות בשכל, אף שבפועל הם בזמן ובמעשה, בשכל הם תמיד נצחיים, כי התורה היא אלקותו ואלקותו נצחיות… ושאלוהו על פרה אדומה, שמטהרת טמאים ומטמאה טהורים.והשיב הבעש"ט זלה"ה שזהו ענין הגבהות, שמתחלה אם האדם מתנהג בדרך […]

לחיות עם פרשת השבוע – חוקת – הנהגה של נועם בפרשת חוקת עם ישראל עומד בפני הכניסה לארץ ישראל.אחר שלושים ושמונה שנה של הנהגה אלוקית, ביציאת מצרים ובהליכה במדבר, עומד עם ישראל בפתח כניסתו לארץ. עכשיו מתחיל עם ישראל להיות מונהג בהנהגה שמתאימה לארץ ישראל.ההנהגה החדשה מתחילה עם מותה של מרים (במדבר כ', א'-ב'): וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה מִדְבַּר צִן בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וַיֵּשֶׁב הָעָם בְּקָדֵשׁ וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שָׁם. וְלֹא הָיָה מַיִם לָעֵדָה וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן. […]

המדרש: ד"א למה ברכו, ר' ברכיה ורבי דוסתאי ורבי שמואל בר נחמן, רבי דוסתאי אומרים שאין לו בן זוג, חד בשבתא, תרי, תלתא, ארבעתא, חמשא, ערובתא, שבתא לית לה בן זוג, ר' שמואל בר נחמן אמר שאינו נדחה, י"ט נדחה, יוה"כ נדחה, שבת אינה נדחית, תני ר"ש בן יוחאי אמרה שבת לפני הקדוש ברוך הוא רבש"ע לכולן יש בן זוג, ולי אין בן זוג, א"ל הקדוש ברוך הוא כנסת ישראל היא בן זוגך, וכיון שעמדו ישראל לפני הר סיני אמר […]

צחוק ופרופורציות נעסוק בדברי התנא דבי אליהו, וננסה לחשוב על משמעותם עבורנו (אליהו רבה פרשה י"ד): ישמור אדם דברים בלבבו שלא ירבה שחוק שיחה ותיפלות… כך אמר להם הקב"ה לישראל: בניי, לא אני הוא שישבתי תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שיברא העולם, עד שדרשתי וחקרתי וצרפתי ובחנתי את כל דברי תורה כולה, ומיום שניברא העולם עד אותה שעה, ישבתי על כסא כבוד שלי, שליש היום אני קורא ושונה, ושליש היום אני דן את הדין, ושליש היום אני עושה צדקה, […]

לחיות עם פרשת השבוע – קרח – על הקנאה פרשה זו יפה נדרשת, ואף אנו נתרום את חלקנו.בשמו של האר"י מובא, שבקורח התגלגלה נשמתו של קין.הרב קוק בנה על יסוד דברים אלו פסקה באורות (ישראל ותחייתו, ט"ו): הקינות עשתה באדם את מעשה המפעל הקרחי בישראל. הקריאה של "כל העדה כולם קדושים ובתוכם ד'" היתה קריאה לועגת לכל תוכן הקודש ולכל הרוממות וההכנה התוכית, הדרושה להעשות עד שיהיה הקודש מבוסס בחיים באמת, שיהיה מובטח מכל פגם וסאוב, שלא יהפך לרועץ ולצרה […]

המדרש: ר' יוחנן בשם ר' יוסי בר חלפתא אמר אברהם שאין כתוב בו שמירת שבת ירש את העולם במדה שנאמר (בראשית יג) קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה וגו', אבל יעקב שכתוב בו שמירת שבת, שנאמר (שם /בראשית/ לג) ויחן את פני העיר, נכנס עם דמדומי חמה, וקבע תחומין מבעוד יום, ירש את העולם שלא במדה שנאמר (שם /בראשית/ כח) והיה זרעך כעפר הארץ וגו'.

לזכר הרב מרדכי אליהו זצ"ל היום יום הזכרון של הרב מרדכי אליהו זצ"ל, ונעמוד על כמה נקודות בדמותו.מלבד החשיבות שלא להתעצל בהספדו של חכם, אנו מרגישים בישיבה מחוייבות מיוחדת לעסוק בדמותו של הרב אליהו. לרב אליהו היה יחס מיוחד לישיבה. הוא ביקר בישיבה כמה פעמים, וכמעט שלא היתה פעם שביקשנו ממנו לבוא לישיבה והוא לא נענה. במשך כמה שנים, בהיותו רב ראשי, היה מגיע בתחילת זמן אלול והיינו פותחים את השנה בדבריו. על כן בדברים שנאמר יש גם הכרת הטוב […]

לחיות עם פרשת השבוע – שלח – מותר לרגל פרשת שלח לך, ובמרכזה חטא המרגלים, מלוה אותנו לאורך הדורות. "אתם בכיתם בכיה של חנם, ואני קובע לכם בכיה לדורות" (תענית כ"ט ע"א). בזוה"ק מתייחס לרבי שמעון לפרשת המרגלים כמודל. את מעשה הריגול הוא רואה כדוגמא לענין כללי. ננסה ללכת לאור דבריו, וללמוד מפרשה זו לימוד לחיינו. משה שלח את המרגלים לבדוק את ארץ ישראל (במדבר י"ג, י"ז-כ'): וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה לָתוּר אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב וַעֲלִיתֶם […]

המדרש: פילוסופוס אחד שאל את רבי הושעיה, א"ל אם חביבה היא המילה מפני מה לא נתנה לאדם הראשון, א"ל מפני מה אותו האיש מגלח פאת ראשו, ומניח את פאת זקנו, א"ל מפני שגדל עמו בשטות, א"ל אם כן יסמא את עינו ויקטע את ידיו וישבר את רגליו על ידי שגדלו עמו בשטות, א"ל ולאלין מיליא אתינן, אתמהא, א"ל להוציאך חלק אי אפשר אלא כל מה שנברא בששת ימי בראשית צריכין עשייה, כגון החרדל צריך למתוק, התורמוסים צריך למתוק, החיטין צריכין […]

עין טובה בפרשת השבוע, פרשת בהעלותך, מופיע סיפורו של "חובב בן רעואל המדיני (במדבר י', כ"ט-ל"ב): וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹבָב בֶּן רְעוּאֵל הַמִּדְיָנִי חֹתֵן מֹשֶׁה נֹסְעִים אֲנַחְנוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר ה' אֹתוֹ אֶתֵּן לָכֶם לְכָה אִתָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ כִּי ה' דִּבֶּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל. וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא אֵלֵךְ כִּי אִם אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי אֵלֵךְ. וַיֹּאמֶר אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָּ חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם. וְהָיָה כִּי תֵלֵךְ עִמָּנוּ וְהָיָה הַטּוֹב הַהוּא אֲשֶׁר יֵיטִיב ה' עִמָּנוּ […]

לחיות עם פרשת השבוע – בהעלותך – החצוצרות: קול ישראל מירושלים פרשת בהעלותך מחולקת בצורה מובהקת לשני חלקים, כפי שכבר אמרו חכמים (שבת קט"ו ע"ב): תנו רבנן, (במדבר י') "ויהי בנסוע הארון ויאמר משה", פרשה זו עשה לה הקב"ה סימניות מלמעלה ולמטה, לומר שאין זה מקומה… ולמה כתבה כאן, כדי להפסיק בין פורענות ראשונה לפורענות שנייה. חלקה הראשון של הפרשה הוא המשך של תחילת ספר במדבר. חלק זה מתאר את הסדר והארגון של הליכת עם ישראל במדבר. מחנה ישראל מסודר […]

המדרש: טורנוסרופוס הרשע שאל את רבי עקיבא, אמר מה יום מיומים, אמר ליה ומה גבר מן גוברין, אמר מה אמרית לך, ומה אמרת לי, א"ל אמרת לי מה יום מיומים, מאי שנא יומא דשבתא מכל יומא, ואמרית לך ומן גבר מגוברין, מאי שנא טורנוסרופוס מכל גוברין, א"ל שרצה המלך לכבדני, א"ל אף זו שרצה הקדוש ברוך הוא לכבדה, א"ל מנאן את מודע לי, א"ל הרי נהר סמבטיון יוכיח שמושך אבנים כל ימות השבת, ובשבת הוא נח, א"ל לנגדא את נגיד […]

האויב הגדול ביותר הציניות היא אחד האויבים הגדולים ביותר – של המוסר, של ערכים, של קדושה, של חברה, של התלהבות בעבודת ה'. מהו מקורה של הציניות?הציניות באה, פעמים רבות, מעין רעה על העולם. אמנם זה לא נשמע טוב לדבר רע, ולכן עוטפים את זה בבדיחה. אך הבדיחה הזו עוטפת רוע גדול, עין רעה על העולם, על האדם, על כל דבר. על עמלק, שהוא האויב הגדול של עם ישראל, נאמר (דברים כ"ה, י"ח): "אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ". דרשו חכמים (ילקוט שמעוני תורה, […]

מה ענין שמיטה אצל הר סיני? בעומדנו ערב חג השבועות בשנת שמיטה, מתבקש לעסוק בשאלה ששאלו חז"ל (רש"י ויקרא כ"ה, א'): מה ענין שמיטה אצל הר סיני. מדוע דיני השמיטה נאמרו תחת הכותרת (ויקרא כ"ה, א'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר. תשובתם של חכמים, כפי שהיא מופיעה ברש"י: אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני, אף כולן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני. עדיין יש מקום לשאול: מצוות רבות בתורה, ויכול היה הקב"ה לבחור מצוה אחרת, כדי ללמדנו שהתורה […]

לחג שבועות יש חשיבות רבה בהכנה לקראת חג השבועות. משה הכין את העם במשך שלושה ימים, וגם אנחנו צריכים להתכונן לכך. נעיין בדברי הגמרא, שכדרכם של חז"ל הם מפתיעים. בעצמנו לא היינו חושבים כך. חכמים נחלקו האם יום טוב ניתן "לכם" – לאכילה ושתיה, או "לה'" – ללימוד תורה ולתפילה. על כך מובא (פסחים ס"ח ע"ב): אמר רבי אלעזר: הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם. מאי טעמא? יום שניתנה בו תורה הוא. בצורה פשוטה היינו אומרים הפוך. דווקא בעצרת – […]

המדרש: ר"א בשם רבי יוסי אמר מפני איסטניסים ברכו במטעמים, רבינו עשה סעודה לאנטונינוס בשבת, הביא לפניו תבשילין של צונן אכל מהם וערב לו, עשה לו סעודה בחול הביא לפניו תבשילין רותחין, א"ל אותן ערבו לי יותר מאלו, א"ל תבל אחד הן חסרין, א"ל וכי יש קלרין של מלך חסר כלום, אמר לו שבת הן חסרין אית לך שבת, רבי ישמעאל בר' יוסי שייליה לרבי, א"ל בני בבל בזכות מה הן חיים, א"ל בזכות התורה, ובני ארץ ישראל בזכות מה, […]

שלום אנו עומדים ערב יום ירושלים וחג השבועות. שניהם חלים באותו יום בשבוע1, ושניהם שייכים לחלק הרוחני, לבנין התורה והקומה הרוחנית של עם ישראל. נעיין מעט בנקודה זו, ובמשמעותה אלינו. בגמרא מובא (שבת פ"ט ע"א): ואמר רבי יהושע בן לוי: בשעה שעלה משה למרום, מצאו להקב"ה שהיה קושר כתרים לאותיות. אמר לו: משה, אין שלום בעירך? אמר לפניו: כלום יש עבד שנותן שלום לרבו? אמר לו: היה לך לעזרני. מיד אמר לו (במדבר י"ד): "ועתה יגדל נא כח ה' כאשר […]