"שמח בחור"
"שמח בחור" כדרכנו מדי שנה, נעסוק מפעם לפעם באגדות המופיעות במסכת קידושין, הנלמדת בשנה זו בישיבה.הגמרא אומרת1: תנו רבנן 'ושמתם', סם תם. נמשלה תורה כסם חיים. משל לאדם שהכה את בנו מכה גדולה והניח לו רטיה על מכתו, ואמר לו: בני, כל זמן שהרטיה זו על מכתך אכול מה שהנאתך ושתה מה שהנאתך ורחוץ בין בחמין בין בצונן ואין אתה מתיירא, ואם אתה מעבירה הרי היא מעלה נומי (הפצע יזדהם). כך הקב"ה אמר להם לישראל: בני, בראתי יצר הרע ובראתי […]
פרשה א – פסקה לד
קהלת רבה פרשה א' פסוק ט"ו "מְעֻוָּת לא יוכל לתקֹן", א' שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל המשל. "מְעֻוָּת לא יוכל לתקֹן", בעולם הזה מי שהוא מעוות יכול להתקן ומי שהוא בחסרון יכול להמנות, אבל לעתיד לבא מי שהוא מעוות אינו יכול להתקן ומי שהוא בחסרון אינו יכול להמנות. יש מן הרשעים שהיו חברים זה לזה בעולם, אחד מהם הקדים ועשה תשובה בחייו קודם מיתתו, ואחד לא עשה תשובה […]
על פירוק מחלקות ההסדר
על פירוק מחלקות ההסדר לאחרונה התפרסמה בכלי התקשורת ידיעה כי צה"ל מתכוון לפרק את מחלקות ההסדר, ולגייס את חיילי ישיבות ההסדר במחלקות בהם יש גם חיילים אחרים.בכמה נקודות יש לעסוק בהקשר זה. א. צורת התגובה. חז"ל מלמדים אותנו שתלמידי חכמים שבארץ ישראל מנעימים זה לזה בהלכה1.דבר זה נכון ביחס לכל אדם, ולא רק לתלמידי חכמים2.בחוץ לארץ אנו חיים בתחושה קבועה של איום, של פחד מפני התנכלות וכו', ולכן אנו גם מגיבים בצורה כזו.בארץ ישראל עלינו להיות רגועים ולא מאוימים, ולהגיב […]
פרשה א – פסקה לג
קהלת רבה פרשה א' פסוק י"ד, "ראיתי את כל המעשים" שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל המשל. "ראיתי את כל המעשים שנעשו וגו'". אמר ר' אבא בר כהנא לזקן שהיה יושב בפרשת דרכים והיו לפניו שני שבילין, אחד תחלתו מישור וסופו קוצים וארזים וקנים, ואחד תחלתו קנים וארזים וקוצים וסופו מישור, והיה מזהיר לעוברין ולשבים ואומר: זו תחלתו מישור וסופו ארזים וקוצים וקנים, וזה תחלתו קוצים וארזים וקנים וסופו […]
פרשה א – פסקה לב2
קהלת רבה פרשה א' פסוק י"ג, "ונתתי את לבי", א' 2 'הוא ענין רע נתן אלהים לבני האדם לענות בו'. ר' בון אומר זו שיפוטו של ממון. אמר ר' יודן בשם ר' איבו אין אדם יוצא מן העולם וחצי תאותו בידו, אלא אן אית ליה מאה בעי למעבד יתהון תרתין מאוון, ואן אית ליה תרתי מאוון בעי למעבד יתהון ארבעה מאה. 'לענות בו', ר' פנחס בשם ר' יוחנן לפי שהוא בענין עבודת כוכבים וגלוי עריות ושפיכות דמים, אין לך קשה […]
עם אויבים עושים מלחמה
עם אויבים עושים מלחמה בתחילת הפרשה דורשים חכמים1: 'ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה', הדא הוא דכתיב (משלי כ"ז): 'כובד אבן ונטל החול וכעס אויל כבד משניהם'… דבר אחר 'כובד אבן', אמר הקב"ה כבדתי את ישראל בעולם שנקראו אבן, כמה דתימא (בראשית מ"ט) 'משם רועה אבן ישראל', 'ונטל החול' אלו ישראל שנמשלו לחול, שנאמר (הושע ב') 'והיה מספר בני ישראל כחול הים', שנטלתי אותם בעולם ואמרתי (זכריה ב') 'כל הנוגע בהם כנוגע בבבת עינו'. ר' יהושע אומר תקון סופרים […]
התמדה, העמקה וזכרון
התמדה העמקה וזיכרון נעיין במדרש חכמים על הפסוק1: "קווצותיו תלתלים"2: ר' יוחנן דצפרין פתר קרא בתלוליות של עפר. מי שהוא טפש מהו אומר, מי יכול לקצות את זה, מי שהוא פקח מהו אומר, הריני קוצה שתי משפלות ביום ושתי משפלות בלילה, ולמחר כן, עד שאני קוצה את כולה. כך מי שהוא טפש אומר מי הוא יכול ללמוד כל התורה, נזיקין שלשים פרקים, כלים שלשים פרקים. והחכם אומר הריני לומד שתי הלכות היום ושתים למחר עד שאני לומדה כולה.אמר ר' ינאי […]
פרשה א – פסקה לב1
קהלת רבה פרשה א' פסוק י"ג, "ונתתי את לבי", א' 1 'ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה', מהו 'ולתור בחכמה' – תור לחכמה, לעשות תואר לחכמה, היך מה דאת אמר 'שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען', מאן דקרא טבאות יתיה לגביה, דתני טבאות יתיה לגביה. דבר אחר 'לדרוש ולתור' – לתור ולהותיר, הדין פוייטנא כד הוה עביד אלפביתין זמנין חשל לה וזמנין מחסר לה, אבל שלמה כד הוה עביד אלפביתין הוה מותר לה ה' אתואן, הדא הוא דכתיב 'ויהי […]
קל וחומר מצפרדעים
קל וחומר מצפרדעים1 דרשו חז"ל בגמרא2: עוד זו דרש תודוס איש רומי: מה ראו חנניה מישאל ועזריה שמסרו עצמן על קדושת השם לכבשן האש – נשאו קל וחומר בעצמן מצפרדעים, ומה צפרדעים שאין מצווין על קדושת השם כתיב בהו (שמות ז') 'ובאו ועלו בביתך וגו' ובתנוריך ובמשארותיך'. אימתי משארות מצויות אצל תנור – הוי אומר בשעה שהתנור חם, אנו שמצווין על קדושת השם – על אחת כמה וכמה. שאלת הגמרא תמוהה, הרי ישנו חיוב למסור את הנפש על קידוש ה', […]
פרשה א – פסקה לא2
קהלת רבה פרשה א' פסוק י"ב, "אני קהלת", א' שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל אין מוקדם ומאוחר בתורה. 'אני קהלת הייתי מלך על ישראל בירושלים', אמר ר' שמואל בר רב יצחק זה היה ראוי להכתב ולהיות תחלת הספר, ולמה נכתב כאן, אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה. ודכוותיה תני רבי ישמעאל: 'אמר אויב ארדוף אשיג', זה היה ראוי להיות תחלת השירה, ולמה נכתב כאן, אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה. […]
חדש שהוא ישן
חדש שהוא ישן בתחילת הפרשה דורשים חכמים1: דבר אחר 'ואלה שמות', אמר ר' אבהו כל מקום שנאמר 'אלה' – פסל את הראשונים, 'ואלה' – מוסיף שבח על הראשונים. 'אלה תולדות השמים והארץ' – פסל לתוהו ובוהו, 'ואלה שמות' – הוסיף שבח על שבעים נפש שנאמרו למעלה, שכולם היו צדיקים. הדרשה מובנת בפשטותה, ואף על פי כן יש לעיין בעומקה.מהו החידוש שנוסף לנו באמירת "ואלה שמות בני ישראל", המלמד שכולם היו צדיקים, וכי לא ידענו זאת בלומדנו את ספר בראשית?נראה, שחז"ל […]
צא מהלחץ 3
צא מהלחץ 3 במסגרת סדרת השיחות העוסקת בהתמודדות עם לחץ, חרדה וכדומה, נעסוק בתפקיד שממלאת האמונה בענין זה.הרב קוק זצ"ל כותב1: אדם אובד הוא הכופר, חייו אינם חיים, כיון שאין אידיאל במציאות הכללית, לפי מעמדו הנפשי, שוב אין אפשרות לזיק של אידיאליות פנימית אמיתית שתהיה מושרשת בקרבו, וחיים בלא אידיאל מושרש בעומקם הרי הם גרועים מחיי בהמה. על פי השקפת עולמו של הכופר "אין אידיאל במציאות הכללית" – העולם אינו שואף לקראת תכלית כל שהיא. המציאות כולה מקרית – העולם […]
צא מהלחץ 2
צא מהלחץ 2 בהמשך לשיחה הקודמת שעסקה בכעס ובמשמעותו, נמשיך לדון במשברים העוברים על האדם ובדרך ההתמודדות עימם.בספר התניא1 עוסק אדמו"ר הזקן באדם השרוי בצער מסיבות שונות והדברים הבאים מבוססים על הנאמר שם.כאשר אדם שרוי בצער, כשיש דבר שמלחיץ אותו, כשהוא עובר משבר שמעיק עליו – הרי שיש לו הזדמנות לקיים את דברי חז"ל2: אמר רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע, שנאמר (תהלים ד'): 'רגזו ואל תחטאו'… פירוש הדבר, […]
פרשה א – פסקה לא1
קהלת רבה פרשה א' פסוק י"ב, "אני קהלת", א' שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל אין מוקדם ומאוחר בתורה. 'אני קהלת הייתי מלך על ישראל בירושלים', אמר ר' שמואל בר רב יצחק זה היה ראוי להכתב ולהיות תחלת הספר, ולמה נכתב כאן, אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה. ודכוותיה תני רבי ישמעאל: 'אמר אויב ארדוף אשיג', זה היה ראוי להיות תחלת השירה, ולמה נכתב כאן, אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה. […]
למה פרשה זו סתומה
למה פרשה זו סתומה? המדרש הראשון על הפרשה דן במשמעות צורת הכתיבה של הפסוק הראשון בפרשה1: 'ויחי יעקב בארץ מצרים', למה פרשה זו סתומה מכל הפרשיות של תורה, אלא כיון שנפטר אבינו יעקב התחילה שעבוד מצרים על ישראל.דבר אחר למה הוא סתומה, מפני שבקש יעקב אבינו לגלות את הקץ ונסתם ממנו.דבר אחר למה היא סתומה, מפני שסתם ממנו כל צרות שבעולם. פרשה זו סתומה. בכתיבת הפרשה בספר תורה אין משאירים רווח לפני תחילת הפרשה ככל פרשה אחרת, אלא ממשיכים מסוף […]
האם הערבות טובה
האם הערבות טובה? במדרש הראשון על הפרשה מובא1: 'ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה'. (משלי ו') 'בני אם ערבת לרעך וגו' נוקשת באמרי פיך וגו' עשה זאת וגו", אמר ר' חנינא ברח מן שלש והדבק בשלש, ברח מן הפקדונות ומן המיאונים ומלעשות ערבות בין אדם לחבירו, הדבק בחליצה, ובהפרת נדרים, ובהבאת שלום שבין אדם לחבירו. אמר ר' ברכיה אמר ר' שמעון בר אבא לית שמיה פקדון אלא […]
פרשה א – פסקה ל
קהלת רבה פרשה א' פסוק י"א, "אין זכרון לראשונים", א' שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל ניתן להידרש. 'אין זכרון לראשונים', אמר ר' אחא 'אין זכרון לראשונים' – זה דור המבול, 'וגם לאחרונים' – אלו הסדומיים, ועל מי נאמר 'עם שיהיו לאחרונה', אלו ישראל, שנאמר: 'לאחרונה יסעו לדגליהם'. ר' יודן בשם ר' שמעון בן שקפא אמר 'אין זכרון לראשונים' – אלו המצריים, 'וגם לאחרונים' – אלו העמלקים, ועל מי […]
את כולם ישא הרוח
"את כולם ישא הרוח" במדרש הראשון על הפרשה אומרים חכמים1: 'וישב יעקב', כתיב (ישעיהו נ"ז): 'בזעקך יצילוך קבוציך', תני כינוסו וכינוס בניו הצילו מיד עשו, 'ואת כולם ישא רוח יקח הבל', זה עשו ואלופיו, 'והחוסה בי ינחל ארץ', זה יעקב, 'וישב יעקב'. דרשה זו, המשווה בין יעקב לעשו, נראה שבאה על רקע סמיכות הפרשיות בין סיום פרשת וישלח לתחילת פרשת וישב. בסיום פרשת וישלח מונה את תורה את תולדות עשו, והדבר מובא באריכות ובפירוט. התחושה העולה מקריאת הפרשה היא שלעשו […]
לישון בשקט
לישון בשקט המדרש הראשון על הפרשה דורש1: 'ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה', רבי פנחס בשם רבי הונא בר פפא פתח (משלי ג'): 'אז תלך לבטח דרכך… אם תשכב לא תפחד'. 'אז תלך לבטח', זה יעקב, דכתיב 'ויצא יעקב', 'אם תשכב לא תפחד', מעשו ומלבן, 'ושכבת וערבה שנתך', 'וישכב במקום ההוא'. מדרש זה תמוה ביותר – מה מוסיף לנו המדרש בהבנת עניינו של יעקב? אנו יודעים שיצא לדרך מפני עשו ופניו אל לבן, ואנו יודעים ששכב במקום ההוא – כל […]
סיפור הדודאים
סיפור הדודאים זעקתה של לאה פרשתנו עוסקת בין השאר בסיפור נישואיו של יעקב עם לאה ורחל. לאחר כל הסיפור המסובך הזה, מופיע לנו סיפור קטן של ראובן, בנה הבכור של לאה שמביא לה דודאים מן השדה (ל', י"ד – י"ח): וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה ויבא אתם אל לאה אמוותאמר רחל אל לאה – תני נא לי מדודאי בנך. ותאמר לה המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בניותאמר רחל לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי […]