סוג מדיה: וידאו

לחיות עם פרשת השבוע – וירא – למה לא "ארץ חדשה"? כבר שנים רבות אני חש שדברי הזוה"ק על הפרשה הם ענין מרכזי, שאי אפשר שלא לעסוק בו, וננסה למצוא בכך פנים חדשות. חז"ל עוסקים בהשוואה בין התייחסותה של התורה לישמעאל, התייחסותו של אברהם והתייחסותה של שרה. נפתח בהשוואה בין תיאור התורה את לידת ישמעאל לתיאור התורה את לידת אברהם.בפרשת לך לך נאמר, על לידת ישמעאל (בראשית ט"ז, ט"ו-ט"ז): וַתֵּלֶד הָגָר לְאַבְרָם בֵּן וַיִּקְרָא אַבְרָם שֶׁם בְּנוֹ אֲשֶׁר יָלְדָה הָגָר […]

המדרש: [ג, יח] וקוץ ודרדר תצמיח לך, קוץ זה קנרים, דרדר אלו עכביות, ויש מחליפין קוץ אלו עכביות דרדר זה קנרים, שהיא עשוייה דרין דרין, ואכלת את עשב השדה, רבי יהודה ור' נחמיה, ר' יהודה אמר אלו זכית היתה מעלת לך מכל אילני ג"ע =גן עדן=, עכשיו שלא זכית וקוץ ודרדר תצמיח לך, א"ר נחמיה אלו זכית היית נוטל עשבים מתוך גן עדן, וטועם בהם כל מעדנים שבעולם, עכשיו שלא זכית ואכלת את עשב השדה, אמר רבי יצחק על הדורות […]

לחיות עם פרשת השבוע – לך לך – הגיע זמן האור! בתוך פרשת "לך לך", יש פרשה מופלאה, שיש לעמוד על עניינה – מלחמת ארבעת המלכים את החמישה. לכאורה, פרשה זו לא תורמת לסיפור הדברים על אברהם. ניתן היה להמשיך מסיום הפרשיה הקודמת (בראשית י"ג, י"ד-י"ח): וַה' אָמַר אֶל אַבְרָם אַחֲרֵי הִפָּרֶד לוֹט מֵעִמּוֹ שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה. כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם. וְשַׂמְתִּי […]

המדרש: בעצבון תאכלנה, א"ר אסי קשה היא הפרנסה כפליים כלידה בלידה כתיב בעצב תלדי בנים, ובפרנסה כתיב בעצבון תאכלנה, ר' אליעזר ור' שמואל בר נחמן, רבי אליעזר אמר הקיש גאולה לפרנסה, ופרנסה לגאולה, שנאמר (תהלים קלו) ויפרקנו מצרינו וסמיך ליה (שם /תהלים קל"ו/) נותן לחם לכל בשר, מה גאולה פלאים אף פרנסה פלאים, מה פרנסה בכל יום אף גאולה בכל יום, רבי שמואל בר נחמן אמר וגדולה מן הגאולה, שהגאולה ע"י מלאך והפרנסה ע"י הקדוש ברוך הוא, גאולה על ידי […]

לחיות עם פרשת השבוע – נח – כיצד שומעים? בדרך מקרה – רק מה' – הגיע אלי מקור מופלא מכתבי הנזיר הירושלמי, ר' דוד כהן, שהיה מתלמידיו המובהקים של הרב קוק זצ"ל – הערות שרשם הרב הנזיר לעצמו על ספר "עץ חיים" של ר' חיים ויטאל, מתורתו של האר"י ז"ל1. בספר "עץ חיים" מובא: והנה שמיעה גימטריא תכ"ה, ראשי תיבות "כל הנשמה תהלל". כתב על כך הרב הנזיר: השמיעה של הבינה היא הכאת העניינים זה על זה, תנועה, גל על […]

המדרש: [ג, יז] ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך, רבי שמלאי אומר בישוב הדעת באת עליו, א"ל מה את סבר שאני מתה וחוה אחרת נבראת לך (קהלת א) אין כל חדש תחת השמש, מה את סבור שאני מתה ואתה יושב לך הטליס (ישעיה מה) לא תוהו בראה לשבת יצרה, רבנן אמרין התחילה מיללת עליו בקולה הה"ד ולאדם אמר כי שמעת לדברי אשתך אין כתיב כאן אלא לקול אשתך וגו', ותאכל מן העץ, הדא מסייעא לההיא דאמר רבי אבא דעכו אתרוג […]

לחיות עם פרשת השבוע – ניצבים – עשרת השבטים חוזרים! בפרשה מוזכר הנושא של קיבוץ גלויות. כבר הזכרנו פעמים רבות את דברי הרמב"ם בהלכות מלכים, ביחס לאמונה בביאת המשיח (הל' מלכים פי"א ה"א): וכל מי שאינו מאמין בו, או מי שאינו מחכה לביאתו, לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר, אלא בתורה ובמשה רבינו, שהרי התורה העידה עליו, שנאמר: "ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך וגו' אם יהיה נדחך בקצה השמים וגו' והביאך ה'". משיח זה קיבוץ גלויות. דברי […]

המדרש: ואל אישך תשוקתך, ארבע תשוקות הן אין תשוקתה של אשה אלא לאישה, שנאמר ואל אישך תשוקתך, אין תשוקתו של יצה"ר אלא על קין וחביריו שנאמר ואליך תשוקתו, אין תשוקתן של גשמים אלא על הארץ שנאמר (תהלים סה) פקדת הארץ ותשוקקה, ואין תשוקתו של הקדוש ברוך הוא אלא על ישראל שנאמר (שיר /השירים/ ז) ועלי תשוקתו, ד"א תשוקתו תשים אנו, ואפי' שאנו תשים אנו מקוים לתשועתו של הקדוש ברוך הוא, ומיחדים שמו בכל יום, ד"א ואל אישך תשוקתך, בשעה שהאשה […]

לחיות עם פרשת השבוע – כי תבוא – הכלל ואני בתחילת הפרשה יש שתי פרשיות של אמירה – פרשת מקרא ביכורים ופרשת וידוי מעשרות.מקרא ביכורים (דברים כ"ו, א'-י"א): וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ. וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם. וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה' אֱלֹהֶיךָ […]

המדרש: עצבונך זה צער העיבור, והרונך, זה צער העדוי, בעצב, זה צער הנפלים, תלדי, זה צעד /צער/ הלידה, בנים, זה צער גידול בנים, א"ר אליעזר בר"ש נוח לו לאדם לגדל לגיון אחד משל זיתים בגליל, ולא לגדל תינוק אחד בארץ ישראל.