סוג מדיה: טקסט

הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור הרב קוק. יבמות ע' (ע"א): א"ר אלעזר מנין לערל שאין אוכל בתרומה נאמר תושב ושכיר בפסח ונאמר תושב ושכיר בתרומה מה תושב ושכיר האמור בפסח ערל אסור בו אף תושב ושכיר האמור בתרומה ערל אסור בו. הביטוי תושב ושכיר משותף לתרומה ולפסח. בפסח נאמר (שמות י"ב, מ"ה): תושב ושכיר לא יאכל בו. ובתרומה נאמר (ויקרא כ"ב, י'): וכל זר לא יאכל קדש תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש. […]

בבא קמא ל"ז (ע"ב) אלא אמר ריש לקיש הכל היו בכלל נזק שלם כשפרט לך הכתוב רעהו גבי תם רעהו הוא דתם משלם חצי נזק מכלל דהקדש בין תם בין מועד משלם נזק שלם דאם כן נכתוב קרא להאי רעהו גבי מועד. הגמרא מבארת טעמו של רבי שמעון בן מנסיא ששור הדיוט שנגח של הקדש בין תם בין מועד משלם נזק שלם. נראה שהמידה בה למד ריש לקיש היא דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טוען אחר שלא כעניינו יצא להקל […]

יבמות ע"א (ע"א): א"ר זירא תא שמע אין לי אלא מילת זכריו בשעת עשיה ועבדיו בשעת אכילה מנין ליתן את האמור של זה בזה ואת האמור של זה בזה ת"ל אז אז לגזירה שוה. גזירה שוה ללמוד עשיית הקרבן מאכילתו מעשייתו. הפסוקים הם: בעשיה (שמות י"ב, מ"ח): וכי יגור אתך גר ועשה פסח לה' המול לו כל זכר ואז יקרב לעשתו והיה כאזרח הארץ וכל ערל לא יאכל בו. ובאכילה (שמות י"ב, מ"ד): וכל עבד איש מקנת כסף ומלתה אתו […]

הקשר בין הדין הנלמד למידות כל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טוען אחר שלא כעניינו יצא להקל ולהחמיר ומכל דבר שהיה בכלל ויצא לדון בדבר החדש אי אתה יכול להחזירו לכללו עד שיחזירנו הכתוב בפירוש מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור הרב קוק. תמצית השיעור: במכילתא דורשים את דינו של שור שנגח עבד ואמה בשתי מידות – דבר שהיה בכלל ויצא להקל ולהחמיר, ודבר שיצא לידון בדבר החדש. שתי המידות מבארות את מהותו של העבד, ששייך לשני מישורים, מצד אחד הוא […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה כל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טוען אחר שלא כעניינו יצא להקל ולהחמיר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. נידה ל"ה: תא שמע רבי יצחק אומר והלא זב בכלל בעל קרי היה ולמה יצא להקל עליו ולהחמיר עליו להקל עליו שאין מטמא באונס ולהחמיר עליו שהוא עושה משכב ומושב אימת אילימא בראייה שניה היכא הוה בכלל בעל קרי אלא פשיטא בראייה ראשונה וקתני להקל עליו שאינו מטמא באונס המידה היא דבר שהיה בכלל ויצא לטעון […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה כל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טוען אחר שלא כעניינו יצא להקל ולהחמיר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י.   מידה י': כל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טוען אחר שלא כעניינו לשון האר"י על מידה ט' וי': ט. וכל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טוען אחר שהוא כעניינו יצא להקל ולא להחמיר. לפעמים יתנהג העולם בסוד עיבור המלכות, להוליד למטה דוגמת עליונים, בסוד תיבת נח, שיצאו ממנה ג' גוונין, שם חם ויפת, שהן דין […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה כל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טוען אחר שלא כעניינו יצא להקל ולהחמיר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י, הרמ"ע מפאנו והרב קוק. לשון ספרי (פנחס פס' י"ד סעיף קמ"ד) וביום השבת שני כבשים בני שנה תמימים למה נאמר לפי שהוא אומר את הכבש אחד תעשה בבוקר והיתה בו שבת בכלל את הכבש אחד והרי הכתוב מוציאה מכללה להחמיר ולדון בקבועה. מדרש זה נאמר על פי המידה "דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טוען אחר שלא […]

עירובין כ"ז (ע"ב): תניא ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך כלל בבקר ובצאן וביין ובשכר פרט ובכל אשר תשאלך נפשך חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש פרי מפרי וגידולי קרקע אף כל פרי מפרי וגידולי קרקע ותניא אידך מה הפרט מפורש ולד ולדות הארץ אף כל ולד ולדות הארץ. יש מחלוקת בלימוד מן הפסוק "ונתת הכסף בכול אשר תאווה נפשך בבקר ובצאן וביין ובשיכר ובכול אשר תשאלך נפשך" (דברים י"ד, כ"ו) יש […]

יבמות ע"ד (ע"א) דא"ר יצחק מנין לערל שאסור במעשר נאמר ממנו במעשר ונאמר ממנו בפסח מה ממנו האמור בפסח ערל אסור בו אף ממנו האמור במעשר ערל אסור בו. בהמשך מבארת הגמ' שנאמרו תלתא "ממנו" בפסוקים. נאמר בפסח (שמות י"ב, ט'-י'): אל תאכלו ממנו נא ובשל מבשל במים… ולא תותירו ממנו עד בקר והנתר ממנו עד בקר באש תשרפו. ונאמר במעשר (דברים כ"ו, י"ד): לא אכלתי באני ממנו ולא בערתי ממנו בטמא ולא נתתי ממנו למת. יש דבר השווה בפסח […]

יבמות ע"ח (ע"ב): מיד ויבקש דוד את פני ה' מאי היא אמר ריש לקיש ששאל באורים ותומים מאי משמע א"ר אלעזר אתיא פני פני כתיב הכא ויבקש דוד את פני ה' וכתיב התם ושאל לו במשפט האורים לפני ה'. באורים ותומים נאמר במקום נוסף "לפני ה'" (שמות כ"ח, י"ב): ונשא אהרון את שמות בני ישראל על לבו לפני ה' תמיד. ונזכר בזהר פקודי (דף ר"ל ע"א וע"ב) ואחר שהביאו הפסוק הנזכר אמרו: ובגין כך כלא איהו ברזא דתריסר, תריסר עלאין […]

מכילתא דרשב"י משפטים על הפסוק "עד האלהים יבא דבר שניהם": שניהם שניהם לגזרה שוה מה שניהם האמור להלן (שמ' כב י) שבועה אף כאן שבועה מה שניהם האמור להלן עד שתהא שם הודאה והודאה ממין הטענה אף כאן עד שתהא שם הודאה והודאה ממין הטענה. ובהמשך על הפסוק "שבועת ה' תהיה בין שניהם": שבועת ה' תהיה בין שניהם לגזרה שוה מה שניהם האמ' להלן עד שתהא שם הודאה והודאה ממין הטענה אף שניהן האמור כן עד שתהא שם הודאה ממין […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה כל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טוען אחר שלא כעניינו יצא להקל ולהחמיר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י, הרמ"ע מפאנו והרב קוק. מוסף ר"ח פותחת את רשימת המוספין של המועדים הנקבעים על פי חדשי הלבנה בספרי דרשו ובראשי חדשיכם תקריבו עולה לה' למה שנאמר לפי שהוא אומר את הכבש האחד שומע אני אף ראשי חדשיכם בכלל היו את הכבש האחד, הרי הכתוב מוציאו מכללם להחמיר עליהם ולדון במוספים. וילמדו משבת מה שבת שני כבשים […]

יבמות מ"ו (ע"א): והתניא ר"א אומר מנין לפסח דורות שאין בא אלא מן החולין נאמר פסח במצרים ונאמר פסח בדורות מה פסח האמור במצרים אין בא אלא מן החולין אף פסח האמור לדורות אין בא אלא מן החולין אמר ליה ר' עקיבא וכי דנין אפשר משאי אפשר אמר ליה אף על פי שאי אפשר ראיה גדולה היא ונלמד הימנה. נאמר במשנה פסחים (פ"ט מ"ה): מה בין פסח מצרים לפסח דורות, פסח מצרים מקחו מבעשור, וטעון הזאה באגדת אזוב על המשקוף […]

יבמות נ"ד (ע"ב): … ודודתו דפשיטא ליה לתנא דמן האב ולא מן האם מנא ליה אמר רבא אתיא דודו דודו כתיב הכא ערות דודו גלה וכתיב התם או דודו או בן דודו יגאלנו מה להלן מן האב ולא מן האם אף כאן מן האב ולא מן האם והתם מנלן אמר קרא ממשפחתו יגאלנו משפחת אב קרויה משפחה. פשיטא ליה לתנא שדודתו היינו מן האב, שהיא אחות אביו מן האב. נראה שאב משותף הוא ביטוי לקשר משפחתי. האב יוצר את הקשר […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה כל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טוען אחד שהוא כעניינו וכלל מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י.   מידה ט': כל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טוען אחד שהוא כעניינו לשון האר"י: לפעמים יתנהג העולם בסוד עיבור המלכות, להוליד למטה דוגמת עליונים, בסוד תיבת נח, שיצאו ממנה ג' גוונין, שם חם ויפת, שהן דין ורחמים, וכללותם דמיון הת"ת הכולל דין ורחמים. אלא שלפעמים תתעבר בסוד הרחמים בלבד. ויהיו כל הג' גוונים נוטים לצד הרחמים, וזהו […]

יבמות כ"ד (ע"א): "יקום על שם אחיו לנחלה" אתה אומר לנחלה או אינו אלא לשם יוסף קורין אותו יוסף יוחנן קורין אותו יוחנן נאמר כאן יקום על שם אחיו ונאמר להלן על שם אחיהם יקראו בנחלתם מה שם האמור להלן נחלה אף שם האמור כאן לנחלה ולא ימחה שמו פרט לסריס ששמו מחוי אמר רבא אף על גב דבכל התורה כולה אין מקרא יוצא מידי פשוטו הכא אתאי גזרה שוה אפיקתיה מפשטיה לגמרי. ביאור הגזירה השוה הוא שלומדים ש"יקום על […]

יבמות י"ז (ע"ב): רבה אמר אחין מן האב יליף אחוה אחוה מבני יעקב מה להלן מן האב ולא מן האם אף כאן מן האב ולא מן האם ולילף אחוה אחוה מעריות דנין אחים מאחים ואין דנין אחים מאחיך מאי נפקא מינה הא תנא דבי רבי ישמעאל ושב הכהן ובא הכהן זו היא שיבה זו היא ביאה ה"מ היכא דליכא מידי דדמי ליה אבל היכא דאיכא מידי דדמי ליה מדדמי ליה ילפינן ולילף אחוה אחוה מלוט דכתיב כי אנשים אחים אנחנו […]

שבועות ז': אמר רבא שלש כריתות בשלמים למה אחת לכלל ואחת לפרט ואחת לטומאה הכתובה בתורה סתם ואיני יודע מה היא. ועי' רש"י ד"ה אחת לכלל1 שכתב שכלל ופרט המרוחקים אינן נידונין בכלל ופרט אלא בדבר שיצא מן הכלל ללמד. נראה עפ"י מש"כ סנהדרין קי"ג בשם ליקוטי לוי יצחק שכל שהכלל בעשה והלאו בלא תעשה, אינו נידון בכלל ופרט אלא בדבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד. ופרש שכשהכלל בעשה והפרט בל"ת הרי זה בחי' נסירה שהזכר נפרד מהנוק' שהוא […]

יבמות ג' (ע"ב): "יבמה יבא עליה" שומע אני אפילו באחת מכל עריות האמורות בתורה הכתוב מדבר? נאמר כאן "עליה" ונאמר להלן "עליה" מה להלן במקום מצוה אף כאן במקום מצוה, ואמר רחמנא לא תקח. באחות אישה נאמר (ויקרא י"ח, י"ח): ואשה אל אחתה לא תקח לצרר לגלות ערותה עליה בחייה. וביבמה נאמר (דברים כ"ה ה'): … יבמה יבא עליה ולקחה לו לאשה ויבמה. המילה "עליה" היא המבטאת את היבום, ועל כן דרשו שבאחות אישה שנאמר שם "עליה" הכוונה ביבום היינו […]

יבמות ט' (ע"א): צבור בעבודת כוכבים יליף מעיני מעיני. ופירש"י: מפר העלם דבר. נאמר בפר העלם דבר של ציבור (ויקרא ד', י"ג): ונעלם דבר מעיני הקהל. ונאמר בציבור בעבודת כוכבים (במדבר ט"ו, כ"ד): והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה. וכבר ביארנו שפרשה זו ראוי לה שתידרש בגזירה שוה. ויש להוסיף כדלהלן. ביאור המושג "עיני העדה" בעץ חיים בשער דרושי הנקודות פ"א מבואר שהאורות היוצאים מן העיניים הם אורות הנקודים אשר בבואם אל הכלים, נשברו הכלים ואח"כ בא תיקון אורות אלו […]