סוג מדיה: טקסט

פרסומי ניסא יש מושג מיוחד שקיים במיוחד במצוות נר חנוכה והוא "פרסום הנס": אדם מדליק נר חנוכה על פתח ביתו מבחוץ לפרסם את הנס המיוחד של נר חנוכה, ננסה לעמוד על עצם העניין של פרסומי ניסא: שבת כא. אמר רב הונא פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת אין מדליקין בהן בחנוכה בין בשבת בין בחול אמר רבא מאי טעמא דרב הונא קסבר כבתה זקוק לה ומותר להשתמש לאורה ורב חסדא אמר מדליקין בהן בחול אבל לא בשבת קסבר […]

לחיות עם פרשת השבוע – וישלח – כשיעקב נחוש עשו בורח בתחילת הפרשה, במפגש בין יעקב לעשו, אנו לומדים מיעקב לימוד חשוב. ברקע המפגש בין יעקב לעשו עומד הסיפור של גנבת הברכות על ידי יעקב. עשו החליט להרוג את יעקב ולכן יעקב ברח לחרן. עכשיו יעקב צריך להיפגש עם עשו, והוא סולל דרך, בחכמה רבה, כיצד לנהוג עם האומות. המאבק בין יעקב לעשו הוא מאבק בין עכשויזם ובין ראיה ארוכת טווח. עשו רוצה הכל "NOW". יעקב, לעומת זאת – לא […]

מעמד הר הכרמל הצלחה או כישלון? בשיעור הקודם עסקנו במי הוא "עוכר ישראל"? אחאב: שבימיו בנו את יריחו שמחזיר אותנו לחטא של עכן "עוכר ישראל", אחאב כופר בכך שישראל נתנה על ידי ה', ולכן גם חוקי ה' הם המחייבים בארץ, ולכן הוא "עוכר ישראל". אליהו: בזה שאליהו מנע את ישראל לאכול, הוא נקרא "עוכר ישראל". הבהרנו שזה מהות המאבק בהר הכרמל, מי שולט בארץ, ה' או הבעל, וכביכול יש ניצחון לאליהו, אבל אמרנו שאולי לא. אליהו שופך מים על העצים, […]

פרשת ויצא – בני השפחות פרק לא: ל וְעַתָּה הָלֹךְ הָלַכְתָּ, כִּי-נִכְסֹף נִכְסַפְתָּה לְבֵית אָבִיךָ; לָמָּה גָנַבְתָּ, אֶת-אֱלֹהָי.  לא וַיַּעַן יַעֲקֹב, וַיֹּאמֶר לְלָבָן:  כִּי יָרֵאתִי–כִּי אָמַרְתִּי, פֶּן-תִּגְזֹל אֶת-בְּנוֹתֶיךָ מֵעִמִּי.  לב עִם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת-אֱלֹהֶיךָ, לֹא יִחְיֶה–נֶגֶד אַחֵינוּ הַכֶּר-לְךָ מָה עִמָּדִי, וְקַח-לָךְ; וְלֹא-יָדַע יַעֲקֹב, כִּי רָחֵל גְּנָבָתַם.  לג וַיָּבֹא לָבָן בְּאֹהֶל יַעֲקֹב וּבְאֹהֶל לֵאָה, וּבְאֹהֶל שְׁתֵּי הָאֲמָהֹת–וְלֹא מָצָא; וַיֵּצֵא מֵאֹהֶל לֵאָה, וַיָּבֹא בְּאֹהֶל רָחֵל. האי בן עזרא מעלה שאלה על פסוק לג: יש לשני השפחות אוהל ביחד? ועונה שני תשובות, הראשונה, […]

דרכי לימוד – שטרך בידי מאי בעי תוספות מסכת בבא בתרא דף ה עמוד ב ד"ה מי אמרי' מי אמרי' במקום חזקה מה לי לשקר או לא – הקשה הר"י בר מרדכי והא הך חזקה עדיפא משטר דבשטר אינו גובה אלא בשבועה ובהך חזקה גובה בלא שבועה וא"כ מאי קא מיבעיא ליה הא פשיטא דמיגו במקום עדים לא אמרינן כ"ש במקום חזקה דעדיפא טפי ואור"י דלא קשה כלל דודאי עדים עדיפי מחזקה דאי אמרי שפרעו אפי' בתוך הזמן פטור ואי […]

לחיות עם פרשת השבוע – ויצא – להאמין ולעלות   על מנת "לחיות עם פרשת השבוע", ננסה להתבונן בדברי חז"ל על סולמו של יעקב. דברי חז"ל במדרש מטלטלים, ויש הרבה מה ללמוד מהם (ויקרא רבה פרשה כ"ט, ב'): אמר רבי ברכיה ור' חלבו ור' שמעון בן יוחאי בשם ר' מאיר: מלמד שהראה הקב"ה ליעקב שרה של בבל עולה ויורד, של מדי עולה ויורד, ושל יון עולה ויורד, ושל אדום עולה ויורד. אמר הקב"ה ליעקב: אף אתה עולה. באותה שעה נתיירא […]

עשו הרשע? השבוע נעסוק במדרשים אותם רש"י מביא בעקבות חז"ל, וצורת השיפוט הקשה של חז"ל את עשיו. בראשית כ"ה: כד וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ, לָלֶדֶת; וְהִנֵּה תוֹמִם, בְּבִטְנָהּ.  כה וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי, כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר; וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ, עֵשָׂו.  כו וְאַחֲרֵי-כֵן יָצָא אָחִיו, וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו, וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, יַעֲקֹב; וְיִצְחָק בֶּן-שִׁשִּׁים שָׁנָה, בְּלֶדֶת אֹתָם.  כז וַיִּגְדְּלוּ, הַנְּעָרִים, וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד, אִישׁ שָׂדֶה; וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם, יֹשֵׁב אֹהָלִים.  כח וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת-עֵשָׂו, כִּי-צַיִד בְּפִיו; וְרִבְקָה, אֹהֶבֶת אֶת-יַעֲקֹב. רש"י: אדמוני. סִימָן הוּא […]

אליהו ומעמד הכרמל מלכים א' פרק י"ח: כב וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ אֶל-הָעָם אֲנִי נוֹתַרְתִּי נָבִיא לַיהוָה לְבַדִּי וּנְבִיאֵי הַבַּעַל אַרְבַּע-מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים אִישׁ. האם זה נכון? הרי אנחנו יודעים על הנביאים במערות. חז"ל אומרים שכל העם ידעו שזה לא נכון שאליהו הוא הנביא האחרון, ובכל זאת אף אחד לא אמר למלך אחאב. וזה מיוחד במציאות של בצורת, בה אנשים מתים ברעב, אין מי. עובדיה במציאות הזו מחביא את 100 הנביאים ונותן להם "לחם ומים". מאיפה הוא מביא את הלחם והמים? כנראה מהעם. […]

"ולואי שיפרע בזמנו" בבא בתרא ה' ע"א משנה כותל חצר שנפל, מחייבין אותו לבנותו עד ארבע אמות. בחזקת שנתן עד שיביא ראיה שלא נתן. מד' אמות ולמעלן, אין מחייבין אותו. סמך לו כותל אחר, אע"פ שלא נתן עליו את התקרה, מגלגלין עליו את הכל. בחזקת שלא נתן עד שיביא ראיה שנתן. לכולי אלמא צריך לבנות את הכותל מחדש – זו צורת החצר שהייתה גמרא אמר ריש לקיש הקובע זמן לחבירו ואמר לו פרעתיך בתוך זמני, אינו נאמן ולואי שיפרע בזמנו. […]

חיי שרה – ויבא אברהם" – מהיכן בא? בפרשה הקודמת נאמר: יט וַיָּשָׁב אַבְרָהָם אֶל-נְעָרָיו, וַיָּקֻמוּ וַיֵּלְכוּ יַחְדָּו אֶל-בְּאֵר שָׁבַע; וַיֵּשֶׁב אַבְרָהָם, בִּבְאֵר שָׁבַע. " בתחילת הפרשה שלנו אומרת התורה: א וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה, מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים–שְׁנֵי, חַיֵּי שָׂרָה.  ב וַתָּמָת שָׂרָה, בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן–בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וַיָּבֹא, אַבְרָהָם, לִסְפֹּד לְשָׂרָה, וְלִבְכֹּתָהּ. ההבדל בין הפרשות הוא לא פשוט, אם אברהם יושב בבאר שבע למה שרה נמצאת בקריית ארבע (חברון)? הרשב"ם אומר שלא צריך להתעסק בכלל עם השאלה […]

ועוד יותר טוב   רוב הפרשה מוקדש לסיפור הליכת העבד לחרן לקחת אשה ליצחק. בקריאת הסיפור בולטת לעין אריכותו הרבה. הסיפור עצמו מסופר בתורה לפרטי פרטים, ולאחר מכן העבד חוזר שוב על כל הסיפור. התורה לא מסתפקת באמירה כללית כגון: "ויספר העבד את כל הדברים האלה", אלא חוזרת שוב על הסיפור מפיו של העבד. חז"ל במדרש עומדים על כך (בראשית רבה פרשה ס', ח'): אמר ר' אחא: יפה שיחתן של עבדי בתי אבות מתורתן של בנים, פרשתו של אליעזר שנים […]

סגירת השמיים ועבודת הבעל מלכים א' ט"ז: כא אָז יֵחָלֵק הָעָם יִשְׂרָאֵל לַחֵצִי  חֲצִי הָעָם הָיָה אַחֲרֵי תִבְנִי בֶן-גִּינַת לְהַמְלִיכוֹ וְהַחֲצִי אַחֲרֵי עָמְרִי.  כב וַיֶּחֱזַק הָעָם אֲשֶׁר אַחֲרֵי עָמְרִי אֶת-הָעָם אֲשֶׁר אַחֲרֵי תִּבְנִי בֶן-גִּינַת וַיָּמָת תִּבְנִי וַיִּמְלֹךְ עָמְרִי.  {פ} כג בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וְאַחַת שָׁנָה לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ עָמְרִי עַל-יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּתִרְצָה מָלַךְ שֵׁשׁ-שָׁנִים.  כד וַיִּקֶן אֶת-הָהָר שֹׁמְרוֹן מֵאֶת שֶׁמֶר בְּכִכְּרַיִם כָּסֶף וַיִּבֶן אֶת-הָהָר וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם הָעִיר אֲשֶׁר בָּנָה עַל שֶׁם-שֶׁמֶר אֲדֹנֵי הָהָר שֹׁמְרוֹן.  כה וַיַּעֲשֶׂה עָמְרִי הָרַע […]

לוט וצוער כאשר ה' מאפשר ללוט להימלט עם המלאכים לוט מבקש לא להמלט רחוק מידי:     יח וַיֹּאמֶר לוֹט, אֲלֵהֶם:  אַל-נָא, אֲדֹנָי.  יט הִנֵּה-נָא מָצָא עַבְדְּךָ חֵן, בְּעֵינֶיךָ, וַתַּגְדֵּל חַסְדְּךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּדִי, לְהַחֲיוֹת אֶת-נַפְשִׁי; וְאָנֹכִי, לֹא אוּכַל לְהִמָּלֵט הָהָרָה–פֶּן-תִּדְבָּקַנִי הָרָעָה, וָמַתִּי.  כ הִנֵּה-נָא הָעִיר הַזֹּאת קְרֹבָה, לָנוּס שָׁמָּה–וְהִוא מִצְעָר; אִמָּלְטָה נָּא שָׁמָּה, הֲלֹא מִצְעָר הִוא–וּתְחִי נַפְשִׁי.  כא וַיֹּאמֶר אֵלָיו–הִנֵּה נָשָׂאתִי פָנֶיךָ, גַּם לַדָּבָר הַזֶּה:  לְבִלְתִּי הָפְכִּי אֶת-הָעִיר, אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ.  כב מַהֵר, הִמָּלֵט שָׁמָּה, כִּי לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת דָּבָר, […]

חזית בבקעה – משכנים לשותפים בבא בתרא דף ב ע"א …אבל בבקעה, מקום שנהגו שלא לגדור – אין מחייבין אותו, אלא אם רצה, כונס לתוך שלו ובונה ועושה חזית מבחוץ. לפיכך, אם נפל הכותל – המקום והאבנים שלו. אם עשו מדעת שניהם – בונין את הכותל באמצע ועושין חזית מכאן ומכאן. לפיכך, אם נפל הכותל – המקום והאבנים של שניהם. נתבונן במושג חזית בהקשר של בקעה בסוגיה בדף ד הגמרא דנה בשאלה: מהי חזית? בבא בתרא דף ד ע"א מאי […]

בפרשת השבוע אנו למדים מאברהם אבינו מהי "דרך ארץ שקדמה לתורה". האבות היו לפני מתן תורה, ולכן הם מלמדים אותנו את הבסיס לקבלת התורה, ובמיוחד אברהם אבינו, הראשון לאבות, מלמד אותנו מהי דרך ארץ.   בשמה של הפרשה טמון מסר חשוב (שמות י"ח, א'-ב'): וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם. וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה. הראיה מודגשת כאן מאוד, ויש לה משמעות גדולה. ה' נראה […]

"פרשת השבוע" היא יום הכיפורים שחל השנה בשבת. בתפילת הימים הנוראים – הן בראש השנה והן ביום הכיפורים – אנו מזכירים בתפילה את ענין המלכת ה' על העולם. בראש השנה, אנו ממליכים את ה' ביום בריאת העולם. ביום הכיפורים הדגש הוא המלכת ה' על האדם, כחלק מן התשובה שמוזכרת גם היא בתפילה. בגמרא (ברכות י"ג ע"ב) מובא: תניא סומכוס אומר: כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו. הרב קוק בעין איה מבאר: תניא סומכוס אומר המאריך באחד מאריכין לו ימיו […]

ה"פרשה" שאנו חיים אותה בשעות אלה היא התחממות הגזרה הצפונית, שהובילה לכך שחלק ניכר מתלמידי שיעור ה' הוקפצו חזרה לצבא. ננסה ללמוד מן הפרשה כיצד להתבונן על מאורעות השעות הגדולות הללו. הפרשה פותחת במילים (דברים כ"ט, ט'): אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם… עיקר הענין נמצא בשתי המילים הראשונות של הפרשה: "אתם נצבים". אנו נמצאים במלחמה מול ארגון טרור. המאבק בטרור נעשה על ידי כח העמידה של הציבור. לפני כשמונה שנים היתה ועדה ממשלתית שבחנה את המצב האסטרטגי של […]

אחד הדברים שבולטים לעין בקריאת הפרשה הוא החזרה על המילה "היום". הדבר בולט במיוחד בקריאה של היום ("רביעי"). הפסוק הפותח והפסוק הסוגר מסתיימים באותה מילה: דברים כ"ז, א': וַיְצַו מֹשֶׁה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הָעָם לֵאמֹר שָׁמֹר אֶת כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם. דברים כ"ז, י': וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה' אלקיך וְעָשִׂיתָ אֶת מִצְו‍ֹתָו וְאֶת חֻקָּיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם. מה הכוונה במילה "היום"? המילה הזו חוזרת בפרשה פעמים רבות, ולפעמים בצורה מיוחדת. הדבר בולט מאוד בפרשת הביכורים (דברים כ"ו, […]

על המילים הפותחות את הפרשה, "כי תצא למלחמה על אויביך", יש פירוש של הכלי יקר שנראה כאילו נכתב במיוחד על המלחמה שאנו נמצאים בעיצומה. ננסה ללמוד את דבריו. לאחר שהוא שואל כמה שאלו על הפסוק הוא מפרש: וזה דבר ברור שכשאין שלום בין הלוחמים הרי הם מנוצחים, כמו שקרה לפריצי ישראל בבית שני, לכך אמר "כי תצא", בלשון יציאה, מיעט המלחמה הפנימית תוך העיר, לומר שדווקא כצאתך העיר תפרוש כפך למלחמה אבל בתוך העיר יהיה שלום ביניכם, ודווקא "למלחמה" תצא […]

נלמד על בית הבחירה, מתוך השתוקקות לבניינו במהרה בימינו. הרמב"ם כולל את עשיית כל כלי המקדש במצוות בניין בית הבחירה, והוא מאריך במיוחד בעניין בניין המזבח: ספר המצוות לרמב"ם מצות עשה כ והמצוה העשרים היא שצונו לבנות בית עבודה. בו יהיה ההקרבה והבערת האש תמיד ואליו יהיה ההליכה והעליה לרגל והקבוץ בכל שנה כמו שיתבאר (מ"ע כז – ט לט מו נב – ד פג – ה ול"ת פט – צ קנו) והוא אמרו יתעלה (ר"פ תרומ') ועשו לי מקדש. […]