סוג מדיה: טקסט

התמודדות עם בעיות – לחיות עם פרשת השבוע – בהעלותך פרשת בהעלותך מתייחדת בכך שגם היא מחולקת באמצעה לשלושה חלקים, והחלוקה הזו באה לידי ביטוי אפילו בצורה החיצונית. פרשת "ויהי בנסוע" מוקפת לפניה ולאחריה באות נ הפוכה, וכך יוצרת הפסקה בין מה שנאמר לפניה ובין מה שנאמר אחריה.לפניה – הסדר המיוחד של מחנה ישראל במדבר, "איש על דגלו", כל שבט במקומו ומחנה ישראל באמצע. התורה מתארת את הדרך שבה נסעו ישראל במדבר, כיצד הודיעו על המסע על ידי החצוצרות, ומה […]

המדרש: [א, י] ויקרא אלהים ליבשה ארץ, למה נקרא שמה ארץ, שרצתה לעשות רצון קונה, רבי נתן בשם ר' אחא ור' ברכיה בשם רבי יצחק אמר אני אל שדי אני שאמרתי לשמים וארץ די, שאלמלא כן היו מותחים והולכין עד עכשיו, ולמקוה המים קרא ימים, א"ר יוסי ב"ר חלפתא והלא ים אחד הוא ומה ת"ל ימים אלא אינו דומה טעם דג העולה מעכו לעולה מצידון ולעולה מאספמיא.

עין טובה מובא בפרקי אבות (פ"ב מ"ט): אמר להם (רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו): צאו וראו איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם. רבי אליעזר אומר: עין טובה, רבי יהושע אומר: חבר טוב, רבי יוסי אומר: שכן טוב, רבי שמעון אומר: הרואה את הנולד, רבי אלעזר אומר: לב טוב. אמר להם: רואה אני את דברי אלעזר בן ערך, שבכלל דבריו דבריכם. המשנה פותחת ב"עין טובה", ומסיימת ב"לב טוב". הלב והעין יכולים להוביל את האדם לטוב או חלילה להיפך, ככתוב (במדבר ט"ו, […]

עוצמה פנימית מול אתגרי הדור בפרקי אבות מובא (פ"ג מ"י): רבי דוסא בן הרכינס אומר: שינה של שחרית, ויין של צהרים, ושיחת ילדים, וישיבת בתי כנסיות של עמי הארץ מוציאין את האדם מן העולם. "מוציאין את האדם מן העולם" הוא ביטוי מיוחד, הבא ללמד שאדם שאלו הם חייו – יצא מן העולם. כביכול הוא איננו חלק מן העולם, אלא הוא "ליד העולם". הוא חולף ליד מציאות החיים האמיתית, וחי בהחמצה כללית של "העולם". שינה של שחריתהגמרא מספרת, שלרבי אלעזר ברבי […]

הכל לשם שמים בפרקי אבות מובא (פ"ב מי"ב): רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: יְהִי מָמוֹן חֲבֵרָךְ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ. וְהַתְקֵן עַצְמָךְ לִלְמוֹד תּוֹרָה, שֶׁאֵינָהּ יְרֻשָּׁה לָךְ. וְכָל מַעֲשֶׂיךָ יִהְיוּ לְשֵׁם שָׁמָיִם. שלוש המימרות שבמשנה בנויות בהדרגה – מן החוץ אל הפנים. ההתחלה היא ב"ממון חברך" – המלמד את ההתייחסות שמה שנמצא מחוץ לאדם. ההמשך עוסק באדם עצמו – "התקן עצמך". ולבסוף – מה שיוצא מהאדם, פעולותיו ומעשיו – "וכל מעשיך". יהי ממון חברך חביב עליך כשלך יש תכלית לבריאה, ולכל דבר יש […]

הנגע והעֹנג – הנתק והתִקון פרשות השבוע עוסקות בנגעים – נגעי אדם, נגעי בגדים ונגעי בתים, כהמשך לענייני טומאה וטהרה שהוזכרו בסוף פרשת שמיני."מצורע" הוא ביטוי לדבר דחוי, ואף התורה אומרת (ויקרא י"ג, מ"ו): בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ. נראה, אפוא, שהצרעת יכולה ללמד אותו על ההתייחסות הראויה לאנשים שנמצאים מחוץ למחנה – מחוץ לחברה. כפי שנראה, מגמת התורה איננה להוציאם מחוץ למחנה, אלא זו יציאה לצורך כניסה. הרחקת המצורע היא כדי לתקנו.מגמת התורה היא שגם ההרחקות, הנגעים, הקשיים – […]

המדרש: אמר ר' יוחנן תנאין התנה הקדוש ברוך הוא עם הים שיהא נקרע לפני ישראל הדא הוא דכתיב (שמות יד) וישב הים לאיתנו לתנאו שהתנה עמו, אמר רבי ירמיה בן אלעזר לא עם הים בלבד התנה הקדוש ברוך הוא אלא עם כל מה שנברא בששת ימי בראשית הה"ד (ישעיה מה) אני ידי נטו שמים וכל צבאם צויתי מידי נטו שמים וכל צבאם צויתי, צויתי את הים שיהיה נקרע לפני ישראל, צויתי את השמים ואת הארץ שישתקו לפני משה שנאמר האזינו […]

המדרש: א"ר לוי יש מן הדרשנים שהם דורשין כגון בן עזאי ובן זומא נעשה קולו של הקדוש ברוך הוא מטטרון למשה בשעה שאמר לו (דברים לב) עלה אל הר העברים, נעשה קולו של הקדוש ברוך הוא מטטרון על המים הה"ד (תהלים כט) קול ה' על המים, אמר רבי ברכיה לא פירשו המים התחתונים מן העליונים אלא בבכיה הה"ד (איוב כח) מבכי נהרות חבש, ר' תנחום מייתי לה מן הכא עושה ארץ בכחו וגו', לקול תתו המון מים וגו', ואין לקול […]

המדרש: א"ר לוי המים היו אומרים אלו לאלו נלך ונעשה קילוסין להקב"ה, הה"ד (תהלים צג) נשאו נהרות ה' נשאו נהרות קולם וגו' ר' לוי אמר דרך הים דרך הים, ר' אבא בר כהנא אמר לדוכתא פלונית ולזוית פלוניתא גלגלא פלניתא, רב הונא אמר להדך ימא להדך ימא, ר' יהושע בר חנינא אמר לדוכסאים לדוכסאים, ר"א אמר קלטן הים, היך מד"א (איוב לח) הבאת עד נבכי ים עד קלוטין דימא, רבנן אמרי דוכים קבלונו מדוכנים אנו קבלונו, א"ר יהושע ב"ר נחמיה […]

המדרש: אל מקום אחד, רבי יודן בשם רבי לוי ורבי ברכיה בשם רבי יודן ב"ר שמעון אומר כל העולם כלו מים במים, ואתה אומר אל מקום אחד, אתמהא, משל לעשר נודות נפוחות מונחות בטרקלין נצרך המלך למקומן, מה הוא עושה להן מתירן ומוציא את רוחן ומסלקן בזוית אחד, כך דרך הקדוש ברוך הוא על מי בראשית וסילקן בים אוקיינוס הה"ד (איוב יב) הן יעצור במים ויבשו וגו' (שם /איוב/ ט) ודורך על במתי ים.

המדרש: בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה ה סימן א – ב א [א, ט] ויאמר אלהים יקוו המים, כתיב (תהלים קד) מן גערתך ינוסון מקול וגו', רבי ברכיה בשם רבי אבא בר אמי אמר יעשה מדה למים, והיך מה דאת אמר (זכריה א) וקו ינטה על ירושלים, רבי אבא בר כהנא בשם רבי לוי אמר, אמר הקדוש ברוך הוא יקוו לי המים, מה שאני עתיד לעשות בהם, משל למלך שבנה פלטרין והושיב בתוכה אלמים והיו משכימין ושואלים בשלומו של […]

לחיות עם פרשת השבוע – עבודת ה' לא אחת, יצא לי לשאול אנשים שונים, היכן לדעתם כתובה מצות התפילה בתורה. מצות התפילה, בניגוד אולי למה שהיינו מצפים, כתובה דווקא בפרשת משפטים. כך נאמר בפרשתנו (שמות כג, כה): וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹקֵיכֶם וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ. הרמב"ם (ע"פ חז"ל) מביא פסוק זה כאחד המקורות למצות התפילה (ספר המצוות, עשה ה'): והמצוה החמישית, היא שצונו לעבדו יתעלה וכבר נכפל צווי זה פעמים, אמר (משפטים כג כה) ועבדתם את […]

המדרש: "ויקרא אלהים לרקיע שמים", רב אמר: אש ומים. רבי אבא בר כהנא אמר משום רב: נטל הקב"ה אש ומים ופתכן זה בזה ומהן נעשו שמים. דבר אחר, "שמים" כתיב, שהן שמים מעשיהן של בריות, אם זכו "והגידו שמים צדקו", ואם לאו "יגלו שמים עונו". דבר אחר, "שמים", שהבריות משתוממים עליהן, לאמר של מה הן, של אש הן, של מים הן, אתמהא. ר' פנחס בשם רבי לוי אמר: הוא אתא וקם עליו: "המקרה במים עליותיו", הוי של מים הן. סמים, […]

לחיות עם פרשת השבוע – להיות אנשים שומעים פרשת "יתרו", או ליתר דיוק פרשת "וישמע יתרו", מלמדת אותנו על כח השמיעה. יש לנו הרבה מה ללמוד ולהפיק לחיינו, מכח השמיעה של יתרו. כך נאמר בפתיחת הפרשה (שמות יח, א): וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹקִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּי הוֹצִיא ה' אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם. יתרו שומע את הניסים שאירעו לעם ישראל, וקולט את הגודל העצום של המציאות המופלאה הזו. זה מה שמושך אותו להידבק בעם […]

המדרש: "ויעש אלהים את הרקיע", זה אחד מן המקראות שהרעיש בן זומא את העולם, "ויעש", אתמהא, והלא במאמר הן, הוי: "בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם". למה אין כתיב בשני "כי טוב", רבי יוחנן תני לה בשם רבי יוסי בן ר' חלפתא: שבו נבראת גיהנם, שנאמר: "כי ערוך מאתמול תפתה", יום שיש בו אתמול ואין בו שלשום. רבי חנינא אומר: שבו נבראת מחלוקת, שנאמר: "ויהי מבדיל בין מים למים". אמר ר' טביומי: אם מחלוקת שהיא לתקונו של עולם […]

לחיות עם פרשת השבוע – עם ישראל כמה לבשורה חדשה בכל מערכת בחירות, ישנו משהו מיוחד ושונה לצד האירועים השגרתיים. הפעם, ברור שנקודת החידוש היא ההצלחה המסחררת והבלתי צפויה של מפלגת "יש עתיד". אין אנו באים לעסוק כרגע בחישובי מנדטים ובצירופים השונים של הרכבת קואליציה. זה לא תפקידנו, ולא מה שצריך לעניין אותנו. עלינו להביט על הרוח הפנימית של הדברים. לנסות ולהבין את הרצון הפנימי של העם, שהוליד בחירה כ"כ רחבה במפלגה הזו. הרי אחרי הכל, אין זו מפלגה שצברה […]

המדרש: הרקיע דומה לבריכה, ולמעלה מן הבריכה כיפה, ומחמת שהבריכה מזעת טיפים עבות והן יורדין לתוך מים המלוחים ואינן מתערבין. אמר ר' יונה: אל תתמה, הדין ירדנא עבר בימא דטבריא ולא מתערב ביה. מעשה נסים יש בדבר, אדם כובר חטים או תבן בכברה, עד שלא ירדו שתים ושלש אצבעות הן מתערבין, ואלו מהלכין מהלך כמה שנים ואין מתערבין. רבי יודן בר' שמעון אומר: שהוא מורידן במדה, שנאמר: "כי יגרע נטפי מים", היך מה דאת אמר: "ונגרע מערכך". כעוביה של ארץ […]

פרק כ"א "א מַשָּׂא מִדְבַּר-יָם כְּסוּפוֹת בַּנֶּגֶב לַחֲלֹף מִמִּדְבָּר בָּא מֵאֶרֶץ נוֹרָאָה. ב חָזוּת קָשָׁה הֻגַּד-לִי הַבּוֹגֵד בּוֹגֵד וְהַשּׁוֹדֵד שׁוֹדֵד עֲלִי עֵילָם צוּרִי מָדַי כָּל-אַנְחָתָה הִשְׁבַּתִּי. ג עַל-כֵּן מָלְאוּ מָתְנַי חַלְחָלָה צִירִים אֲחָזוּנִי כְּצִירֵי יוֹלֵדָה נַעֲוֵיתִי מִשְּׁמֹעַ נִבְהַלְתִּי מֵרְאוֹת. ד תָּעָה לְבָבִי פַּלָּצוּת בִּעֲתָתְנִי אֵת נֶשֶׁף חִשְׁקִי שָׂם לִי לַחֲרָדָה. ה עָרֹךְ הַשֻּׁלְחָן צָפֹה הַצָּפִית אָכוֹל שָׁתֹה קוּמוּ הַשָּׂרִים מִשְׁחוּ מָגֵן. ו כִּי כֹה אָמַר אֵלַי אֲדֹנָי לֵךְ הַעֲמֵד הַמְצַפֶּה אֲשֶׁר יִרְאֶה יַגִּיד. ז וְרָאָה רֶכֶב צֶמֶד פָּרָשִׁים רֶכֶב חֲמוֹר […]

לחיות עם פרשת שבוע – יום הבחירות אנו עומדים ערב בחירות. נראה כי מדברי חז"ל במכילתא על פרשתנו, ניתן ללמוד על המעלה והמשמעות הגדולה של יום הבחירות עבורנו. מדרשי ההלכה של חז"ל (המדרש על חומש שמות הוא המכילתא), מתחילים מפרשת השבוע שלנו. פרשתנו, בה עם ישראל מצווה לראשונה, מהווה נקודת ציון מבחינת מדרשי ההלכה. במובן זה, הדברים מתאימים לדברי רש"י בפתיחת פירושו לתורה (בראשית א, א): אמר רבי יצחק לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ "החודש הזה לכם", […]

המדרש: כותי אחד שאל את ר' מאיר, אמר לו: אפשר המים העליונים תלוים במאמר, אמר לו: הן, אמר לו: הבא לי אפרכס, הביא לו אפרכס, נתן עליה טס של זהב, ולא עמדו מים, טס של כסף ולא עמדו מים, כיון שנתן אצבעו עמדו מים. אמר לו: אצבעך את נותן, אמר לו: מה אני, שאני בשר ודם, אצבעי מעמדת מים, אצבעו של הקב"ה על אחת כמה וכמה, הוי מים העליונים תלוים במאמר. אמר לו: אפשר אותו שכתוב בו: "הלא את השמים […]