סוג מדיה: טקסט

קהלת רבה פרשה ב' פסוק ח', "כנסתי לי", ב' ר' יהושע בן לוי פתר קרייה בישראל בכניסתן לארץ. "הגדלתי מעשי" – "כי תבואו אל ארץ מושבותיכם ועשיתם אשה לה'". "בניתי לי בתים" – "ובתים מלאים כל טוב". "נטעתי לי כרמים" – "כרמים וזיתים אשר לא נטעת". "עשיתי לי גנות ופרדסים", אדריאנוס שחיק טמיא שאל את רבי יהושע בן חנינא: כתיב בתורה "ארץ אשר לא במסכנות וגו'", יכול את מייתי לי תלת מילין דאנא שאיל. אמר ליה: ומה אינון. אמר ליה: […]

"היום שאחרי" 4 נעיין במדרש חז"ל, שאנו נוהגים להזכירו פעמים רבות, ובימים אלה יש לעיין בו מחדש (איכה רבה, פתיחתא ב'): רבי אבא בר כהנא פתח (שם ט') "מי האיש החכם ויבן את זאת וגו'", תני ר' שמעון בר יוחאי אם ראית עיירות נתלשות ממקומן בארץ ישראל, דע שלא החזיקו בשכר סופרים ובשכר משנים, שנאמר (שם) "על מה אבדה הארץ ויאמר ה' על עזבם את תורתי". תלישתן של עיירות רבות בארץ ישראל ממקומן, אף שהיו אכסניא לבתי מדרש ולקהילות תורניות […]

מעשי אבות – סימן או סיבה? משפט ידוע, שמקורו בדברי חז"ל וביאורו והרחבתו בדברי הרמב"ן: "מעשי אבות סימן לבנים". נעמיק בביטוי זה לאור דברי חז"ל בזוה"ק בפרשתנו1: אמר ר' יצחק: אוי לרשעי העולם, שלא יודעים ולא משגיחים בפעולתו של הקב"ה, ולא מסתכלים שכל מה שיש בעולם – מעִם הקב"ה הוא, שהוא ידע בתחילה מה שיהיה בסוף, שכתוב: "מגיד מראשית אחרית", והוא צופה ועושה מעשים בתחילה, כדי לחזור עליהם לאחר ימים. בוא וראה, אלמלא נלקחה שרי אל פרעה, לא לקה הוא […]

תהיה טוב – תראה טוב שמה של הפרשה, "וירא", מעורר לעיין בעניינה של הראיה.חז"ל במדרש עומדים על משמעות עניין זה1: "וירא המן כי אין מרדכי כורע ומשתחוה לו", אמר ר' איבו (תהלים ס"ט) "תחשכנה עיניהם" של רשעים "מראות", לפי שמראית עיניהם של רשעים מורידות אותם לגיהנם, הדא הוא דכתיב (בראשית ו') "ויראו בני האלהים את בנות האדם", (בראשית ט') "וירא חם אבי כנען", (בראשית כ"ח) "וירא עשו כי רעות בנות כנען", (במדבר כ"ב) "וירא בלק בן צפור", (במדבר כ"ד) "וירא […]

עניינה של סמיכות פרשיות בשני מדרשים בפרשה דורשים חכמים סמיכות פרשיות. האחד בתחילת הפרשה1: "וזרח השמש ובא השמש", אמר ר' אבא בר כהנא: וכי אין אנו יודעין שזרח השמש ובא השמש, אלא עד שלא ישקיע הקב"ה שמשו של צדיק הוא מזריח שמשו של צדיק חבירו. יום שמת ר' עקיבא נולד רבינו, וקראו עליו "וזרח השמש ובא השמש". יום שמת רבינו נולד רב אדא בר אהבה, וקראו עליו "וזרח השמש ובא השמש". יום שמת רב אדא בר אהבה נולד רבי אבון, […]

"היום שאחרי" 3 ההתנתקות העמידה אותנו בפני שאלות רבות וקשות. התחושה היא, שאלו הן שאלות שאין עליהן תשובה. כל תשובה נראית קטנה ומצומצמת, ואיננה מתיישבת על הלב הסוער.יש מצבים בחיים בהם אנו צריכים לחוות את העמידה מול שאלות ללא תשובות. זוהי חוויה הדורשת בגרות מן האדם. ילד איננו יכול לקבל את העובדה שאין תשובה לשאלתו. אמנם אין הוא יכול להבין את התשובות לכל שאלותיו, אך הוא דורש תשובות, ופעמים שהמחנכים משמשים כמי שיש בידם את התשובות לכל השאלות, על מנת […]

עליה ראשונה ועליה שניה ה"מפטיר" שכמעט נשכחאם ישאלו אותך: היכן מופיע לראשונה בתורה, הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל1? רבים הסיכויים שתשובתך תהיה: "בפרשת לך לך". כך חשבתי אף אני משבקשתי לעמוד על עניינה של ארץ ישראל. פרשיות "בראשית" הן פרשיות ראשונות וחביבות, כולנו קשובים אליהן, ולכאורה מעטים הסיכויים לפספס משהו. לכן גדולה היתה התדהמה כשמצאנו שהקשר בין אברהם לארץ כנען מופיע כבר בסוף פרשת נח2: וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת אַבְרָם בְּנוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן הָרָן בֶּן בְּנוֹ וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ […]

הסרת הלוט מאישיותו של לוט שני פונדקאותשלושה מלאכים מתארחים באוהלו של אברהם, ומבשרים לו ולשרה על הולדת יצחק כעת חיה. שני מלאכים ממשיכים לסדום, מתארחים בביתו של לוט, משחיתים את סדום ומצילים את לוט ומשפחתו. האם במקרה נזדמנו מלאכים אלו לשני הפונדקאות בסמיכות, או שמא חוט קושר בין סיפור הבשורה על הולדת יצחק ובין סיפור הפיכת סדום והצלת לוט?נראה שאת קצהו של החוט הקושר בין שני הסיפורים נמצא במכנה המשותף לשניהם, פרשיית האירוח. נשווה בין שני התיאורים: המלאכים אצל אברהם […]

שיחת עבדי בתי אבות, רחיצת רגליהם – ותורתם של בנים כפל הדרשות של רב אחא "ויתן תבן ומספוא וגו'", אמר ר' אחא יפה שיחת עבדי בתי אבות מתורתן שלבנים, פרשת אליעזר שנים ושלשה דפין הוא אומרה ושונה והשרץ מגופי תורה ואין דמו מטמא כבשרו אלא מרבוי המקרא, ר' שמעון בן יוחי אומר טמא הטמא (ויקרא יא כט) , ר' לעזר בר' יוסי אומר זה וזה (שם). "ומים לרחוץ רגליו", אמר ר' אחא יפה רחיצת רגלי עבדי בתי אבות מתורתן שלבנים […]

קהלת רבה פרשה ב' פסוק ח', "כנסתי לי", א' "כנסתי לי גם כסף וזהב", הדא הוא דכתיב "ויתן המלך את הכסף בירושלים כאבנים". אפשר כאבנים בדרכים ובחצרות ולא היו נגנבות, אלא היו גדולות, אבני שמונה אמות ואבני עשר אמות. תנא אפילו משקלות שהיה בימי שלמה של זהב היו, והיו משתמשין בכלי משקלות של זהב קנטרין, וכל משקל ומשקל גדול וקטן של זהב היו. "וסגולת מלכים", שנאמר: "וכל מלכי הארץ מבקשים את שלמה". "והמדינות", זו מלכת שבא שהיתה מדיינת עמו בחכמתה […]

מה בין בית הדין ליום הדין? בראש השנה אנו חשים במתח שבין הפרט והכלל בישראל.מצד אחד, כל אחד ואחד נידון בעצמו: "בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון, שנאמר (תהלים לג) היוצר יחד לבם, המבין אל כל מעשהם"1. עניין זה מודגש בעצם תקנת התפילה, כפי שמבאר הרב קוק זצ"ל2: "הני תשע דראש השנה כנגד מי, אמר רבי יצחק דמן קרטיגנין כנגד תשע אזכרות שאמרה חנה בתפלתה, דאמר מר בראש השנה נפקדו שרה רחל וחנה". לעומת כלל הרבים, שהוא […]

"זכור ימות עולם" בתחילת שירת האזינו מופיע ציווי מיוחד של זכירה1: זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ. ננסה להבין עניינו של ציווי זה.במקום נוסף מצוה התורה על זכירה הקשורה לימים2: זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. הרמב"ן בפירושו לפסוק, בעקבות המכילתא, מבאר את משמעות הציווי: …ובמכילתא רבי יצחק אומר, לא תהא מונה כדרך שהאחרים מונים, אלא תהא מונה לשם שבת. ופירושה, שהגוים מונין ימי השבוע לשם הימים עצמן, יקראו לכל יום שם בפני עצמו, […]

"ויתעצב אל לבו" פסוקים רבים בפרשת בראשית מעוררים את שאלת ההגשמה – תיאור מעשיו של הבורא, דבריו אל האדם וכדומה קשים להבנה בצורה פשוטה. אחד הפסוקים האלה הוא הפסוק המתאר את יחסו של ה' לחטאי בני האדם1: וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם. וַיִּנָּחֶם ה' כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ. כבר במדרש נשאלה השאלה2: אפיקורס אחד שאל את רבי יהושע בן קרחה, אמר לו: אין אתם אומרים שהקב"ה […]

לפגוש את הנשמה מובא במדרש1: תני חזקיה (ירמיה נ) "שה פזורה ישראל", נמשלו ישראל לשה, מה שה הזה לוקה על ראשו או באחד מאבריו וכל אבריו מרגישין, כך הן ישראל אחד מהן חוטא וכולן מרגישין. (במדבר טז) "האיש אחד יחטא". תני ר' שמעון בר יוחאי משל לבני אדם שהיו יושבין בספינה, נטל אחד מהן מקדח והתחיל קודח תחתיו. אמרו לו חבריו: מה אתה יושב ועושה, אמר להם: מה אכפת לכם, לא תחתי אני קודח?! אמרו לו: שהמים עולין ומציפין עלינו […]

מן ה- ? אל ה- 1 בראשית מה? בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ: וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר: וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ: וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד: הרושם הנוצר מן העיון בפסוקים הפותחים את התורה הוא כי הינם עתירי סוד. לא רק העמידה מול פלא הבריאה מובילה […]

יוצא מן הכלל… הזוה"ק בפרשת בהעלותך דורש פסוק מפרשת נח, וממנו לומד עניין יסודי בהתייחסות לתורה בכלל1: ר' אלעזר ור' יוסי ור' יצחק היו הולכים בדרך, פגעו באלו הרי חושך. בעוד שהיו הולכים נשא עיניו ר' אלעזר וראה אלו הרים הרמים, והיו חשכים ונוראים באימה. אמר ר' אלעזר אל החברים, אלו היה אבי כאן, לא הייתי מתיירא, אבל כיון שאנו שלשה, ודברי תורה בינינו, לא יהיה נמצא כאן דין.פתח ר' אלעזר ואמר, כתוב "ותנח התיבה בחדש השביעי וגו' על הרי […]

המבול והיווצרות העמים אחרי המבולחלק הארי של פרשתנו עוסק במבול. לאחר שמסתיים סיפור המבול, באות שלוש פרשיות שהמשותף להן הוא "היווצרות העמים": 1. שכרותו של נח (ט', יח-כט).2. תפוצת בני נח אחר המבול (פרק י').3. חטא דור הפלגה (י"א, א-ט). אין ספק ששתי הפרשיות האחרונות נוגעות לנושא היווצרות העמים, אך נראה שגם הפרשיה הראשונה. פרשיה זו פותחת1: וַיִּהְיוּ בְנֵי נֹחַ הַיֹּצְאִים מִן הַתֵּבָה שֵׁם וְחָם וָיָפֶת וְחָם הוּא אֲבִי כְנָעַן:שְׁלֹשָׁה אֵלֶּה בְּנֵי נֹחַ וּמֵאֵלֶּה נָפְצָה כָל הָאָרֶץ: פסוקים אלו לכאורה […]

"היום שאחרי" 2 בהמשך לדיון בעניין "היום שאחרי", ננסה לבחון את היחס למדינה ולצבא בעקבות ההתנתקות.כישיבת הסדר השולחת חיילים לשרת בצבא, השאלה עבורנו היא מהותית ומעשית, ויש לדון בה בכובד ראש.האם יש לשנות את היחס לצבא ולמדינה? האם יש להפסיק את השרות בצבא, המגרש יהודים מביתם?השאלה קשה אף יותר לאור התחושה, המבוססת על עובדות, שההתנתקות היא סימפטום לרוח כללית החודרת לצבא יותר ויותר: הצבא מכין עצמו למשימות שלום, ולא למשימות מלחמה.נראה שהבעיה שחשים רבים מן הצעירים עם הגיוס לצבא איננה […]

שני התפקידים של בית הדין ירושלמי: לא הן גזילות הן חבלות. אשכח תני ר' שמעון בן יוחי "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם", אתא מימר לך בפשוטה דקרייא ותייא כרבי יוסי בר חלפתא. ר' יוסי בר חלפתא אתון תרין בר נש מידון קומוי, אמרו לו: על מנת שתדיננו דין תורה. אמר לון: אני איני יודע דין תורה, אלא היודע מחשבות יפרע מאותן האנשים, מקבלין עליכון מה דנא אמר לכון. רבי עקיבה כד הוה בר נש אזל בעי מידון קומיה הוה אמר […]

"היום שאחרי" 1 ימים אלה שאנו עוברים, ימי "היום שאחרי", אינם יכולים לעבור ללא בירור מעמיק בין כתלי בית המדרש."וחיי עולם נטע בתוכנו" – היא תורה שבעל פה.התורה שבעל פה מתפתחת מתוך החיים. שינויי החיים, אתגריהם וקשייהם – הם המעצבים ובונים את התורה שבעל פה. אף אנו ננסה לבנות פרק בתורה שבעל פה תוך התבוננות בעובר על עם ישראל בתקופה זו.המשבר שעוברת הציונות הדתית הוא גדול וקשה. מפעל של דור עומד על כפות המאזניים. מנין נובע משבר זה, וכיצד יש […]