פרק ראשון – כוונה להזיק בשור ועבד
כוונה להזיק בשור ועבד (ד.) הגמ' בדף ג' ע"ב ובדף ד' ע"א דנה בשאלה מדוע צריך למנות גם שן וגם קרן כאבות נזיקין לשיטת רב יהודה הסובר ש"מבעה" זה הקרן: אמר רב יהודה: תנא שור לקרנו ומבעה לשינו, והכי קאמר: לא ראי הקרן שאין הנאה להזיקו כראי השן שיש הנאה להזיקה, ולא ראי השן שאין כוונתו להזיק כראי הקרן שכוונתו להזיק. ולאו ק"ו הוא? ומה שן שאין כוונתו להזיק – חייב, קרן שכוונתו להזיק – לא כ"ש! איצטריך, ס"ד אמינא […]
פרק ראשון – מבעה
"מבעה" (ד.) גרסת הגמ' וגרסת רב שרירא גאון הגמ' בדף ד' ע"א דנה במחלוקת שמואל ורב מהו "מבעה": ושמואל מאי טעמא לא אמר כרב אמר לך אי סלקא דעתך אדם הא קתני סיפא שור המועד ושור המזיק ברשות הניזק והאדם וליתני ברישא בנזקי ממון קמיירי בנזקי גופו לא קמיירי ורב נמי הא קתני אדם בסיפא אמר לך רב ההוא למחשביה בהדי מועדין הוא דאתא. ודברי הגמ' תמוהים הן ביחס לשמואל והן ביחס לרב:בתחילה מביאה הגמ' הוכחה לשמואל הסובר "מבעה" זה […]
פרק ראשון – פטור שן ורגל ברשות הרבים
פטור שן ורגל ברשות הרבים בגמ' בדף כ"א ע"ב נאמר: דתניא אכלה מתוך הרחבה משלמת מה שנהנית מצידי הרחבה משלמת מה שהזיקה דברי ר"מ ורבי יהודה רבי יוסי ור"א אומרים אין דרכה לאכול אלא להלך ר' יוסי היינו תנא קמא אלא מחזרת איכא בינייהו תנא קמא סבר מחזרת נמי משלם מה שנהנית ורבי יוסי סבר משלמת מה שהזיקה לא דכולי עלמא מחזרת אי כרב אי כשמואל והכא בביער בשדה אחר קא מיפלגי מר סבר ובער בשדה אחר ולא ברשות הרבים […]
כיצד מתייחסים לגנב?
כיצד מתייחסים לגנב? כאשר אדם גונב שור או שה, וטובח אותו או מוכר אותו, הדין הוא: "חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה"1.אומרת על כך הגמרא2: אמר רבי מאיר: בא וראה כמה גדול כח של מלאכה, שור שביטלו ממלאכתו – חמשה, שה שלא ביטלו ממלאכתו – ארבעה.אמר רבן יוחנן בן זכאי: בא וראה כמה גדול כבוד הבריות, שור שהלך ברגליו – חמשה, שה שהרכיבו על כתיפו – ארבעה. ראשית, עלינו ללמוד מכאן התייחסות עקרונית לדרך לימוד התורה. מעבר […]
צופים ומקשיבים
צופים ומקשיבים כאשר יש מתיחות בין אומות העולם, אנו נזכרים במאמר חז"ל1: אמר רבי אלעזר בר אבינא אם ראית מלכיות מתגרות אלו באלו צפה לרגלו של משיח. תדע שכן, שהרי בימי אברהם על ידי שנתגרו המלכיות אלו באלו באה הגאולה לאברהם. משמעות דברי המדרש היא, כי מאבקים בין אומות אינם רק כפי שנראה במבט החיצוני אלא הם נובעים מתסיסה שישנה בעולם – ובעולם הרוחני בפרט. המאבקים שאנו רואים הם ראי להתגרות שקיימת בין שרי האומות, הם תוצאה של מאבק בין […]
תכל'ס
תכל'ס אומר המדרש1: תני בשם ר' נתן ג' נכנסו לדין וד' יצאו מחוייבין, ואלו הן אדם וחוה ונחש נכנסו לדין, ונתקללה הארץ עמהן, שנאמר (בראשית ג'): 'ארורה האדמה בעבורך…' ולמה נתקללה… ר"י בר' שלום אמר שעברה על הצווי שכך אמר לה הקב"ה: 'תדשא הארץ דשא וגו", מה הפרי נאכל אף העץ נאכל, והיא לא עשתה כן, אלא 'ותוצא הארץ דשא וגו" הפרי נאכל והעץ אינו נאכל. כך מביא גם רש"י2: עץ פרי – שיהא טעם העץ כטעם הפרי, והיא לא […]
צדיק יסוד עולם
צדיק יסוד עולם אלה תולדת נח נח איש צדיק תמים היה בדרתיו את האלהים התהלך נח. פסוק זה מעורר שאלה. הפתיחה "אלה תולדות…" מביאה אחריה בדרך כלל את שמות הצאצאים, וכאן מתארים את אישיותו של נח1.נראה, ששאלה זו עמדה בפני בעל המדרש הראשון בפרשה2: 'אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים', הדא הוא דכתיב (משלי י') 'כעבור סופה ואין רשע וצדיק יסוד עולם', 'כעבור סופה ואין רשע', זה דור המבול, 'וצדיק יסוד עולם', זה נח. (משלי י"ב) 'הפוך רשעים ואינם […]
מלחמת היצר
מלחמת היצר בכתבי האר"י מובא1: …אי נמי, יען כי לפתח חטאת רובץ, ויצר טוב אינו בא עד שהאדם בן י"ג שנה, לכן האיברים של אדם רגילים עם היצר הרע מיום הלידה. כשאדם בא לשוב בתשובה, היינו שיצא למלחמה על האויבים, שהוא היצר הרע והאיברים.ונתנו ה' אלוהיך בידיך שהוא היצר הרע, אז ושבית שביו שהם אברי הגוף.וראית בשביה אשת יפת תואר, שהיא הנשמה.וגלחה את ראשה, שתסיר האמונות הרעות.ועשתה את ציפורניה, שהוא חתיכת ומניעת המותרות.והסירה את שמלת שביה, שהוא הלבוש שנעשה ממעשה […]
הקבוע, הנטוע ומה שביניהם
הקבוע, הנטוע ומה שביניהם פרשת שופטים מתארת את מערכות השלטון השונות בעם ישראל, וביניהן את המלוכה. בין השאר מצווה התורה את המלך1: והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר מלפני הכהנים הלוים. והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו למען ילמד ליראה את ה' אלהיו לשמר את כל דברי התורה הזאת ואת החקים האלה לעשתם. לבלתי רום לבבו מאחיו ולבלתי סור מן המצוה ימין ושמאול למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל. […]
שמעת מה קרה
שמעת מה קרה? שתיים משש הזכירות שבתורה מופיעות בפרשתנו: זכירת מעשה מרים וזכירת מעשה עמלק.נעמיק בענין זכירת מעשה מרים. כותבת התורה1: השמר בנגע הצרעת לשמר מאד ולעשות ככל אשר יורו אתכם הכהנים הלוים כאשר צויתם תשמרו לעשות. זכור את אשר עשה ה' אלהיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים. הרמב"ן כותב2: מצוה שביעית שנצטוינו לזכור בפה ולהשיב אל לבנו מה שעשה ית' למרים כשדברה באחיה, עם היותה נביאה ואחיה גמול חסדה ועל ידה ניצל, כדי שנתרחק מלשון הרע ולא נהיה מאשר נאמר […]
ראש השנה שחל להיות בשבת
ראש השנה שחל בשבת דין ידוע הוא, שכשראש השנה חל להיות בשבת אין תוקעים בשופר.דין זה מיוחד מאוד. ישנה מצוה בתורה, לתקוע בשופר, מצוה שמעלתה העליונה מפורשת במקומות רבים בחז"ל, כמזכירה את זכותם של ישראל, וחכמים קובעים שעם ישראל כולו לא יתקע בשופר. מדוע? אלא אמר רבא מדאורייתא מישרא שרי ורבנן הוא דגזור ביה כדרבה דאמר רבה הכל חייבין בתקיעת שופר ואין הכל בקיעין בתקיעת שופר גזירה שמא יטלנו בידו וילך אצל הבקי ללמוד ויעבירנו ד' אמות ברשות הרבים והיינו […]
הנטוע והמעופף
הנטוע והמעופף ננסה לעיין מחדש בפרק הראשון, בפתיחת ספר תהילים. אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב. ישנם כאן שלושה עניינים: הלך, עמד וישב, וננסה להבין את עניינו של כל אחד."לא הלך בעצת רשעים": הליכה אחר עצה פירושה הליכה בדרך אידיאולוגית. ישנן גישות בעלות אידיאולוגיה של רשעות, כמו הקומוניזם שהתבסס על כפירה וכדו', ואנשים רבים מתפתים ללכת בעצה זו.כאן משתמש דוד המלך בביטוי הליכה, כיון שאלו דברים שאדם הולך אחריהם ונמשך אליהם […]
בשמחה תמיד
"בשמחה תמיד" מהי שמחה?לרמב"ם ישנה תשובה ברורה לשאלה זו, המבוארת מספר פעמים בספר הי"ד החזקה:א. בהל' יום טוב1: שבעת ימי הפסח ושמונת ימי החג עם שאר ימים טובים כולם אסורים בהספד ותענית, וחייב אדם להיות בהן שמח וטוב לב הוא ובניו ואשתו ובני ביתו וכל הנלוים עליו שנאמר (דברים ט"ז) 'ושמחת בחגך וגו", אף על פי שהשמחה האמורה כאן היא קרבן שלמים כמו שאנו מבארין בהלכות חגיגה יש בכלל אותה שמחה לשמוח הוא ובניו ובני ביתו כל אחד ואחד כראוי […]
האם אנחנו חיים
האם אנחנו חיים? הגמ' בכתובות1 אומרת: אמר ר' אלעזר: עמי הארצות אינן חיים שנאמר 'מתים בל יחיו וגו". תניא נמי הכי: 'מתים בל יחיו' – יכול לכל? ת"ל 'רפאים בל יקומו' – במרפה עצמו מדברי תורה הכתוב מדבר. אמר ליה רבי יוחנן: לא ניחא למרייהו דאמרת להו הכי, ההוא במרפה עצמו לעבודת כוכבים הוא דכתיב, אמר ליה: מקרא אחר אני דורש דכתיב: 'כי טל אורות טליך וארץ רפאים תפיל' כל המשתמש באור תורה אור תורה מחייהו וכל שאין משתמש באור […]
מי נותן למי
מי נותן למי? בסוף הפרשה מופיעה מצוות הצדקה1: כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר ה' אלקיך נתן לך לא תאמץ את לבבך ולא תקפץ את ידך מאחיך האביון. כי פתח תפתח את ידך לו והעבט תעביטנו די מחסרו אשר יחסר לו. השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו וקרא עליך אל ה' והיה בך חטא. נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך […]
שכחת את העיקר
"שכחת את העיקר" הסמ"ג מספר בהקדמת ספרו: ולכן הנני משה בן יעקב נתתי פני לחבר שני הספרים… ויעזרני א-לקי גליות ישראל יתברך שמו על המלאכה לעשות אותה. וגם בענין לאוין בא אלי בחלום ענין מראה בזה הלשון: "הנה שכחת את העיקר, 'השמר לך פן תשכח את ה' א-לקיך'". כי לא היה בדעתי לחברו במנין הלאוין. וגם רבינו משה (=הרמב"ם) לא הזכירו במנין. ואתבונן אליו בבקר והנה יסוד גדול הוא ביראת ה'… ואכן, בלא תעשה ס"ד מונה הסמ"ג לאו זה: 'השמר […]
יראת העונש? יראת הרוממות?
יראת העונש? יראת הרוממות? כתב הרמב"ם בספר המצוות1: והמצוה הרביעית היא שצונו להאמין יראתו יתעלה ולהפחד ממנו ולא נהיה ככופרים ההולכים בקרי אבל נירא ביראת ענשו בכל עת והוא אמרו יתעלה 'את ה' אלהיך תירא'. ישנה מצוה מן התורה לירא ולפחד מעונשו של ה' לעובר על דבריו, כלומר, "יראת העונש".בהלכות יסודי התורה, שם מפורטות ההלכות הנוגעות למצוה זו, כותב הרמב"ם2: האל הנכבד והנורא הזה מצוה לאהבו וליראה אותו שנאמר ואהבת את ה' אלהיך, ונאמר את ה' אלהיך תירא.והיאך היא הדרך […]
מי אתה, צלפחד
מי אתה, צלפחד? בפרשת השבוע אנו מוצאים את מעשה בנות צלפחד, המבקשות נחלה בארץ ישראל. זכו בנות צלפחד, שאמרו עליהן חז"ל1 שהיו חכמניות, דרשניות וצדקניות.מובן, שבנות המעוטרות במעלות כאלו, צמחו בסביבה מתאימה. ננסה להתחקות אחר דמותו של צלפחד אביהן, שנקראו על שמו, "בנות צלפחד".בנותיו מתארות את מותו של צלפחד2: אבינו מת במדבר והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על ה' בעדת קרח כי בחטאו מת ובנים לא היו לו. חז"ל נדרשו להבין מה היה חטאו של צלפחד3: תנו רבנן: מקושש […]
הכל יכול להיות תורה
הכל יכול להיות תורה וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר, זה הדבר אשר צוה ה'. איש כי ידר נדר…1. מקשה הרשב"ם במקום: נשאלתי באניוב בכרך לושדון לפי הפשט היכן מצינו שום פרשה שמתחלת כן, שלא נאמר למעלה 'וידבר ה' אל משה לאמר איש כי ידר…', והיאך מתחלת הפרשה בדבורו של משה שאין מפורש לו מפי הגבורה? כיצד ציוה משה את ראשי המטות את פרשת נדרים, אם לא נצטוה על כך מפי הגבורה? דרשו חז"ל בספרי על תחילת הפרשה2: […]
מי אמר למי?
מי אמר למי? בלעם ברך את ישראל בדברים שנתן בפיו ה'. האם יש משמעות לכך שהדברים ניתנו בפי אישיות שלילית כבלעם?מצאנו דעות שונות שנאמרו בעניין זה.הגמרא בברכות1 אומרת: אמר רבי אבהו בן זוטרתי אמר רבי יהודה בר זבידא בקשו לקבוע פרשת בלק בקריאת שמע. ומפני מה לא קבעוה? משום טורח צבור. אילולא הטורח שבאמירת פרשה כה ארוכה, היו קובעים את פרשת בלק בקריאת שמע, כיון שיש בה פסוקים בעלי משמעות רבה, המתאימים לקריאת שמע, ואין כל בעיה בכך שפסוקים אלה […]